פיאטרה-ניאמץ , בירת מחוז ניאמץ והקהילה היהודית שלה
לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,
פיאטרה ניאמץ - Piatra Neamț היא בירת מחוז Neamț התיירותי במערב מולדובה שברומניה, אשר אוכלוסייתו
מנתה בשנת 2011 - 470,766 תושבים.
העיר נחשבת אחת הערים הציוריות ביותר ברומניה והיא שוכנת בעמק הנהר "ביסטריצה" , מוקפת הרים בגבהים של כמה מאות מטרים, הקתדרלה שלה הוקמה בשנים 1497-1498 ומגדל הפעמונים המתנשא לגובה 20 מטר הוקם ב-1499.
אוכלוסיית העיר מנתה בשנת 2011 כ-85,055 תושבים, ובה פועלים ומתקיימים מוסדות תרבות וחינוך ופעילויות תרבות רבות: תיאטרון (לצעירים) , ספרייה, מוזאונים מעניינים, פסטיבל התיאטרון הבינלאומי באביב, מופעי מוסיקה קלאסית בקיץ ופסטיבלי פולקלור לאורך כל השנה. החל מ-2009 מתקיים בעיר פסטיבל סרטים קצרים בשם ""Filmul de Piatra,
כן מתקיימות בעיר פעילויות תרבות רבות נוספות, ובמחוז סביבה ישנם אתרי טיולים רבים.
העיר בעלת עבר יהודי מפואר, כונתה ע”י נחום סוקולוב “ירושלים של מולדובה” . בעיר הייתה קהילה של כ-7000 יהודים , כמחצית מתושביה ומספר בתי הכנסת בה עלה על 15. המפורסם שבהם הוא בית הכנסת מעץ , על שם הבעל שם טוב , בו התפלל מייסד החסידות על פי המסורת. יהודייה הראשונים של העיר התיישבו בה באמצע המאה ה- 14: אחרי ייסודה של נסיכות מולדובה ב- 1348, התירו השליטים ליהודים להתיישב במקום, משום שהיו מעוניינים בפיתוחו. למרות זאת, העדויות הארכיאולוגיות הקדומות ביותר לקיום יישוב יהודי במקום הן מצבות מן המאה ה- 17 בבית העלמין הישן.
הארגון הקהילתי הראשון של היהודים בפיאטרה-ניאמץ (כמו בשאר ישובי מולדובה) היה הגילדה היהודית, בראשית המאה ה- 18. בעיר היו בתי כנסת של בעלי מלאכה, של סתתים, סנדלרים, סוחרי פרוות ובורסקאים ועוד. יהודי העיר היו דומיננטיים בפיתוח המסחר, המלאכה והתעשייה שלה. כמו בקהילות אחרות , ספקה הקהילה היהודית שירותים רבים והקימה מוסדות רבים: חינוך, רווחה, בתי תפילה קטנים ועוד, בעיר הייתה פעילות ציונית ויהודית שוקקת.
במאה ה- 19 נפגעו יהודי פיאטרה-ניאמץ מרדיפות ומגזרות אנטישמיות אך מספרם גדל וב- 1907 הגיע לשיא - 8,489 נפשות, כמחצית מתושבי העיר.
יהודי העיר והסביבה סבלו מאוד בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, תחת השלטון הרומני שהיה בן ברית של גרמניה הנאצית.
אחרי המלחמה השתקעו בפיאטרה-ניאמץ רבים מיהודי הכפרים שפונו אליה, ב- 1947 חיו בעיר 8,000 יהודים.
בתקופת השלטון הקומוניסטי נהרסו בתי הכנסת בעיר מלבד בית הכנסת על שם הבעל שם טוב. בית כנסת זה נרשם כמונומנט היסטורי על ידי האקדמיה הרומנית.
אנו מקדישים גיליון זה לעיר פיאטרה-ניימץ ולקהילה היהודית שלה. תוכלו למצוא במסגרתו מידע רב ומעניין.
אנו מזמינים אתכם גם לצפות בסרטון של אירוע תרבותי מעניין וחשוב אותו יזם בחודש אוקטובר השנה, המכון הרומני לתרבות תל אביב, אודות הצייר היהודי רומני, ויקטור בראונר – יליד פיאטרה ניאמץ.
כמו כן אנו מביאים לכם מידע חשוב נוסף לידיעתכם ושימושכם בנושא פרויקט "עץ המשפחה הגדול של יהדות רומניה"
קריאה וצפייה מהנה.
שלכם,
ארגון א.מ.י.ר.
לצפייה בסרטונים של העיר כיום והמלצות היכן לבקר בה כיום
פיאטרה ניאמץ - Piatra Neamț,
, בגרמנית, Kreuzburg an der Bistritz בהונגרית Karácsonkő, היא בירת מחוז Neamț, באזור ההיסטורי של מערב מולדובה שברומניה. בשל מיקומה המיוחד
בהרי קרפטים המזרחיים , היא נחשבת אחת הערים הציוריות ביותר ברומניה.
המילה "פיאטרה" שמשמעותה ברומנית "אבן/סלע" הייתה מאז ומתמיד חלק משמו של היישוב לאורך כל ההיסטוריה, לעיתים נקראה Piatra lui Crăciun
(האבן של חג המולד) או בפשטות "פיאטרה" לה הוסף שם המחוז "ניאמץ" (Neamț) -ה"גרמני".
העיר שוכנת בעמק הנהר "ביסטריצה" , מוקפת הרים בגבהים שונים החל מ-345 מטר ועד ל-852 מטר. היא ממוקמת 350 קילומטר מצפון לבוקרשט ושדה התעופה הקרוב אליה הוא בבקאו, במרחק של 60 ק"מ. העיר מקושרת במסילת ברזל ורכבות לבקאו ובוקרשט וכן ע"י אוטוסטרדות לבקאו, יאשי, סוצ'בה, וטרגו-מורש. העיר מחולקת באופן לא פורמלי ל-14 רובעים, שניים מתוכם הם כפרים נפרדים המנוהלים ע"י העירייה, מתוכננת בנייתם של 2 רובעים נוספים.
האזור שסביב העיר הוא אחד האזורים המאוכלסים העתיקים ביותר ברומניה. העדויות המוקדמות על ציוויליזציה אנושית במקום מתוארכות ל-100,000 שנה לפני הספירה לערך! במחוז קיימות עדויות לכ-150 ישובים מתרבות שהתקיימה בו בשנים 2600-3600 לפני הספירה, כמו כן נמצאו שם כלים מתקופת הברונזה (1700-1900 לפני הספירה). חפירות ממש מחוץ לעיר גילו הריסות של עיר דאקית גדולה בשם Petrodava,
אשר הוזכרה על ידי הגאוגרף היווני פתולומאי במאה השנייה, היסטוריונים טוענים כי הייתה בירת ממלכה בשם
Dicomes. במאה ה-15 העיר מתועדת בשם Piatra lui Crăciun אוCamena.בית המשפט של הנסיכות בעיר מוזכר לראשונה בשנת 1491, ככזה שהוקם בתקופת שלטונו של "סטפאן הגדול" במולדובה. הקתדרלה של הנסיכות הוקמה בעיר בשנים 1497-1498
ומגדל הפעמונים המתנשא לגובה 20 מטר הוקם ב-1499.
אוכלוסיית העיר מנתה בשנת 2011 כ-85,055 תושבים לאחר שבשנת 1992 הגיעה לשיא של 123,360 תושבים. בשנות ה-30-40 של המאה שעברה מנתה כ-כ-30,000 איש ואישה לאחר שבתחילת המאה העשרים הייתה פחות מ-20,000 תושבים.
כלל תושבי העיר הם רומנים במוצאם.
בעיר ישנה תעשיית דשנים, תעשיות מזון, תעשיית מכונות חקלאיות, תרופות ומוצרי נייר. לעיר יש פארק תעשייתי במרחק של 11 ק"מ ממנה, בו שכן בתקופה הקומוניסטית אחד ממרכזי הייצור הגדולים ביותר בתחום הכימיה, היום מפעלים אלה הם בבעלות תשלובת איטלקית. ישנם מותגים רומניים מובילים שמיוצרים בעיר ובפארק התעשייה שלה בתחומים שונים, בהם תקשורת, צבעים, גלידות, סיבים ועוד. בעיר ישנן 4 תחנות טלוויזיה מקומיות ,3 תחנות רדיו ומספר עיתונים.
בעיר פועלים ומתקיימים: תיאטרון (לצעירים) , ספרייה, אירועי תרבות רבים וביניהם פסטיבל התיאטרון הבינלאומי באביב, מופעי מוסיקה קלאסית בקיץ ופסטיבלי פולקלור לאורך כל השנה, כמו כן נמצאים בה מוסדות אקדמיים מובילים בתחומים שונים, של המחוז כולו.
החל מ-2009 מתקיים בעיר פסטיבל סרטים קצרים בשם ""Filmul de Piatra,
כן מתקיימות בעיר פעילויות תרבות רבות נוספות.
אוכלוסיית מחוז Neamț, מנתה בשנת 2011 - 470,766 תושבים,
במחוז זה נמצאת גם העיר Roman וכן עיירות וכפרים נוספים, המחוז ידוע בנופיו ובאטרקציות הרבות שלו לתיירים ומטיילים, יש בו מנזרים רבים מאוד, פארקים ואתר סקי.
לצפייה בתמונות וסרטונים מהעיר פיאטרה-ניאמץ ולקריאת מידע נוסף אודותיה
העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לקיום יישוב יהודי במקום הן מצבות מן המאה ה- 17 בבית העלמין הישן. מניחים כי לראשונה התיישבו יהודים בפיאטרה ניאמץ באמצע המאה ה- 14: אחרי ייסודה של נסיכות מולדובה ב- 1348, התירו השליטים ליהודים להתיישב במקום, משום שהיו מעונינים בפיתוחו. על הנוכחות היהודית מעידים שמות המקומות בסביבה, לדוגמה Poiana lui David (נאות דוד), Davideni (דאווידן), Jidovina (יהודאה), Mosia lui Moise (אחוזת משה), Valea Jidanului (עמק היהודים).
היהודים הורשו להקים בתי כנסת מעץ בלבד. רק בתחילת המאה ה- 19 הותר להם לבנות בתי כנסת מלבנים.
במאה ה- 16, על פי המסורת, הסתתר הנסיך פטרו רארש (Petru Rares) בבית כנסת עתיק בפיאטרה-ניאמץ בעת שברח מפני הטורקים, ובתמורה
פקד שאיש לא יפגע בבית הכנסת. בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה- 16 מעץ מגולף ובימינו הוא אתר תיירות.על ידו נבנה בית הכנסת הגדול (1831), על מגרש בבעלות הכנסייה השכנה, אף שבית הכנסת השתייך לכלל הציבור, התקיימה בו הפרדה בין הסוחרים
לבין בעלי המלאכה. היו גם בתי כנסת של בעלי מלאכה, של סתתים, סנדלרים, סוחרי פרוות ובורסקאים. בכל בית מדרש הייתה ספריה. היו גם לא מעט בתי תפילה קטנים.
במחצית השנייה של המאה ה- 19 התפרקה הקהילה היהודית זמנית, בשל מחלוקות פנימיות וסכסוכים אולם תחתיה הוקמו ארגונים שהמשיכו לפעול ולמלא את תפקידי הקהילה, ביניהם: ארגוני צדקה, “גמילות חסדים, “בני ברית מנורה”, שהקים בית ספר, “אהבת ישראל” שטיפל במשפחות שכולות (1880 – 1885), “ארגון הנשים היהודיות” (1880), שנקרא משנת 1895 “חברת צדקה”, ארגון הצעירות “תקווה” (1883), ו”הכנסת כלה” (1906).
יהודים מילאו תפקיד בהתפתחות התעשייה, הטחנות, מפעלי אריגים, בירה, אלכוהול, עיבוד עורות, שמנים ויציקת ברזל, ויזמו התקנת תאורה בגז.
היהודים עסקו בחלק הארי של המסחר בעיר. בתחום שיווק תוצרת חקלאית, סחר בעצים, בתבואות ובבהמות, הייתה להם בלעדיות כמעט מוחלטת. ב-
1907 הגיע מספר היהודים בעיר לשיא, 8,489 נפשות, כמחצית מתושבי העיר. במאה ה- 19 נפגעו יהודי פיאטרה-ניאמץ מרדיפות ומגזרות אנטישמיות. ובראשית שנות ה- 90 שלה יצא צו הריסה למאה בתי יהודים.
על רקע רדיפות אנטישמיות ומצב כלכלי קשה, קמה ב- 1900 ברומניה תנועת הגירה המונית. חסרי האמצעים פנו ברגל אל נמלי היציאה ומכאן כינוים “המהגרים ברגל”.
לפני מלחמת העולם השנייה היו בעיר 23 בתי כנסת ,בעיר פעלו מוסדות חינוך יהודיים רבים ופעלו בה רופאים יהודיים. אחרי המלחמה
השתקעו בפיאטרה-ניאמץ רבים מיהודי הכפרים שפונו אליה, ב- 1947 חיו בעיר 8,000 יהודים.
בתקופת השלטון הקומוניסטי נהרסו בתי הכנסת בעיר מלבד בית הכנסת על שם הבעל שם טוב. בית כנסת זה נרשם כמונומנט הסטורי על ידי האקדמיה הרומנית.
לקריאה נוספת של המאמר המלא על הקהילה היהודית של פיאטרה-ניאמץ, לצפייה בתמונות וסרטונים רלוונטיים
בסתיו 1940 עלה לשלטון ברומניה הגנראל אנטונסקו. את ממשלתו הרכיב מאנשי מפלגת “משמר הברזל”.
ראש סניף המפלגה בפיאטרה-ניאמץ, בעזרת אנשי המפלגה (שנקראו “לגיונרים”) והשלטון המקומי, הנהיג מעשי אלימות וטרור קשים נגד היהודים בעיר ובמחוז, היהודים סבלו מגזרות ורדיפות רבות ושונות. שלושה ימים לפני שתקפה גרמניה את ברית המועצות (22 ביוני 1941), רוכזו 1,500 יהודים מהעיר ומהמחוז במחנות שהוקמו בפיאטרה-ניאמץ מראש. היהודים שנחשדו כקומוניסטים גורשו לבית-כלא על יד טארגו-ז’יו Targu -Jiu בדרום
רומניה.
כשפרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות (22 ביוני 1941) נכנס לתוקף צו גירוש נגד התושבים היהודים בעיר. בפיאטרה-ניאמץ חיו אז 7,267 יהודים שהיוו 20.8% מכלל התושבים.
כל הגברים היהודים מהעיר וסביבתה גויסו לעבודת כפיה, כ- 500 מהם נשלחו אל מקומות מרוחקים. חלקם נשלחו לאזור טרנסניסטריה (בין הנהרות דניסטר ובוג).
הקהילה נערכה להתמודד עם הקשיים. באביב 1944 החלה חזרתם מטרסניסטריה של ילדים שגורשו, והקהילה פתחה בית ילדים שקלט זמנית יתומים שעברו דרכה.
לקריאת המאמר המלא בנושא ולצפייה בסרטונים רלוונטיים
אנו מזמינים אתכם לקרוא מאמרים נוספים אודות הקהילה היהודית בפיאטרה-ניאמץ: האחד בנושא הפעילות הציונית בפיאטרה-ניאמץ, והשני על הוועידה הארצית למורים לעברית בפיאטרה-ניאמץ.
דיוקן של אמן -הצייר היהודי רומני, ויקטור בראונר – יליד פיאטרה ניאמץ
מזמינים אתכם לצפות באירוע תרבותי מעניין וחשוב אותו יזם המכון הרומני לתרבות בתל אביב, אודות הצייר היהודי רומני, ויקטור בראונר – יליד פיאטרה ניאמץ.
זאת כחלק מסדרת: "דיוקן של אמן" אותה יזם המכון. המפגש הוקדש לאחד מהאומנים הרומניים החשובים ביותר, שעבודותיו הן חלק מהתרבות העולמית, הצייר - ויקטור בראונר.
למסע האומנותי בקריירה שלו ובחייו, נצא בסיוע שני מבקרי אמנות אשר במשך השנים כתבו הרבה מחקרים על אומנותו: מרומניה – אמיל ניקולאה נדלר – עיתונאי, סופר ואיש אומנות, ומישראל – אדריאן גראונפלס, עורך החוברת "עיתון ישראלי" ומנהל ההוצאה לאור "סגא". מנחה: הגב' קליאופטרה לוריציו, סגנית המנהל של המכון הרומני לתרבות בתל אביב.
המבקרים מספרים על תהליך היצירה של ויקטור בראונר, הקרדו האמנותי וגם על הדמויות התרבותיות שהשפיעו על הקריירה שלו במשך השנים.
(הסרטון, בשפות הרומנית והעברית עם תרגום לעברית, באדיבות המכון הרומני לתרבות תל-אביב).
הדרכות נוספות ומידע חשוב נוסף בעניין "עץ המשפחה הגדול של יהדות רומניה"
ברצוננו לעדכנכם כאן במספר דברים, שאנו סבורים שיהיה בהם עניין ויסייעו לכם להצטרף למפעל גדול זה של יהדות רומניה ולמאות הדפים שכבר נפתחו במסגרתו:
רצינו להביא לידיעתכם כי לאחרונה העלנו את מספר הדפים העומדים לרשות כל משפחה ללא תשלום ל-10 דפים.
אם נתקלתם בקושי בשימוש במערכת ובפתיחת דפים חדשים ומילוי הפרטים בהם -אנו מצרפים כאן קישור ל-"מדריך למשתמש" הכולל צילומי מסך ומסביר שלב אחר שלב כיצד למלא את הדפים, אנו בטוחים שיוכל לסייע לכם:
על מנת לסייע למי שמתקשה בתפעול האתר והמערכת, להשיב לשאלות,, ולסייע בהקמת ומילוי הדפים ליקיריכם, אנו מקיימים הדרכות שוטפות ב"זום", המועדים הקרובים יתקיימו ב:
מה שנשאר זה להסתייע בנו ובמידע הנ"ל ולגשת יחד עם בני המשפחה להקמת ומילוי דפים לכבוד ולהנצחת יקיריכם – זה קל, פשוט וחשוב מאוד לכבודם ולכבוד יהדות רומניה וקהילותיה כולן.
פלטפורמת שיווק