לקוחות יקרים,
ביום 3.5.2022, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות (להלן: "הרשות") מסמך להערות הציבור תחת הכותרת: "חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי". מסמך הרשות רלוונטי במיוחד למי שבפעילותם מתבצע שימוש במערכות לקבלת החלטות מבוססות אלגוריתם או בינה מלאכותית.
מטרת המסמך להציג את פרשנות הרשות בכל הנוגע לחובת היידוע באיסוף ובשימוש במידע אישי, הנובעת מכוח הוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). החידושים העיקריים במסמך, נוגעים להיקפה של חובת היידוע. חשיבותה של חובת היידוע מקורה במאפייני הזכות לפרטיות, הנבדלת מזכויות חוקתיות אחרות, בכך שגבולותיה ומהותה קשים להגדרה וכן בכך שפגיעה בזכות זו והנזק הנגרם כתוצאה ממנה, אינם מוחשיים. לגישת הרשות, הוראות סעיף 11 לחוק חלות בכל מקום בו איסוף מידע אישי על אדם נעשה על יסוד פניה אליו במטרה לקבל את המידע (בין אם בהסכמתו של נושא המידע ובין מכוח הסכמה מפורשת בדין). במקרים רבים, הליך היידוע משולב עם הליך קבלת ההסכמה ומהווה שלב מקדים לכך (על-פי סעיף 3 לחוק, נדרשת הסכמה מדעת לאיסוף ולשימוש במידע). בהתאם, היקפה של חובת היידוע עשוי, לגישת הרשות, להיות מושפע מזהות מבקש הבקשה, אופי מערכת היחסים שלו עם נושא המידע, וכן סוג ורגישות המידע. במילים
אחרות, היקפה של חובת היידוע נבחנת לגופו של מקרה. בכך מיישרת הרשות קו עם עמדת הפסיקה בתחום ועם עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
על אף שהמסמך אינו מציין דרישה אחידה בנוגע לאופן יישום חובת היידוע, הוא כולל כללי אצבע ברורים: היידוע צריך להיות בשפה ברורה, נגישה ופשוטה, להינתן בד בבד עם הפנייה לאדם ומומלץ כי יכלול פירוט בדבר אופן שמירת המידע ובדבר זכויותיו של נושא המידע. בכל הנוגע לאיסוף מידע באמצעות מערכות אוטומטיות מבוססות אלגוריתם או בינה מלאכותית, מתייחסת הרשות לקושי של נושא המידע לשלוט במידע אודותיו כאשר מתקבלות החלטות לגביו באמצעות מערכות אלו (במקרים רבים, נושא המידע אינו מיודע בדבר מטרות איסוף המידע ולמי הוא יימסר),
ולכן קיימת חשיבות רבה לשיקוף מידע בדבר המערכות ואופן פעולתן, ולמתן הסבר בדבר תהליך קבלת ההחלטות שלהן - קרי מדוע המערכת פעלה והחליטה כפי שהחליטה בנושא מסוים. גם במקרים אלו, יש לבחון את היקף חובת היידוע לפי נסיבות כל מקרה לגופו.
יצוין, כי הרשות מכירה בזכויות ובאינטרסים הקיימים לבעל המאגר - מבחינה משפטית, מסחרית וטכנולוגית, ובכך שאין חובת היידוע מחייבת לחשוף את כלל הפרטים והנתונים הנוגעים לאיסוף ולשימוש במידע אישי, ומציעה לאזן בין האינטרסים השונים.
כהערת אגב נציין כי חובת השקיפות היא נדבך מרכזי בדיני הגנת המידע האישי, ורק בחודש ספטמבר 2021 הודיעה נציבות הגנת המידע האירית על הטלת קנס בסך 225 מיליון אירו על חברת וואטסאפ, בגין הפרה של חובת השקיפות הקבועה ב- GDPR בהקשרים של אופן עיבוד המידע והעברתו לחברות אחרות השייכות לחברות פייסבוק.
הרשות קוראת להעביר התייחסויות לטיוטת המסמך עד לתאריך 05.06.2022. לטיוטה להערות הציבור לחץ כאן.
אנו נשמח לשמוע את התייחסותכם ו/או לענות לכל שאלה בקשר עם הליך קבלת ההסכמה בפרט או חוק הגנת הפרטיות בישראל בכלל. |
.gif){kind=logo}
פלטפורמת שיווק