|
|
יום אחד, בערך בגיל שמונה, הסתכלתי על היד שלי, על האצבעות הפשוטות והרווח ביניהן, ותהיתי "איך זה שהגוף שלי נגמר? איך זה שאני פה (היכן שהאצבע) אבל לא פה (ברווח בין האצבעות)?" שנים אחר-כך, כאשר עברתי בגיל התיכון למקסיקו, היכן שפילוסופיה היא מקצוע חובה, גיליתי שישנם אנשים אחרים לאורך ההיסטוריה ששאלו שאלות מהסוג שתהיתי לגביהן ביני לבין עצמי. זה היה הרגע הראשון שהבנתי שלשאלות הללו יש שם: פילוסופיה. |
| | |
|
|
מחזור שני לפרויקט מח"ר – סטודנטים מפרסמים בחברה ורוח לשנה"ל תשפ"א ומזכירים שמועד ההגשה הקרוב הינו 13.05.2021.
נשמח שתעודדו את תלמידי/ות המחקר במחלקותיכן/ם להגיש מאמרים שפורסמו או התקבלו לפרסום.
תודה מראש על שיתוף הפעולה.
לפרטים והבהרות ניתן לפנות אל נועה שרי, מרכזת ועדת פרויקט מח"ר, מייל: [email protected]
|
| | |
|
|
בין השנים 1390 ל-1414 המירו רבים מיהודי ספרד את דתם לנצרות. המרה זו הייתה אחת התופעות החשובות בתולדות היהדות בימי הביניים. גירושם של היהודים מספרד ב-1492 היה תוצאה ישירה של גל ההתנצרות שהחל מאה שנים קודם לכן והביא לסופה של הקהילה היהודית החשובה בימי הביניים, מבחינה דמוגרפית ותרבותית. ספרים רבים עסקו בתיאור ההיסטורי של ההמרה ההמונית לנצרות ובסיבותיה החברתיות, התרבותיות והפוליטיות. אך במפתיע, כל הדיונים האלו מתבססים על מקורות משניים. ספר זה הוא הניסיון הראשון לעסוק באופן שיטתי בהגותם של כלל המומרים האידיאולוגים בספרד. יהודים אלו, שהשתכנעו באמיתת הנצרות, יצרו אידיאולוגיה בעלת מאפיינים ייחודיים, שהשפיעה רבות על יהדות ספרד והייתה אחד הגורמים המרכזיים להמרה ההמונית. ספר זה דן בהגותם הדתית של חמישה מומרים ספרדים שהתנצרו בין תחילת המאה השתים-עשרה לתחילת המאה החמש-עשרה: פטרוס אלפונסי, אבנר מבורגוס, פבלו דה סנטה מריה, ג'רונימו דה סנטה פה ופדרו דה לה קבלירה. כל החמישה המירו את דתם לנצרות בבגרותם, בעת שהיו דמויות ידועות בקהילה היהודית. |
| | |
|
|
ר' משה בן נחמן (1267-1194 לערך) – רב, פרשן, מקובל ומנהיג ציבור, היה מן הדמויות הבולטות והמשפיעות בימי הביניים. יצירותיו המגוונות מתכתבות עם תולדות הקהילות היהודיות במערב אירופה במאה השלוש-עשרה ובעיקר עם תולדות חייו. את הסיפור הזה מבקש הספר שלפנינו לספר. כיצד התגבשה הגותו של רמב"ן ומה היו מקורות ההשראה שלה? באיזה פרק של חייו הופיעה בעולמו הקבלה? איזו סיבה עשויה הייתה להביא אותו לצאת בשנות החמישים של חייו למסע ארוך ומפותל של כתיבת פירוש סדור ומקיף לתורה? איזה חותם הטביעו על עולמו הדתי אירועים כמו ויכוח ברצלונה שהוא נטל בו חלק או עלייתו לארץ ישראל? תוך כדי מעקב אחר סיפור חיי היצירה של רמב"ן לפרקיה השונים נמתחים כאן קווים לתפיסתו הדתית ולדרך התהוותה. לעיני הקוראים נגללת כאן מגילת חייו של רמב"ן ומוצעת נקודת מבט חדשה להבנת האיש ויצירתו, על הקשריה ההיסטוריים, הדתיים והאינטלקטואליים. |
| | |
|
|
ר' יעקב בן מאיר (1171-1100), נכדו של רש"י, המוכר בכינויו 'רבנו תם', היה ראש וראשון לבעלי התוספות שפעלו בצרפת ובגרמניה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה. חידושיו הפרשניים הפכו לאבן פינה בתולדות פרשנות התלמוד, פסקיו פורצי הדרך עיצבו את הדיון ההלכתי בדורות שאחריו, ותקנותיו הנועזות הוכיחו כושר מנהיגות יוצאת דופן. כל אלה יחד השפיעו על דורות של לומדים, מפרשים ופוסקים, והטביעו חותמם על מגמות הפרשנות והפסיקה של חכמי ימי הביניים בכל רחבי הפזורה היהודית. בשבעה־עשר פרקי הספר מתואר עולמו האינטלקטואלי והחברתי של רבנו תם ובין השאר נידונים בו סדר קורות חייו, זהות מוריו ואופי קשריהם עמו, מידת היכרותו עם ספרות חז"ל לסוגותיה ודרכי שימושו בה, דרכי טיפולו בנוסח התלמוד, אופי יצירתו הפרשנית, תקנותיו, פולמוסיו, קשריו עם בני זמנו ומידת השפעתו על בני דורו והבאים אחריהם. |
| | |
|
|
אבן העזר לר' יהודה משקוני על פירוש התורה לר' אברהם אבן עזרא (3 כרכים), בעריכת חיים קרייסל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
'אבן העזר' הוא הביאור המקיף ביותר שנכתב בימי הביניים על פירוש התורה לר' אברהם אבן עזרא. ר' יהודה משקוני כתב ביאור זה במחצית השנייה של המאה הי"ד באי מיורקה. המחבר כלל בביאורו הרבה פירושים מביאורים קדומים יותר, שרובם לא שרדו, בנוסף להרבה פירושים חדשים שהוא מביא. המהדורה כוללת גם את פירושו של אבן עזרא, יחד עם מבוא של המהדיר המתאר את הביאור ומחברו.
• כרך א: בראשית
• כרך ב: שמות
• כרך ג: ויקרא-במדבר-דברים |
| | |
|
הדהודים אירוניים כאסטרטגיה של השתקה בתגוביות לפוסטים של פוליטיקאים בפייסבוק |
המאמר עוסק בניתוח תגוביות (טוקבקים) לפוסטים של בנימין נתניהו ובני גנץ בשתי תעמולות הבחירות ב-2019. הוא מתמקד בתופעה רטורית בולטת בקורפוס זה – הדהודים אירוניים, שהם ייצוגים של ייצוגים אחרים של המציאות (בפרט אמירות ומחשבות) שניכרת בהם העמדה המסתייגת והלעגנית של הגורמים המהדהדים (( Wilson, 2006. המאמר בוחן מקרים שבהם מגיבים (טוקבקיסטים) מהדהדים באופן אירוני מחשבות או התבטאויות קיצוניות ומופרכות שהם עצמם מייחסים לפוליטיקאים או לבוחרים מהמחנה הפוליטי היריב, ומראה שהדהודים מסוג זה עשויים למלא שתי פונקציות מרכזיות: ראשית, הנכחה של התכנים המהודהדים בשיח באופן שמבזה ומגחיך אותם, את בעליהם המדומים – הספציפיים והסטראוטיפיים – ואת כל המסכימים עימם. שנית, השתקת קולות ממשיים, אותנטיים, עתידיים, הדומים בקיצוניותם, מופרכותם או אי-מוסריותם לתוכני המחשבות וההתבטאויות הבדויות שהודהדו.
המחקר הוא המשך למחקרים קודמים על שיח התגוביות לפוסטים של פוליטיקאים ישראלים.
שוקרון-נגר, פנינה (2021), הדהודים אירוניים כאסטרטגיה של השתקה בתגוביות לפוסטים של פוליטיקאים בפייסבוק, עיונים בשפה וחברה 14 (1): 318-301. |
| |
|
|
ב-25 במאי יתקיים כנס מטעם התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים בנושא 'השתלבותן של נשים אקדמאיות, ערביות-בדואיות וחרדיות, בשוק העבודה'.
חברות הוועדה המארגנת: פרופ’ ארנה בראון-לבינסון, ד”ר סארה אבו-כף וד”ר תהילה קלעג’י.
הכנס ייערך בשעה 14:00 באוניברסיטת בן גוריון (עדכון על מיקום מדויק/זום בהמשך). אנא ראו הלו"ז המדויק ותוכן הכנס, בקובץ המצורף.
|
| | |
|
מאגרי מידע גנטיים של אוכלוסיות ו/או של הציבור : שאלות חברתיות, אתיות וכלכליות |
החודש פורסמו תוצאותיו של מחקר שנערך במכון ון ליר ובשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בהובלתם של פרופ' יעל השילוני-דולב ופרופ' אביעד רז מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, על היבטים חברתיים, כלכליים ואתיים בהקמת מאגר לאומי למידע גנטי. המחקר כולל סקירה מקיפה של אופני הסדרתם של מאגרי מידע (ביו-בנקים) ברחבי העולם ומחקר אמפירי על עמדות הציבור הישראלי ביחס לתרומה למאגר ישראלי. המחקר נערך בהקשר להכנות של משרד הבריאות להקים מאגר מידע גנטי ארצי ("פסיפס")
והעניין הרב שמושקע בקידום מאגרי מידע, השימוש ב-Big Data והמעבר לרפואה מותאמת אישית. התפתחויות אלה מעלות שאלות חברתיות, כלכליות ואתיות אודות אמון, שיתוף, פרטיות, תועלת
ציבורית מול תועלת אישית, מסחור של ידע ואינפורמציה ועוד ועוד.
השאלות הללו מקבלות משנה תוקף ועכשוויות לאור משבר הקורונה שחשף את הדחיפות בדיון אתי אודות היחס בין זכויות הפרט והטוב המשותף, והעלה את השאלה כיצד להגן על זכויות הפרט יחד עם דאגה לקידום בריאות הציבור בכללותו.
ניתן לעיין בדוח באתר הבית של מכון ון ליר דרך הקישור הזה.
המחקר יעמוד במרכז כינוס שמכון ון ליר מתכנן בחודשי הסתיו על אודות שאלות אתיות בשיתוף הציבור בהקמת מאגרי מידע לאור משבר הקורונה. |
| |
|
|
ד"ר תהילה רפאלי השלימה לאחרונה מחקר שהוזמן על ידי פורום ארגוני צעירות הכולל 16 ארגונים שעובדים עם צעירות במצבי סיכון. מטרת המחקר היתה לזהות את החסמים הייחודיים לנשים במצבי סיכון בתחום התעסוקה. במחקר השתתפו 190 צעירות ו-78 צעירים בטווח הגילאים 30-18. כחלק מהמחקר נבנה שאלון לבחינת חסמים אלו, אשר התבסס על קבוצת מיקוד וראיונות עם צעירות. במסגרת המחקר נבחנו בין השאר ההבדלים בסוגי חסמים שונים בין צעירות שעבדו בעת ביצוע המחקר וכאלו שלא. בין ממצאי המחקר:
-ל- 72% מהצעירות העובדות הכנסה בגובה שכר המינימום ומטה. ל-40% מהצעירות יש הכנסה נמוכה, או נמוכה מאד משכר המינימום ולשליש מהן הכנסה הדומה למינימום. כמו כן, כרבע מהצעירות אינן מודעות לתנאי העסקה סוציאליים במקום עבודתן, כגון: זכאות לימי חופשה, ימי מחלה או לפנסיה.
-צעירות שאינן עובדות דיווחו על חסמים רבים יותר מאלו שעובדות. בעבור הצעירות שאינן עובדות, החסמים הבולטים הם החשש שזכויותיהן כעובדות יפגעו (43%) וכי לא יתחשבו ברקע האישי שלהם (47%). חשש זה דווח כמשמעותי ביותר גם עבור צעירות עובדות (41%) וכן הקושי להסתיר את מצבן הרגשי כשהן בעבודה (63%). הצעירות במחקר מתמודדות עם טראומות ואירועי חיים קשים בעברן ולעיתים עצם ההגעה לעבודה נתפסת עבורן כמשימה קשה מאד, כך שחוסר התחשבות
במצבן עשוי להיות חסם משמעותי להשתלבותן והישארותן בתעסוקה.
המחקר זכה לפרסום נרחב בתקשורת:
לכתבה באתר mynet, לחץ כאן
|
| | |
|
 |
צימאון להצלחה |
ד"ר אורנת לב-ער מהמחלקה לאמנויות הקימה בהתנדבות לפני 15 שנה פרויקט עבור סטודנטים שבאו מרקע של סיכון גבוה - צימאון להצלחה
"לפני שהייתי בתכנית צימאון להצלחה לא חייתי את החיים, שרדתי אותם. מאז... השתנו חיי"
(ר' בוגר התוכנית)
כמו ר', קיימים כיום בישראל נערים ונערות רבים אשר מבחינתם כל יום הוא עוד יום לשרוד. הצלחה היא בכלל לא אופציה.
בדיוק בשביל אותם צעירים הקמנו את "צימאון להצלחה". תוכנית המציעה לצעירים בסיכון להחליף את מלחמת הקיום שלהם רצופת הקשיים, הכישלונות והבדידות בתהליך שמטרתו רכישת השכלה, מקצוע וכישורי חיים לטובת עתיד מוצלח ובטוח.
באמצעות קשר הדוק בין הסטודנט הצעיר לבין מתנדב מבוגר ומנוסה המלווה אותו תוך מחויבות הדדית ובמרחב הבטוח שנוצר ביניהם, נבנית יכולת ומתרחש שינוי אצל הצעיר. שינוי של הצלחה. אנו מאמינים כי רק כך יוכל לקבל הצעיר סיכוי לעתיד טוב יותר, לחדול ממלחמת ההישרדות היום יומית שלו ולחיות חיים מלאי הזדמנויות, מיצוי והצלחה.
התכנית מאפשרת לאותם צעירים דרך הליווי הפרטני: מימון לימודים לתואר אקדמי, רכישת מקצוע, ליווי למציאת תעסוקה, טיפול בגוף ובנפש, שיפור והעצמה של כישורי חיים.
כחלק מקמפיין גיוס ההמונים "רואים אותם!" של עמותת צימאון, אנחנו מזמינים אתכם לתרום ולהפוך שותפים לפעילות משנה חיים. לפעילות שהופכת מצב של הישרדות לדרך של רכישת השכלה, מקצוע וכישורי חיים לטובת עתיד מוצלח ובטוח.
יש שם עוד שמחכים לנו. יש שם עוד ויחד, בעזרת תרומה, נראה אותם! |
| |
|
|
כנס "אקדמיה לבנה: מנגנוני הגזעה, תיוג הדרה" התקיים ב-21-22 במרץ, בהובלת ד"ר סראב אבורביעה-קווידר מהמחלקה לחינוך בשיתוף עם מיכל ברק מהאוניברסיטה העברית.
הכנס שהתפרס על פני יומיים כלל ששה מושבים (20 הרצאות) של חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות שונות במדעי החברה אשר עסקו בהיבטים שונים של לובן והגזעה בזירה האקדמית. ההרצאות עסקו בניתוח מבני הכוח הממסדיים בזירה האקדמית. את הכנס פתחה ד"ר סראב אבורביעה-קווידר ומיכל ברק בהרצאתן על משמעותה של אקדמיה לבנה, פרופ' דוד וטשטיין, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה ו פרופ' מונא כסאברי- חורי דיקנית הפקולטה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירכו על הכנס והדגישו את חשיבותו. בכנס נידונו סוגיות רבות של לובן והדרה, כגון ייצוג ומגוון בקרב סגל אקדמי והנגשה של קבוצות מיעוט למוסדות ההשכלה הגבוהה, עיוורון מנגנוני הניבוי וההסללה, דור ראשון כקטגוריה נוכחת נפקדת באקדמיה, חילוניות כקטגוריה של לובן והמרחב האקדמי המקדם שיח הגמוני אחיד. אורחת הכנס ד"ר דבורה גבריאל מייסדת האקדמיה הבריטית השחורה הרצתה על משמעויות ההגזעה בהקשר האקדמי הבריטי והציגה מודל של מנהיגות שפיתחה עבור קבוצות מוחלשות באקדמיה. הכנס דיבר על הלא מדובר, והציג מחקרים אמפיריים והצעות לשינוי מדיניות, ובין השאר לקח בו חלק דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה - פרופ' דוד וטשטיין. |
| | |
|
זכיות במענקים על סך כ 12 מיליון דולר למחלקה לתקשורת |
המחלקה לתקשורת, המובילה בישראל מזה כעשור במונחי תפוקות מחקר לחבר סגל, הגיעה השבוע לשיא חדש כאשר שניים מחברי המחלקה—פרופ' גלית נמרוד ופרופ' עמית שכטר—היו שותפים לזכיות בשני מענקי מחקר נפרדים על סך של כ 6 מיליון דולר כל אחד מהמועצה הקנדית למדעי החברה והרוח (SSHRC).
פרופ' גלית נמרוד ועמיתיה זכו למענק עבור פרויקט מחקר שכותרתו Ageing in Data (AiD). המחקר יימשך 7 שנים ויעסוק בחוויית ההזדקנות במציאות שבה כל שימוש במדיה דיגיטליים מייצר
נתונים, אשר לעיתים קרובות מועברים בין גופים, רשתות ופלטפורמות שונות. להזדקנות במציאות כזו ייתכנו היבטים חיוביים ושליליים והשפעות משמעותיות על רווחתם של הזקנים. לפיכך, במסגרת המחקר ייבחנו נושאים כגון אתיקה, נזקים וצדק נתונים ביחס לזקנה וזקנים; טיפול,
חישה ומעקב הזדקנות בקהילה; ושימושים, כפייה וחירות בטכנולוגיה דיגיטלית. פרופ' נמרוד, אשר חוקרת הזדקנות בעידן הדיגיטלי, זכתה לאחרונה ב 3 מענקי מחקר נוספים: מענק מה ISF למחקר משותף עם פרופ' נלי אליאס על האופן בו סבים מתווכים מדיה
לנכדים, מענק מ MOST למחקר עם פרופ' יעל אידן על רובוטים חברתיים לקשישים, ומענק מ CHAD (Center on Health, Aging and Disability )
למחקר עם פרופ' ליזה ברדיצ'בסקי על חינוך מיני מקוון לזקנים.
פרופ' עמית שכטר ועמיתיו זכו למענק עבור פרויקט מחקר שכותרתו Global Media and Internet Concentration Project. הפרויקט מאגד 29 קבוצות מחקר הסוקרות את ריכוזיות 15 ענפי תקשורת ואינטרנט
ב-38 מדינות ובוחנות אותם תוך שימוש במתודולוגיה אחידה, המאפשרת יצירת בסיס השוואתי למצב הריכוזיות בכל מדינה ומדינה ולהיקף הבעלויות הצולבות בענף. ריכוזיות בתקשורת מאיימת על חופש הביטוי והמידע, אבל בהיעדר נתונים מבוססי ידע שיטתי אודות היקפה, לא ניתן להעריך
אותה או להציע את צעדים הנכונים להביא להכחדתה, לכן מהווה הפרויקט כלי חשוב למדידת מצב הדמוקרטיה ולעיצוב הצעדים הנדרשים לחיזוקה. הפרויקט מהווה המשך לפרויקט Who Owns the World’s Media שיצא לאור כספר בהוצאת Oxford University Press בשנת 2016.
|
| |
|
זכייה במענק של הISF לביצוע סדנת מחקר בין לאומית |
ד"ר תהילה רפאלי מהמחלקה לעבודה סוציאלית זכתה ביחד עם פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' ענת זעירא מהאוניברסיטה העברית במלגה לקיום סדנת מחקר מטעם הקרן הישראלית למדע (ISF) בנושא מחקרי אורך בקרב מי שגדלו במסגרות חוץ ביתיות כולל אומנה ופנימיות. זכיה זו הינה בהמשך למענק המחקר של השלושה, מלפני שנתיים וחצי במסגרתו הם ביצעו את השלב הרביעי במחקר האורך שמלווה את מי שגדלו בפנימיות עשור לאחר היציאה מהפנימייה. בסדנה יוצגו בין השאר לראשונה הממצאים של מחקר זה, שהינו בין הבודדים בעולם שעקבו אחרי מי שגדלו במסגרות חוץ ביתיות למשך תקופה ממושכת כל כך. ממצאים אלו מבוססים על ראיונות כמותניים עם 152 בוגרי פנימיות ובוחנים את מצבם במגוון תחומי חיים עשור לאחר היציאה מהפנימייה. כמו כן, יוצגו ממצאים מראיונות עומק שנערכו עם 22 מהצעירים הללו שהינם הורים צעירים ואשר יתמקדו בחווית ותפיסות ההורות שלהם.
|
| |
|
|
| |
|
פלטפורמת שיווק
.jpg)
