רגע לפני מסיבות קבלת השנה האזרחית החדשה, ושניה לפני שבת,
שמחים להגיש לכם מתכונים מתאימים לשישי הקרוב עם שמן קטו-אויל
שאינו מתחמצן בחום המחבת או התנור כשמני הבישול האחרים
ומאפשר לטגן לבשל ולאפות באופן נקי וטעים יותר, ללא טעם של שמן המאפיל על טעמם של חומרי הגלם, וגם פחות ריח טיגונים בבית.

נובי גוד?
New Year’s Eve?
סילבסטר?
חגיגות השנה האזרחית?
איך שלא תקראו לזה – החגיגה אותה חגיגה,
אז הנה מנה שאי אפשר לעמוד בפניה לכל מי שמארח או מתארח, או סתם רוצה חגיגה על השולחן 😊
קלאסיקה מעודנת לאירוח מהמטבח הרוסי באדיבותה של שפית מאיה דרין:
בליני עם סלמון מעושן, שמנת חמוצה, צנוניות וקצת שמיר (כי אי אפשר בלי)
מטוגן בשמן קטו-אויל כמובן לטיגון נקי עם שמן ניטראלי לחלוטין
המאפשר להתענג על כל הטעמים העדינים בלי טעמי לוואי של שמן.

לבליני:
כ-4 תפוחי אדמה בינוניים מסוג דזירה
½ כוס מדידה קמח תופח
2 חלמונים
½ כוס שמנת מתוקה לבישול
50 גרם חמאה מומסת
מלח לפי הטעם
פלפל שחור לפי הטעם
שמן קטו-אויל לטיגון

להגשה:
סלמון מעושן
כמה גבעולי שמיר
4 כפות חזרת טובה
1 גביע שמנת חמוצה

אופן ההכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה במים בקליפתם עד שמתרככים לגמרי – אפשר גם במיקרוגל.

מקלפים בעזרת חוד סכין ומועכים לפירה חלק.

מוסיפים את יתר המרכיבים.

מחממים את שמן הקטו-אויל במחבת נונסטיק. יוצרים לביבות קטנות ועגולות בעזרת כפות ידיים משומנות קלות.

מטגנים כשתי דקות מכל צד עש שמזהיב.

מניחים על צלחת הגשה את הבליניס, ומגישים עם כל התוספות.

עוד רגע יום שישי,  אז הנה גם חלות אריסה אישיות מטריפות עם שמן קטו-אויל.
כן. קטו-אויל מושלם גם באפיה, למאפי פרווה עם מרקם נהדר וגם הולך מצויין כזיגוג על המאפים למעלה,
למי שרוצה לגוון מהביצה הטרופה ולמראה יותר מט וטבעי.
מתכון מטריף של שפית מאיה דרין.
רק להוסיף דג מרוקאי חריף אש אש ולהגיש 😊

רשימת חומרים ל-2 חלות גדולות או 8 חלות קטנות:
1 ק"ג קמח
2 שקיות שמרים יבשים (כ-20 גרם)
2 כוסות מדידה מים פושרים (450 גרם)
2 ביצים M
2 כפות גדושות ממרח אריסה
4 כפות זיתים מגולענים ופרוסים
1 כף תערובת תבלינים טוסקנה – (פפריקה מתוקה, זרעי כוסברה גרוסים, מעט כמון, מעט שום יבש)
1 כוס סוכר
2 כפיות שטוחות מלח
1/3 כוס שמן קטו-אויל לבצק

לזיגוג:
קצת שמן קטו-אויל
חופן תערובת תבלינים טוסקנה
ענפי תימין קטנים לפי הצורך

אופן ההכנה:
לשים את כל מרכיבי הבצק לבצק רך וגמיש. מתפיחים מכוסה במשך כ-45 דקות.
מחלקים את הבצק ל-6 חלקים.
מגלגלים כל חלק לגליל ארוך וקולעים 2 צמות מ-3 גלילים כל אחת.
או: מחלקים ל-24 כדורים קטנים, מגלגלים כל כדור לגליל צר וארוך וקולעים 8 חלות קטנות מ-3 גלילים כל אחת.
מתפיחים שוב, מכוסה במשך כ-30 דקות.
מברישים בשמן קטו-אויל זורים תערובת תבלינים, שוזרים ענפי תימין ואופים בחום בינוני 180 מעלות במשך כ-30 דקות.
מברישים שוב בשמן לאחר שהחלות מצטננות מעט.
מצננים מעט לפני שפורסים.

האבולוציה של האוכל, והפעם – חלה של שבת וחג.
יש אוכל המסמל אוכל יהודי יותר ממנה? בקושי...
לחלה סיפור אבולוציוני מעניין. היא מוזכרת כבר בתנ"ך אך ממש לא כחלה שאנו מכירים היום,
למעשה הכוונה הייתה לעיסת בצק, וזו המשמעות של הפרשת חלה. הפרשת עיסת בצק.

החלה התפתחה במהלך המאות בעיקר בקרב יהדות אירופה, אבל לא רק.
עד המאה ה- 15 היא בכלל הייתה סוג של לחם שטוח. כן. סוג של פיתה אשר נאפתה במחבת.
ולא סתם פיתה, פיתה מקמח מלא... היום מזון בריאות, אז פשוט כי זה מה שהיה.
כשנולד הקמח הלבן, אשר היה נדיר ויקר, החלו היהודים להשקיע בלחם השטוח לשבת וחג ולהכינו מהקמח הלבן,
בעוד שאר הלחמים של ימי החול היו מקמח מלא כהה.
כך התחילה החלה של שבת – אותו לחם חגיגי המבדיל מימי החול.
אל הבצק שהיה בסיסי בעקרו, החלו להתווסף חומרים נוספים. שומן למשל,
אבל איזה שמן היה במאות הללו? שומן צמחי כמוכר לנו היום הומצא רק במאה ה- 20,
שמן זית היה כמובן, אבל ממש לא במרכז מזרח ומערב אירופה.
וחמאה הייתה מנת חלקם של בעלי אמצעים בלבד.
אז מה עשו היהודים באירופה? השתמשו ב"שמאלץ". שומן עוף.
הטעם היה נוראי (ככה אומרים) אבל נפתרה בעיית המרקם היבש, ונשארה רק עוד בעיה אחת – הכשרות. זה לא היה פרווה.
אז יש לנו כבר שומן, ויש לנו קמח לבן עדין, ומפה לשם החלה התחילה לקבל השראות מעולם העוגות
ולתפוח מפיתת מחבת ללחם חגיגי חצי עוגתי לימי שבת וחג.
רק בתחילת המאה ה- 20 הומצאו השמנים הצמחיים שגם פתרו את בעיית הכשרות פרווה, אבל עמם נולדה בעיה אחרת –
רגישותם הרבה לחמצון בתנאי חום. כן. האויב הגדול של שמני המטבח שוכן בדיוק היכן שמשתמשים בהם. במטבח.
אבל זה כבר נושא לדיוור אחר...
החלה שבמתכון למעלה עשויה משמן קטו-אויל. גם ניטראלי לחלוטין בטעמו, גם צמחי וכשר פרווה, וגם... ופה החידוש:
אינו מתחמצן בחום כשמני המטבח הסטנדרטים המוכרים.
זו אבולוציה. מתקדמים.