מידעון יב"ע אורות יהודה אפרת- פרשת תצוה ופורים תשפ"א

פרשת תצוה ופורים! 🥳🎊

הרב עקיבא פרידמן, ר"מ כיתה י'1

קבלת התורה בהסתר פנים

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א-

ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר.

מדרש זה התפרסם, ככל הנראה, בגלל היסודות האמונים הגדולים שטמונים בו. בין היתר, המדרש נוגע במהות של חג הפורים.

לרב אחא בר יעקב לא נוחה העובדה שקבלת התורה הייתה מאונס ולא מרצון. לדבריו, קבלת תורה באופן כזה, ללא בחירה, אינה מחייבת. על כך משיב רבא, שאמנם התורה התקבלה באונס בפעם הראשונה, אך עם ישראל חזר וקיבל את התורה בשנית בימי אחשוורוש. הפעם, בשושן הבירה, קבלת התורה הייתה מרצון.

דברי רבא נתמכים בפסוק ממגילת אסתר. בפסוק (אסתר ט, כז) מתואר שאת כל מצוות הפורים, "קיימו וקיבלו" היהודים על עצמם. רבא דורש שהנושא כאן אינו מצוות פורים באופן ספציפי אלא מצוות התורה באופן כללי. לדבריו, היהודים בשושן "קיימו" מרצון, את מה שכבר "קיבלו" אבות אבותיהם בסיני בכפיה.

אף ששערי המדרש נעולים בפנינו, ננסה מעט להבין, מהו הבסיס לקביעה זו, שדווקא פורים הוא זמן קבלת התורה מרצון?

חייו של יהודי בשושן הבירה הייתה שונה בתכלית מחייו של יוצא מצרים. אי אז, כשהוציא הקב"ה את בניו ממצרים, השכינה שרתה, הניסים היו גלויים והייתה נבואה. חז"ל מתארים שמה שראתה השפחה הפשוטה בקריאת ים סוף היה מחזה גדול יותר ממחזה הנביאים. בני ישראל היו מוקפים בתופעות שהם למעלה מחוקי הטבע: המכות, המן, עמוד האש והענן ועוד רבים.

לעומת דור יוצאי מצרים, תושבי האימפריה הפרסית של המאה החמישית לפני הספירה, היו מפוזרים, חצי מבוללים בין הגויים. היהודים אז נהנו משוויון זכויות כזה שכלל השתתפות במשתאות המפוארות של המלך. זהותם היהודית הייתה עמומה עד כדי כך שאחשוורוש לא הכיר בקיומו של העם היהודי המפוזר בתוך מדינות מלכותו. אפילו אסתר מתפתה ומצליחה להסתיר את זהותה היהודית (אסתר ד יג).

והיכן נמצאת השכינה? היא גלתה בחורבן בית ראשון. יהודי שושן לא ראו ניסים גלויים, לא זכו להנהגה ובטח לא לנבואה. החיסרון בנוכחות האלוקית בא לידי ביטוי ראשית בשפה ה"חילונית" של מגילת אסתר, ובפרט בעובדה ששמו של הקב"ה באף אחד מצורותיו לא מופיע לאורך המגילה.

ניתן לשער שמצוות הפורים הייתה המצווה הראשונה, שרבים מיהודי התקופה קיימו. ייתכן ומצווה זו הגיעה אליהם משליחיו של מרדכי כמו כוס מים במדבר רוחני. אף שבפשט, מדובר במצוות בודדות ולא בתרי"ג המצוות שניתנו בסיני, מדובר בשינוי מהותי: היהודים שעד כה היו על סף התבוללות קיבלו על עצמם, לראשונה מאז מתן תורה, מצווה כעם.

מובן אם כן, מדוע קבלה זו דומה בכובד משקלה לקבלת התורה. אך היכן בא לידי ביטוי הרצון לכך?

ר' צדוק הכהן מלובלין, (ליקוטי מאמרים, עמוד ל) נותן פירוש נפלא למדרשנו. במעמד הר סיני, לא מצינו בפסוקים תיאור של כפיה. הקב"ה לא מאיים על המסרבים לקבל את התורה. אין שום כוח חיצוני שמופנה כלפי עם ישראל כמו אקדח ומאיים לפגוע בו.

הכפייה, עליה מדבר המדרש, להסברו של ר' צדוק, היא כפיה פנימית. יוצאי מצרים ראו את ניסי מצרים והמדבר, את קריאת ים סוף ואת המן והגיעו למרגלות הר סיני. איש ישראל זה, רואה מחזה נורא של קולות וברקים ואז קורה דבר בלתי נתפס, נבואה. הקב"ה מדבר אל כל איש מישראל. לפי ר' צדוק, לא חשוב תוכן הדיבור כמו הדיבור האלוקי עצמו. אדם העומד בנבואה, הוא כפוי להאמין. לא ניתן לראות מחזות שכאלו ולא להאמין. לא ניתן לחוות נפלאות נוגדי טבע ונבואה ולסרב לתורה. לא בגלל איזה פחד או איום חיצוני אלא בגלל הוודאות הפנימית הגדולה שקיימת בעת שהקב"ה מתגלה. הנוכחות הגלויה של הקב"ה שוללת מהאדם את הבחירה החופשית.

במגילה, הקב"ה לא מתגלה. לפחות לא באופן ישיר. העם לא חווה נוכחות אלוקית, ולמרות זאת בוחר לקיים את מצוות השם. הקב"ה לא מוסר להם את המצווה ישירות, אלא באמצעות חכם הדור, מרדכי. אין קולות וברקים, אין ניסים גלויים ולמרות זאת, העם היהודי מקבל את המצווה.

אם נקשיב היטב לדברי ר' צדוק, נמצא שהבחירה החופשית שלנו איננה למרות הסתר הפנים של הקב"ה אלא בזכותו.

כמו בכל פורים ואולי השנה אף יותר, יש הסתר פנים. הסתר זה הוא מצע והזדמנות לעבודת השם באהבה, לקבלת התורה מרצון.

פורים שמח ושבת שלום!

סרטון הפתעה מיוחד מהצוות החינוכי המסור בגעגוע לתלמידים!

הרקדה לקראת פורים! 🥳🎊

היום יצאנו להרקדה מטורפת בחוץ לקראת פורים ותחרות תחפושות- היה אש!!

משמחים ותיקים!

כחלק מההכנות לפורים הגיעו תלמידים משכבת ט' לשמח במרכז לותיקים באפרת.

החבר'ה קיימו פעילות פורימית מיוחדת ונרשמה שמחה מדהימה ועל פי כל ההנחיות!

כל הכבוד!!

קצת תוצרים ממגמת תכל'ס

כחלק ממגמת תכל'ס לומדים החבר'ה מגוון נושאים:
- נגרות

- רתכות

-מחשבים

המגמה פועלת מהסדנא ב"תכל'ס"- בית מלאכה באלון שבות ומבוססת על עיקרון עבודה בידיים, 3 קבוצות קטנות של 5 תלמידים בקבוצה. אנחנו לומדים על תהליך ייצור, ההנדסה העומדת מאחורי החומרים והייצור ועוד העמקה במהות העבודה.

בתמונות- מגוון המקצועות שאנו לומדים.
התלמידים למדו על גילוף וחיתוך ויצרו כבר קרש חיתוך, מעמד לבקבוקי יין, מתקן למתח ועוד..

אחת מהתצאות המרשימות של מגמת תכלס היא בית המזוזה שיצר הבחור המוכשר דב אזולאי (בתמונות>>)