פרשת נח - בני האדם
מהי המידה והתכונה הגרועה ביותר שיכולה להימצא חלילה אצל האדם?
כותב רבי יהודה החסיד בספרו 'ספר חסידים' (מרגליות, סימן תרס"ה) –
"הוי האומרים לטוב רע ולרע טוב לפי שהוא כפוי טובה, כי אין מדה רעה כמו כפוי טובה. אפי' כנגד הבהמה, אמרה תורה אל תהי כפוי טובה, שנ'
(שמות כ"ב ל') ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו. לפי שכלב עזר שהזאבים לא הביאו הבהמה ביער, הרי נשאר לך החלב והעור, לכך אל תהי' כפוי טובה ותן לו הטריפה".
אחד היסודות החשובים ביהדות הוא אכן נושא זה של הכרת הטוב, כשלמולו ישנו גינוי תקיף וברור למי שלא מכיר טובה, והגרוע יותר הוא מי שהוא כפוי טובה. וזאת יש לדעת, ש'כפוי טובה' הוא חמור יותר מ'מי שאינו מכיר טובה', משום שכפוי טובה הופך את הטובה שעשו לו כאילו עשו לו רעה.
ואיך ענין זה קשור לפרשתנו? בשתי מילים - 'בני אדם'!!
עלינו להבין מדוע תיארה התורה את אנשי דור הפלגה בכינוי 'בני אדם', שאיננו מצוי בכל התורה כולה ובפרט שכינוי זה מופיע לכאורה על ידי הקב"ה –
"וַיֵּ֣רֶד יְקֹוָ֔ק לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם" (בראשית פרק י"א, פסוק ה').
רבי טוביה בן אליעזר, מנהיגה הרוחני של קהילת מקדוניה במאה ה-12 ומחבר לקט מדרשים בספרו 'פסיקתא זוטרתא' משיב שם, שהכוונה לאדם הראשון. כפי שהוא לא מילא את חובתו ומה שהצטווה, כך אנשי דור ההפלגה –
"מה הוצרך לומר בני האדם? בני דוגמתו של אדה"ר שלא עמד על מצותו, והם לא עמדו על מצוותם, דכתיב ויצו ה' אלהים על האדם (בראשית ב יו), ויצו זו ע"ז, וכן הוא אומר הואיל הלך אחר צו (הושע ה יא)".
רבי דוד בן יוסף קמחי (1160-1235), הרד"ק, מסביר את כוונת הכינוי הלא-שגרתי הזה - 'בני אדם' - כתיאור אנשים שחורגים מהתנהלות לגיטימית ועושים מה שרוצים, וזה לש
ונו-
_570x65.jpeg)
.jpg)
_570x64.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x209.jpeg)
_279x372.jpeg)
_279x372.jpeg)
פלטפורמת שיווק