קופאית לא סיפרה בראיון הקבלה לעבודה כי היא מצויה בחודש השלישי להריונה. לאחר הראיון, הקופאית נשלחה לבדיקת פוליגרף כחלק מהליך הקבלה לתפקיד הדורש מהימנות. שם התגלתה עובדת היותה בהריון לאחר שנמנעה מהבדיקה בשל ההריון. המעסיק דחה את קבלתה לעבודה בטענה של אי התאמה לתפקיד מבחינת מהימנותה, זאת בהתבסס על תשאול שנערך כתחליף לבדיקה על-ידי בודק הפוליגרף.

בית-הדין קבע כי על הקופאית לא היתה מוטלת החובה לגלות את עובדת היותה בהריון בשלב זה של ההריון (לפני החודש החמישי להריון). הקופאית הוכיחה כי התקיימו בה הכישורים הנדרשים לתפקיד של קופאית. נוסף על כך, המעסיק לא הוכיח כי אופי המשרה מחייב אפליה בגין הריון. על כן, אי קבלתה לעבודה בטענה של חוסר התאמה מבחינת מהימנותה בשל אי גילוי עובדת הריונה מהווה שיקול אסור המביא לאפליה המנוגדת לחוק, והמזכה את הקופאית בפיצוי כספי בגין נזק לא ממוני של עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ ו- 4,000 ₪ הוצאות משפט.