השבת נקרא את פרשת "זכור" ובה נלמד על מצוות מחיית עמלק.
באינטואיציה ראשונית המצווה הטוטאלית למחיית עמלק לא משתלבת היטב עם האווירה התרבותית בחברה המערבית של תקופתינו.
כבר בגמרא (ברכות כח,א סוטה ט,א) נאמר שסנחריב מלך אשור "בלבל את האומות" ומכאן עולה שלא ניתן לזהות את עמלק כעם, ולכן המצווה לא חלה למעשה מזמנו של סנחריב (700 לפני הספירה).
לאור זאת נשאל מה הטעם בזכירת עמלק בימינו?
נראה שישנו פה מסר משמעותי. למרות האוירה הפלורליסטית בימינו, הגורסת שכל אדם יחיה כרצונו, ונותנת לגיטימציה לרב תרבותיות ושונות, מתוך תפישה שלאף אחד אין זכות לשפוט את רעהו. לעומת זאת התורה מדגישה לנו שישנם גם ערכים מוחלטים. יש לנו מלחמה עם הרוע והאכזריות, מלחמת חורמה עליה אסור לוותר. לא ניתן לנרמל את הרשעה וצריך להתנגד ולא לסלוח להשחתה.
אמנם עמלק אינו קיים אבל המסר החינוכי משמעותי מאוד אף לימינו. אנו, כעם ישראל אמורים לייצג את הטוב ולהלחם על מציאותו, ולהלחם מלחמת חורמה ברוע באכזריות ובאטימות, לא לשתוק ולהבליג כשנתקלים במציאות מעוותת.
"לא תוכל להתעלם" שנאמר לגבי השבת אבידה מהדהד בכל מרחב העשיה התורני, ומחנך אותנו לצאת מהמעגל של האדישות למקום של אכפתיות, מעורבות ולקיחת אחריות לכל הסובב אותנו!
שבת שלום | 
_570x47.jpeg){kind=small}
_279x209-r.jpeg)
_279x209-r.jpeg)
(1).jpeg)
_280x158-r.jpeg)
_280x373-r.jpeg)
.jpeg)
_280x373-r.jpeg)
.jpeg)
פלטפורמת שיווק