image

 

ידיעון ( ניוזלטר ) מס' 40/1220 דצמבר 2020

 

השטעטל (השטייטל) - העיירה היהודית של מזרח אירופה ורומניה

 

 

לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב, 

כפי שכבר למדנו במסגרת ההרצאות והפרסומים הקודמים שלנו אודות ההיסטוריה והמורשת של יהדות רומניה, הגיעו מרביתם של היהודים האשכנזים לרומניה בכמה גלי הגירה: הראשון שבהם במסגרת גירוש היהודים מהונגריה בשנת 1367, בהמשך מפולין וגליציה במאות ה-15, ה-16 וה-17, ומאוקראינה ורוסיה במאות ה-17 וה-19. שפת היידיש שהייתה רווחת בקרבם, המנהגים, המבנה הקהילתי והמסורות שהביאו עימם הגיעו גם לרומניה ונמצאו ברבות מקהילותיה ובהן עיירות יהודיות רבות מאוד, או בשמן ההיסטורי המוכר – השטעטל או השטייטל. אנו מקדישים גיליון זה לעיירות היהודיות של מזרח אירופה ושל רומניה, אשר בלעדיהן לא ניתן להבין את העולם היהודי, המורשת וההיסטוריה שלו במאות השנים האחרונות. 

מזמינים אתכם לצפות במספר הרצאות רלוונטיות בנושא זה וכן בנושאים לימודיים ואומנותיים רלוונטיים, מחומרים לימודיים באדיבות "יד ושם" ועד לסרט "טוביה ושבע בנותיו", לנגן הוירטואז ממוצא רומני – מירל רזניק במועדון "השטעטל", לנגני  כליזמר במחרוזת רומנית ולמוזיאון "יענקל שטעטל" בכפר חסידים שלמרגלות הרי הכרמל. 

צפייה וקריאה מהנה,

שלכם,

ארגון א.מ.י.ר.

 

העיירה היהודית –"השטייטל" - הרצאתו של ד"ר יואל רפל

 

 

הן התקיימו במזרח אירופה מהמאה ה-16 ועד לחורבנן בשואה במאה העשרים והיו מיקרו קוסמוס של העולם היהודי והחיים היהודיים. שפתן העיקרית הייתה יידיש, הן אפשרו קיום למיליונים, היו מאורגנות ומחזקות והציונות צמחה בהן. נכתבה עליהן ספרות ושירה ענפה ורחבה מאוד, סופרים חשובים גדלו בהן וכתבו עליהן, תמונות רבות מאוד נותרו מהן. השווקים וירידי המסחר פרחו בהן וגם המוסדות הקהילתיים השונים והרבים, אך הן גם עברו פוגרומים, מאורעות אנטישמיים וגזרות שונות -העיירות היהודיות של מזרח אירופה שלא ניתן לתאר ולהבין את העולם היהודי בלעדיהן. 
ברומניה הן היו קיימות בחבלי הארץ השונים שלה: מרמורש, מולדובה, בסרביה, בוקובינה ועוד ועוד והותירו אחריהן בתי כנסת ששרדו עד היום, הן נושא מרכזי בתולדות יהדות רומניה בהיותן מרכז החיים היהודיים.
פרופ' יהודה באואר הגדיר אותן:  "העיירה היהודית הייתה מקום ישוב שבו חיו 1000-15,000 יהודים אשר היוו לפחות שליש מאוכלוסיית המקום, וחייהם התנהלו ע"פ לוח השנה היהודי והמנהגים על פי הפרשנות המסורתית של הדת היהודית".
מה הייתה העיירה היהודית, מה אפיין אותה, כיצד התנהלה? איזה מוסדות וזרמים אפיינו אותה? איך התנהלה מערכת החיים היהודיים בעיירה? –על כל אלה וגם על העיירה היהודית בה גדל נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן, על ספרים מומלצים בנושא ועוד – אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאתו של הד"ר יואל רפל אשר ניתנה במסגרת "סמינר מטייל יהדות רומניה" של ארגון א.מ.י.ר. בשנת 2015
 לצפייה 

 

השטעטל ביצירתם של גדולי סופרי היידיש וההבדלים בין מציאות לדמיון

 

 


הרצאתו של פרופ' אברהם נוברשטרן מהאוניברסיטה העברית ובית שלום עליכם, בה הוא סוקר את הדרכים בהן יוצג השטעטל על ידי גדולי סופרי היידיש ומציג את ההבדלים בין המציאות של השטעטל לבין הדרך בה הוא מדומיין.
באדיבות "יד ושם" 
 לצפייה 

 

 השטעטל - סביבת למידה בנושא העיירה היהודית

 

 

מוזמנים לצפות ולעיין בסביבת למידה בנושא העיירה היהודית: סביבת למידה הכוללת חומרים מגוונים: סרטון מונפש, מערך שיעור, מפה אינטראקטיבית, מאמר והרחבה אקדמאית על הנושא.
באדיבות יד ושם 
לצפייה - https://bit.ly/2JkCa2M


מה הוא השטעטל? 
הרצאתו של פרופ' אברהם נוברשטרן מהאוניברסיטה העברית ובית שלום עליכם הפורש בפנינו מה הוא השטעטל - כיצד ניתן להגדירו, מי היו תושביו, השינויים שעברו עליו לאורך קיומו ומארג החיים שבו
באדיבות יד ושם. 
לצפייה - https://bit.ly/3pmieMh

 

העיירה של טוביה

 

 

סיפורו של טוביה החולב (מאת שלום עליכם) מתרחש בסוף המאה ה 19 ובתחילת המאה ה 20.  חיים טופול כיכב במחזמר ובסרט 'כנר על הגג', המבוססים על סיפורו של טוביה ב -1964 . ב -1968 גילם שמואל רודנסקי את דמותו של טוביה החולב בסרט 'טוביה ושבע בנותיו''.   את השירים המשובצים בסרט כתב חיים חפר והלחין דובי זלצר. חיים חפר, יליד סוסנוביץ' פולין, היטיב לתאר את העיירה היהודית של תחילת המאה ה 20, על יופיה ועל עליבותה https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=465&wrkid=7386 

שמה של העיירה אנטבקה הוא פרי דמיונו של הסופר שלום עליכם, אבל מראיה הוא כמראן של אינספור עיירות יהודיות שהיו במזרח אירופה ואינן.  צפו בשש הדקות האחרונות של הסרט: טוביה החולב ומשפחתו עוזבים את אנטבקה בעקבות צו הגירוש, על רקע השיר ששר יהורם גאון.

באדיבות ליאור כהן
 לצפייה 
 מוזיאון "יענקל שטעטל" בכפר חסידים 

 

 

בישראל פועל בכפר חסידים למרגלו הר הכרמל, מוזיאון יהודי מיוחד במינו - מוזיאון עיירה יהודית משוחזרת ע"י גדי יעקב, שאסף פריטים מחיי העיירות היהודיות מכל העולם.
מוזמנים לצפות בסרטון אודות המוזיאון המיוחד . 
באדיבות מיכה פרלמוטר .

לצפייה - https://bit.ly/3hk5suP

מוזמנים לצפות בנגן הוירטואוז מירל רזניק וגדי רוה עם גדי יעקב במועדון השטעטל, 
באדיבות מזל הראל

לצפייה - https://bit.ly/38qUT52

מוזמנים לצפות במופע "כליזמר בשטייטל" בכפר חסידים / קלריניסטים וירטואוזיים חנן בר סלע והלמוט אייזן-  מחרוזת רומנית

באדיבות ישראל אריאל


 

הדרכות נוספות ומידע חשוב נוסף בעניין "עץ המשפחה הגדול של יהדות רומניה" 

 


ברצוננו לעדכנכם כאן במספר דברים, שאנו סבורים שיהיה בהם עניין ויסייעו לכם להצטרף למפעל גדול זה של יהדות רומניה ולמאות הדפים שכבר נפתחו במסגרתו:


רצינו להביא לידיעתכם כי לאחרונה העלנו את מספר הדפים העומדים לרשות כל משפחה ללא תשלום ל-10 דפים.


אם נתקלתם בקושי בשימוש במערכת ובפתיחת דפים חדשים ומילוי הפרטים בהם -אנו מצרפים כאן קישור ל-"מדריך למשתמש" הכולל צילומי מסך ומסביר שלב אחר שלב כיצד למלא את הדפים, אנו בטוחים שיוכל לסייע לכם: https://bit.ly/3lkewjF 

על מנת לסייע למי שמתקשה בתפעול האתר והמערכת, להשיב לשאלות ולסייע בהקמת ומילוי הדפים ליקיריכם, אנו מקיימים הדרכות שוטפות ב"זום", המועדים הקרובים יתקיימו ב:


יום רביעי ה-30.12 בשעה 17:00
לינק לזום:


 

פסטיבל קולנוע רומני אונליין

 

 

המכון הרומני לתרבות בתל אביב שמח לבשר על מהדורה חדשה של פסטיבל הסרטים הרומניים בישראל והפעם - בפורמט אונליין.
  הפסטיבל ייפתח השבוע, ב- 30 בדצמבר ויימשך עד לסוף חודש ינואר 2021.
 הפעם יכלול הפסטיבל מהדורה נוסטלגית עם שישה סרטים משנות ה – 60, ה – 70 וה – 80 ברומניה השייכים למורשת הקולנוע הרומנית של במאים דגולים , כמו: לוצ'יאן פינטיליה, ראדו גבריאה, יון פופסקו-גופו, מירצ'אה דנליוק, אנדריי בלייר ומירצ'אה סאוקן .

המנהלת האומנותית של פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל היא איריס לקנר - מבקרת סרטים, מרצה ומנהלת מובימניה.
הפסטיבל מאורגן בשיתוף עם המרכז הלאומי לסינמטוגרפיה ברומניה, הארכיון הלאומי לסרטים של רומניה ועמותת 'דצ'ין שרה'.

כל תכני הפסטיבל ישודרו בפלטפורמת האונליין של הסינמטקים: תל אביב, ירושלים, חיפה, חולון, הרצליה ושדרות.
 כל סרט ישודר אונליין עם כתוביות בשפה העברית ויהיה זמין לצפייה רק בישראל .

במסגרת תוכנית האירועים של הפסטיבל, יתקיימו גם אירועי אונליין המוקדשים למורשת הסרטים הרומנית ולמפיקי הסרטים אשר הניחו את יסודות היסטוריית הקולנוע הרומני במישור הלאומי ובמישור הבינלאומי, בהשתתפות מומחים רומנים וישראלים בתחום הקולנוע .
 את כל האירועים אפשר יהיה לראות בערוץ היוטיוב של המכון הרומני לתרבות החל מה – 12.01.21.

פרטים על סרטי הפסטיבל : https://www.facebook.com/events/196082878821569 


הטריילר הרשמי של מהדורת האונליין לפסטיבל: https://www.youtube.com/watch?v=Nc2jhQjL9As 


לצפייה בסרט הפתיחה, הנכם מוזמנים להיכנס לאחד משני הלינקים הבאים:

 סינמטק חיפה: https://bit.ly/3mRAgUV 

סינמטק הרצליה: https://cinher.pres.global/order/106482 


שימו לב: הסרט יהיה זמין לצפייה החל מיום רביעי, ה – 30.01 בשעה 17.00

צפייה מהנה!


 

נשמח לקבל את תמיכתכם עם תרומה לפעילויות ההנצחה ליהדות רומניה של ארגון א.מ.י.ר.
להתראות בניוזלטר הבא......

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק