יהודים חיו ברדאוץ עוד בימי נסיכות מולדובה ובסוף המאה ה- 18, אחרי הסיפוח לאוסטריה, נוספו כמה משפחות יהודיות שהגיעו יחד עם מהגרים גרמנים מבוהמיה.
ב- 1894 מנו היהודים בעיר 4,894 נפשות והיו לקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר.
במחצית הראשונה של המאה ה- 19 התפרנסו היהודים כסוחרים. הם סחרו בעצים, בבהמות ובסוסים, היו יהודים שהתפרנסו כמובילים – בעיקר של העצים – והיו גם בעלי מלאכה. לאחר הנחת מסילת הרכבת ב- 1866 עברו סוחרים רבים למסחר סיטונאי. מתוך 12 הפירמות שהיו רשומות ב- 1871 בלשכת המסחר, עשר מהן היו של יהודים.
לקראת סוף המאה ה- 19 הקימו יהודי רדאוץ מפעלי תעשייה רבים ומגוונים, ובמיוחד יצא להם מוניטין בכל האימפריה ליי”ש ולבירה מתוצרת ראדאוץ. מנסרות עצים, בתי בורסקאות, טחנות קמח ומפעלים אחרים היו בבעלות יהודית. ביוזמת סוחרים יהודים הוקמה ב- 1909 “קופת חסכון” של עיריית ראדאוץ, מוסד פיננסי שרכש את אמון הציבור.
ב-8 בדצמבר 1940 גורשו מרדאוץ 70 משפחות של פליטים יהודים, ובפוגרום מאורגן שהיה בעיר ב-24 בינואר 1941 נרצחו 12 יהודים - בהם שניים ממנהיגי הקהילה.
מה-22 ביוני 1941, עם תחילת הפלישה, נאסר על יהודי רדאוץ לצאת מבתיהם רוב שעות היממה. האזור היהודי בעיר הפך למעין גטו : אמנם הוא לא גודר, אבל נאסר על היהודים לצאת ממנו. הקהילה הוכרחה להעמיד בני ערובה לרשות הממשל הצבאי, יהודים מהקהילה גויסו לעבודת כפייה בשירות צבאות גרמניה ורומניה ויהודי העיר חויבו לשאת טלאי צהוב.
מוזמנים למפגש נוסף של: "סיפורים מבית אמא וסבתא" עם השחקנית סנדרה שדה
מוזמנים להצטרף אלינו למפגש חדש מסדרת: "סיפורים מבית אימא וסבתא" והפעם תתארח : סנדרה שדה - שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלויזיה ידועה ואהובה. סנדרה מגיעה ממורשת משפחתית של תרבות וממשיכה במסורת זו גם כיום עם המשפחה שהקימה. זוהי הזדמנות להכיר מקרוב את סנדרה והסיפור המשפחתי שמתחיל ברומניה.
מתנדבים למוזיאון בית לוחמי הגטאות לתרגום טקסטים מרומנית ומיידיש
ארכיון בית לוחמי הגטאות מחפש מתנדבים לתרגום טקסטים מרומנית, מגרמנית, מרוסית ומיידיש (מכתבים בכתב יד מתקופת מלחמת העולם השנייה). כמו כן, מחפשים מתנדבים להקלדת טקסטים בעברית. העבודה נעשית מהבית.