תקופת הקורונה שינתה, יצרה והעמידה שאלות רבות וסימני שאלה במערכת החינוך.
מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות נדרשו להתמודד מול מציאות מאתגרת ומשתנה שהביאה עמה חשיבה מחודשת ותובנות.
מספר רב של מנהלי אגפי חינוך קיימו לאחרונה דיונים רבים אודות היתרונות שתקופה זו יצרה במערכת החינוך. להלן מסמך המרכז ששה נושאים עיקריים שאנו מבקשים להמליץ לאמץ ולשמר.
המסמך נשלח לשר החינוך ובתפוצה נרחבת.
מנכיחים את הזדמנויות תקופת הקורונה במערכת החינוך
מדינת ישראל נמצאת בשני וקטורים מהותיים הפועלים כעת בנוגע למגפת הקורונה:
מגמה ראשונה - עלייה בתחלואה וניסיון מהותי ומשמעותי לבלימת קצב הנדבקים והמבודדים.
מגמה שנייה - ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במדד המתחסנים למאה אלף אזרחים.
בעוד שכעת מתנהלים דיוניים בין המלצות הדרג המקצועי לדרג הפוליטי, בנוגע לדרך בה יבלמו את התפשטות המחלה, נמצאת מערכת החינוך בשלב מהותי של שינוי פניה וקידומה במהלך השנה האחרונה. הקורונה הכתירה את מערכת החינוך כמובילת השינוי הגדולה ביותר מבין המערכות המקצועיות במדינה, והוכיחה כי החוסן הרגשי והאינטלקטואלי של צוותי ההוראה והתלמידים הוא המשמעותי והמקדם את המערכת ומאפשר את פעילותה.
במהלך השנה האחרונה, מערכת החינוך שינתה פניה במהלכים שלהם ציפו טובי החולמים בשדה
ובאקדמיה, וקידמה את דרכי ההוראה של מנהיגי החינוך, פיצלה כיתות, לקבוצות למידה מצומצמות, צמצמה את מקצועות הלימוד לפי שפות (שפה עברית/ערבית, שפה מתמטית, שפה זרה, שפה מדעית טכנולוגית, שפה חברתית – במקצועות הרוח והחברה) ואף בשיתוף האקדמיה למדנו כי בהחלט ניתן לצמצמם את מקצועות הבגרות. בעידן שקדם לקורונה נקראה המהפכה שהתרחשה במערכת – פדגוגיה מוטת עתיד. בהמשך נפרט את העקרונות המנחים שלה וכיצד באה לידי ביטוי בכל תחום שניתן וצריך לשמר.
תקופה זו העצימה את ההערכה לעובדי ההוראה - מנהיגי החינוך, הובילה את המערכת
לשיתוף ההורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם, עודדה התנדבויות ופתיחה של קורסים על ידי
תושבים, למידה מחוץ למסגרת הבית ספרית, ויחד עם מנהלי יחידות ומחלקות הנוער יצרה מערכת חינוכית המחברת בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי.
מנהלי אגפי החינוך ומנהלי בתי הספר מלווים את המנהלים בשטח החינוכי במסגרת תפקידם. אנו
רואים חובה לשמר את השינויים וההתאמות שבוצעו במהלך תקופת החודשים האחרונים, לשמר
אותם ליום שאחרי חיסון תושבי המדינה והחזרה לשגרת חיים.
אנו מבקשים להמליץ לקברניטי המשרד, היום ובעתיד, לאמץ שינויים אלה ולהותירם על כנם:
- אוטונומיה למנהיגי החינוך בשטח
משרד החינוך כרגולטור יפעל לפיקוח על מוסדות החינוך בקביעה של יעדים, ויתווה מדיניות לאומית, אולם הביצוע בשטח החינוכי יהיה באוטונומיה מלאה למנהלי המוסדות ומנהלי אגפי החינוך, מתוך אמון, אשר יאפשר בניה ויישום של תכניות עבודה המותאמות לקהילת הלומדים וההורים ועל פי ערך התמורתיות.
בתקופה זו המנהלים הוכיחו את יכולתם להיות זמינים וגמישים (זמישות) לכל שינוי. שינוי זה מחויב חשיבה, תכנון רב שלבי וחיזוק המעמד המקצועי של בעלי התפקידים במערכת החינוך הרשותית כולל מנהל בתי הספר, תוך בחינה של יכולות הרשות המקומית והבגרות הפוליטית המקומית ומשתנים נוספים.
שיטת תקצוב על פי תלמיד ולא על פי כיתה, אך עם חישוב מינימום לכיתה, תאפשר למנהלים אוטונומיה ניהולית בתכנון סל המשאבים, בבנייה של מסגרות לימוד רב גילאיות ועוד.
הרשויות תפעלנה על פי מודל הרמזור, תוך בניית מענים חינוכיים פדגוגיים בשיתוף המנהלים והקהילה, ועל פי המדיניות שאותה יקבע משרד החינוך.
- צמצום מספר מקצועות הלימוד
הבנייה של אשכולות נושאיים בתחומי השפות השונות ולימוד הידע מתוך לימוד המיומנויות והכישורים, ולא מתוך שינון. עבודה על פי מודלים של sel ו-stem.
- שימור סעיף תקציב עוזרי החינוך
תקציב עוזרי החינוך אישר למנהלים לפצל את הכיתות ולמעשה מאפשר לקדם את התלמידים בהתאמה פרסונלית של הלמידה מתוך הכרות אישית עם התלמידים ועם חוזקותיהם.
- שיתופיות
אנו קוראים להשאיר את עקרונות הלמידה המשולבת (היברידית) גם ביום שאחרי. בהנחה כי משרד החינוך יסיים את חלוקת אמצעי הקצה בשנת תשפ"א, אנו מציעים לשמר ולאפשר למנהיגי החינוך להחליט באופן אוטונומי ומתוך שיח עם קהילתם, כיצד לשמר את הלמידה המשולבת – אם במודל של יום בשבוע, או במודל של מספר שעות בסוף יום (אחה"צ).
למידה משולבת מסייעת מאוד לפיתוח לומד עצמאי, הלומד כיצד ללמוד ולבנות שיתופי פעולה, בין כיתתיים ובין מוסדיים, המאפשרים לפרוץ את גבולות הכיתה והגיל. שיתופיות זו באה לידי ביטוי הן בעבודת מנהיגי החינוך, הקהילה והלומדים עצמם.
- המשך שיתופי עבודה מיטביים עם הקהילה
בתקופה זו למדנו שהחינוך אינו מופרד לחינוך פורמאלי ולא-פורמאלי – להיפך, למדנו כי יש הורים מהקהילה שיכולים לסייע ולהעביר קורס בנושאי כישורי חיים, למדנו כי תלמידים יכולים ללמד תלמידים ועוד דוגמאות רבות שנעשו ברשויות שונות ובבתי הספר השונים.
שיתוף הקהילה הקרובה והרחוקה בעשייה החינוכית באמצעות למידה היברידית, בתוך ומחוץ לבית הספר, העשיר את התכנים הנלמדים ואפשר לתלמידים ידע ומיומנויות חדשות גלוקליות.
- צמצום בחינות הבגרות
בחינת הבגרות הנעשית במדינות המובילות ב- oecd בנויה על פי רוב ממבחן אחד (בליטא) או מספר מצומצם של מבחנים - במדינות המובילות במדדי החינוך של הארגון.
מדינת ישראל צמצמה בתקופה זו את מספר הבחינות ל- 5 ואת המספר הזה יש לקבע, ואת יתר הערכות לאפשר מתוך הערכה פנימית של ידע, מיומנויות וכישורים, המבוססת אמון בתלמידים ובאנשי ההוראה.
בברכה,
ההנהלה וחברי האיגוד
איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות
מרכז המסמך: ד״ר שי פרוכטמן, מנהל אגף חינוך במ"מ אבן יהודה וחבר הנהלת האיגוד.
.jpg)
.JPG)
.jpg)
דיוור אלקטרוני