In A Pious Belligerence Uri Zvi Shachar examines one of the most contested and ideologically loaded issues in medieval history, the clash between Christians, Muslims, and Jews that we call the Crusades. He does so not to write about the ways these three groups waged war to hold onto their distinct identities, but rather to think about how these identities were framed in relation to one another. Notions of militant piety in particular provided Muslims, Christians, and Jews paths for thinking about both cultural boundaries and codependencies. Ideas about holy warfare, Shachar contends, were not shaped along sectarian lines, but were dynamically coproduced among the three religions.

חדירת תחבורה ציבורית לישובים ערבים נשמע כמו כלי מדיניות יעיל לצמצום פערים בתעסוקה ורכישת השכלה גבוהה בין החברה הערבית והיהודית בישראל. ואולם, במאמרם של עאמר אבו-קרן ושירלי ליכטמן-שדות מהמחלקה לכלכלה שיתפרסם בחודש הבא ב-  Journal of Policy Analysis and Management, המחברים מוצאים שזה תלוי בתוואי הקו שמשרת את היישוב הערבי. המאמר The tradeoff between work and education: Evidence from public transportation penetration to Arab towns in Israel   מנצל את העובדה שברובם המכריע של ישובים ערבים בארץ לא היה שום שירות של קווי אוטובוסים עד לפני כ-10-12 שנים ומבחין בין קישור של ישוב ערבי לקו אוטובוס שמגיע גם למוקדי תעסוקה וגם למוסדות להשכלה גבוהה בישובים יהודים לבין קישור לקו אוטובוס אשר מגיע אך ורק למוקדי תעסוקה וללא קישור ישיר למוסד להשכלה גבוהה. המחברים מראים שבתגובה לקו אוטובוס שמקשר גם למוקדי תעסוקה וגם למוסד להשכלה גבוהה, ישנה עלייה בשיעור הגברים והנשים הערבים הצעירים (בני 18-27) שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, בתגובה לקו אוטובוס שמקשר רק למוקדי תעסוקה ולא למוסד להשכלה גבוהה, גברים ערבים צעירים מעלים את שיעורי ההשתתפות שלהם בשוק העבודה וההסתברות שלהם ללמוד במוסד להשכלה גבוהה יורדת - כלומר, הנגישות המוגברת למוקדי תעסוקה ללא הנגשה של מוסדות להשכלה גבוהה מובילה גברים ערבים צעירים לבחור בתעסוקה על חשבון רכישת השכלה וההשקעה שלהם בהון אנושי לטווח הארוך פוחתת. מבחינת המלצות מדיניות, המאמר ממחיש את החשיבות בהנגשת תעסוקה ומוסדות להשכלה גבוהה יחד לאוכלוסיות מוחלשות בפריפריה ואת הפוטנציאל להשלכות שליליות מבחינת רכישת הון אנושי כאשר ההנגשה הינה אך ורק למוקדי תעסוקה.

בכך הפכה פרופ' נמרוד לראשונה מבין חוקרי וחוקרות התקשורת בישראל שנבחרה לגוף היוקרתי, והיא השנייה מאוניברסיטת בן-גוריון שזוכה לכבוד הזה. לפניה עשה זאת רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס. 

האקדמיה האירופאית (The Academia Europaea) נוסדה בשנת 1988 על-ידי האגודה המלכותית הבריטית ואגודות אירופאיות נוספות. באגודה חברים מדענים ואנשי רוח ממגוון דיסציפלינות, הנבחרים אליה על בסיס הישגים יוצאי דופן בתחומי עיסוקם.  

האקדמיה מקיימת כנסים וסדנאות, מוציאה לאור כתבי-עת, ומייעצת לגורמים מדיניים באירופה במגוון נושאים. החברות בה היא תוצאה של המלצות עמיתים, ולא ניתן להגיש אליה מועמדות באופן עצמאי. 

פרופ' נמרוד, חברת סגל באוניברסיטה מאז 2007, ועומדת בראש המחלקה לתקשורת. היא עמיתת מחקר במרכז הרב-תחומי לחקר הזקנה, וב- ABC Robotics. מחקריה עוסקים באופן שבו פנאי, מדיה וטכנולוגיה תורמים לשלומות (wellbeing) בזקנה, או במילים אחרות: למצב של רְווחה גופנית, נפשית, רוחנית וחברתית.   

פרופ' נמרוד, יחד עם שותפיה למחקר, זכתה לאחרונה בארבעה מענקי מחקר תחרותיים: מענק בסך 6 מיליון דולר מ'המועצה הקנדית למדעי החברה והרוח'   (SSHRC) למחקר על הזדקנות ודאטה; מענק מ'הקרן הישראלית למדע' על מחקר בנוגע לאופן שבו סבים מתווכים מדיה לנכדים (בשיתוף עם פרופ' נלי אליאס); כמו כן זכתה פרופ' נמרוד במענק ממשרד המדע והטכנולוגיה בזכות המחקר על רובוטים חברתיים לקשישים (בשיתוף פרופ' יעל אידן), ובמענק מ'המרכז האמריקאי למחקרי בריאות, הזדקנות ומוגבלות'; מענק  שניתן לה על מחקרה המשותף עם פרופ' ליזה ברדיצ'בסקי בנושא חינוך מיני מקוון לזקנים. 

פרופ' יובל הררי ופרופ' גרולד נקר (Gerold Necker) מאוניברסיטת מרין-לותר – האלה-וויטנברג (גרמניה) זכו השנה במענק מחקר בגובה 500,000 יורו מן ה-DFG , לפרויקט תלת-שנתי (2021–2024) שיבוצע על ידי צוותי מחקר בארץ ובגרמניה ושכותרתו: The Corpus of R. Moses Zacuto’s Correspondence and Lexica of Holy Names: Editions, Tools and Database

פרויקט זה ממשיך את פרויקט המחקר התלת-שנתי הקודם שלנו (2018–2021), שכותרתו: Encyclopedic Magic: A Synergetic Approach to Rabbi Moses Zacuto’s Sources of Practical and Theoretical Kabbalah , ושאף הוא מומן על ידי ה-DFG. 

הפקולטה למדעי הרוח והחברה מברכת את ד"ר יעקב צ' מאיר, לשעבר בתר-דוקטורנט במחלקה להיסטוריה של עם ישראל (במסגרת התכנית JEWTACT  בניהולה של ד"ר איריס אידלסון-שיין) ועתה מכהן במחלקה כעמית הוראה על זכייתו בפרס גולדברג על ספרו 'נחמיה'. פרס גולדברג מוענק על ידי הקרן הקיימת לישראל מדי שלוש שנים לחיבורים יחידי סגולה מתחום הפרוזה והשירה.