ידיעון (Newsletter) מספר 1221 /87 דצמבר 2021

ידיעון ( ניוזלטר) מס' 1221 /87 דצמבר 2021

140 שנה לקונגרס פוקשאן - הקונגרס הציוני הראשון

לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,

ביום שישי האחרון, מלאו 140 לפתיחת קונגרס פוקשאן - הקונגרס הציוני הראשון בעולם !

כולנו מאחלים "מזל טוב" גדול לתנועה הציונית העולמית בכלל ולזו של רומניה באופן מיוחד !

באותו יום, כ' בטבת תרמ"ב, לבש בית הספר היהודי בפוקשאן חג: 51 נציגים שהגיעו מ-32 אגודות ציוניות מרחבי רומניה, יחד עם אורחים נוספים ועיתונאים, התכנסו באולם המרכזי, על קירות האולם נתלו מפת ארץ-ישראל ותמונות אישים חשובים בעם היהודי, כמו משה מונטיפיורי ואדולף כרמייה, נשיא "כל ישראל חברים".

תחת הכותרת "יישוב ארץ ישראל ע"י עבודת האדמה" התלכדו יהודים מרחבי הארץ, סביב מנהיגותו של שמואל פינלס, מהעיר גאלאץ, יוזם הכינוס ונשיא הקונגרס. 3 ימי דיונים, שנחתמו בברכת "שהחיינו" מפי רב העיר, עסקו בהיבטים כלכליים ואירגוניים לקראת קניית אדמות ועלייה לארץ ישראל.

כמה חודשים מאוחר יותר, הקימו יהודי רומניה את זכרון-יעקב ואת ראש-פינה.

אנו מקדישים גיליון זה כולו, לקונגרס פוקשאן ולקהילה היהודית שלה.

כמו כן אנו מעדכנים אתכם בשמחה, על השלמת עבודת הדיגיטצייה של הארכיון ההיסטורי של ראש-פינה ע"ש אברהם בלום ומזמינים אתכם לעיין במסמכים הרבים שבו באתר הדיגיטלי שעלה לאוויר (פרטים מלאים וקישור בהמשך הגיליון, בחלקו התחתון).

קריאה וצפייה מהנה,

שלכם,

ארגון א.מ.י.ר.

"האבוקה הודלקה ברומניה" - הקונגרס הציוני הראשון בפוקשאן - 16 שנים לפני קונגרס באזל

"האבוקה הודלקה ברומניה" ("the torch was lit in Romania"), היה המסר שמסר שמואל פינלס (Samuel Pineles, הרוח החיה בתנועה הציונית ברומניה) לתיאודור הרצל, אבי הציונות המודרנית, שעה שעדכן אותו, בשנת 1897 לקראת הקונגרס הציוני הראשון, על ראשית ההתארגנות הציונית ברומניה והעלייה הראשונה ממנה לארץ ישראל בשנת 1881-1882. קונגרס פוקשאן שהתכנס בסוף 1881, קדם בשנתיים לוועידת קטוביץ' של קבוצות חובבי ציון, הנהנית ממעמד רם בהיסטוריוגרפיה של הציונות.

בקונגרס פוקשאן השתתפו כ-51 צירים אשר יצגו 32 אגודות להתיישבות בארץ-ישראל שפעלו אז בישובים שונים בממלכת רומניה, כולל בבוקרשט הבירה, הוא התקיים 16 שנה לפני קונגרס באזל והציונות המדינית של הרצל.

משתתפי הקונגרס ב-1881 היו מודעים היטב למצוקת היהודים ברומניה ברומניה ומחוצה לה , יעדיהם היו ברורים מאוד: הצורך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל ופרודוקטיביזציה של העם היהודי באמצעות עבודת האדמה על אדמת אבות, תוך הקמת מסגרות לחיים עצמאיים שיאפשרו חיים לאומיים ודתיים וחברה חדשה.

הקונגרס זכה לכיסוי בעיתונות הרומנית ועורר הדים ותקוות בקרב יהודי רומניה. כתוצאה ישירה ממנו, הונע אותו תהליך שהוביל באוגוסט 1882 להפלגת האנייה "תטיס" מחופי רומניה, כשעל סיפונה 228 איש ואישה ובהם 22 משפחות (כמאה איש) מן העיירה מויינשט ועוד 17 משפחות מבקאו, גאלאץ ופוקשאן שהיוו את גרעין ראשוני מייסדי ראש-פנה וזכרון-יעקב. חשיבותו של הקונגרס היא בעיקר בהשפעתו על מספר תהליכים ארוכי טווח המדגישים את מקוריותו וראשוניותו.

שמואל פינלס פתח בהתכתבות ענפה עם הרצל לקראת הקונגרס הציוני בבאזל. הרצל שלא היה מודע לפעילות חובבי-ציון ברומניה ולממדי אפליית היהודים ומצוקותיהם ברומניה, התפעל מן הרעיונות של אנשי פוקשאן, הפעילות הציונית ברומניה והחיפושים אחר פתרונות מעשיים למצוקת היהודים. בקונגרס הציוני בבאזל , ניתן כבוד רב לעבודת הציונים הראשונים ברומניה, אשר קדמו להופעת התנועה הציונית. כיום אין ספק בעיני החוקרים כי אכן "האבוקה הודלקה ברומניה".

לקריאה נוספת על קונגרס פוקשאן באתר א.מ.י.ר. - https://bit.ly/3mkc524

לקריאה על קונגרס פוקשאן מספרו של מר צבי בן-דב ז"ל בצרוף סקירה היסטורית קצרה אודות הקונגרס - https://bit.ly/39mx3K5

בשנת 2011 קיימה הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה אירוע מיוחד בפוקשאן ובבוקרשט במלאת 130 שנה לקונגרס:

לצפייה בכתבת בתקשורת מקומית באותה שנה אודות האירוע - https://bit.ly/36fL1LN

לקריאה כתבה אודות האירוע (ברומנית) - https://bit.ly/2KKHbSp

שמואל פינלס

שמואל פּינלס (או פינלש; בזמנו נכתב פיניליש; בלועזית: Samuel Pineles )- היה הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה.

הוא נולד ביולי 1843 בעיירה ברודי שבגליציה ובגיל 17 התיישב בגאלאץ, היה יזם ואיש פיננסים ופעילותו תרמה לשגשוג עסקי הנמל בגאלאץ. פינלס נחשב לאחד מעמודי התווך של הפילנתרופיה היהודית ברומניה והיה פעיל מרכזי בלשכת "בני ברית" של גאלאץ והמריץ רבים אחרים לתרום.

הוא התבלט בפעילותו הציונית, יחד עם ד"ר קרפל ליפה ייסד ביאשי את הקבוצה "יישוב ארץ ישראל" ואת חובבי ציון המקומיים. הוא יזם את הקונגרס הציוני בפוקשאן והיה נשיאו. הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, שבראשו עמד, ארגן את עליית היהודים שהקימו את ראש פינה וזכרון יעקב. לאחר הופעת הציונות המדינית של הרצל, הצטרף פינלס לרעיון בהתלהבות רבה. בקונגרס הציוני העולמי הראשון (בזל 1897) נבחר פינלס כסגן נשיא, לצד מקס נורדאו. עד מותו בשנת 1928 בגאלאץ השתתף פינלס בכל הקונגרסים הציוניים והיה פעיל בארגונים השונים ובעיתונות היהודית.

פינלס היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית ונמנה עם מייסדי "אוצר התיישבות היהודים". ייסד גם כן את העיתון Emigrantul ("המהגר") בגאלאץ (יחד עם אלעזר רוקח).

העיר גבעת שמואל בגוש דן קרויה על שמו של שמואל פינלס, ב-2020 פורסם כי בצפונה של העיר החלו עבודות על הקמת פארק שיקרא גם הוא על שמו של פינלס. כמו כן, קרויים על שמו רחוב בירושלים ורחוב בתל אביב ובזכרון יעקב. בשנת 1965 הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

לצפייה בהרצאתו של יהושפט על שמואל פינלס - https://bit.ly/3prHgMN

שגריר ישראל ברומניה, מר דוד סרנגה, בביקור מיוחד בפוקשאן בימים אלה - קראו את דבריו כאן

בפוסט שהעלה לפייסבוק השבוע במסגרת ביקור מיוחד שקיים בפוקשאן, כתב שגריר ישראל ברומניה, מר דוד סרנגה כך:

"ביקור היכן שהכל התחיל: מדינת היהודים נוסדה בפוקשאן שברומניה לא פחות מאשר בבזל. בחודש הבא ימלאו 140 שנים לקונגרס הציוני הראשון. למרות שרבים חושבים שהקונגרס הראשון התקיים בבזל, האמת ההסטורית היא כי הוא התקיים בפוקשאן, רומניה 16 שנים לפני זה שבבזל, ב 11 בינואר 1882 ועסק ב׳ציונות המעשית׳ של עליה לארץ ישראל.

לאחר שרומניה סרבה לתת ליהודים זכויות כפי שנדרשה בקונגרס ברלין, ולאחר שגברו הדיכוי והקיפוח, מנהיגי הקהילה היהודית שמו להם למטרה לעלות וליישב את ארץ ישראל.

הקונגרס הורכב מ-51 צירים שייצגו 32 קהילות. בקונגרס נבחר ׳הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה׳, הגוף הראשון שעסק בעלייה מאורגנת. לנשיא הקונגרס נבחר שמואל פינלס.

מכיוון שהרומנים הם עם מאוד מעשי, עוד באותה השנה החלה העליה לארץ ישראל, הידועה בשמה ׳העליה הראשונה׳ בדצמבר 1882 הוקמו זכרון יעקב וראש פינה על ידי עולים מרומניה.

בתמונה : מר סרנגה עם ראש הקהילה היהודית בפוקשאן, בבית הכנסת אשר נבנה בשנת 1859 ואשר שופץ לאחרונה. מר סרנגה ציין כי "בשנה הבאה אנו מתכננים שורה של ארועים בעיר לציון 140 שנים לקונגרס הציוני הראשון."

דוד רינצלר מזכיר הוועידה הטרום-ציונית הראשונה (1881) - מאמרו של משה שרף

בעיתון העברי "המגיד" מיום כ"ט בכסלו תרמ"ב / 21 בדצמבר 1881, הופיעה כתבה בחתימת ישראל טלר מן העיר פוקשאן ברומניה בזו הלשון:

"פוקשאן, ח׳ בכסלו תרמ״ב... והא פה העתק כתב האמנה אשר נכתב ונחתם...בשבת יחד נבחרי הועדים לישוב ארץ ישראל ע״י אכרים עברים... נגמרו ונעשו הדברים האלה:

א. תחשב האספה, אף שהיא רק אספת שבעה ועדים, בתור אספה אופיציעלית (רשמית).

ב. נגמר הדבר פה אחד כי תכלית החברות והועדים וכל מעשיהם היא רק לעבודת אדמת הקדש ע״י אכרים עברים כאשר יורה שם החברות: ׳חברת ישוב ארץ ישראל׳ או ׳חברת עובדי אדמת הקדש׳...

תקותנו עזה ולבנו נכון כי ימצאו דברינו אזן שומעת וכי ימהרו אחינו בכל מקום להיות בעזרתנו בעבודת

הקדש הזאת ובענין הנעלה והמרומם הזה אשר לא היה כמוהו בישראל זה אלפי שנים מאז באנו בגולה ויהיו לימיננו... לקראת האספה הגדולה... ונעשה יחד לטובה ולברכה... לרומם את ישראל כימי עולם וכשנים קדמוניות אמן".

הכתבה מוסיפה כי נבחר ועד זמני ("ועד ראשי לפי שעה"), להכנת האספה הגדולה וחבריו היו ראשי "חברת עובדי אדמת הקדש מהעיר פאקשאן": י״מ ברנר יו״ר; ישראל טלר, סגן יו״ר, דוד רינצלר, מזכיר.

כתבה זו ב"המגיד" פותחת את אחד הפרקים המעניינים והמשמעותיים בתולדות עם ישראל בתקופה החדשה, הפרק על "התנועה ליישוב ארץ ישראל" ברומניה, כותב משה שרף במאמרו על דוד רינצלר, מזכיר הוועידה הציונית הראשונה...(מופיע כאן בתמונה למעלה יחד עם רעייתו גולדה)

לקריאת המאמר "דוד רינצלר מזכיר הוועידה הטרום-ציונית הראשונה (1881)" - https://bit.ly/3qtrWyG

מסמך נוסף, בחתימתו של דוד רינצלר הוא כרוז־חוזר בעברית, שחובר ונכתב על־ידו ונשלח לכל האגודות ליישוב ארץ ישראל ולראשי הקהילות היהודיות ברומניה. על הכרוז מתנוססת חותמת של האגודה בפוקשאן, הכוללת חרמש, מחרשה, בתים ועצים. מסביב לציור כתוב בשני עיגולים "חברת עובדי אדמת הקדש מעיר פאקשאן, נוסדה בשנת נקומה ונעלה אל המנוחה ואל הנחלה לפ״ק". בין החרמש למחרשה מופיעות האותיות "תרמ״ב".’ בסיום הכרוז מופיעה הכתובת של הוועד הזמני: David Rinzler, Focșani

ראו את הכרוז כאן בתמונה למטה, מומלץ לקרוא בעיון את תוכנו המרתק המדבר בעד עצמו

הקהילה היהודית של פוקשאן

הדיווחים הראשונים על הקהילה היהודית של פוקשאן מתועדים מהמאה ה – 17 מרב העיר של אותה תקופה, הרב נתן נטע הנובר. בית כנסת הוקם בעיר בשנת 1698 בחלקה המולדבי ובשנת 1797 בחלקה הולאכי. בעיר התקיימו בתי קברות יהודיים עתיקים.

בשנת 1859 היו בפוקשאן 1855 יהודים, שהיוו כ־20% מאוכלוסיית המקום, בתקופה זו, החלו להתפתח חיים קהילתיים מאורגנים. לראשונה ,חנכו בית-ספר יהודי ובשנת 1866 החלה לפעול אגודה סיעודית "לב אחד". בהמשך הקימה הקהילה היהודית בתי ספר, גני ילדים ומוסדות נוספים לרווחה, בריאות ועוד. רוב יהודי פוקשאן התפרנסו ממלאכה, מיעוטם ממסחר כללי, בהמשך הקימו היהודים מפעלי תעשייה מובילים.

בתחילת המאה ה – 20 היו בפוקשאן 6 בתי כנסת ו-6000 יהודיה היוו כ־25% מאוכלוסיית העיר.

בשנת 1900 התחיל להופיע בעיר העיתון האנטישמי "סאנטינלה " Santinela , העיר הייתה למוקד של שנאת יהודים תוך ניסיון לעלילת דם. היהודים היוו כל הזמן מטרה ונושא מרכזי להסתה נגדם. בשנה 1901 נקבע לראשונה השם Strada Evreiasca , " רחוב היהודים ", לרחוב שבו גרו רוב יהודי העיר. ב-1910 הוכרז בפוקשאן חרם על סוחרים יהודיים, בעיר היו 245 סוחרים יהודים מתוך 600 סוחרים סה"כ. ב-1920 הופיע עיתון אנטישמי שני "ראציוניה " Ratiunia. במארס 1925 נערך בפוקשאן משפטו של מנהיג "משמר הברזל" קודריאנו על רצח מפקד משטרת יאסי. בהזדמנות זאת שדדו כנופיות אנטישמיות 300 בתים יהודיים, לרבות בית-הספר ובית-הכנסת הגדול.

במקביל, העיר נעשתה למרכז של פעילות ציונית. בחודש פברואר 1912 ביקר בה נחום סוקולוב מלווה על-ידי דר' יעקב נאכט, לציון 30 שנה לקיומו של הקונגרס הציוני שנערך בה ב-1881, בעיר פעלו תנועות נוער ציוניות: "השומר הצעיר", "גורדוניה", דרור הבונים" ו"בית"ר". ערב מלחמת העולם השניה היו בעיר שמונה בתי כנסת, וכ- 4,000 יהודים מתוך סך 37,000 תושבי העיר.

לקריאה נוספת על הקהילה היהודית של פוקשאן, לצפייה בתמונות ולעיון וחומרים נוספים אודותיה - https://bit.ly/2HDZFms

לקריאה נוספת אודות הקהילה היהודית של פוקשאן ולצפייה בתמונות מספרו של מר צבי בן-דב ז"ל - https://bit.ly/3o6wkAS

מאמרים נוספים אודות בית הספר היהודי ותנועות הנוער הציוניות בפוקשאן

מוזמנים לקריאת מאמרים נוספים אודות תולדות בית הספר היהודי בפוקשאן ותנועות הנוער הציוניות שפעלו בעיר.

לקריאה - https://bit.ly/3JwxMrM

הושלמה עבודת הדיגיטצייה של הארכיון ההיסטורי של ראש-פינה ע"ש אברהם בלום -מוזמנים לעיין במסמכים הרבים שבו באתר הדיגיטלי

אנו שמחים לעדכנכם כי בשבועות האחרונים הושלם תהליך הדיגיטצייה של 67,000 מסמכי הארכיון ההיסטורי של ראש-פינה , הכוללים מסמכים מימי הקמתה הראשונים ע"י החלוצים מרומניה. פרויקט זה בוצע בשנים האחרונות ע"י א.מ.י.ר, בהשקעה כספית מצידו של 250,000 ₪ בשיתוף עם מועצת ראש-פינה וממשלת ישראל שמימנו מצידן סכום זהה של עלות הפרויקט.

הפרויקט בוצע כחלק מפרויקט מורשת יהדות רומניה הגדול שא.מ.י.ר. יזם ומקים על חלקיו השונים בראש-פינה.

האתר הדיגיטלי של ארכיון ראש פנה, עלה לעולם הוירטואלי , בתוך המאגר של הספריה הלאומית.

ניתן להיכנס לתוך המבנה ההיררכי וללחוץ על חטיבות ותת-חטיבות , להיכנס לתיקים ולעיין בקבצים עצמם - https://bit.ly/33SCZto

קריאה מהנה.

נשמח לקבל את תמיכתכם עם תרומה לפעילויות ההנצחה ליהדות רומניה של ארגון א.מ.י.ר.