Accessibility

מאי 2020

 

עלון הפקולטה
 
מיומנו של חוקר
כשאני אומר שאני מרצה במחלקה ללשון העברית, אחרי ששואלים אם אני מכיר את אבשלום קור (אני לא), בדרך כלל שואלים "אז מה בעצם אתה חוקר?". אני עונה שאני סוציו-פונטיקאי, כלומר מתעניין בהבדלים בהגייה הקשורים לגורמים חברתיים, כגון מניין הדובר. "אה, אז בעצם אתה חוקר מבטאים?". אפשר לומר, כן, אבל אני לא אוהב את המילה "מבטא". בקרב לא בלשנים  (כלומר כמעט כל האנשים) מבטא הוא משהו שלדובר יש או אין: יש "מבטא מזרחי" ו"מבטא רוסי", ויש גם מי שפשוט מדבר, לכאורה באופן ניטראלי. אבל מבחינה פונטית אין שום גרסה של השפה שהיא נטולת מבטא – להיות "בלי מבטא" זו פריווילגיה השמורה למי שיש לו כוח להחליט שאיך שהוא מדבר זו ברירת המחדל. הסוציו-פונטיקה, אפוא, בוחנת את הקשרים בין שפה לבין מערך הכוח החברתי, וזה בדיוק מה שעושה אותה כה מרתקת בעיניי.
ד"ר רועי גפטר

 

 

הכנס הפקולטי ה-4 התקיים השנה ביום ד', 4 במרץ 2020 והוקדש לנושא "מהפכות ומהפכות נגד". הדיון במהפכות מזמין מפגש בינתחומי ורב-תחומי בכל תחומי הידע הנחקרים במסגרת הפקולטה, בהמשגה ובשיטות המחקר של מהפכות ומהפכות נגד. 


ועדת ההיגוי של הכנס: פרופ' דני פילק, פרופ' אבי רובין, פרופ' יונתן אנסון, ד"ר עמליה זיו, פרופ' רנה פוזננסקי וד"ר שירה סתיו.

כנס פקולטי - מהפכות ומהפכות-נגד

 

מחקר

הפקולטה ממשיכה בעידוד הגשות לפרויקט מח"ר – סטודנטים מפרסמים בחברה ורוח לשנה"ל תש"ף. 

נשמח שתעודדו את תלמידי/ות המחקר במחלקותיכן/ם להגיש מאמרים שפורסמו או התקבלו לפרסום, ומזכירים שמועד ההגשה הקרוב הוא 15.5.2020 

למידע מפורט: https://in.bgu.ac.il/humsos/Pages/mahar.aspx 

תודה מראש על שיתוף הפעולה. 

לפרטים והבהרות ניתן לפנות אל נועה שרי, מרכזת ועדת פרויקט מח"ר, מייל : [email protected] 

 

ספרים

ספר חדש לנורית שובל-דודאי, מהמחלקה להיסטוריה כללית. נורית מרצה לשפות הקלסיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. עבודותיה עוסקות בהיסטוריה התרבותית של רומא ובמגעים הלשוניים של העברית עם היוונית ועם הרומית.

במשך כאלף שנים מאז כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפסה"נ ועד כיבושה בידי המוסלמים בשנת 638 לסה"נ ישבו יוונים ורומים בארץ. מתקופה ארוכה זו יש בידינו עדויות רבות למגעים תרבותיים בין היוונים ליהודים – ומאוחר יותר בין הרומאים ליהודים – בארצם ובתפוצותיהם. אחד הסממנים המרכזיים המעידים על מגע תרבותי הוא השפה. ואכן, השפעתה של התרבות היוונית, ומאוחר יותר היוונית הרומאית, על לשון היהודים ניכרת בחדירת מספר רב של מילים זרות ושאולות המשמשות בספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים. רבות מהן נטמעו בעברית ומשמשות עד ימינו.  גלוסר זה מציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר-מקראיים. המקורות הללו הוהדרו מכתבי יד נבחרים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. איסוף המילים השאולות, זיהוי מקורן היווני או הרומי וביאור משמעותן בליווי מובאות מן הספרות מעידים על טיבו ועל עומקו של המפגש התרבותי.

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

 

ספר חדש לד"ר דניאלה טלמון הלר, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון. 

הספר עוסק בהבניית קדושתם של מקומות וזמנים במזרח התיכון המוסלמי הביניימי; בתפיסות דתיות ובפרקטיקות דתיות בפרספקטיבה היסטורית. שני מקרי מבחן "משניים" ושנויים במחלוקת (שלא כמו הכעבה וחודש הרמצ'אן הקאנוניים), עומדים במוקד המחקר: המקום בו נתגלה, כביכול, ראשו הכרות של חסין, נכדו של הנביא מוחמד (והמרטיר החשוב ביותר של האסלאם השיעי) באשקלון של המאה ה-11 (ומקומות נוספים שהתקדשו בעטיו של אותו שריד קדושים); וחודש רג'ב – החודש השביעי בלוח השנה ההג'רי. חלקו הראשון של הספר עוקב אחר הנראטיבים השונים שהעניקו לאתר ה"ראש" מעמד מיוחד (שהתמיד למרות תנודות אוכלוסין, חילופי שליטים ושושלות, מעבר מהגמוניה שיעית לסונית ושאר תהפוכות) ומנתח את גלגולי הטקסים הפרטיים והציבוריים שציינו מעמד זה בהקשריהם ההיסטוריים. החלק השני עוקב אחר הויכוח המתמשך סביב מעמדו של חודש רג'ב - שנודע כחודש קדוש ואסור בלחימה בערב הקדם-אסלאמית - אחרי המעבר לאסלאם בערב וברחבי המזרח התיכון, ובוחן את הריטואלים שהתהוו לאורך הדורות לציון קדושתו ואת הסוגות הספרותיות המיוחדות שהתפתחו בהקשר זה. החלק השלישי חוזר לסוגיה הכללית ודן ביחס שבין קידוש מרחב לקידוש זמן בתרבות האסלאם. הוא מצביע על כך שמדובר בשני ממדים שמתוארים באמצעות אוצר דימויים משותף וריטואלים דומים, והם משלימים זה את זה בחיי הדת של הפרט והכלל בהקנותם הזדמנות לחוויה דתית, היטהרות וכפרת עוונות, התכנסות, "קומוניטס", הדגשת הסדר החברתי-פוליטי או פריעתו, ועיצוב זהויות קולקטיביות מובחנות.    

Sacred Place and Sacred Time in the Medieval Islamic Middle East

 

מחקר

בקיץ 2019, פרופ' ג'ולי צוויקל, אפידימיולוגית חברתית, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה, וחברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטת בן גוריון, החלה לעבוד עם ד"ר אליסון סטרן פרץ, חוקרת מתחומי פסיכולוגיה חברתית ובלשנות, עם דגש על טראומה. במסגרת מחקר הדוקטורט שלה, פיתחה ד"ר פרץ שיטת מחקר איכותנית לאיתור סמנים ייחודיים לטראומה בנרטיבים, באמצעות ניתוח פסיכו-חברתי בלשני. ד"ר פרץ זכתה במלגה יוקרתית לפוסט-דוקטורט מקרן יובל נאמן ממשרד המדע, בהנחייתה של פרופ' צוויקל במחלקה לעבודה סוציאלית. שתי החוקרות חברו לד"ר דן וילנצ'יק, מתמטיקאי מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, חוקר אשר פיתח כלי טכנולוגי לזיהוי מאפיינים קוליים, ובאמצעות בינה מלאכותית מאפשרת גילוי דיכאון. שלושת החוקרים הציעו לבצע ניתוח חדשני, מקביל ואינטגרטיבי, של התוכן המילולי והמסרים הלשוניים ביחד עם המאפיינים הקוליים. המטרה היא להעריך באופן ישיר, אך לא פולשני, את רמת המצוקה הפסיכולוגית של הדוברים.

מחקר חדש יוצא לדרך: הערכה של סמני קול וניתוח פסיכו-בלשני, במצבי דיכאון ומצבים קליניים אחרים, בקרב צוות רפואי המטפל בחולים עם קורונה Covid-19  ובחולים עצמם, במהלך משבר הקורונה בשנת 2020.

 

שיתוף פעולה בין-פקולטי

במסגרת פרוייקטי מחקר הקורונה שמומנו על ידי נשיא האוניברסיטה, קם שיתוף פעולה בין-פקולטי בהובלת החוקרות ד"ר סתיו שפירא מהפקולטה למדעי הבריאות וד"ר דפנה ישועה-כ"ץ מהפקולטה למדה"ר. הפרויקט עוסק בהערכה של מפגשים קבוצתיים מקוונים בזום ובוואטסאפ כדרך להפגת מצוקה רגשית ובדידות, ושיפור איכות חיים בקרב קשישים החיים בקהילה ונמצאים במצב בידוד במהלך התפרצות מגפת הקורונה. במסגרת המפגשים המשתתפים יכולים לשתף בקשיים וחוזקות הקשורים להתמודדות עם המצב, וכן הם לומדים מיומנויות התמודדות מהעולם הקונגיטיבי-התנהגותי. את הפרויקט מלווים פרופ' מרק קלרפילד מהפקולטה למדעי הבריאות ופרופ' לימור אהרונסון-דניאל ממרכז  PREPARED לחקר מוכנות ומענה למצבי חירום ואסון ופרופ' אורלי שריד רמ"ח עבודה סוציאלית. מממצאי מחקר חלוץ עלה כי משתתפים קשישים מבאר שבע וסביבותיה אשר השתתפו בפגישות הזום ועשו שימוש בתקשורת רציפה בוואטסאפ, למדו מיומנויות מהעולם ההתנהגותי- קוגניטיבי, הפחיתו את רמת המצוקה הרגשית שלהם ודיווחו על עליה במדדי חוסן קהילתי ותמיכה חברתית.  

 

גיליון מיוחד של כתב-העת המקוון CLCWeb.Comparative Literature and Culture
בעריכתה של פרופ' חניטה גוטבלאט, ובהשתתפותן של כמה מחברות הפקולטה.

 

מספר חברי סגל מהמחלקה לחינוך מעורבים בצוות מומחים בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה בתחום החינוך. פורסם לפני שבוע דו"ח של הצוות, שבראשו עומדים ד"ר סראב אבו-רביעה-קדר מהמחלקה לחינוך באב"ג, ופרופ' יוסי דהאן (המרכז האקדמי רמת-גן). חברים בצוות גם ד"ר הללי פינסון ופרופ' יוסי יונה מהמחלקה לחינוך. מידע נוסף על עבודת הצוות אפשר למצוא  פה: https://mailchi.mp/71d9e72fb092/i7ki0whsoq?e=8de09cdf1d.  

 

רגעים של נחת
פרס גלאט להצטיינות בהוראה
פרס גלאט למצוינות בהוראה מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו, לובה ודיויד גלאט זיכרונם לברכה, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב. הפרס מוענק למרצים/ות המצטיינים/ות, שציון ההוראה שלהם הינו הגבוה ביותר בכל פקולטה לפי גודלה. המרצים/ות נבחרו על בסיס תוצאות סקר איכות ההוראה שהועבר בקרב הסטודנטים/ות.  

 

פרופ' מידד קיסינגר
פרופ' מידד קיסינגר
המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי
 
פרופ' מוחמד אל-עטאונה
פרופ' מוחמד אל-עטאונה
המחלקה ללימודי המזרח התיכון
 
ד"ר מאור וולפסמית
ד"ר מאור וולפסמית
המחלקה לחינוך

 

ד"ר דוד לגזיאל
ד"ר דוד לגזיאל
המחלקה לכלכלה
 
גב' דפנה נסים
גב' דפנה נסים
המחלקה לאמנויות
 

 

בכנס האחרון של האגודה הסוציולוגית הישראלית בחרו חבריה בפרופ' לב גרינברג לנשיא האגודה. 

פרופ' אורי רם היה נשיא האגודה בסבב קודם. לפני מספר חודשים נבחרה פרופ' פנינה מוצאפי-האלר לנשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, והחליפה בתפקיד את פרופ' ניר אביאלי.

פרופ' יעל השילוני-דולב נבחרה לאחרונה לנשיאה משותפת של האגודה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ברכות לנבחרים ולמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון על ההובלה והמצוינות האקדמית.

 

image
 
image
 
image

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק