הפוגרום בדורוחוי, הקהילה היהודית של העיר וגורלה בתקופת השואה
לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,
ביום חמישי השבוע נקיים יחד עם ארגון יוצאי דורוחוי והסביבה עצרת מקוונת לציון 81 שנים לפוגרום דורוחוי, הזמנה לאירוע מצורפת בהמשך לגיליון זה.
הפוגרום התחולל ע"י הצבא הרומני ביוני 1940 ומדי שנה מנציחים אותו ואת קורבנותיו באירוע מיוחד, ארגון יוצאי דורוחוי והסביבה, ארגון א.מ.י.ר. וכלל קהילת יוצאי רומניה בישראל. סביב האירוע מתקבצים מאות יוצאי קהילות דורוחוי והסביבה ואלפי יוצאי רומניה בישראל.
קהילת יהודי דורוחוי המשיכה לסבול בשנים הבאות שלאחר 1940, בין היתר בינואר 1941 בעת מרד משמר הברזל נגד אנטונסקו. סבלה הגיעה לשיא, כאשר ב- 6 בנובמבר1941 נמסרה ההודעה על גירוש יהודי העיר לטרנסניסטריה, בפקודות של השלטון הרומני בראשותו של אנטונסקו ואלפים מבניה ויהודי הסביבה גורשו. רבים מהם נרצחו במהלך הגירוש ולאחריו ע"י הרומנים.
אנו מקדישים גיליון זה לקהילה היהודית בדורוחוי ולגורלה בתקופת השואה וכן לעיר דורוחוי.
בחודש יוני 1941, התחולל הפוגרום הנורא בעיר יאשי, בפקודתו המפורשת של אנטונסקו במהלכו נרצחו על ידי הרומנים כ-15,000 יהודים בתוך סופשבוע אחד! בפוגרום נורא זה נעשה לראשונה בכל אירופה השימוש ברכבות מוות.
אנו נקיים עצרת מקוונת לציון 80 שנה לפוגרום יאשי ביום שני, ה-14 ליוני בשעה 19:00. פרטים נוספים בהמשך גיליון זה. את הגיליון בשבוע הבא נקדיש לקהילה היהודית ביאשי וגורלה בתקופת השואה.
כמדי שנה במהלך 6 השנים האחרונות, נקיים ביוזמת א.מ.י.ר בשיתוף עם "יד ושם", ב-י"ג בתמוז את "העצרת השנתית המרכזית לציון שואת יהדות רומניה". השנה יחול י"ג בתמוז ב-23 ליוני והעצרת תתקיים באותו ערב ב"יד ושם", ירושלים, בהשתתפות יוצאי רומניה בישראל ודורות ההמשך. הזמנה וטופס רישום מצורפים בהמשך גיליון זה.
אנו מזכירים, כי הערב בשעה 19:00, נקיים מפגש נוסף של "סיפור של תקומה" והפעם עם חברנו מר ברוך טרקטין, ניצול פוגרום יאשי ואח שכול ליצחק טרקטין, אחד ממפקדי האונייה "סטרומה" בהנחיית עו"ד אלינור קרויטורו. מר טרקטין הוא מהנדס, סופר פורה בנושא יהדות ויהדות רומניה ופעיל מרכזי במשך עשרות שנים בישראל להנצחת יהדות רומניה.
עדויות ראשונות על קהילה יהודית בדורוחוי קיימות מהמאה ה-17, זו הלכה וגדלה בהמשך בשל רצונם של שליטי מולדובה בפיתוח המסחר בעיר.
מרבית סוחרי העיר היו יהודים ובהמשך סייעו מאוד היהודים גם להתפתחות המלאכה בעיר.
בעיר פעלו בתי כנסת רבים, בית עלמין יהודי, מוסדות ציבור, ביניהם בית אבות ובית תמחוי, ארגונים של עזרה הדדית, תלמוד תורה ובתי ספר יהודיים, בית חולים ובית אבות. הקהילה ספקה שרותי דת גם לכפרים ועיירות בסביבה.
בשנת 1859 היהודים היו יותר ממחצית האוכלוסייה הכללית, וקיימו פעילות תרבותית רבה וחשובה, בעיר פעלו תנועות ציוניות ותנועות נוער חלוציות. למצער התקיימה האנטישמיות בעיר לאורך שנים ארוכות.
מרבית יהודי העיר עלו לישראל וקהילתם בישראל היא אחת הפעילות ביותר לשימור הקשר בין חברי הקהילה והנצחת ההיסטוריה שלה וקורבנות השואה שלה.
על יסוד החוזה שנחתם בין גרמניה לברית המועצות סופחו בסראביה וצפון בוקובינה לברית המועצות ביוני 1940. עם הסיפוח באה פורענות על יהודי דורוחוי. הצבא הרומני נסוג משטחים אלה והחל בפרעות ביהודי דורוחוי: כמאתיים מיהודי העיר נרצחו ועונו ע"י החיילים הרומנים, רכוש יהודי נשדד והופקע.
בינואר 1941, בעת מרד משמר הברזל נגד אנטונסקו נאסרו ועונו מאות יהודים.
ב- 6 בנובמבר1941 נמסרה ההודעה על גירוש יהודי העיר לטרנסניסטריה, אלפים רבים של יהודים ממפוני המחוז ומהעיר עצמה הובלו אליה בקרונות בהמות ומסע, רבים נשדדו ונרצחו בדרך רבים אחרים נרצחו בטרנסניסטריה.