על ברית ועל הבחירה לא לבחור
נאסף תשרי ועמו תקופת החגים האהובה. חשוון מביא עמו את השגרה הברוכה שכבר מורגשת סביב ועוטפת אותנו במעין רגיעה. בעיון מסודר בפרשות השבוע של חודש חשוון אני בוחנת שוב את נושא הברית ותוהה על מהותה - דרך הברית של אלוהים עם נח, ברית בין הבתרים, ברית המילה ואף בריתות שאינן מוזכרות במילים כמו עקידת יצחק.
הסכם רגיל אינו ברית; ברית היא מחויבות. הצדדים בוחרים במחויבות טוטאלית, מחויבות כ"כ גדולה שבעצם לא מאפשרת בחירה יותר. בברית עושים דבר והיפוכו – בוחרים לא לבחור יותר.
אם ניקח לדוגמה את הברית בפרשת נח, נבין שאלוהים כרת ברית שלעולם הוא לא יחריב את הארץ יותר. הוא בעצם התחייב שלא יהיה בידו החופש להחליט אם להחריב או לא. סיפור הגירוש של הגר וישמעאל מוצג לי עתה בדרך אחרת (ולכן אני אפילו פחות כועסת על שרה וגם על אברהם). אני מבינה כי בין אברהם לשרה היתה ברית, ברית זו היתה בסיס התביעה של שרה לגירוש, ועל בסיס המחויבות הזו אברהם גירש (אני פחות כועסת, אבל עדיין לא מקבלת).
האם יש בריתות כאלו בימינו? האם יכול האדם בעידן הפוסט-מודרני לכרות בריתות, שבהן הוא מוכן למסור את נפשו? האם בחברה הישראלית יתכנו בריתות?יותר ויותר מתחדדת בי ההבנה, כי כריתת הברית בימינו היא כריתת ברית פנימית של האדם עם עצמו - עם ערכיו, ברית להיות נאמן לעצמו (וכמה זה קשה). ואם הבריתות הן פנימיות וערכיות, הרי שעלינו להשקיע את מרצנו בעבודה שלנו עם צעירים ומתבגרים בביסוס ערכים כמו דמוקרטיה, אהבת הזולת, שייוון הזדמנויות וקבלת האחר, ולעודד אותם לכרות ברית פנימית עימם. כי חברה שבה אנשים פועלים מתוך נאמנות לעצמם ולערכי מוסר שלה היא חברה טובה יותר, מתוקנת יותר.
ומילה אחרונה על מחויבות - בסוף החודש יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. אני מזמינה אותנו לראות את הבחירות מתוך התפיסה של מחויבות להיות אזרחים טובים יותר ולהשפיע. ולכן, צאו לבחור.
תודה לרב קשתיאל שלימד במסגרת "מנהלת לזהות יהודית" על ברית, ושיעורו הוא המקור לדברי. ותודה לחבריי וחברותיי במנהלת, שלמדו ושאלו יחד איתי.
חודש טוב!
אילנה עב"ו-גולן
|