בית-הדין הארצי
הכללים המגבילים ארגון עובדים מתחרה להכריז
על יציגות נוגדת בשלוש תקופות מניעות |
במסגרת בקשת צד בסכסוך בין-ארגוני, בין שני ארגוני עובדים מתחרים - כוח לעובדים והסתדרות העובדים הלאומית - על יציגות העובדים בחברת התחבורה הציבורית "תנופה", עמד בית הדין הארצי על המסגרת הנורמטיבית לתחרות בין ארגוני עובדים במקרה בו טוען ארגון
עובדים מתחרה ליציגות נוגדת ומבקש להכיר בו כארגון היציג של העובדים על פני הארגון המתחרה, שקדם לו בזמן.
בית הדין קבע כי הכרזות נוגדות חוזרות ונשנות של ארגון מתחרה, ימנעו מארגון עובדים יציג להתבסס במקום העבודה ואף עלולות לאיין את האפשרות לקיומו של משא ומתן קיבוצי בין הארגון היציג לבין המעסיק. על כן הוטלו ההגבלות ונפסק כי, על ארגון עובדים יציג
תחול תקופת חסינות אשר במהלכה תוגבל התחרות הבין-ארגונית במקום העבודה ותימנע הכרה ביציגות של ארגון עובדים מתחרה, אף אם מתקיים בארגון המתחרה המבחן הכמותי. בית הדין ציין כי בהלכה הפסוקה נקבעו שלוש תקופות מניעות אפשריות: האחת, שישה חודשים של
יציבות ארגונית שימנו ממועד ההכרה ביציגות ארגון עובדים. התקופה השנייה, תקופת קיומו של משא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי, והתקופה השלישית, שנה מיום חתימת הסכם קיבוצי עם הארגון היציג, ככל שנחתם.
על כן, במקרה בו ארגון עובדים מתחרה טוען ליציגות נוגדת, יבחן בית הדין האם הארגון הקודם בזמן הוא ארגון העובדים היציג. במידה שכן, האם ישנה מניעה מפני הכרזה שכזו בהתאם לשלושת תקופות המניעות כאמור לעיל. במקרה בו הארגון הקודם בזמן לא היה יציג
או שלא חלה מניעה מפני הכרזת יציגות נוגדת, פתוחה הדרך לבחון את היציגות בהתאם למבחן הכמותי במועד הקובע. המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון עובדים הוא מועד ההודעה למעסיק לפיה חברים בו לפחות שליש מכלל העובדים במקום העבודה. בנסיבות בהן שני
הארגונים מכריזים באותו יום על יציגותם במקום העבודה, תוכרע היציגות על-פי מספר חברי כל ארגון נכון לאותו יום עד חצות.
|
בית-הדין הארצי
תאונה בהשתלמות כללית שאינה קשורה
לעבודת העובד לא הוכרה כתאונת עבודה |
עובדת מדינה אשר השתתפה בהשתלמות מטעם העמותה לקידום מקצועי חברתי של הסתדרות עובדי המדינה, החליקה בלובי המלון בו התקיימה ההשתלמות ואובחנה עם שבר ברגלה. העובדת תבעה את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי, מאחר ותביעתה לדמי פגיעה נדחו על-ידי המוסד בטענה כי לא מדובר בפגיעה במהלך העבודה או בפעילות נלווית הקשורה אליה. בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובדת ופסק כי מדובר בפגיעה תוך כדי פעילות נלווית לעבודתה, ובתאונת עבודה.
בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי, בחן בית הדין הארצי את הקשר בין נושא ההשתלמות ותרומתו לעבודת התובעת. נבחן "אינטרס המעסיק" בהשתתפות העובדת בהשתלמות. נפסק כי, ההשתלמות עסקה בהעשרת ידע בנושאים כלליים שאינם קשורים או תורמים לעבודתה הישירה של התובעת, כסגנית מנהלת מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה. כשעסקינן בהשתלמות שאורגנה על-ידי עמותה חיצונית, ללא מעורבות או שיתוף המעסיק, כשהעובדת יצאה להשתלמות ביוזמתה על חשבון ימי חופשה ולא על חשבון ימי עבודה, לא מתקיימת הזיקה הדרושה בין ההשתלמות הכללית לאינטרס המעסיק ועל כן לא מדובר "באירוע נלווה" לעבודת התובעת. עוד נפסק כי תשלום דמי החבר לעמותה החיצונית המארגנת על-ידי המעסיק הינה הטבה לפעילות רווחה שגם אם תורמת למוטיבציה של העובד אינה מלמדת על "עניין" המעסיק בקיומה, וערעור המוסד לביטוח לאומי התקבל.
|
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית, המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע זה כדי להוות ייעוץ משפטי. |
חיים ברנזון | שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן | | |
|
|
אסף ברנזון | ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) | | |
|
| |
להצטרפות לרשימת הדיוור לקבלת עידכונים ומידע על אירועים - לחצ/י כאן |
|
| |
|