"הייאוש משבר את בריח-הסוגר בו כלואים הכוחות הנעלמים" (מרטין בובר, "גוג ומגוג" עמ' 93)

ייאוש, משבר, אבל גם כוחות!
תקופה סוערת, עת משונה של התכנסות-מפוזרת.

אלו ימים מאתגרים לנו כארגון, לחברה הישראלית, ובהרבה מובנים לעולם ולאנושות כולה. הקסם המשכר של הגלובליזציה מדגים לנו באופן מובהק כמה כולנו תלויים זה בזה; כמה העולם שלנו נמדד בשורה התחתונה כיחידה אחת, וכמה לפעמים נוח לנו לשכוח מהאחדות המהותית הזאת כשאנחנו מתפרקים ומופרטים-לדעת בחברת ההמונים התעשייתית והתחרותית שלנו.דווקא האיום הבלתי-נראה הזה עוזר לכולנו לראות את שלעיתים נוטים בלהט הימים לפספס - את אחדותנו האנושית הגדולה.

אל מול חוסר הוודאות אנחנו בוחרים להיות פעילים, יצרניים ויוצרים. ההישתנות הזאת דורשת מכולנו אנרגיות, ואני בטוח שנצא מזה חזקים, מתוחכמים ומסוגלים יותר.

"דרוש, שכל זה יִוָדע בתפוצות-ישראל ושיוָלד בלב צעירינו ה'אף-על-פי-כן!', אותו האעפי"כ, שצריך לבוא תמיד בסוף כל החשבונות השליליים..." (י"ח ברנר, ביבליוגרפיה (יהואש))

הארגון כולו עובר התאמה של הפעילות אל מול צרכים חדשים שעולים בתוכניות, בצוותים ובמוקדי הצורך הלאומי והחברתי. נראה לי שהפירוט שלהלן מדגים היטב כמה 'אף על פי כן' אנו עושים.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לצוות המדרשה-החלוץ על הגמישות, המחויבות והיצירתיות בתקופה זו. זה לא מובן מאליו, ואני גאה להיות חלק מארגון כזה.

ותודה גדולה ומיוחדת לקרנות, המוסדות הגופים והיחידים שתומכים בנו בתקופה זו: אתם שותפי אמת למשימה הגדולה של תיקון החברה. שותפות נמדדת גם, ואולי בעיקר, כשקשה; וטוב לגלות ולחוש שאנחנו ממש לא לבד כאן.לא היינו מצליחים לעמוד במשימות הרבות שלפתחנו ללא האמון והתמיכה שלכם בימים המורכבים האלו.


אבישי בן אהרון

מנכ"ל המדרשה באורנים - החלוץ להגשמה משותפת

קשה לקיים חקלאות בימים אלה. יש מחסור אדיר בעובדים. אבל יש חשיבות עצומה להמשיך את אספקת המזון לאנשים שבבית. הקומונות שלנו מנשר, טירת כרמל, קרית ים וכרם שלום יצאו לסייע לפרדסני עמק חפר בקטיף הדרים.

(שמות רבה כא, יט)

משברים הם תמיד גם הזדמנות לשינוי. חציית הים לא יכולה לקרות מבלי שניכנס אל עומקם של המים. אנו מאחלים שנצא מהמשבר הזה מחוזקים, סולידריים יותר. שנתקדם עוד צעד מעבדות לחירות.