בראשית ימיו של היישוב היהודי המתחדש בשלהי המאה ה- 19, מוסדות התנועה הציונית ראו בחקלאות את מלוא הגשמתו של החזון הציוני, שיבת העם לאדמתו. לא הייתה בארץ-ישראל שום תשתית לצמיחת תעשייה.
תפוח הזהב, התפוז, הגיע לארץ בתחילת המאה ה- 18 מפורטוגל. בראשית המאה עשרים, התחיל ענף ההדרים לתפוס את מקומו כאחד מהגידולים המרכזיים בחקלאות בארץ ישראל, זאת לצד פיתוח הגפנים ויקבי היין באותן שנים ע"י החלוצים היהודים.
לצד היקבים בראשון-לציון וזכרון יעקב ופרדסים נוספים שנטעו בארץ, בלט פרדס 'בחריה' אשר ניטע במהלך שנת 1905 לגדות הירקון, בשטח של 600 דונם ובמשך
שנים נחשב לפרדס הגדול בארץ. בין היתר נטעו גם 200 דונם של עצי פרי נשירים כמו תפוחים, אגסים, אפרסקים, שזיפים וחבושים. היה בכך חידוש גדול והמקום תפקד גם כתחנת ניסיונות ואיקלום, למציאת הזנים המתאימים ביותר לארץ. בין
יזמיו היו שמעון רוקח, מויאל ופרץ פסקל (בעלה של מרים לבית רוקח) מאיר אפלבוים ועוד.
בין האישים הבולטים באותה תקופה בפיתוח כלכלת היישוב היהודי, היו רבים מקרב חלוצי רומניה וביניהם: פרץ פסקל, דוד יודילביץ ושמואל (סם) אהרנסון.
אנו מקדישים גיליון זה להם ולחבריהם לפיתוח הכלכלה החקלאית של אותם ימים.
כל המאמרים בגיליון זה הינם מתוך מחקר זוטא אודות תרומת יוצאי רומניה לכלכלת ישראל, אשר ערך עבור ארגון א.מ.י.ר. אל"מ (מיל.) ד"ר בני מיכלסון.
במסגרת גיליון זה אנו מזמינים אתכם למפגש מעניין נוסף של "סיפור של תקומה" עם מר בנימין רייטר וגב' מיכל בונצל,מחר יום רביעי ה-24.11, 18:30,הזמנה ופרטים בהמשך הגיליון, אנו מזמינים אתכם שוב להצטרף ולהירשם לסיורי המורשת בחג החנוכה הקרב בזיכרון-יעקב, ראש-פינה ויפו, שמחים לספר לכם על חקיקה המחייבת לימודי השואה בכל בתי הספר התיכוניים ברומניה, הישג חשוב של חבר הפרלמנט וראש הקהילה היהודית – מר סילביו וקסלר, מזמינים אתכם לסרט חשוב ומפגש תרבותי בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, בהשתתפות שגריר רומניה בישראל ועוד.
הכירו את פרץ פסקל, אשר נולד בגלץ ב-1871 והיה ממייסדי אגודת חיבת ציון בבקאו ונציג מטעמה בקונגרס פוקשאן, היה ממייסדי זכרון יעקב ותרם רבות לפיתוח החקלאות של היישוב היהודי בארץ ישראל
הכירו את דוד יודילביץ, אשר נולד ביאשי בשנת 1863 ועלה לארץ ישראל בשנת 1882. ממייסדי ראשון-לציון, מורה לעברית, מחנך וכותב, ממפתחי כלכלתה של ראשון-לציון ותעשיית יקבי היין שלה.
לקריאת המאמר "דוד יודילוביץ – מחלוצי השפה העברית המודרנית בא”י" באתר ארגון א.מ.י.ר. , מאת ג'יג'י צ'רנס - https://bit.ly/3cKvXYM
שמואל (סם) אהרנסון
הכירו את שמואל (סם) אהרנסון : בנה הראשון של המושבה זכרון יעקב, אשר נולד ב-1883 והיה אגרונום יהודי מארץ ישראל, ממפתחי
הכלכלה החקלאית בארץ, מראשי אגודת "הגדעונים", חבר ניל"י והיה מעורב יחד עם אחיו אהרון בהכנה מאחורי הקלעים של 'הצהרת בלפור'.
חנוכה שמח עם סיורי מורשת מהנים ברחבי הארץ בעקבות מורשת יהדות רומניה!
בחנוכה חוגגים את "חג ההתיישבות הרומנית בזמארין (זכרון יעקב)" - יום רביעי, 01.12, 10:00 בבוקר ב'יד למייסדים' זכרון יעקב. להרשמה: https://lp.vp4.me/p6mj
בהמשך להצלחת סיור: "אין כמו יפו בלילות, אין כמו יפו בעולם...- סיור מזמר ביפו עם נגיעות רומניות" שערכנו ב-28 לאוקטובר, אנו מזמינים אתכם לסיור זה בחופשת החנוכה ביום חמישי, ה-2 לחודש בבוקר בהתאם לפרטים שבהזמנה מעלה. להלן קישור להרשמה לסיור - https://lp.vp4.me/p6rp
מוזמנים להצטרף אלינו בחג החנוכה לסיור מורשת חדש בראש-פינה שיתקיים בחג החנוכה, יום ראשון, ה - 05.12 בהדרכתו של אברהם דסקל. לפרטים המלאים והרשמה : https://lp.vp4.me/p6p5
לאור ההצלחה והביקוש אנו נציע בהמשך גם מסלולי סיורים נוספים בנתיבי העלייה מרומניה לארץ ישראל.
חג שמח!
הישג גדול ברומניה: הפרלמנט הרומני העביר חוק שיחייב את כל בתי הספר התיכוניים ברומניה להפוך את הוראת השואה לחובה!
החוק שנחקק הודות לעבודתו החשובה של חברנו, סילביו וקסלר , Silviu Vexler - יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה וחבר בפרלמנט הרומני. וקסלר שנלחם למען השגת המטרה החשובה הזו נעזר בחברי פרלמנט נוספים שדחפו את תכיפות העניין כמו : אובידיו גנץ, מרצ'ל צ'יולקו ואחרים.
תוכנית הלימודים להוראת השואה ברומניה תהיה פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך הרומני ומכון 'אלי ויזל' להוראת השואה.
מדובר בהישג חשוב מאוד להנחלת מורשת השואה ברומניה ולמאבק בהכחשת השואה ובאנטישמיות ברומניה ובעולם כולו
מרגש: תא"ל מישל ינקו מקבל את דרגות האלוף מאשתו ומהרמטכ"ל ומשתף בסיפור המשפחתי שלו.
אלוף ינקו, קיבל את דרגתו ביום ראשון השבוע והוא עתיד להיכנס לתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. הוא משתף בסיפור המשפחתי הפרטי שלו:
"שנת 1941, מלחמת העולם השנייה, העיר יאשי שברומניה, שעת בוקר מוקדמת, גשם שוטף את העיר. ילד בן ארבע עומד, רועד מהקור המקפיא בתור הארוך לרכבת המוות כשרק פיג'מה לגופו. לפתע, עבר קצין גרמני רכוב על סוס בין ההמון המבוהל ושאל: 'מי יודע לתפור מדים של צבא?' אני חייט ענה אביו של הילד. הוא הוצא מהתור אך סירב להתלוות לקצין ללא משפחתו. אחד אחד הם הוצאו מהתור, אמא, הילד בן הארבע ושני אחיו הקטנים. שמונים שנים לאחר מכן, אני, מישל ינקו בנו של פנל, הילד בן הארבע, ניצב כאן לפניכם, מקבל דרגת אלוף ומצטרף בגאווה לפורום המטה הכללי של צה"ל. אבא - ניצחת."
.jpg)
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
פלטפורמת שיווק