מהטבעת אוניות המעפילים סטרומה ומפקורה בשואה, למפקדים הנועזים והבכירים של חיל הים הישראלי
לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,
ביום חמישי השבוע נציין בעצרת זיכרון (השנה דיגיטלית) את הטבעתה הטרגית של אוניית המעפילים "סטרומה" על 768 המעפילים שהיו עליה (מחציתם נשים וילדים) , אדם אחד בלבד ניצל מכלל נוסעי האונייה. זהו האסון הימי הגדול ביותר בתולדות הספנות העברית בעת החדשה ובמפעל ההעפלה ואחד הגדולים מסוגו בכלל במלחמת העולם השנייה. "סטרומה" יצאה מנמל קונסטנצה שברומניה, ב-12.12.1941 והוטבעה בים התיכון ע"י צוללת רוסית ב-24 בפברואר 1942, זאת לאחר מסע קשה מאוד מלא תלאות, של יהודים הנמלטים מרומניה הפאשיסטית כשרצונם לעלות לארץ-ישראל והמעצמות העולמיות מונעות מהם זאת ודורשות החזרתם לרומניה. "סטרומה" הפכה לסמל המאבק על העפלה והקמת המדינה.
הפלגת "סטרומה" הייתה חלק ממפעל העפלה אדיר שהתקיים ברומניה שנים ארוכות, במסגרתו יצאו אוניות מעפילים כשעל סיפונן יהודים רבים יוצאי רומניה, אך גם ניצולי שואה רבים ממדינות אחרות באירופה. מפעל העפלה זה הובל בתחילה ע"י האצ"ל ו"החלוץ" ובהמשך על ידי המוסד לעלייה ב'. ליהדות רומניה והתנועות הציוניות בה פרק מהותי וחשוב ביותר בתולדות ההעפלה לארץ-ישראל.
ב- 3 לאוגוסט 1944 יצאה מקונסטנצה האונייה "מפקורה" עם 315 מעפילים, לצד שתי אוניות מעפילים נוספות, במערב הים השחור הותקפה האונייה ע"י צוללת גרמנית בפגזי תותח וטבעה, רק חמישה מעפילים ניצלו. אסון הטבעת "מפקורה" הוא אחד האסונות הימיים הגדולים של ההעפלה מרומניה.
מפעל ההעפלה הנרחב והמשמעותי מרומניה, נמשך גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה ובין היתר בולט סיפורן השונה והמיוחד של אוניות המעפילים פאן יורק ופאן קרשצ'נט. אשר הפליגו לארץ ישראל בדצמבר 1947 כשעל סיפונן מעל 15,000 מעפילים מכל רחבי רומניה.
המעפילים אשר הגיעו לארץ ישראל משנות ה-30 ועד למלחמת העצמאות היו חלק משמעותי וחשוב מאוד באוכלוסיית ישראל עם הקמת המדינה ב-1948. עם עצמאות ישראל מוודא העם היהודי כי תהיה בידיו עוצמה ימית אשר תגן עליו.
עם הקמת חיל הים הישראלי משרתים בו יוצאי רומניה, נלחמים בעוז ומגיעים לתפקידים בכירים ביותר. במלחמת ששת הימים, 1967, מונה שייטת הצוללות של חה"י שתי צוללתו: אח"י "תנין" בפיקודו של רס"ן אברהם (איבן) דרור ואח"י "רהב" בפיקודו של מיכאל (יומי) ברקאי, שני המפקדים היו ממוצא רומני והגיעו בהמשך לדרגות תת-אלוף ואחד מהם אף לאלוף ומפקד חה"י.
אנו מקדישים גיליון זה ל"סטרומה", לאחד ממפקדיה, יצחק טרקטין ז"ל ול-768 חלליה, ל"מפקורה" ול-310 חלליה, למפעל ההעפלה האדיר של יהדות רומניה וללוחמי ומפקדי חיל-הים הישראלי מקרב יהודי רומניה.
עצרת הזיכרון ל"סטרומה" תתקיים ביום חמישי השבוע, בשעה 17:00 בשידור חי בפייסבוק בקישורים הבאים (במקביל):
לצפייה בסרטון מרגש של "התקווה - סרטון אוניות מעפילים" מלווה בשירת "התקווה" - https://bit.ly/3rYD45t
באדיבות אורלי באך
לצפייה בסרטון היסטורי של הורדת מעפילים בחופי ישראל באישון לילה בשנת 1947 - https://bit.ly/37fZWpe
באדיבות anlen48
אוניית המעפילים "סטרומה" ואסון טביעתה הטרגי
עם התגברות רדיפות היהודים ברומניה בעקבות עלייתו לשלטון של הגנרל יון אנטונסקו, גבר הלחץ על התנועה הציונית לארגן אוניות שבעזרתן יוכלו להוציא מעפילים מרומניה. בין האוניות שנרכשו על ידי התנועה הציונית נרכשה גם אוניית “סטרומה”, שמה המקורי, “מקדוניה". היא נבנתה ב- 1867 ושימשה להובלת בקר בנהר הדנובה. לאחר שיפוץ, “סטרומה” יצאה מנמל קונסטנצה שברומניה ב-12.12.1941, כשעל סיפונה כ-769 מעפילים (מחציתם נשים וילדים, מספרם כפול מהייעוד המקסימלי של האונייה) , הבורחים מרומניה הפשיסטית לאחר הפוגרומים של בוקרשט ויאשי, הרצח והגירושים לטרנסניסטריה בשנת 1941.
הדוחק היה רב ולא היה על האונייה מזון או ציוד הצלה מספק. ב-14.12.1941 “סטרומה” הצליחה להגיע עד פתח הבוספורוס כשהמנוע שלה התקלקל בפעם השנייה בהפלגה. “סטרומה” נגררה על ידי גוררת תורכית אל תוך נמל קושטה בטורקיה הסמוך לאיסטנבול. בנמל עגנה רחוק משאר האוניות והוטל עליה הסגר. התנאים הסניטרים על האונייה היו קשים והמזון הלך ואזל, אבל ממשלות בריטניה ותורכיה היו נחושות לחלוטין שלא לאפשר את המשך המשא של המעפילים, לא בהפלגה ולא דרך היבשה, הם לא הורשו לרדת לחוף והדרישה הייתה להחזירם לרומניה. ב-23 בפברואר “סטרומה” נקשרה לגוררת התורכית “אלמדאר” (Alemdar) שהוציאה אותה מהנמל לים השחור, למרות שמנוע האונייה עדיין לא פעל. ב-24 בפברואר עם שחר “סטרומה” הוטבעה על ידי צוללת רוסית שזיהתה אותה בטעות כאוניית אויב. כל נוסעיה נספו כאשר טבעו בים למעט מעפיל אחד. אסון "סטרומה" נחשב לאסון הגדול ביותר של ההעפלה והספנות העברית בעת החדשה ואחד הגדולים מסוגו במלחמת העולם השנייה. האירוע גרם לזעזוע גדול בישוב היהודי בא"י אשר פתח בפעולות מחאה נגד הבריטים, "סטרומה" הפכה לסמל המאבק על העלייה והקמת המדינה.
אחד ממפקדי האונייה היה יצחק טרקטין ז"ל, מפקד בית"ר יאשי. אחיו של יצחק, ברוך, הוא אחד מחברי וועד מנהל ארגון א.מ.י.ר.
לצפייה בכתבת טלוויזיה -טקס זיכרון 75 שנה לטביעת האונייה "סטרומה" - https://bit.ly/3pkAKnZ
באדיבות הטלוויזיה הקהילתית באר-שבע
אוניית המעפילים "מפקורה" ואסון טביעתה הטרגי
בשנת 1943 נתגלה לאנשי המוסד לעליה ב' כי ממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית, לאפשר לכל יהודי אשר יגיע לטורקיה, להמשיך ולעלות ארצה. ההחלטה המריצה את אנשי המוסד לעליה ב' לארגן אוניות להבאת היהודים לטורקיה.
ב- 3 לאוגוסט 1944 יצאו מקונסטנצה (רומניה) שלוש ספינות: "מורינה" כשעל סיפונה 308 מעפילים, "בולבול" שעל סיפונה 390 מעפילים ו"מפקורה" עם 315 מעפילים. האוניות הפליגו יחד.
25 מייל צפונית מזרחית מהנמל הטורקי איגנדה (במערב הים השחור) הותקפה ה"מפקורה" ע"י צוללת גרמנית בפגזי תותח וטבעה (הגרמנים סברו שהיו בה קצינים פולנים שהיו בדרכם לצבאות בעלות הברית).
רק חמישה מעפילים ניצלו ונאספו ע"י ה"בולבול" .
הבולבול המשיכה והגיעה לנמל איגנדה משם המשיכו המעפילים עצמאית לאיסטנבול ומשם ברכבת לא"י.
אסון הטבעת "מפקורה" הוא אחד האסונות הימיים הגדולים של ההעפלה מרומניה. בבית הכנסת "בית יעקב יוסף – הרב צבי גוטמן" בתל-אביב קיים לוח הנצחה לנספים של "מפקורה" -הלוח הוקם בשיתוף פעולה עם ארגון א.מ.י.ר.
מוזמנים לצפייה בהרצאתו המרתקת של תא"ל (מיל.) ניר מאור, בנושא סיפורן של אוניות המעפילים פאן יורק ופאן קרשצ'נט בעלות הסיפור השונה והמיוחד, אשר הפליגו מקונסטנצה רומניה.
הספינות הפליגו לכיוון ארץ ישראל בדצמבר 1947 כשעל סיפונן מעל 15,000 מעפילים מכל רחבי רומניה, אשר רוכזו באמצעות רכבות נוסעים מיוחדות שאורגנו מראש כשהן מלוות באנשי "ההגנה", במבצע מיוחד ומרשים אשר כלל גם את העלאת יהודי רומניה לאוניות בנמל בורגס בולגריה.
תא"ל מאור עוסק בשנים האחרונות בנושא חקר ההעפלה ברמה האקדמית. לפני כן הוא כיהן בחיל הים כמפקד שייטת הצוללות, ראש מחלקת תורה והדרכה, מפקד בסיס אשדוד וראש מספן כוח האדם. הוא היה שותף בפיתוח ואפיון הצוללות מסדרת דולפין ולאחר שחרורו שימש מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
1967: שני מפקדי הצוללות של חיל הים הישראלי ממוצא רומני
שייטת 7 (הצוללות) של חיל הים הישראלי בתקופה שלפני מלחמת ששת-הימים הייתה, כמו מרבית חיל הים בתהליך הצטיידות, בצוללות מדגםT שנרכשו בבריטניה ועברו שיפוץ והסבה. הצוללת הראשונה בסדרה – "אח"י לוויתן", תוכננה להגיע לארץ באוגוסט 1967. וכך מצא עצמו חיל הים במלחמה עם שייטת צוללות המונה שתי צוללות S מיושנות: אח"י "תנין" בפיקודו של רס"ן אברהם (איבן) דרור, שחדר עמה במלחמה לקרבת נמל אלכסנדריה שבמצרים לצורך הורדת לוחמי הקומנדו הימי במטרה שיפגעו בכלי שיט ואח"י "רהב" בפיקודו של מיכאל (יומי) ברקאי, שלא הייתה כשירה לצלילה והופעלה במלחמה רק ככלי שיט על מימי. שני מפקדי הצוללות היו ממוצא רומני. על מיכאל (יומי) ברקאי שהיה בהמשך למפקד חיל הים (בין השנים 1976–1978) ועוטר בעיטור המופת על תפקידו במלחמת יום הכיפורים כבר סיפרנו בהרצאות קודמות ועוד נספר. אברהם דרור ייסד את "בית ספר צוללן" של חיל הים, זכה לצל"ש הרמטכ"ל שהומר בהמשך לעיטור העוז על תפקודו ב-1967, מונה למפקד שייטת הצוללות וב-1976 מונה למפקד בסיס חיפה ושירת בתפקיד עד 1979 בדרגת תא"ל.
לקריאת המאמר המלא אודות התקיפה בנמל אלכסנדריה במצרים ותא"ל אברהם דרור (איבן)
המאמר הוא מתוך מחקר שנערך ע"י ד"ר, אל"מ (מיל.) בני מיכלסון עבור ארגון א.מ.י.ר. בנושא -תרומת יהדות רומניה לביטחון ישראל
הנצחת "סטרומה" ו"מפקורה"
האסונות הימיים של האוניות "סטרומה" ו"מפקורה" ועליהן מאות רבות של מעפילים הנמלטים מהשואה ברומניה בדרכם לארץ-ישראל, זכו להנצחה בדרכים שונות במדינת ישראל, בערים שונות ורחובות קרויים על שמן בין היתר:
מוזיאון "סטרומה" בבאר-שבע:
לפני 58 שנה החליטו מספר משפחות עולים מרומניה, וביניהן משפחות הנספים באסון סטרומה, להקים את בית הכנסת המרכזי הראשון בבאר שבע ובעולם כולו לזכר קדושי סטרומה. ב-5 במרץ 2006 נחנך ונפתח את מוזיאון סטרומה בקומה השנייה של בית הכנסת. המוזיאון שם כמטרה ליידע וללמד את דורות העתיד של מדינת ישראל אודות סיפורה של “סטרומה”, ולחנך לאהבת המולדת על רקע מאורעות השואה וההעפלה בכלל. המוזיאון מוכר על ידי קצין חינוך ראשי לנוער של צה"ל, משרד החינוך, עיריית באר שבע, יד ושם והמועצה לאתרי שימור בישראל.
במוזיאון תערוכה על האוניה סטרומה וסיפורה, תערוכה על שואת יהודי רומניה, חדר הדרכה והקרנה בו צופים בין היתר בעדותו של דוד סטוליאר הניצול היחיד מהאסון, דגם של האונייה, לוח הנצחה עם שמות כל הנספים ו- 768 נורות הדולקות לזכרם. כמו כן מוזכרים שמות של אוניות המעפילים שטבעו בדרך לארץ ישראל: פטריה כ- 200 מעפילים, ומפקורה 382 מעפילים בלב ים בשנת 1944 על ידי הנאצים. המוזיאון מקיים פעילות לימודית וחינוכית לכ-6000 בני נוער וחיילים בשנה וכן ימי עיון ועצרות זיכרון.
לצפייה בעצרת הזיכרון לאונייה "סטורמה" במוזיאון ובית הכנסת בבאר-שבע בשנת 2016 - https://bit.ly/37f7DMp
באדיבות מיטל ניסן
בעיר אשדוד, ברחוב שדרות משה דיין פינת מפקורה, הוקמה "אנדרטת סטרומה ומפקורה". מדי שנה התקיימה במקום עצרת זכרון מכובדת בהשתתפות עיריית אשדוד ולעיתים חיל-הים.
_375x140(1).jpg)
פלטפורמת שיווק