עובד בגיל פרישה, החל לעבוד אצל המעסיקה אחר שפעילות מעסיקתו הקודמת הועברה אליה. עם תחילת העסקתו, סוכם כי תנאי העסקתו יישמרו, לרבות הפרשות פנסיוניות לביטוח מנהלים, ובשל כך לא נוהל משא ומתן בין הצדדים על תנאי עבודה.
בית-הדין קבע כי הנתבעת לא בדקה אם משולמת לתובע פנסיה, תשלום השולל את זכאותו לביצוע הפרשות פנסיוניות. נפסק כי חובת הפרשות פנסיוניות מוטלת על המעסיק גם כאשר העובד לא פונה בדרישה לממש את זכותו ולכן נפסק שהמעסיקה תשלם לתובע הפרשות פנסיוניות בסך של 94,000 ₪. כמו כן, הוראות חוק פיצויי פיטורים באשר לזכאות עובד שהתפטר לאחר גיל פרישה לקבל פיצויי פיטורים אינה מוטלת בספק, והמעסיקה חויבה לשלם לעובד פיצויי פטורים בסך 343,000 ₪ והוצאות משפט.