image

 

ידיעון (ניוזלטר ) מס' 75 /1021 אוקטובר 2021

 

   החוקרים בעלי המעמד הבינלאומי של ספרות, שירה, פיוט ובלשנות

 

 


לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב, 


אנחנו חזרה בתקופה "שלאחר החגים", חוזרים לפעילות שגרתית שוטפת בכלל וגם של הידיעון, שמחים להיות איתכם חזרה ומקווים שנהניתם ונחתם בתקופת החגים.   

קשה לתאר את האקדמיה הישראלית ללא העולים מרומניה ובני דורות ההמשך שלהם.    

עלייה זו הביאה לארץ מוחות מבריקים, חלקם בעלי הכשרה אקדמית איכותית כבר ברומניה, חלקם רכשו אותה כאן בישראל וחלקם השלימו אותה בארץ ובעולם. חלק מהם היו בנים ובנות של חוקרים, אנשי אקדמיה, מדענים , רופאים ומהנדסים ועוד.    

בכל המוסדות האקדמיים ומוסדות המחקר בישראל, ניתן למצוא יוצאי רומניה בעמדות חשובות, לאורך שנים, בהובלת מחקרים ותחומים פורצי דרך בישראל ובעולם, זאת הן במדעי הרוח: ספרות, היסטוריה,  חינוך, בלשנות, במדעי החברה ופסיכולוגיה, במשפטים, במדעים שונים כגון גיאוגרפיה, ברפואה והן במדעים מדויקים, הנדסה ומדעי החיים ובכל תחום אפשרי.    

רבים מהם היו לזוכי "פרס ישראל" וזאת בהיסטוריה, פסיכולוגיה, ביהדות, שפות ובלשנות, רפואה, משפטים, ספרות, חינוך, אמנות, גאוגרפיה תחומי המדעים השונים ובמוסיקה.   

בערב ראש השנה, הלך לעולמו פרופ' ראובן צור, יליד אורדאה שברומניהחתן פרס ישראל, חוקר מוביל בעולם בתחום הפרוזודיה השירית ומהאבות המייסדים של הגישה הקוגניטיבית לספרות הרווחת היום בעולם. אנו מקדישים לו גיליון זה, יחד עם שניים מחבריו ילידי רומניה:  פרופ' עזרא פלישר ופרופ' יהושע בלאו, המומחים הבינלאומיים לחקר פיוט ותפילה ולשפה הערבית הבינונית, הערבית היהודית והבלשנות השמית.    

הסיפור האישי של כל אחד מהם הוא מרתק ומרשים.   
   
כפי שכבר כתבנו כאן, זכו בפרס ישראל עד היום 40 "חתנים" ו"כלות" מקרב יהדות רומניה.  "פרס ישראל" הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינה, הזוכים הם אזרחים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל במגוון תחומים. הזוכים בפרס מקרב יוצאי רומניה בישראל זכו בו במרבית הקטגוריות הקיימות, אנו נביא כאן את הסיפור של כל אחד ואחת מהם במסגרת הגיליונות הבאים שלנו, ובתוכם גם של מומחים נוספים מן התחומים הנ"ל אשר זכו גם הם בפרס.      

אנו מזמינים אתכם במסגרת גיליון זה לבקר בתערוכה מיוחדת של האומנית היהודיה-אנגליה עם שורשים רומניים, בברלי ג'יין סטיוארט "מסע במרחב הזמן לרומניה.",    להשתתף ב"דיון מקוון:    מחקר אודות השואה ברומניה - עבר והווה" –   אשר יקיים "יד ושם" בשפה האנגלית מחרתיים, יום חמישי, אחר הצהריים   

 ומדווחים לכם על הנצחת חברתנו היקרה, הסופרת נאוה סמל ז"ל, בבית בו גדלה בתל-אביב ע"י עיריית תל-אביב.    

בשבועות הקרובים נזמין אתכם להשתתף בפעילויות נוספות ומגוונות נוספות.    


 
 
קריאה וצפייה מהנה,   


 
 
 
שלכם ארגון א.מ.י.ר.    

 
 

 

פרופ' ראובן צור, יליד אורדאה, חוקר מוביל בעולם בתחום הפרוזודיה השירית ומהאבות המייסדים של הגישה הקוגניטיבית לספרות הרווחת היום בעולם  

 

 


הכירו את  פרופ' ראובן צור ז"ל, הוא נולד ב-1932 באורדאה שברומניה, אשר עברה לשלטון הונגריה ב-1940. במרץ 1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה ושואת יהודי הונגריה הואצה. הוא נלקח עם משפחתו לגטו שהוקם, וממנו ברחו לתחומי רומניה.

בגיל 17 הוא פרסם את עבודתו הראשונה, תרגום יצירותיהם של ויליאם שייקספיר ובודלר להונגרית, באותה שנה עלה לישראל עם משפחתו, נקלט במוסד עליית הנוער "אלוני יצחק" , שירת בצה"ל, למד באונ' העברית ובמקביל החל צור לעבוד כמורה.

הוא היה לפרופ' אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב, אחד מהחשובים ומהמקוריים בחוקרי השירה. היה חוקר מוביל בעולם בתחום הפרוזודיה השירית - המצלול, הריתמוס והחריזה - ומהאבות המייסדים של הגישה הקוגניטיבית לספרות הרווחת היום בעולם ומי שהעניק לתחום "פואטיקה קוגניטיבית" את שמו. צור היה גם מחלוצי השימוש באינטרנט לפרסום מחקרים ספרותיים, מורה נערץ, והעמיד תלמידים רבים .

 
לקריאה נוספת אודות פרופ' ראובן צור ופועלו באתר פרס ישראל -  https://katzr.net/11398e  

לקריאת נימוקי השופטים בהענקת פרס ישראל לפרופ' ראובן צור - https://katzr.net/0fe40f  

לצפייה בסרטון מיוחד שהופק עם זכייתו של פרופ' ראובן צור בפרס ישראל - 

הסרטון באדיבות לפ"מ 

 

פרופ' עזרא פלישר, משורר ופילולוג, חוקר פיוט ותפילה. 

 

 

פרופ' עזרא פליישר נולד ב-1928 בטימישוארה שברומניה, אביו היה מייסד ומנהל של בית הספר היסודי היהודי בעיר. 

הוא היה פעיל בתנועת בני עקיבא ברומניה ועקב פעילותו הציונית נאסר ונשפט במשפטי בוקרשט. בשבתו בכלא כתב פואמה על אימי המשטר הקומוניסטי ובה חזה את התמוטטות המשטר. על פואמה זו קיבל, שלא בנוכחותו ובעילום שמו, את פרס ישראל לספרות יפה בשנת תשי"ט (1959). 

הוא פרסם ספרי שירה נוספים ולאחר שחרורו מהכלא היה עורך בכתב העת של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה. 

בשנת 1960 עלה לישראל ופנה לחקר הפיוט,  קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים והתמסר ללימודי הספרות העברית בימי הביניים.  ב-1967 ייסד את המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה שעל יד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובמשך כארבעים שנה הצליח לקטלג את כל קטעי השירה והפיוט ברוב אוספי הגניזה בעולם. הקטלוג המכיל יותר משישים אלף כותרים עומד היום לרשות החוקרים.

הוא נודע כבעל שם עולמי בחקר הפיוט העברי, חקר שירת החול העברית בימי הביניים וחקר תפילות ישראל. במשך השנים פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי מחקרו.

לקריאה נוספת על פרופ' עזרא פליישר ופועלו - https://katzr.net/fb07b5 

לקריאה אודות חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר (מאתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)  - https://katzr.net/06319b 

 

פרופ' יהושע בלאו, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית אשר נודע בזכות מחקריו בתחום הערבית הבינונית, הערבית היהודית והבלשנות השמית. 

 

 


פרופ' יהושע בלאו נולד ב-1919 בקלוז' (קולוז'וואר, קלאוזנבורג) שבטרנסילבניה. כשהיה בן 12 עברה המשפחה לאוסטריה והתגוררה בבאדן ביי וין (Baden bei Wien), ובהמשך בווינה.  
הוא התחיל את לימודיו בערבית באוניברסיטת וינה ואת לימודי הרבנות בבית המדרש לרבנים בווינה. במרץ 1938 פלש היטלר לאוסטריה ומשפחת בלאו הצליחה לעזוב את אוסטריה ב-8 ביוני 1938 בעזרת הדרכונים הרומניים שברשותה ולעלות לארץ ישראל. 

באביב 1942 קיבל את התואר מוסמך בשפה וספרות ערבית ובמקרא ובלשון עברית. במלחמת העצמאות שירת ביחידת שפ"ן - שירות פענוח נסתרות, בתחום פיצוח צפנים. 
בינואר 1950 קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית והחל מ-1956 לימד באוניברסיטת תל אביב.  ובאוניברסיטה העברית ברציפות עד לפרישתו בשנת 1987, בהמשך התמנה לפרופ' והיה פרופ' אורח באוניברסיטאות רבות בעולם.  החל מ-1959 החל לשמש כחבר באקדמיה ללשון עברית, בתחילה כחבר־יועץ, והחל מ-1963 כחבר מלא. בשנים תשמ"א–תשנ"ג (1981–1993) היה נשיא האקדמיה.

לקריאה נוספת אודות פרופ' יהושע בלאו ופועלו - https://bit.ly/3a2bD3U  

לצפייה באירוע מיוחד שערכה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לכבודו של פרופ' בלאו במלאות לו 100 שנים -  https://katzr.net/229a0e  

לצפייה בראיון מיוחד עם פרופ' בלאו שערכו חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' יוחנן פרידמן ופרופ' איתן קולברג -   https://katzr.net/1a92a9    
      
מוזמנים לתערוכה מיוחדת של האומנית היהודיה-אנגליה עם שורשים רומניים, בברלי ג'יין סטיוארט "מסע במרחב הזמן לרומניה."

 

 


בימים אלה נפתחה תערוכה מיוחדת בבית האומנים בת"א (רח' אלחריזי 9) של האומנית היהודיה-אנגליה עם שורשים רומניםבברלי ג'יין סטיוארט הנקראת: "מסע במרחב הזמן לרומניה". 

דרך עיניה של האמנית, בעבודות המוצגות, העבר וההווה מתמזגים. העבודות מייצגות את חיי הקהילות היהודיות ואת תרומתם לתרבות ולכלכלה המקומית ברומניה, מן המאה ה-18 ועד ימינו. "אני מנסה להרכיב מרקם ציורי של החיים היהודיים שנשמעים ממנו צלילים של חיי עבר בהקשר מודרני", אומרת סטיוארט.

אוצר התערוכה: אריה ברקוביץ' - יליד רומניה ומנהל בית האומנים בת"א.

התערוכה תימשך עד ה - 23.10. זמני פתיחת הגלריה בבית האומנים:

ב’-ה‘ 10:00 – 13:00, 17:00 – 19:00
ו’ 10:00 – 13:00
שבת 11:00 – 14:00

א’ – סגור


 

 

Online Discussion: Research About the Holocaust in Romania – Past and Present
"דיון מקוון: מחקר אודות השואה ברומניה - עבר והווה" - האירוע בשפה האנגלית. - ויש צורך להירשם בלינק שמופיע מטה.

 

 

   

Thursday, 7 October 2021

                                        5:30 PM–7:00 PM (Israel time)

On Zoom

Registration:
https://yadvashem-org.zoom.us/webinar/register/WN_SRhMnDW9T8um5Gu4dROZGQ
The event will be held with the generous support of The Gutwirth Family Fund
The event will be conducted in English

 

"בבית זה גרה הסופרת, המשוררת והמחזאית נאוה סמל" - התקיים טקס הסרת הלוט מלוח ההנצחה לסופרת נאוה סמל בבית בו גדלה בתל-אביב  

 

 

 

   
בשבועות האחרונים התקיים, טקס הסרת הלוט מלוח ההנצחה לסופרת נאוה סמל,  שגדלה בתל אביב ברחוב ברנדיס 9, שם טמונים זרעי כתיבתה.

סמל היא ביתו של יצחק ארצי, הפעיל הציוני רב הפעלים, אשר נולד בבוקובינה רומניה. בספרה ׳פאני וגבריאל׳ חוזרת סמל בכתיבתה למחוזות הילדות של משפחתה בבוקובינה, רומניה. 

נאוה סמל ז"ל, הייתה חברתנו היקרה ופעלה רבות לאורך שנים להנצחת יהדות רומניה והשואה שעבר. היא הייתה בת מסורה להוריה ניצולי השואה כל חייהם וגם לאחר שהלכו לעולמם, היא פעלה רבות לסייע לפעילות א.מ.י.ר. 

היא הייתה  סופרת, משוררת, מחזאית, תסריטאית, מתרגמת ועיתונאית ישראלית. יצירותיה הרבות זכו להצלחה בינלאומית.

בצדק הנציחה עיריית תל-אביב את הבית בו גדלה בתל-אביב, יוצאי רומניה בישראל מוזמנים לבקר במקום ולכבד את זכרה. 

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק