|
שלום לחברי קהילת המים של ישראל!
חודש פברואר הגיע ויחד איתו ניוזלטר חגיגי ביותר.
מוזמנים לעיין במאמר דעה של מר. עופר שוער בנושא מחזור מים בישראל והזדמנויות מימון שונות בארץ ובעולם.
קריאה נעימה :)
צוות WaterEdge.IL ! |
עופר שוער- מגיסטר בהנדסה סביבתית- סמנכ"ל תפעול -פלגי מים בע"מ
|
רבים תוהים כיצד ניתן להקטין את השפעתנו על הסביבה ואת הפגיעה של האדם במערכת האקולוגית. אחת התשובות הברורות מאליהן, שכל העוסקים בתחום המים מבינים ומסכימים עליהן, היא החסכון במים. בישראל אנו אכן יכולים להתגאות במספר צעדים משמעותיים ביותר שננקטו ב 25 השנים האחרונות:
- התקנת חסכמים בכל הברזים והמקלחות בבנייה החדשה
- התקנת מיכלי הדחה חסכונים- דו כמותיים
- חינוך לחסכון במים וייקור המים לצריכה הבייתית.
- שימוש חוזר במים להשקייה חקלאית. – טיפול במרבית הביוב הביתי במכוני טיפול בשפכים והזרמתו למאגרי השקייה לשימוש חקלאי.
חושבים שהגענו לפתרון מספיק? אני חושב שלא!
המגמה המסתמנת בישראל ובמרבית מדינות העולם המערבי, הינה עודף מי קולחים הגדול בהרבה מכמות הקולחים הנדרשת להשקייה חקלאית. ההשבה לחקלאות אינה פתרון מספיק ובוודאי שלא מעשי למדינות מערב אירופה וצפון ארה"ב.
מה שמשתנה לנגד עינינו הן השיטות המתקדמות לטיפול בשפכים במתקנים קטנים ומותאמים למתחמים, למפעלים ולישובים שלמים.
בואו נחשוב שוב על השימוש שלנו במים. האם אנו יכולים לחסוך את צריכת מי השתיה לגינון בכל שטחי הגינון העירוני? האם אנו יכולים לחסוך את השימוש במי שתיה להדחת אסלות, אצלנו בבית, במקום העבודה, במרכזי הקניות וכל מקום אחר?
|
התשובה היא כן! כי אין צורך להמשיך ולבזבז אנרגיה אדירה לייצור מים שישמשו לשימוש אחד בודד בעיר ומיד אחר כך יוזרמו לביוב , למתקני הטיפול בשפכים ולים, או לנהר.
- תהליך התפלת מים ואספקתו לעיר ( בישראל, קליפורניה, אוסטרליה, מדינות המפרץ ועוד...) צורך כ- 1.0-1.5 קוט"ש לכל 1 קוב מים( 1000 ליטר).
- תהליך שאיבת הביוב, הטיפול בשפכים והזרמתם למאגרים צורך כ- 1.0-1.2 קוט"ש. לכל קוב מים.
- מערכת הולכת המים לעיר מחוייבת לספק את ספיקות המים באמצעות מערכת צינורות ענק, בריכות מים גדולות, משאבות ענק ומערכות חשמל ובקרה יקרות.
מתקני הטיפול בשפכים הולכים וגדלים והופכים למפעלי ענק בעלי פוטנציאל זהום גדול ומטרדי סביבה.
לו יכולנו לחסוך את הגידול והבניה של מערכות אלו, את חומרי הבנייה, החפירה והקרקע התפוסה.את חידוש הציוד מדי מספר שנים. היו נחסכים מיליארדים של שקלים/יורו/דולר.
אני מציע לכולנו לבדוק את עצמנו היום מחדש. האם הגענו לרמה בה אנו מסוגלים להקים מערכת טיפול בשפכים במרכז מתחמי המגורים החדשים בהם גרות מאות משפחות, בסמוך למערכות אספקת המים ומערכות איסוף האשפה של אותו מתחם, בתוך החניון התת קרקעי. התשובה ברורה לי לחלוטין והיא חיובית.
הטכנולוגיות הקיימות היום כמוצרי מדף כוללות:
מערכות סינון להרחקת מוצקים גסים וחול, מערכות טיפול מבוססות מצע מקובע ( IFAS
) ,
|
מערכות ממברנות לסינון הקולחים לרמה גבוהה ביותר, מערכות חיטוי מבוססות UV . מיכלים לאיגום הקולחים ומשאבות סניקה לאספקת הקולחים . כל אלה מופעלים כבר היום במקומות רבים בעולם ומספקים מים מושבים לשימוש עירוני. ובעיקר להשקיית שטחי גינון ומגרשי גולף.
|
המערכות זמינות אצל מספר יצרנים גדול והשלב הבא בפיתוחן מחייב רק התאמה של הבקרה ברמה גבוהה עם יכולת חיבור פשוטה וסנטדרטית של רכיבי המתקן.
בדרך זו, ניתן יהיה להקים בכל שכונה חדשה ובכל מתחם מגורים חדש, מערכת מים כפולה.
אני מדמיין את המערכת הזאת כקפיץ סלילי בה מי השתיה נכנסים לבית בסיבוב הראשון לברזי המטבח והמקלחת, יוצאים ומטופלים, ואז חוזרים לבית לסיבוב שני באסלות שבבית, יוצאים שוב , מטופלים ומשמשים להשקיית הגינון ובריכות הנוי, ורק לאחר כל התהליך הזה, מוזרמים למערכות הביוב העירוני.
כמות מי השתיה לשימוש הבייתי תפחת ב30-40%,
כמות מי השתיה לגינון תפחת ב- 100%
כמות השפכים המוזרמת לביוב תפחת בכ- 50%
מתקני ההתפלה יספיקו לאספקת מים לאוכלוסיה גדולה יותר
המט"שים העירוניים יוכלו לטפל בשפכים של אנשים רבים ללא צורך בהרחבות מיותרות.
והכי חשוב.
הטבע יסבול פחות. פחות ניצול של מים טבעיים. פחות מים מזוהמים שיוזרמו לים ולנהרות, פחות זהום קרקע, פחות דליפות ביוב גדולות.
אז קדימה לעתיד טוב יותר.
בטיפול בשפכים היתרון לגודל הוא נחלת העבר. היום יש יתרון לתפוס ולטפל בביוב בסמוך למקום הזיהום, למחזר ולחסוך בצריכת מים מיותרת. בואו נשאיר כמה שיותר מים לטבע. |
קול קורא- הזדמנויות עסקיות בהודו ! |
סקיילרס מזמינה יזמים וחברות טכנולוגיה ישראליות
עם מוצר mvp/poc להצטרף לתוכנית השקעה ומסחור Indus-x
- נושא הוורטיקלים :
Smart city
Smart mobility
Cyber
Water
Energy
Agro
Climate
דדליין להגשת מועמדות 15/02/2022
|
| |
|
תחרות הסטארטאפים המובילה ליזמים מעל גיל 45 ויזמיות בכל גיל של קרן מיראז׳ יוצאת לדרך! |
מענק של 100 אלף דולר למיזם מבטיח.
כרטיס כניסה למשלחת יזמים יוקרתית בארה״ב (שווי עלות 30,000$ למשתתף.ת).
התחרות תתקיים באפריל ה7/4.
6 חברות יציגו בפני פאנל השופטים ומאות בוגרי הקרן.
החברה המנצחת תזכה בפרס כספי של 100,000$ כאשר מקומות 2-5 יזכו בכרטיסי כניסה למשלחת היזמים בקליפורניה (30,000$ שווי עלות לראש) ומקום בroadshow משקיעים בארה״ב.
הגשת מועמדות עד ה- 1/3/22
|
| |
|
Cisco Global Problem Solver Challenge |
האתגר השנתי ה-6 של Cisco Global Problem Solver, מטרתו להכיר ברעיונות עסקיים חדשים הממנפים טכנולוגיה להשפעה חברתית של יזמים בשלב מוקדם ברחבי העולם.
פרסים בסך $1,000,000 דולר יסייעו להאיץ את השימוש בטכנולוגיה חדשנית פורצת דרך, מוצרים ושירותים המניעים פיתוח כלכלי ו/או פותרים בעיות חברתיות או סביבתיות.
למה כדאי להשתתף?
בנוסף להזרמת מזומנים לפיתוח הפתרון שלכם/ן, הוא ייבדק על ידי מומחי טכנולוגיה של Cisco ושופטים בעלי פרופיל גבוה. תקבלו משובים מעמיתים ותעשייה עבור הפתרון שלכם/ן, כמו גם הזדמנות מצוינת להכרה ופרסום גלובליים.
האם כדאי להיכנס?
אם הפתרון שלך משתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי להשפיע באופן חיובי על החברה או על הסביבה, שקלו להיכנס. תחומי ההשפעה כוללים, בין היתר, צרכים אנושיים קריטיים כמו מים או ביטחון תזונתי, שירותי בריאות, הכללה פיננסית, חינוך, נגישות וסביבה. לדרישות זכאות מפורטות, אנא לחצו כאן.
דד ליין להגשה: 11/02/2022
|
| |
|
חברות ויזמים בתחומי הטיפול במים ושפכי תעשייה- שימו לב להזדמנות המעניינת הזו בתחום הטכסטיל בהודו עם גורם משמעותי מאד בתעשייה הזו |
ABG- Aditya Birla Group (סיבים מעשה ידי אדם, כימיקלים, מתכות, כרייה ותחנות כוח) משתמשים במים כמשאב מפתח במקומות שונים ברחבי העולם.
Aditya Birla Group מחפשים פתרונות חדשניים לפתרונות לאיתור נזילות, טיפול בפסולת ושפכים, שימוש חוזר-מיחזור.
שיתוף פעולה מוצלח עשוי, עבור יחידים, להיות חלק ממערכת המים של ABG בעתיד, ואילו עבור ארגונים, יצירת שותפות/מיזם משותף לפיתוח משותף של הטכנולוגיה והגדלת הטכנולוגיה.
זהו אתגר עולמי ו-ABG מוכנה לשתף פעולה גם עם יחידים/פרילנסרים וגם עם משתתפים אחרים בתעשייה/אוניברסיטאות/סטארט-אפים וכו' והפתרונות יכולים להיות לפחות TRL 3-8 רצוי.
|
| |
|
קרן BIRD |
קרן BIRD קוראת לחברות להגיש בקשה למימון פרויקט שיבוצע עם חברה מארה"ב
הקרן תממן עד 50% מהוצאות המו"פ ומקסימום 1.5 מיליון דולר לפרויקט. הדד ליין להגשת תקציר לפרויקט הוא 01/03/2022.הקרן מימנה בעבר מספר פרויקטים בתחום מים - כדאי להגיש! |
| |
|
|
מסלול לתואר שני ייחודי מסוגו בארץ!
המסלול מקנה יכולת ניתוח והבנת מערכות ותהליכים הקשורים בצד הכמותי והאיכותי של המים, בכדי לאפשר השתלבות מיטבית בסקטור תעשיות המים בארץ ובעולם.
חשיפה לשיטות מחקר מתקדמות, טכנולוגיות חדשניות ופרקטיקה.
חיבור לשטח על ידי מרכזי פעילות בתוך הקמפוס, סיורים בתעשייה והשתתפות בסדנאות ובכנסים רלוונטיים.
רכישת מיומנויות לפתרון בעיות, להתמודדות עם מציאות משתנה, יוזמה, מנהיגות ויכולות ניהול.
ההרשמה בעיצומה !
|
| |
|
|
אנחנו היום מבינים שאי אפשר יותר business as usual לנוכח המשברים הקיימים.
הי אני הדס ראשת התוכנית להנדסת סביבה באוניברסיטת תל-אביב.
שתלמדו לעומק על הבעיות הסביבתיות ועל הפתרונות האפשריים על מנת לשמור על המשאבים שלנו שכל כך ויותר מתמיד נחוצים לקיום שלנו.
נלמד על טכנולוגיות לבקרה, הפחתה או ספיגה והסעה של גזי חממה וזיהומי אוויר אחרים, טכנולוגיות לטיהור מים וטיהור שפכים, אנרגיה סולרית, תהליכי התפלה, אנרגיה מתחדשת, טיפול בפסולת מוצקה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו ננוטכנולוגיות ומדעי הנתונים. המטרה שלנו שהסטודנטים.יות בתוכנית ירכשו כלים סביבתיים שיוכלו ליישם גם כמהנדסי חשמל, מכנית, חומרים, כימיים וכד' וזאת על מנת להתמודד מול המשברים העולמיים בכל תחום שיבחרו לעסוק.
לא פחות חשוב - למי שעובד.ת - הקורסים של התוכנית אחרי 16:00, ואת הפרויקט אפשר לעשות בשיתוף עם מקום העבודה או התעשיה.
לתוכנית הלימודים לחצו כאן.
למה ללמוד הנדסת סביבה? לחצו כאן. |
| |
|
World Water-Tech Returns to London in 2022 |
עברו שנתיים מאז שקהילת המים בלונדון נאספה ואנו מוכנים להתפוצצות של רעיונות והזדמנויות כאשר נתאחד מחדש ב-22-23 בפברואר, 2022!
זו השנה ה-11 שבה פסגת החדשנות העולמית בתחום המים-טק בלונדון הפכה למקום המפגש השנתי של מערכת המים העולמית.
חברות שירות, רגולטורים, חברות הנדסה, ענקיות טכנולוגיה, סטארט-אפים ומשקיעים מתכנסים כדי להחליף תובנות, לקבל השראה ולזהות שותפים עתידיים.
בין אם באופן אישי או מקוון, כל הנציגים יוכלו להיפגש ולשתף פעולה באותה פלטפורמה, ולפתוח את הפסגה לרשת גלובלית גדולה מאי פעם.
|
| |
|
Gain Critical Intelligence on the Future of Agri-Food Innovation |
עברו שלוש שנים מאז שקהילת המזון החקלאי בסן פרנסיסקו התאספה, וכעת אנו מוכנים להתפוצצות של רעיונות והזדמנויות כאשר נתאחד מחדש ב-22-23 במרץ.
זו השנה ה-10 שפסגת החדשנות העולמית בתחום האגרי-טק הפכה למקום המפגש השנתי של מערכת האקולוגית הגלובלית.
מגדלים, מנהיגי עסקים חקלאיים, חלוצי טכנולוגיה ומשקיעים מתאחדים כדי להחליף תובנות, לקבל השראה ולזהות שותפים עתידיים.
בין אם באופן אישי או מקוון, כל הנציגים יוכלו להיפגש ולשתף פעולה באותה פלטפורמה, ולפתוח את הפסגה לרשת גלובלית גדולה מאי פעם.
|
| |
|
|
| |
|
.jpg)
.png)
-r.gif)
.jpg)
.png)
פלטפורמת שיווק