הפילוסופיה של החיים סוד השלמות - "ההשתלמות"-
הרהורים על המחצית שחלפה:
ככל שאנו מתבגרים אנו נכנסים לדפוסי פעולה שגרתיים. דפוסי פעולה אילו הם מתכונן להזדקנות ולהתנוונות.
הרב קוק כותב כי השלמות אינה פסגה גבוהה ככל שתהיה. אין שלימות יש רק "השתלמות" אין סופית . זהו מהותו של האדם ללמוד, להשתנות, להשתפר ולהשתכלל כל הזמן. לכן האדם מכונה "מהלך". המהלך אינו נח הוא תמיד או במגמת עלייה או במגמת ירידה. שלימתו של האדם נובעת מהשינוי האין סופי שיכול לחולל בעצמו ובעולם כולו.
כיצד ומדוע האדם משתנה?
סיבה ראשונה - הכישלון:
לעיתים הסנסורים לא מאותתים כי הדרך בה צועדים אינה מכוונת ליעד. רק הכישלון והכניסה למבוי הסתום שוברים את השגרה. השבר מאלץ לשנות כיוון רק משום שדרכינו הסלולה והשגרתית נחסמה והמוצא היחיד נמצא דווקא בצד הנגדי של הדרך. כך מתאר הרב טייכטל את הסיבה שהניע אותו להפוך ממתנגד לציונות ולעליה לארץ לתומך נלהב.. הפתרון הסופי של היטלר לא אפשר לו להמשיך לדבוק בגלות ובקבלת המוסכמות של היהדות החרדית בהונגריה. הוא מעיד על עצמו כי חיסול יהדות אירופה חייב אותו לחשוב ולשנות כיוון בהתאם. בתוך הגטו, וללא ספרים ורק מתוך הזיכרון נכתבה היצירה הנפלאה "אם הבנים שמחה" המכילה מאות סימוכין.
נפילה אישית וציבורית יכולה להתניע התחדשות כל עוד המחלה של "ויכבד פרעה את ליבו" הגורמת לשיתוק כללי לא התפשטה והפכה למחלה ממאירה.
הסיבה השניה – השמחה שמביאה ליצירתיות:
התורה והפסיכולוגיה המודרנית מדברים בלשון אחת. המנוע האידיאלי לשינוי ויצירתיות הנובע דווקא מתוך שמחת הנפש. כבר בדברים כח' נאמר כי הקללות והחורבן נהם תוצאה של: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
הנשר הגדול, הרמב"ם , כותב בהלכות שופר, סוכה ולולב פרק ה' : "השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצווה בהן, עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו".
המחקרים מציינים כי אנשים אופטימיים, שמחים מאריכים ימים ומחלימים מהר יותר ממחלות. כפי שכתוב במשלי (יז',כב'): "לב שמח – ייטיב גהה ורוח נכאה – תייבש גרם".
בפרקי אבות למדנו – כי אחת מארבעים ושמונה דרכים שהתורה נקנית בהן היא השמחה.
מסביר קהתי שמתוך שמחה מתרחב הלב ומתחדד השכל ומתפקח הזיכרון.
רבנו בחיי קובע – "ברבות השמחה יתחזק הכוח השכלי שיש בנפש ויהיה מוכן להשיג המושכלות".
האדמו"ר מסוכוצ'וב, בהקדמתו ל"אגלי טל" מסביר שלימוד תורה אינו די שייקלט באופן שכלי, עליו להיות מוטבע באישיות ולשם כך, עליו להילמד מתוך שמחה. "ומאחר שנהנה מדברי תורה נעשה דבוק לתורה".
מדי פעם נכנסים אלי למשרד אורחים חשובים שזו הפעם הראשונה שפקדו שערי הישיבה. מדובר על מפקחים, הורים ורבנים חברים. בדרך כלל תוך כדי הפגישה אני מנסה לשאול מה אתם חשים כאורחים לרגע באווירה בישיבה. רובם מגדירים את שחוו במילה אחת: "שמחה". ישנם אחרים שמנסחים משפט שלם : "התלמידים והצוות נראים כאן שמחים". "יש חיוניות גדולה בישיבה".
_600x68.jpeg)
.png)
_330x732.jpeg)
_330x186.jpeg)
_600x450.jpeg)
פלטפורמת שיווק