תעשיית היהלומים הישראלית, הינה חשובה ומשמעותית למשק ומעסיקה אלפי עובדים. בשנת 2018 הגיע יצוא היהלומים מישראל ל-24.2 מיליארד ₪, הענף תרם למשק הישראלי ערך מוסף של 2.2 מיליארד ₪. תעשייה זו העסיקה במישרין 6800 עובדים ותרומתה הכוללת למשרות במשק באותה שנה הייתה 28,000 משרות.
מאז ימי הביניים עסקו יהודים בתעשיית היהלומים, מהמאה ה-16 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזי יהלומים עיקריים, אנטוורפן בבלגיה ואמסטרדם בהולנד. בשנות ה-30 , החליט ראש עיריית נתניה דאז, עובד בן-עמי, שנתניה, שאז הייתה עיירה קטנה תהפוך למרכז היהלומים . בשנים 1939-1940הוא טס ללונדון לשכנע את הנהלת דה-בירס לספק יהלומי גלם לארץ-ישראל והצליח גם לגייס את תמיכתם של משרד המלחמה הבריטי, הבלגים ועיריית אנטוורפן.
ב-1943, כבר פעלו בישראל 33 מלטשות יהלומים, בעיקר בנתניה ובתל אביב, ו-5,000 מלטשים. אלו פרנסו 20,000 נפשות. ישראל הפכה למעצמה. בהיעדר מרכזים אחרים, התעשייה כאן נהפכה לסוג של מונופול. עד אז התבססה ישראל על ייצוא תפוזים, אשלג מים המלח ומוצרי נפט. יהלומים הפכו בן לילה לייצוא עיקרי. היהלומים יוצאו לכל העולם, בין היתר לניו יורק, קנדה, הודו ודרום אפריקה. זה שינה את התעשייה הישראלית מקצה לקצה.
גם בהקמת ובסוסה של תעשייה מפוארת וחשובה זו, שתרומתה מכרעת לתקומת ישראל, נטלו חלק יוצאי רומניה שהיו ממש ממייסדיה וראשיה: החל מעובד בן-עמי , יליד המושבה פתח-תקוה וצאצא לעולים מרומניה, אשר (אנשל) דסקל, יליד מרמורש וצבי רוזנברג, יליד טרנסילבניה, חלוצי התעשייה בארץ ישראל ועד למשה שניצר -הנשיא האגדי של הבורסה הישראלית ליהלומים וממיסדיה , יליד צ'רנוביץ ומוטי גנץ (דור שני) של יהלומנים עולים מטרנסילבניה -נשיא התאחדות היהלומנים.
אנו מקדישים גיליון זה למייסדי תעשיית היהלומים הישראלית, בן-עמי, דסקל ורוזנברג ובאחד הגיליונות הקרובים נעסוק בדמויותיהם של שניצר וגנץ.
צפייה וקריאה מהנה.
שלכם,
ארגון א.מ.י.ר.
הכירו את עובד בן עמי (דנקנר)
נולד בפתח-תקוה להורים ממייסדי המושבה, יקיר תעשיית היהלומים בישראל, מי שיזם את הקמתה בארץ ישראל ובשנת 1938 הזמין את שני תעשייני היהלומים הראשונים – אנשל דסקל וצבי רוזנברג לעיר נתניה. מי שהיה המזכיר הכללי של התאחדות "בני-בנימין" שפע להקמת כפר-אהרון, ההתיישבות הראשונה בהרצליה, יזם ויסד את העיר נתניה, העיר אשדוד וישובים נוספים וכן ייסד את התאחדות בעלי התעשייה בישראל.
יקיר תעשיית היהלומים בישראל, נולד בשנת 1908 במרמורש, ממייסדי המפעל הראשון לייצור יהלומים בפתח תקווה ומי שהכשיר תלמידים לתעשייה זו, כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20. מי שהקים מאוחר יותר את מפעל היהלומים, 'אבן היסוד' בנתניה, ומאוחר יותר הקים מפעלים בבני-ברק, הפעיל מפעל בקריית מלאכי ובהמשך באשקלון.
יקיר תעשיית היהלומים, יליד בוטשקו שבטרנסילבניה, עלה לארץ בשנת 1934, ממייסדי המפעל הראשון לייצור יהלומים בפתח תקווה ומי שהכשיר תלמידים לתעשייה זו, ממייסדי בית החרושת הראשון לעיבוד יהלומים בנתניה - "אופיר", מפעל "ריכוז" בתל-אביב, ומפעל "פלנת" בנתניה, מבעלי בית חרושת בירושלים ומפעל "אוריון" שבנתניה. מקים שותפות משפחתית ב"יהלומי נתניה".
ברכות לפרופ' אשר מעוז, על קבלת פרס ההצטיינות הבינלאומי, של הארגון הבינלאומי להגנה על חופש הדת, אשר זיכה אותו בתואר "שגריר של חירות
ושלום".
פרופ' מעוז מכהן כדיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי הנושא את שמו של שמעון פרס. הוא חבר הנהגה של הקונסורציום הבינלאומי ללימודי משפט ודת. הוא חבר המועצה המייעצת של הפורום הבינדתי שמעביר המלצותיו לפסגת ראשי 19 הכלכלות המובילות בעולם והאיחוד האירופי. הוא מכהן גם כחבר בוועדה למאבק בגזענות של הפורום ועוד.
פרופ' מעוז ואחותו, חנה דיין, נולדו בגטו ברשד טרנסניסטריה אליו הוגלו הוריהם מצ'רנוביץ' ביחד עם בתם הפעוטה שפרה-הודל (סידיקה). שפרה נספתה בגטו בגיל 4.
הארגון הבינלאומי להגנה על חופש הדת הנו אחד הארגונים המובילים בעולם בתחום ההגנה על זכויות האדם וניתן לו מעמד במסגרת האו"ם. התואר נושא את שמו של מייסד הארגון ג'ין נוסבאום ושל נשיאת הכבוד הראשונה שלו אלינור רוזוולט, רעייתו של נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט ופעילת זכויות אדם. בין היתר כיהנה כיושבת ראש הוועדה לזכויות האדם של האו"ם והייתה אחראית על ניסוח ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.
מוזמנים למפגש נוסף של "סיפור של תקומה" עם מר אברהם בר ניסן ועו"ד אלינור קרויטורו
להלן הקישור להצטרפות לאירוע בזום "סיפור של תקומה" :
פלטפורמת שיווק