ועדת פרויקט מח"ר, שמחה לברך את תלמידי ותלמידות המחקר שהגישו לשיפוט הוועדה מאמרים ראויים ואיכותיים מאוד, המעידים על המחקר המצוין של תלמידי המחקר של הפקולטה, ולבשר על הזוכים והזוכות במחזור דצמבר 2019. במחזור זה הוגשו 17 מאמרים איכותיים ביותר, 8 ממדעי הרוח ו- 9 ממדעי החברה.

עם בואה של שנת 2020 הפקולטה שמחה להפיץ את הקול קורא הרב-תחומי לשיתופי פעולה בין-פקולטיים לשנת 2020, זו השנה החמישית ברציפות, להלן מידע חשוב: 

1. הקול קורא, המידע ההרשמה המקוונת באתר https://bgu.infoready4.com/
2. המועד הסופי להגשת הצעה הינו 01.03.2020 עד השעה 8:00 בבוקר.
3. ההצעות שיעבור שלב ויוצגו, הכנס הצגה יתקיים בתאריך 03.06.2020 בין השעות 10:00-14:00

למידע נוסף, ניתן לפנות למייל [email protected]

ביום שלישי, ה-7.1.2020, התקיים בתוכנית לניהול וישוב סכסוכים, ערב עיון בנושא סוגיות בבריאות הנפש בחברה הערבית בישראל. ערב העיון נועד לחשוף ולהגביר את המודעות לסוגיות שונות בבריאותם הנפשית של פרטים בחברה הערבית בישראל, להנגיש את הידע שנצבר בתחום, ולעודד יצירת שיח בין חוקרים באקדמיה לבין אנשי המקצוע בבריאות הנפש. צעדים אלו הינם הכרחיים לפיתוח ועיצוב מענים ושירותים רגישי ומותאמי תרבות לקידום בריאות נפשית.  

בחודש שעבר קיים ארגון EcoMotion - ארגון היוצר קהילה המשמשת כמרכז חדשנות עולמי לתחבורה חכמה ובשיתוף משרד הכלכלה והמרכז למיפוי ישראל ואופק צילומי אוויר - מאפתון בנושא מיפוי HD לרכב האוטונומי.  

קבוצת סטודנטים מהמעבדה למודלים מבוססי משחק, המעבדה להערכת חשיפה סביבתית והמעבדה למידע גאוגרפי השתתפו בתחרות כקבוצת HeightLight בהובלת אליה צרפתי (סטודנטית לתואר שני) ודר' מיכאל דורמן. מטרת המיזם אותו הציגו הסטודנטים היה ניטור מכשולי דרך באמצעות חישוב הבדלי גובה בכביש, על פי נתוני LIDAR אותו קיבלו כנתון מרכזי בתחרות. הקבוצה חשפה את המיזם מול 13 קבוצות נוספות, ביניהם חברת Systematics וחברות סטרטאפ קיימות בתחום. המיזם יצר דיון רחב מאוד והועלה לשיפוט מבין 5 המקומות הראשונים של התחרות, הקבוצה גרפה מחמאות רבות מסטרטאפים, וארגונים שנכחו באירוע.    
 

ספר חדש לד"ר עתר לבנה (מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום). מחברים יהודיים בני המאה השלישית לפנה"ס עד המאה ראשונה לספירה תיארו את תולדותיו של עם ישראל תוך שימוש בסוגות היסטוריוגרפיות שונות. אחת מהן היא סיכום ההיסטוריה של ישראל במשפטים אחדים או בפרק בודד. בידינו עשרות טקסטים כאלה, שנכתבו בעברית, בארמית או ביוונית, בקהילות יהודיות ונוצריות שונות, בארץ ישראל ומחוצה לה. חיבורים אלה הם שעומדים במרכזו של הספר. ניתוח עומק של מקרי מבחן, לצד דיון השוואתי בכלל הטקסטים המשתייכים לסוגה היסטוריוגרפית זו, מגלים את מוסכמות התוכן והצורה שעמדו ביסודה. כמו כן, הם חושפים את הדרכים שבהן התפתחה הסוגה. זאת, בהשפעת תהליכי הקאנוניזציה של אסופת כתבי הקודש היהודית, וכתוצאה מאימוץ של מודלים רטוריים או מגמות ספרותיות שרווחו בעולם הגרקו-רומי.

ספר חדש לפרופ' אילת הראל-שלו מהתכנית לניהול וישוב סכסוכים והמחלקה לפוליטיקה וממשל ולשותפתה ד"ר שיר דפנה-תקוע ממכללת אשקלון. הספרBreaking the Binaries in Security Studies: A Gendered Analysis of Women in Combat  עוסק בסוגיית נשים לוחמות בצבא מפרספקטיבה בינתחומית. הספר עשוי לעניין חוקרות וחוקרים בתחומים של פוליטיקה; יחסים בינלאומיים; עבודה סוציאלית; טראומה ואלימות ומגדר, וכן חקר החברה הישראלית. 

מחקר חדש של ד״ר נועם תירוש מהמחלקה לתקשורת בוחן את המתח שבין זיכרון ושכחה בכמה מן הטקסטים המכוננים של פרנץ קפקא, אחד מגדולי הסופרים המודרניים. בעוד אנו נוטים לחשוב כי זכירה היא מעלה ושכחה היא כישלון אישי וקולקטיבי, קפקא בכתיבתו הייחודית (ובבקשתו להישכח בסוף ימיו) מציע לנו מבט שונה. במאמר מציע תירוש קריאה ביקורתית בכמה מיצירותיו המכוננות של קפקא - ביניהן ״המשפט״, ״הגלגול״ ו-״דין וחשבון לאקדמיה״ - והוא מראה כי עבור קפקא השכחה היא לעיתים מקור לשחרור אישי מעול הזיכרון וההיזכרות .

ד"ר מיכאל גלעד, מהמחלקה לפסיכולוגיה, נבחר ככוכב עולה באחת משתי האגודות המרכזיות לפסיכולוגיה - APS Rising Stars. ייעוד הכוכב העולה מכיר מדענים פסיכולוגיים מצטיינים בשלבים הראשונים של קריירת המחקר שלהם לאחר תואר דוקטור שעבודתם כבר קידמה את התחום ובעלת פוטנציאל גדול להמשך תרומתם. מיכאל זכה גם בפרס טורונטו לשנת תשע"ט.

האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (שהתקיימה ביוני 2019) בחרה שישה חברים חדשים לאקדמיה, ביניהם פרופ' יונתן מאיר (מהמחלקה למחשבת ישראל). האקדמיה תמנה מעתה 132 חברות וחברים. האקדמיה ציינה את הצטרפותם של החברים החדשים לשורותיה בטקס חגיגי שהתקיים בחנוכה 24 בדצמבר 2019 בבית האקדמיה בירושלים. תחום מחקרו של פרופ' יונתן מאיר  הוא היסטוריה יהודית בעת החדשה, תוך דגש על ההשכלה היהודית, החסידות והקבלה במאה העשרים. במחקריו חשף מאיר כתבי יד רבים שלא נידונו קודם. הוא חקר והתקין מהדורות ביקורתיות של טקסטים מרכזיים (ובהם 'מגלה טמירין', 'שבחי הבעש"ט' ו'מאורעות צבי'), והאיר על הזיקות בין הספרויות השונות. מחקריו הענפים על הקבלה בעת החדשה פתחו פתח להבנה מחודשת של תחום זה. כרגע עובד מאיר על מחקר מקיף הדן בזיקות בין ההשכלה היהודית לתופעות שונות של אזוטריקה, על ספר רחב שיאיר את תולדות חסידות ברסלב מראשיתה ועד לימינו, כמו גם על פרויקט ההדרת כתבי גרשם שלום  בין השאר יונתן משמש כחבר בוועדה האקדמית של מכון שוקן למדעי היהדות; וחבר מערכת בכתב העת קבלה (Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts).   מאיר כתב עד כה חמש מונוגרפיות, ערך קבצים שונים, ההדיר מספר טקסטים קלאסיים וכתב מאמרים רבים. מחקריו זיכו אותו בפרסים ובמענקי מחקר.

ספרה החדש של פרופסור מיכל בר אשר סיגל (מהמחלקה למחשבת ישראל)"Jewish – Christian Dialogues on Scripture in Late Antiquity: Heretic Narratives of the Babylonian Talmud"  שיצא בהוצאת קיימברדיג' השנה, ועוסק בסיפורי מינים, וביחסי יהודים ונוצרים בתלמוד הבבלי, זכה כפיינליסט בפרסNational Jewish Book Award  לשנת 2019, בקטגוריית ספרי מחקר. פרס זה הוקם ב1950 והוא הפרס הותיק ביותר בתחום.