image

 

ידיעון ( ניוזלטר ) מס' 35/1120 נובמבר 2020
 

 

חתני פרס ישראל מקרב יהדות רומניה והפעם: על 3 ענקים בתחום הציור והאמנות 

 






לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,

 
40 חתני וכלות "פרס ישראל"  עד היום הם מקרב יהדות רומניה בישראל.  
"פרס ישראל" הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינה, הזוכים הם אזרחים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל במגוון תחומים.  הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, היא החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן-ציון דינור.  

 
הזוכים בפרס מקרב יוצאי רומניה בישראל זכו בו במרבית הקטגוריות הקיימות, אנו נביא כאן את הסיפור של כל אחד ואחת מהן  במסגרת הגיליונות הבאים שלנו.    
בגיליון זה בחרנו לעסוק ב-3 מקרבם : 3 ענקים בתחומי הציור, האיור, האמנות, הכתיבה ועוד – ראובן רובין, מרסל ינקו ונחום גוטמן.   

 
ראובן רוּבִּין, נולד בנובמבר 1893, בגאלאץ, רומניה והיה מגדולי הציירים הישראליים. הוא למד בפריז, חזר לפלטיצ'ן ושהה גם צ'רנוביץ ובארצות הברית. היה הצייר הארצישראלי הראשון, שהציג תערוכת יחיד של ציוריו במגדל דוד שבירושלים. בשנים 1948–1950 היה הציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה. בפרס ישראל זכה ב-1973 .מוזיאון "בית ראובן", המשמש כבית ליצירותיו פועל בתל-אביב מהבית בו חי בעיר. רובין גם כתב שירה.   
 
מרסל משה ינקו נולד בבוקרשט, רומניה. הוא  היה צייר, תאורטיקן אמנות, ארכיטקט ואדריכל ישראלי ורומני,   הוא למד אדריכלות בציריך, שוויץ והיה ממקימי קבוצת "אמנים רדיקליים" בה היו שותפים גם טריסטאן צארה, הוגו באל, ארפ, אלברטו ג'אקומטי ועוד. מהקבוצה הזאת צמחה תנועת הדאדא. התנועה הייתה אוונגרדית ומעוררת סערה, והובילה את האמנות, הספרות והשירה לסדרה של חידושים.ינקו היה חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האומנים עין הוד. בשנות חייו האחרונות הוקם בעין הוד מוזיאון ינקו דאדא המוקדש ליצירותיו ולסגנון הדאדאיסטי. ינקו הוא חתן פרס ישראל לציור לשנת 1967 וזכה בפרסים נוספים.   

 נחום גוטמן נולד בעיירה טֶלֶנֶשטי שבבסרביה , ומשפחתו נמנתה על ראשוני העיר תל-אביב. בית המשפחה היה מרכז תרבותי לסופרים ובהם י"ח ברנר, ש"י עגנון, יהודה בורלא, אז"ר,.   
הוא למד אמנות בווינה, בברלין ובפריז.  והשתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", גוטמן היה ממייסדי כתב העת לילדים "דבר לילדים".  
הוא כתב ספרים רבים מאוד, ואייר במשך עשרות שנים ספרים של סופרים מובילים ובהם: ח.נ. ביאליק, טשרניחובסקי, לוין קיפניס, זאב ז'בוטינסקי, ורבים אחרים. ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות.   
היה חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978.  בשכונת נווה צדק בתל אביב נפתח ופועל מוזיאון נחום גוטמן לאמנות.   

 
אנו מביאים במסגרת גיליון זה מידע רב ומעניין על 3 אישים אלה ומאחלים לכם קריאה וצפייה מהנה.   
כמו כן, ממשיכים לעדכן אתכם ולפנות אליכם בנוגע להנצחת יהדות רומניה באמצעים דיגיטליים.  

 
שלכם,  

 
ארגון א.מ.י.ר. 

 

הצייר יליד גאלאץ , חתן פרס ישראל שהפך לציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה

 



ראובן רוּבִּין, נולד בנובמבר 1893, בגאלאץ, רומניה והיה מגדולי הציירים הישראליים; הוא התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה וביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על מכלול יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973 .  
הוא נולד למשפחה חסידית ענייה, בשם ראובן זליקוביץ'. אביו היה חזן. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל בפעם הראשונה, והחל ללמוד אמנות בבצלאל. ב-1913, עזב לפריז, כדי ללמוד באקדמיה "אקול דה-בוזאר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרומניה לעיירה פלטיצ'ן שבצפון מולדובה הרומנית, ובה נשאר עד תום המלחמה.ב-1919 הגיע לצ'רנוביץ (בירת בוקובינה) ושהה בה עד 1920, כשאז נסע לארצות הברית. בתקופת זו פרסם מספר יצירות שיריות ביידיש, בין היתר בכתב העת Libertatea (ברומנית: החירות). שיאו של המסע היה תערוכת יחיד בניו יורק ב-1922.  
ב-1923 שב רובין לארץ ישראל חדור בתפיסה אמנותית ייחודית ובעל ידע בטכניקות ציור שהכיר באמריקה. הוא היה מהבולטים באמני אסכולת ארץ ישראל שמרדו באסכולה ה'גלותית', לשיטתם, שנלמדה לכאורה בבצלאל. ב-1924 היה רובין הצייר הארצישראלי הראשון, שהציג תערוכת יחיד של ציוריו במגדל דוד שבירושלים. שם התערוכה היה "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים".  
רובין השתתף בהקמת אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, ונבחר לוועד הראשון שלה, במשך מספר שנים היה יושב ראש האגודה. ב-1926 זכה ב פרס הלורד פלומר לציור.  
הוא צייר בסגנון גאה ואישי, וכמו ציירים אחרים בני דור החלוצים יצר בסגנון ארצישראלי נקי וישיר. עם השנים הלך ופחת המבע החומרי בציוריו, והנושאים נעשו יותר ויותר רוחניים, אפופים בכעין עשן קסום או ערפל מואר. הוא הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל. כמו כן עבד ראובן בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ולעוד תיאטראות בתל אביב. ב-1945  קיבל תואר דוקטור לשם כבוד, מהמכון היהודי לדת שבניו יורק.  
ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948–1950 היה הציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה.  
ראובן זכה בפרס דיזנגוף מטעם עיריית תל-אביב ב-1964, ובפרס ישראל ב-1973 ובפרסים נוספים. 
הוא נפטר ב-1974, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. קברו עוצב על ידי הפסל משה ציפר. את ביתו הוא הוריש לעיריית תל אביב. ב-1983 נפתח בו בית ראובן, המשמש כמוזיאון ליצירותיו. 
בין יצירותיו הנודעות בציור: "שרה", "אברהם" , חנה רובינא בתפקיד "לאה" בהצגה "הדיבוק", "בדרך לגליל", "חורשת הזיתים", "רימונים על אדן חלוני" "קיבוץ הגלויות", "סדר ליל הפסח", "פירות ראשונים", "הרוקדים ממירון" ועוד . רובין גם כתב שירה ובתחום זה ידועות יצירותיו "בלדה לעיר הלבנה" וה"השיר שלי".  

 
לצפייה בסרט תיעודי אודות הצייר ראובן רובין באדיבות מוזיאון "בית ראובן" - https://bit.ly/3nBxofI   
לצפייה בסרטון - The Spielberg Jewish Film Archive - Rubin: The Palette of A Poet  
באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים, אודות הצייר ראובן רובין ויצירותיו. -   https://bit.ly/2UHLCPO  

 

הצייר, הארכיטקט יליד בוקרשט, ממייסדי זרם ה"דאדא" , מייסד כפר האמנים עין-הוד

 




מרסל משה ינקו נולד במאי 1895 בבוקרשט, רומניה בשם מרצ'ל הרמן ינקו. הוא  היה צייר, תאורטיקן אמנות, ארכיטקט ואדריכל ישראלי ורומני, ממייסדי זרם ה"דאדא" באמנות, ממנהיגי הקונסטרוקטיביזם במזרח אירופה. כבר ב-1910 הוא והמשוררים טריסטן צארה ויון וינאה התחילו לכתוב טור שבועי במגזין האמנות הרומנית  "Simbolul" . את עבודותיו הראשונות הקדיש לזרם ארט נובו אבל אחר כך מצא את דרכו לזרמי הפוטוריזם והאקספרסיוניזם, לפני שהתחיל להקדיש את כל מפעל חייו באמנות לזרם דאדאיזם. לימים קיבלו ינקו ויון וינה, את משרת העריכה בעיתון "Contimporanul", המגזין המוביל של תנועת האוונגרד הרומנית. בזמן שכתב בעיתון הרומני חזה לראשונה את חזונו לתיכון אורבני.  הוא היה חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האמנים עין הוד.  
ינקו היה הבן הבכור מבין ילדיהם של הסוחר המבוסס הרמן צבי ינקו ושל רחל לבית יוסטר. בילדותו למד בנוסף ללימודיו בבית הספר נגינת פסנתר וקיבל שיעורים לציור מהצייר והקריקטוריסט הידוע יוסיף איסר. כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון "גיאורגה לאזר", בשנת 1912, הפיק ינקו, יחד עם טריסטן צארה ויון ויניה (Ion Vinea), פולדי שאפייה וז'אק קוסטין, כתב עת נונקונפורמיסטי. ינקו הגיע לציריך בשנת 1915, כדי ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני. הוא השתתף במפגשים האמנותיים של קברט וולטר, שם הכיר את הנס ארפ ופגש שוב את טריסטן צארה והיה ממקימי קבוצת "אמנים רדיקליים" בה היו שותפים גם טריסטאן צארה, הוגו באל, ארפ, אלברטו ג'אקומטי ועוד. מהקבוצה הזאת צמחה תנועת הדאדא. התנועה הייתה אוונגרדית ומעוררת סערה, והובילה את האמנות, הספרות והשירה לסדרה של חידושים.  
בשנת 1921 עבר ינקו לפריז ונפרד מתנועת ה"דאדא". בשנת 1922 חזר לרומניה והיה ממקדמי אמנות האוונגרד. הוא לקח חלק בחוג שהנהיג המשורר יון וינאה, שהפיק את כתב העת "קונטימפורנול" Contimporanul  בין השנים 1924 - 1936. ינקו השתתף בתערוכות שארגנה הפסלת מיליצה פטרשקו (Miliţa Petraşcu).  
יצירותיו המוקדמות עוסקות ביחסים שבין צורה וצבע. סגנונו באותה תקופה כלל גם טכניקות של קולאז' ואסמבלאז' ושימוש בחומרים כגון בדי יוטה, צבעים, חבלים ועוד. עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1941 הושפע מהנופים והמראות והחל לצייר בסגנון פיגורטיבי יותר נושאים הקשורים לארץ ישראל ולמדינת ישראל המתפתחת כגון "נוקטורן (מות החייל)", צופרים ועוד, בסגנון השואב מן הקוביזם והאקספרסיוניזם. בנוסף עבד בעיריית תל אביב ולאחר מכן במשרד ראש הממשלה והיה אחראי במידה רבה לאיתור מקומות להקמת פארקים לאומיים. היה ממייסדי כפר האמנים בעין הוד. בשנת 1948 השתתף בביאנלה של ונציה. הוא ארגן את קבוצת "אופקים חדשים" ואת קבוצת היצירה האמנותית של עין הוד.  
ינקו גם יצר תבליטים ובנה בשנת 1929 את "בית יוסטר" בבוקרשט.  
מרסל ינקו קיים תערוכות אישיות של יצירותיו בבוקרשט, ניו-יורק, מילאנו, פריז בתל-אביב , בעין-הוד וכן תערוכות נוספות. הוא גם אייר ספרים רבים. 
בשנות חייו האחרונות הוקם בעין הוד מוזיאון ינקו דאדא המוקדש ליצירותיו ולסגנון הדאדאיסטי. בשנת 2009 נוסף למוזיאון נדבך נוסף, הסטודיו של מרסל ינקו.  
ינקו הוא חתן פרס ישראל לציור לשנת 1967. הוא גם קיבל את פרס דיזנגוף מטעם עיריית תל אביב. 
הוא נפטר בעין הוד ב-21 באפריל 1984.  
בתל אביב, למרגלות גבעת-הפרחים בשכונת נאות אפקה ב', קיים רחוב על שמו. 
 
לצפייה בסרטון של שירות הסרטים הישראלי | דיוקנו של אמן - מרסל ינקו –https://bit.ly/2J2ItaM   
באדיבות "מוזאונים בישראל - הפורטל הלאומי" 
 
לצפייה בסרטון "מרסל(משה) ינקו מדבר על עין הוד, דאדא ואמנות"- Marcel Janco: 50% Dadaist-   https://bit.ly/3pEq3xX   
 
לצפייה בסרטון רגע של אמנות חשובה: האמן מרסל ינקו  - https://bit.ly/3fcsClZ   
באדיבות בידרמן גלריה לאמנות  BIDERMAN ISRAELI ART GALLERY

 

הצייר, המאייר והסופר, יליד בסרביה , ענק ספרות הילדים ומתעד ראשיתה של תל-אביב

 



נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי שבבסרביה , לשמחה בן-ציון (אלתר גוטמן) ואשתו רבקה.  ב-1905 עלה גוטמן עם משפחתו לארץ ישראל. המשפחה נמנתה על ראשוני העיר תל-אביב והתגוררה בנווה צדק. בית המשפחה היה מרכז תרבותי לסופרים ובהם י"ח ברנר, ש"י עגנון, יהודה בורלא, אז"ר, גוטמן הילד החל ללמוד בגימנסיה הרצליה, ששכנה בצמוד לבית המשפחה. באותה תקופה למד ציור אצל הציירת אירה יאן .  
מגיל 16 למד אמנות ב"בצלאל" אצל אבל פן וזאב רבן. בשנים 1920–1926 למד אמנות בווינה, בברלין ובפריז. באותה עת יצר הדפסים רבים כגון "איוב ורעיו". לאחר שובו לארץ, בשנת 1926, ערך תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שאנשיה האמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך.  
גוטמן אייר במשך עשרות שנים מאות ספרים, כולל ספריו שלו. ב-1931 השתתף בייסוד כתב העת לילדים "דבר לילדים". ב-1934 נשלח על ידי עיריית תל אביב לדרום אפריקה. לבקשת "דבר לילדים", ניאות לשלוח מן הנסיעה יומן מסע מאויר. אשר פורסם בהמשכים ב"דבר לילדים" ובהמשך כונס לספרו הראשון, "בארץ לובנגולו מלך זולו". גוטמן כתב ספרים רבים מאוד, ואייר ספרים של סופרים מובילים ובהם: ח.נ. ביאליק, טשרניחובסקי, לוין קיפניס, זאב ז'בוטינסקי, אשר ברש, היינריך היינה ורבים אחרים. הוא ערך את "אלבום הניצחון" - התצלומים ההיסטוריים ממלחמת ששת הימים.בנוסף לפעילותו כצייר וכסופר עסק גוטמן בעיצוב תפאורה להצגות תיאטרון.  

 
בשנות ה-50 זכה להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. היה חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978. הוא קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאונ' תל-אביב ופרסים ועיטורי כבוד נוספים, חלקם בינלאומיים ויוקרתיים מאוד. מקום מיוחד בעבודתו של גוטמן, כתיבה ואיור, מקבלת מלאכת התיעוד והשימור של ראשית תל אביב.  

 
נחום גוטמן נפטר בתל אביב ב-28 בנובמבר 1980, ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר. ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שבו מוצגות יצירותיו המקוריות בשמן, באקוורל וברישום.  

 
לקריאת המאמר המלא אודות נחום גוטמן -    https://bit.ly/2Hs0oar  
 

 
לצפייה בסרט – סיפורו של הצייר והסופר נחום גוטמן - https://bit.ly/3pJFR2k   
על גוטמן מספרים מוניקה לביא מנהלת מוזיאון 'בית גוטמן לאומנות' וכן חמי ורותי גוטמן.  

 
לצפייה בסרטון - דף מספר - נחום גוטמן – ריאיון נדיר משנת 1968 עם נחום גוטמן - https://bit.ly/3nIRWTp   
באדיבות כאן ארכיון – אוצרות השידור הישראלי. 

 

מתנדבים לבניית דפי הנצחה לדמויות מפתח מקרב יהדות רומניה

 

 

למידע נוסף על המוזאונים, התערוכות והיצירות של רובין, ינקו וגוטמן 

 


לאלו מכם המתעניינים, רכזנו כאן קישורים לאתרי המוזאונים ולמרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, בהם תוכלו למצוא מידע אודות הציירים רובין, ינקו וגוטמן, תערוכות שלהם ויצירות שלהם:
לאתר מוזיאון "בית ראובן" - https://bit.ly/35PTsgC

אודות האמן ראובן רובין במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל - https://bit.ly/2J4yFNy

לאתר מוזיאון "ינקו-דאדא" - https://bit.ly/3lWHnvD

אודות האמן מרסל ינקו במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל -  https://bit.ly/3lUNOiU

לאתר מוזיאון נחום גוטמן לאמנות - https://bit.ly/2IYmfHb

אודות האמן נחום גוטמן במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל -  https://bit.ly/3fz9Ntv
הדרכות נוספות ומידע חשוב נוסף בעניין "עץ המשפחה הגדול של יהדות רומניה "

 


ברצוננו לעדכנכם כאן במספר דברים, שאנו סבורים שיהיה בהם עניין ויסייעו לכם להצטרף למפעל גדול זה של יהדות רומניה ולמאות הדפים שכבר נפתחו במסגרתו: 

 
רצינו להביא לידיעתכם כי לאחרונה העלנו את מספר הדפים העומדים לרשות כל משפחה ללא תשלום ל-10 דפים.  

 
אם נתקלתם בקושי בשימוש במערכת ובפתיחת דפים חדשים ומילוי הפרטים בהם -אנו מצרפים כאן קישור ל-"מדריך למשתמש" הכולל צילומי מסך ומסביר שלב אחר שלב כיצד למלא את הדפים, אנו בטוחים שיוכל לסייע לכם:  

 
 על מנת לסייע למי שמתקשה בתפעול האתר והמערכת, להשיב לשאלות ולסייע בהקמת ומילוי הדפים ליקיריכם, אנו מקיימים הדרכות שוטפות ב"זום", המועדים הקרובים יתקיימו ב:  

 

יום חמישי 26.11.2020 בשעה 17:00 – להלן הלינק - https://us02web.zoom.us/j/86809481981 

יום שני 30.11.2020 בשעה 17:00 – להלן הלינק: 

 
יום חמישי 03.12.2020 בשעה 18:00 - להלן הלינק: 

 
יום ראשון 06.12.2020 בשעה 18:00 – להלן הלינק: 

 
יום חמישי 10.12.2020 בשעה 17:00 – להלן הלינק: 

 

נשמח לקבל את תמיכתכם עם תרומה לפעילויות ההנצחה ליהדות רומניה של ארגון א.מ.י.ר.
להתראות בניוזלטר הבא...

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק