אראד היא אחת הערים המשגשגות ברומניה עם היסטוריה עשירה של תעשייה ומסחר, מיקומה הוא על צומת הדרך הטראנס-אירופית וצומת מסילות הרכבת החשובים ביותר בכל מערב רומניה.
ב-2011 מנתה אוכלוסיית העיר כ-160,000 איש. יש בה מבנים ארכיטקטוניים והיסטוריים, אנדרטאות, כנסיות, מוזיאונים ומבני ציבור מעניינים מאוד, תעשייתה מפותחת: מכלי תחבורה ועד לרכיבים אלקטרוניים. היא מוזכרת לראשונה במסמכים מהמאה ה-11 לספירה והייתה אחת הערים המרכזיות בטרנסילבניה ובעלת היסטוריה עשירה.
יהודים מתיישבים בה רשמית במאה ה-18 ועם השנים מונים כ- 10,000 איש ואישה, אשר היוו מעל 10% מהאוכלוסייה ערב מלחמת העולם השנייה.
הם עסקו במלאכה, בתעשייה, במסחר, בבנקאות וכן במקצועות חופשיים, בלטו בספרות ובאמנויות. במאה ה-19 גם הגיעו למשרות פוליטיות בכירות.
בעיר התקיימו קהילות מהזרם הניאולוגי ומהזרם האורתודוקסי וכן פעילות ציונית.
יהודי אראד סבלו בשואה מגזרות, עבודות כפייה והחרמות רכוש. אייכמן עצמו הגיע לאראד, אך הוא לא הספיק לבצע את תכנית ההשמדה שלו.
בעשורים שלאחר המלחמה עלו מרבית יהודיה לישראל.
אנו מקדישים את הגיליון הזה לאראד ולקהילה היהודית שלה ומזמינים אתכם לקרוא, לצפות בתמונות ובסרטונים.
אנו מצרפים לגיליון זה גם המלצה על ספר חדש "בחבל ארץ נידח" , מאת ד"ר שרה רוזן, בהוצאת "יד ושם" -הספר עוסק במגורשים לטרנסניסטריה ובחיי היום-יום בגטאות טרנסניסטריה. אנו מזכירים לכם כי הערב בשעה 19:00 יתקיים האירוע "סיפור של תקומה" עם מר אריה רייטר והסופרת וחוקרת שואת יהודי רומניה, ד"ר גלי מיר-תיבון, להצטרפות בזום -https://us02web.zoom.us/j/86858494147 (מי שלא יספיק להצטרף יוכל לצפות בהמשך בשידור האירוע המוקלט).
שלכם,
ארגון א.מ.י.ר.
לצפייה בסרטונים ובהמלצות היכן כדאי לבקר כיום בעיר אראד
אראד -המרכז הכלכלי החשוב שעל צומת הדרך הטראנס-אירופית
אראד היא אחת הערים המשגשגות ברומניה עם היסטוריה עשירה של תעשייה ומסחר, לאחר שכבר בשנת 1937 הייתה המרכז הכלכלי החשוב ביותר בטרנסילבניה והרביעי בכל רומניה. מיקומה הוא על צומת הדרך הטראנס-אירופית וצומת מסילות הרכבת החשובים ביותר בכל במערב רומניה. ב-2011 מנתה אוכלוסיית העיר כ-160,000 איש לאחר שהגיעה לשיא של 190,000 איש בשנת 1992. יש בה מבנים ארכיטקטוניים והיסטוריים, אנדרטאות, כנסיות, מוזיאונים ומבני ציבור מעניינים מאוד.
התעשיות העיקריות כוללות:קרונות רכבת ואוטובוסים (Astra Arad הידועה בכל אירופה), מזון, טקסטיל והנעלה, רהיטים ואביזרי בית, אביזרים לרכב, רכיבים אלקטרוניים ומכשור.
ב-1989 במהפכה הרומנית נגד הקומוניזם , הייתה העיר השנייה ברומניה שהתקוממה עם אלימות לא מעטה נגד צ'אושסקו. בשנת 1918 הפכה העיר למקום מושב מטה המועצה המרכזית הרומנית הלאומית, הממשלה האזורית של טרנסילבניה וכן לבירתה הלא רשמית. זאת לאחר שבתחילת המאה ה-18 הפכה למרכז הבישופות של הכנסייה האורתודוקסית ובין המאות ה-10 לזו ה-17 עברה כיבושים רבים על ידי ההונגרים, המונגולים, התורכים והאוסטרים. היא מוזכרת לראשונה במסמכים מהמאה ה-11 לספירה, אך עדויות על התיישבות במקום יש כבר מהאלף ה-5 לפני הספירה.
היהודי הראשון שהורשה רשמית להתיישב בעיר אראד היה יצחק אליאס בשנת 1717, אם כי הגיעו יהודים ספרדים כבר מהאימפריה העות'מנית . עם השנים מנתה האוכלוסייה היהודית של העיר כ- 10,000 יהודים, אשר היוו מעל 10% מהאוכלוסייה ערב מלחמת העולם השנייה.
יהודי העיר הראשונים הורשו לעסוק אך ורק בהכנת יי"ש, רק בודדים זכו לאישור סחר בענפים אחרים, בהמשך עסקו במלאכה, בתעשייה, במסחר ובבנקאות וכן במקצועות חופשיים. בין השנים 1787 – 1850 עלה מספר היהודים פי עשרה והגיע ל-3.418.
לאחר חוקת 1867 שאפשרה את כניסתם לחיים הפוליטיים, איישו יהודים משרות של ראש עיר, סגנו, תובע ראשי ועוד. היהודים תפסו מקום חשוב בעיתונות ובלטו בתחום הספרות, הפיסול, הציור והמשחק.
הקהילה היהודית באראד הקימה בתי כנסת, מוסדות סעד, בית חולים, בית יתומים ובית יתומות, בית אבות ובתי ספר. מוסדות החינוך של הקהילה היו לדגם לקהילות טרנסילבניה.
הקהילה השתייכה לזרם הניאולוגי ואליה היו מסונפים 39 קהילות באזור. היהודים שלא יכלו להשלים עם הרפורמה בדת התארגנו בשנים 1904/1903 בקהילה אורתודוקסית אליה הצטרפו יהודים מפולין.
החסידים התרכזו סביב חצר הרבי מויז’ניץ.
ב- 1920 נוסדו הארגונים הציוניים הראשונים, בהדרגה הוקמו סניפי תנועות נוער; דרור הבונים, הנוער הציוני, השומר הצעיר.
לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה נטשו יהודי אראד את העיר בגלי העליה של יהודי רומניה לישראל; 1950 – 1952, 1954 – 1956, 1960 – 1964.
בספטמבר 1940 עם עליית הגנרל אנטונסקו לשלטון שהכליל בממשלתו חברי מפלגת “משמר הברזל” הוחרם רכוש יהודי, פקידים יהודים פוטרו, יהודים נאסרו, הוטלו גזרות נוספות ונאסרה הפעילות הציונית.
הגברים גוייסו לעבודות כפייה במקומות שונים בטרנסילבניה ובחבלים אחרים של רומניה והוחרמו בניינים של הקהילה היהודית.
התנועה הציונית המשיכה פעילותה במחתרת ובקיץ 1944 מצאו ארבעה צנחנים מקלט ראשון באראד.
לעיר הגיעו פליטים מהסביבה ומצפון טרנסילבניה ואליה נמלטו אדמו"רים ורבנים רבים ביניהם אדמו"רי בית ויז'ניץ.
עם פלישת הצבא ההונגרי לדרום טרנסילבניה נכבשה אראד. הכיבוש נמשך עשרה ימים ולמרות שאייכמן עצמו הגיע לאראד, הוא לא הספיק לבצע את תכנית ההשמדה שלו.
הנכם מוזמנים להשתתף ומי שלא יוכל באותו המועד יוכל לצפות בהקלטה במועד מאוחר יותר.
"בחבל ארץ נידח" ספר חדש מאת ד"ר שרה רוזן
הספר "בחבל ארץ נידח" מביא את סיפורם הייחודי של המגורשים לטרנסניסטריה ושל היהודים שחיו באזור ערב המלחמה.
הספר מגולל את קורותיהם של היהודים שגורשו מבסרביה, מבוקובינה וממחוז דורוהוי לחבל טרנסניסטריה ופותח צוהר לחיי היום־יום של היהודים שהתקבצו בגטאות מוגילֶב, שַרגוֹרוֹד, דז'וּרין, מוּרָפָה ובֶּרשָד מסתיו 1941 ועד לשחרור בידי הצבא הסובייטי בחודש מרס .1944
שרה רוזן, היא חוקרת שואת יהודי רומניה ועמיתת מחקר בפורום עמיתי שפיגל של המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר־אילן. עבודת הדוקטור שלה באונ' העברית, עסקה בנושא "ציבור ויחיד, התארגנות ומשפחה, חייהם של היהודים בגטאות צפון טרנסניסטריה (מוגילב, שרגורוד, דז'ורין, מורפה וברשד) .1944-1941"
.jpg)
פלטפורמת שיווק