דבר תורה פרשת "כי תשא":
בפרשת "כי תשא" נקרא השבת אודות שבירת הלוחות הראשונים בעקבות חטא העגל, וקבלת הלוחות השניים. השאלה שקשה לי כל כך, מאיפה היה למשה אומץ כה גדול לשבור את הלוחות הראשונים, שנכתבו ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו, ללא כל ציווי מלמעלה? אמנם בדיעבד משה מקבל לכך אישור "יישר כוחך ששיברת" (בבלי שבת פ"ז,א) וזה אולי מראה כמה הדבר לא מובן מאליו... נראה שהתשובה היא בהבנה החשובה של ההבדל בין הלוחות הראשונים לשניים. הלוחות הראשונים מייצגים תורה שניתנת מלמעלה, ללא התערבות האדם, תורה שאדם מקיים כמצוות מלך, ללא מעורבות של הצד האנושי. (תורה טרנסידנטית) לעומת זאת, לוחות שניים נפסלו ונכתבו על ידי משה, והם מייצגים תורה שבאה מתוך האדם (תורה אימננטית). משה רואה שעם ישראל חוטא כשמקבל תורה שכולה מלמעלה, ללא החלק הנובע מהצד האנושי. ולכן כשהם לא מבינים משהו, (במקרה זה מדוע משה בושש לרדת מההר), הרי הם מתייאשים ומתנתקים מהתורה. לכן משה שובר את הלוחות הישנים והולך לתת תורה אחרת, הנובעת ונוצרת מתוך האדם. תורה כזו, אף במקרה שהיא מעוררת קושיות ושאלות, האדם לא ישליך ויעזוב, דווקא בגלל הקשר הפנימי עמה...
השבוע עסקנו בישיבת נחלים בערכי המשפחה: שבוע משפחה אין מצווה כמו כיבוד הורים שמצד אחד יש לה חשיבות רוחנית כל כך גדולה, ומצד שני היא כל כך אנושית ומחוברת באופן טבעי לנפש האדם. העיסוק בערך המשפחה מעבר לערכו הרוחני והאנושי, גורם גם לחיבור גדול לתורה ומצוות, בגלל החיבור הנפשי הטבעי לנושא מאתגר ומשמח זה. נתפלל שנדע לפתח ולשכלל את ערכי המשפחה ונזכה לקשר רוחני ופנימי לכל מרחבי התורה היקרה שלנו.
שבת שלום! |