Accessibility

ינואר 2021

 

עלון הפקולטה
 
מיומנו של חוקר
פרופ' איתן בר יוסף
אני ודאי לא הילד היחיד שגדל בישראל של שנות השבעים ובלע בשקיקה את ספרי "החמישייה המפורסמת" ו"השביעייה הסודית" של אניד בלייטון. הרקיקים ותועפות הלימונדה (שלא לדבר על פשטידות הבשר וכריכי הלשון הקרה) עוררו את תאבוני, אבל מה שבאמת הצית את הדמיון היה המפגש המסעיר עם נופי אנגליה הירוקה והנעימה  – שדות ונהרות, פאבים כפריים ופנימיות נידחות, שונים ורחוקים כל כך מהנוף הישראלי המאובק. האנגלופיליות שלי התעצמה כשהתוודעתי גם לכתביהם של צ'רלס דיקנס, לואיס קרול וק"ס לואיס. כקורא נלהב של ספרי חסמבה ידעתי להעריך, כמובן, את פועלם העיקש של ירון זהבי וחבריו, שסייעו לגרש מכאן את הבריטים הבוגדניים. עם זאת, כחובב חשאי של תה ורקיקים, חשדתי שהיה משהו מר ואולי אפילו נמהר בהחלטה להניס את נציגי האימפריה  מפלשתינה-א"י. 

 

 

מחקר
לשכת סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח והפקולטה למדעי הרוח והחברה מעוניינות לעודד שיתופי פעולה רב-תחומיים חדשים בין חוקרי הפקולטה למדעי הרוח והחברה וחוקרים מפקולטות אחרות. 
מועד ההגשה האחרון להצעת המחקר הוא 28.2.2021 בשעה 08:00 בבוקר. את הצעות המחקר יש להגיש בפורטל קולות קוראים של האוניברסיטה בקישור הבא: https://bgu.infoready4.com.

 

זכיה במענק מחקר
2021       Coopération Québec-Israël (Ministry of International Relations).
Title: COVID-19 and Vaccination-Hesitancy Among Older Israelis and Quebeckers.

המחקר יבחן דפוסים חברתיים ותרבותיים של תקשורת סיכונים רפואית והתגובות אליה ביחס לחיסונים לנגיף הקורונה, בהקשר של אנשים זקנים, מדיניות תיעדופם כקבוצה בסיכון, השתתפותם ועמדותיהם, באופן המאיר אתגרים גלובליים בהקשר לוקלי, בהשוואה בין ישראל וקוויבק.
חוקרים: פרופ' אביעד רז (מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה) ואנט לייבינג (אוני' מונטריאול).

 

התפרסם לאחרונה
Jews and Crime in Medieval Europe
Jews and Crime in Medieval Europe
בימים הקרובים יראה אור ספרו החדש של אפרים שהם שטיינר, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל.
הספר עוסק במעורבותם של יהודים בפשיעה באירופה של ימי הביניים. הספר עוסק בעבירות רכוש וגניבה אלימות ורצח וכן בפשעים שיוחסו לנשים כגון זנות ופשעים שאירעו ברחב הביתי. הספר עומד על הקשרים בין יהודים לנוצרים בתחום הפשיעה ובדרכים באמצעותם התמודדו הקהילות היהודיות עם עבריינים אלמים ופושעים. 

 

הסוציולוגיה הישראלית: היסטוריה רעיונית, 1882-2018
ספר חדש לפרופ' אורי רם, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה-20, אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט-יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט-מודרניים והפוסט-קולוניאליים, וגם בפוסט-ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה-21, בהקשר הנאו-ליברלי והנאו-קולוניאלי.

 

במהלך הסתיו (נובמבר 2020) ראה אור מאמר פרי עטן של מריה גרצקי וד"ר יוליה לרנר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שפורסם בכתב העת:
Sociological Research Online.

This article spotlights the emotional aspect of the commercialization of university studies. Whereas the literature on current challenges of higher education highlights the students’ customer role, we reveal how neoliberal studenthood combines a consumerist worldview with the discourse of emotional experience. The narratives of Israeli students in the present article show consumerist–emotional therapeutic duality in the ways they make sense of their encounter with the university. Students evaluate how their professors meet their emotional, therapeutic, and consumer needs and perceive the knowledge they acquire as providing them with both pragmatic skills and emotional experience. We argue that this duality is significant to the emerging culture of ‘academic capitalism’ and show how the commercialized feelings and pragmatics of self-development operate as a manifestation of ‘emotional capitalism’.

 

המחזור חוזר הביתה
המחזור חוזר הביתה
במהלך הקיץ (יולי 2020) ראה אור מאמר פרי עטו של פרופ' אפרים שהם-שטיינר, בכתב העת Jewish History . 
אודות כתב יד יהודי ליטורגי לשימוש ציבורי המכונה "מחזור אמסטרדם". תאריך הפקתו של המחזור משוער ופטרונו לא ידוע שכן בכתב היד חסר קולופון. בהתבסס על התכתבות הלכתית בין רבנים שחלקם התנגדו לאיורים במחזור, ניתוח אומנותי של כמה מן האיורים, ניתוח ממצאים ארכיאולוגיים מן החפירות החדשות בקלן ומידע קודיקולוגי הצעתי לייחס את המחזור לפטרון יהודי אמיד "הנדיב יהודה בן שמואל" הוא  Lyvermann von Duren המוכר לנו ממקורות אחרים מן העיר קלן. לדעתי יהודה -ליוורמן מדירן שהיה בין מנהיגיה האמידים של הקהילה ונמנה על אלו שיזמו ושיפצו את בימת בית הכנסת בקלן הוא הפטרון והתורם את המחזור לשימוש הקהילה. המחזור שהופק במהלך שנות השבעים של המאה ה-13 היה חלק מיוזמה של מנהיגיה לפאר את הקהילה להנכיח את כוחה ועוצמתה הכלכלית ולהנציח את מעמדו והשפעתו של הפטרון בקהילה ובעיר בתקופה זו.

 

רגעים של נחת
חניכת "חדר כספי"
חניכת "חדר כספי"
בשבוע החולף, ב-12.1.2021 חנכה המחלקה לתקשורת את "חדר כספי" חדר זיכרון והנצחה לפרופ' כספי שהיה ממייסדי המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומהדמויות המרכזיות בחקר התקשורת בישראל ובעולם. "חדר כספי" ישמש את סגל המחלקה ותלמידי המחקר למפגשים, סמינרים ולמידה.
את "חדר כספי" חנכה המחלקה לתקשורת במסגרת סמינר מחלקתי שמוקדש מדי שנה לדן ובו מציגים תלמידי ותלמידות המחקר במחלקה את פירות מחקריהם. המחלקה מבקשת להודות למשפחת כספי על התרומה הנדיבה שאיפשרה את הקמת החדר . אנו בטוחים כי כשנחזור כולנו להיפגש בקמפוס בימי שגרה, "חדר כספי" יהפוך להיות הלב הפועם של המחלקה כפי שדן כספי בעצמו היה.

 

 

פרס מטעם קרן אדנאואר
קרן קונראד אדנאואר בישראל (KAS) בחרה להעניק לסופיה סולומון, דוקטורנטית במחלקה פוליטיקה וממשל את פרס העבודה המצטיינת בתחום הלימודים האירופים, שנכתבה יחד עם ג'ייקוב אנדראה ופליקס קירגהוף, מסטרנטים מתחום החינוך ומדעי המדינה באוניברסיטת קלן, גרמניה, בנושא: 
Postmodern Pandemics and Civic Protest- The cases of Germany and Israel: Scapegoating, conspiracy theories and authoritarianism during COVID-19 
פרס זה מהווה חלק משיתוף הפעולה ארוך השנים של KAS עם מרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה באוניברסיטת בן גוריון, והוענק מתוך הכרה בתפקיד המכריע של חוקרים צעירים לקידום וחיזוק יחסי ישראל-גרמניה באמצעות קידום וסיוע למחקריהם. הוועדה בירכה גם על הצעות נוספות בנושאים רלוונטיים ועכשוויים אחרים הנוגעים ללימודי אירופה ויחסי האיחוד האירופי לישראל. בהרצאה משותפת שהתקיימה ב-4.1.2021 באמצעות זום, החוקרים הסבירו שמחקרם הוא תוצר לימודים משותפים שהתקיימו במהלך 2019-2020 בין סמינר מכון המפרי להצטיינות בהנחיית פרופ' נלי אליאס מהמחלקה לתקשורת מאוניברסיטת בן גוריון בנגב אשר עסק בקסנופוביה, לבין סמינר שהתקיים במקביל באוניברסיטת קלן בגרמניה בהנחיית פרופ' גודרון הנט'ס  אשר עסק באנטישמיות, גזענות והגירה. לאור ביטול מפגשי המשלחות שתוכננו בשל התפרצות מגפת הקורונה הצוות החליט לחקור את אופיין של המחאות השונות שהתקיימו בגרמניה ובישראל עם תחילת הגל הראשון. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב כפרק מתוך ספר שיוצא לאור בגרמניה ויעסוק בדמוקרטיה תחת קורונה. 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק