מידעון אב"ע אורות מודיעין- פרשת שמות תשפ"ב

מידעון פרשת שמות

לכל איש יש שם

השבת בעזרת השם נתחיל לקרוא את ספר שמות.
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו".
ספר שמות מכונה גם ספר הגלות והגאולה.
מתי מתחילה הגלות?
ומתי מתחילה הגאולה?

כאשר אדם מחובר למהות הנשמתית שלו הרמוזה בשמו יש גאולה.
בתוך המילה נשמה יש את 2 האותיות: שם!
שם האדם מעיד על תוכן מהותו הנשמתית.
שעבוד בני ישראל במצרים מתחיל כאשר מוחקים את השמות ואת הזהות היהודית.
אחרי הכתובים:" וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ויקם מלך חדש על מצרים..." נעלמים השמות...ומתחיל השעבוד.
גם באושוויץ מחקו לאנשים את שמותם ונתנו להם מספרים.
כאשר השם מתגלה למשה (אותיות השם) בסנה ושולח אותו להתחיל בגאולת ישראל השמות מופיעים שוב.
ומשה מבקש מהשם לדעת את שמו:" ויאמר משה אל האלוקים...ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם"?
"ויאמר אלוקים אל משה אקיה אשר אקיה...אקיה שלחני אליכם".
גם למלך מלכי המלכים הקב"ה יש שם. שם השם הוא קדוש ונשגב.
האמת שיש לו כמה שמות וכל שם מעיד על סוג אחר של השגחה. אלוקים מידת הדין. הויה מידת הרחמים ועוד...

גם לעם ישראל יש שם המעיד על הקשר הישיר שלנו עם האל ועל תפקידינו לשיר את שירת התורה. כל שמות האבות והאמהות נמצאות במילה ישראל: יצחק. יעקב. שרה. רבקה. רחל. אברהם. לאה.
שעבוד מצרים החל כאשר בני ישראל התנתקו מהזהות הישראלית שלהם. מה שרצו היונים לעשות לעם ישראל בתקופת המכבים והחשמונאים.
תפקידינו להדליק מחדש באמונה ובאהבה את האורות של התורה והאמונה.
באהבה ובאמונה.
אורות של חסד ושמחה.
לתקן עולם במלכות שדי.
עד שביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
אשרינו שזכינו לחדש את ההתישבות היהודית בעיר מודיעין. העיר שבה הדליקו החשמונאים את אורות המנורה הטהורה הרומזת לאור אין סוף של אורו של עולם.
שנזכה לאור חדש שיאיר על ציון.

אורות מודיעין
את האור מדלקים מחדש
באהבה ובאמונה
בלב שמח ונרגש.

שבת שלום
הרב אשר כורסיה

ראש האולפנא

פרשת שמות | אורלי סלמן, רכזת היסטוריה

פרשת שמות מעבירה אותנו מהמישור האישי משפחתי למישור הלאומי. מבני יעקב, כל אחד כיחיד וכמשפחה –שנאמר: " "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו….ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים" (שמות א, א-ה), הפכנו להיות מוגדרים כעם! ולא פחות ולא יותר הוגדרנו כעם ע"י שונאינו – פרעה! שנאמר: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א,ט).

פרעה שכנראה חשב "מחוץ לקופסא", מגלה תהליכים ודברים שאנשים אחרים, מתוך המערכת לא רואים ומבין שהריבוי הטבעי של משפחת בני יעקב מעיד על משהו גדול ועמוק יותר מהרחבת משפחה גרידא אלא הוא מזהה תהליך של התהוות עם. הריבוי הטבעי של אותו עם לא באמת טבעי שנאמר:" וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם." (שמות א, ז)- התהוות של עם, עם עם רצונות ומהווים שעתיד אולי לשנות את העולם ואת המציאות במצרים ועל כן יש למגר אותו בעודו באיבו אולי בגלל הפחד שיהפכו להיות גייס חמישי בזמן מלחמה.

כנגד אותה התהוות הנוצרת מהתרבות נוקט פרעה במספר צעדים. בשלב הראשון הוא גוזר על עבודת פרך- עם שלם מועסק בעבודה טכנית- כשהמטרה היא "למען ענותו". העינוי הוא כפול לפי המפרשים. זה גם עינוי פיזי של עבודה קשה הגורמת לתשישות וצמצום ילודה וגם עינוי רוחני שכן לפי המפרשים כל מה שבנו ישראל המצרים הרסו. ( זה פירוש המילה "רעמסס" מלשון מתמוסס, נשבר, נעלם). לראות יצירה נהרסת פעם אחר פעם זהו עינוי. ברור כי פעילות כזו אמורה לדכא את רוח האנשים שעסוקים יום וליל בבניין שלא שווה כלום, ואם ירידת הרוח הרי שהרצון ליצור עם, לגדול, לפרות ולרבות אמור להישבר ולהתמוסס. אולם התורה מספרת לנו ש"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". דהיינו, יש כאן עם לא טבעי ולא נורמאלי, שלא פועל על פי הגדרים המקובלים וההגיוניים, עם שלא נתון לחוקי הפסיכולוגיה הרגילה.

בשלב השני "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה"(שמות א, יד), כלומר, עם ישראל כבר לא ראויים לעבוד בבניין, במלאכה שיש בה יצירה ומחשבה, אלא עם שלם הופך למייצרי לבנים. עם שלם עובד בבוץ ובטיט.( קשה לא להקביל זאת לאנטישמיות המודרנית של הנאצים אשר ראו ביהודים "עם לא יצירתי ומנוון" ולכן שרפו את ספריו ומנעו מהיהודים כל פעילות יצירתית לפרנסתם).

בשלב הבא פרעה מבין שהעם צומח מתוך המשפחות ולכן הוא מנסה להפריד ולפורר את התא המשפחתי ע"י שמבקש מהמיילדות להמית את הבנים מיד בלידתם. שפרא ופועה מסרבות באומץ לצו פרעה 'כל הבן היילוד...'

כאן המקום להסב את תשומת הלב לעובדה כי במשך כל תהליך התהוותנו לעם ובכלל כל תהליך הגאולה יש לנשים העבריות מקום מרכזי.

כאמור המיילדות העבריות שפרא ופועה לא משתפות פעולה עם גזירת פרעה ולא ממיתות את הזכרים.

יוכבד מביאה בן לעולם על אף הכל.

מרים, ביתה של יוכבד (שעל פי המדרש נתווכחה עם הייאוש של אביה וגברים אחרים, ויכלה לו) מעזה לקוות לטוב: רק תקווה חזקה יכולה לגרום לנערה לעמוד ולראות מה יקרה לתינוק בתיבה. (לעומת הגר שנטשה את בנה במדבר והתרחקה ממנו בטענה "בל אראה במות הנער...).

והגדילה לעשות בתיה בת פרעה שמצופה ממנה להיות הראשונה ששומעת לצו אביה, ואילו דווקא היא מפרה אותו. כתוב : "ותשלח את אמתה ותקחה..." (שמות ב, ה) פרוש אחד שלחה את שפחתה פרוש שני ידה התארכה בדרך נס והצליחה לאחוז בתיבה. יש ויכוח בגמרא מה יותר עוצמתי הפירוש הראשון או השני בכל מקרה בת פרעה מושיטה יד לעזרה. היא לא אומרת – קצרה ידי, גם אם במבט ראשון ידה אכן קצרה מלהגיע עד התיבה. רק היא לבד ניצבת מול הדילמה המוסרית וצריכה להכריע. לצידה עומדות נערותיה, המייצגות את העם המצרי וקולן האומר – לא ייתכן שדווקא בת המלך לא תשמע לו. בסוף היא בוחרת ללכת על פי הצו המוסרי ונחשבת לאחת מחסידות העולם הראשונות בהיסטוריה. זו ההזדמנות לציין את העובדה שלפני זמן קצר ציינו את יום י' בטבת הנחשב בין השאר ליום הקדיש הכללי של נספי השואה. בתקופת השואה עמדו גויים רבים מול הדילמה המוסרית אם לציית לציווי האנושי הנאצי או לציית לציווי המוסרי. חסידי אומות העולם בחרו כבתיה בת פרעה.

כאמור המיילדות העבריות סרבו למלא את פקודת פרעה להשליך את התינוקות ליאור בטענה: "כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו".( שמות א, יט). ומבאר המהר"ל (גבורות טו) שהמיילדות רצו לומר לפרעה שעם ישראל הוא סוג אחר של אנשים, כמו ההבדל שבין חיות השדה לבהמות, שכל חיות חומרם דק מזה של הבהמה, כך בישראל יש "דקות החומרי". כלומר עם ישראל, כפי שאמרנו, איננו עוד אחד מהעמים אלא עם שנשמתו, נפשו וחומרו הם ממין אחר, עליון ונשגב יותר.

דבר זה צריך להיזכר על ידינו בכל עת להלכה ולמעשה. עם ישראל איננו עם ככל העמים ולכן תרבותו שונה, כלכלתו שונה, משפטו שונה וכל אורחות חייו אינם דומים למקובל. וכך צריך להיות! וכל זמן שלא נעלה לייחודנו ומעמדנו הקב"ה ימשיך להביא עלינו דברים שיעוררו אותנו להבין שאיננו ככל העמים.

יהי רצון שנזכה להאיר את עיניהם של ישראל ולגלות את גדלות העם הנפלא והנשגב הזה.

שבת שלום!

( לקוח מתוך אתר הר ברכה ודבר תורה מפי ד"ר תמר מאיר)

פָּרַשׅילַת- טור פרשת השבוע מאת שילת יצקן, תלמידת כיתה י'!

פרשת ויחי סוגרת את ספר בראשית. ספר בראשית מכיל את ההתחלה של האנושות, אבל אם נביט בכל ספר בראשית נראה שהרבה מאוד מהסיפורים הללו מלאים באלימות, מתחים ומריבות, ומחלוקות.

כבר בפרשת בראשית שואל קין 'השומר אחי אנוכי?' ונראה בהמשך שהדברים ממשיכים במאבקים בין יצחק לישמעאל, יעקב ועשיו, ובני יעקב בינם לבין עצמם. זה נורא מתסכל שסיפורי הפתיחה של האנושות והתחלת העולם נראים כך.

אבל מפרשת ויחי אנו מקבלות תקווה. בפרשת ויחי כל בניו של יעקב מתאספים סביב מיטתו, קוראים קריאת שמע עם אביהם ומתאחדים. ונראה שמשם הם יוצאים לדרך חדשה מאוחדת וטובה יותר מן העבר.

נהיית בין האחים אחווה שהשפיעה על כל מצרים. וכל מצרים התחילה לבכות גם את מותו של יעקב.

האחים עוצרים את המחלוקות ונכנסים לדרך חדשה.

כמו שהאחים הצליחו לעצור את המחלוקות, להניח בצד את הריבים- גם אנחנו יכולות לעשות את זה.

הרבה פעמים יוצא לנו לריב עם בן אדם ולהיות קשוחות מאוד ולא לסלוח, גם כאשר הזמן עובר.

לכן אנחנו תמיד יכולות לקחת לדוגמא את יוסף- שגם כאשר האחים עשו לו מה שעשו לו הוא סלח.

שנדע תמיד לסלוח ולחיות בשלום.

שבת שלום!

שבת מיוחדת לבנות המסלול התורני🙌

בשבת פרשת 'ויחי' יצאו בנות המסלול התורני לשבת מיוחדת בירוחם.

השבת עסקה בנושא :"והיא הדרך והיא האושר.."(ישי ריבו )
תודה לרב אשר שהצטרף לשבת המיוחדת ודאג לאווירה מרוממת, דברי תורה, חידות, התפילות, שירים, טיש חסידי ועוד.

לרבנית יעל על שיחה בלתי נשכחת!!

מודים מעומק הלבגם לרב בן ציון-על הקבלת שבת ,עונג שבת ,שו"ת, אווירה מרוממת, ומלווה מלכה מוסיקלי -שהקפיץ את השבת!

תודה לעמיחי כהן-אורח השבת שלנו , על שירה ויחידות מיוחדות.
לבחורים מישיבת ההסדר ירוחם-שהיו שלקחו חלק גדול בהצלחת השבת.

למדריכות האלופות- אור,רווית ,רוויה ורעות-שהיו לעזר רב בארגון השבת ועל האווירה תוך כדי. ל תאיר ,דינה ,מעיין ,שירה ,הודיה ,אליה-בוגרות המסלול ,שהרקידו ,שימחו ,העבירו חוגים מרתקים לבנות!
וכמובן למחנכות המשקיעניות: אביטל בירנבוים, אורטל מליחי, לאה האופט, שלומית הרשקוביץ, מיכל צברי, ורד גנן, מלכה מרדכי ובריינה זוזות. בלעדיכןהכל היה נראה אחרת..

תודה ענקית למורה שלי דויטש על ריכוז המסלול לאורך השנה במסירות ואהבה ועל ארגון השבתעד לפרטים הקטנים!

תורה ועבודה📖🧮

בנות קבוצת 5 יח"ל במתמטיקה נפגשו היום עם מויש לוי סגן ראש העיר.
הוא דיבר איתן על מתמטיקה שבמסכת כתובות.
היה מעניין ומחכים!🤩

בנות שכבה יב בסיור במוזיאון יד ושם- ירושלים✡️

תערוכת שמיטה שיצרו בנות כיתה ז'3

מבשלות ומתגבשות! 🍲

בכיתה ז'4 כל תלמידה נתבקשה להביא ירק כלשהו,🥦🥔
מבלי לדעת לשם מה.
בכיתה חתכנו את הירקות המגוונים, השארנו אותם עם הקליפות, בישלנו אותם והכנו מרק.
הכנת המרק הייתה- משל לכיתה:
כל תלמידה מגיעה עם כל כולה, עם "הקליפות" והעטיפות שלה, הייחודיות והמורכבות שהה ולאחר "בישול", פעילויות גיבוש וזמן⏰, רואים שבסופו של דבר- כל אחת תורמת את הטעם והייחודיות שלה לכיתה! לעתים גם "הקליפות מתרככות" ולאחר תהליך נוצר פסיפס יפה של כיתה מגוונת ומגובשת❤️💪🏼
יישר כח למורה שלומית- מחנכת הכיתה על היוזמה המדהימה!