|
גולדה
יום שני 16.9 בשעה 19:30, אולם מזרע
חודשים ספורים לפני מותה העניקה גולדה מאיר ראיון לטלוויזיה הישראלית. בתום צילומי הריאיון המשיך צוות האולפן להקליט, ותיעד שיחה אישית וכנה שמעולם לא שודרה. כשהיא מדליקה סיגריה אחרי סיגריה, דיברה גולדה בפתיחות על האירועים שעיצבו את כהונתה כראש ממשלה – מלחמת ההתשה, מחאת הפנתרים השחורים, ימי הכיבוש הראשונים ומלחמת יום הכיפורים. בקטעי ארכיון נדירים ובעדויות של תומכיה ומתנגדיה, מגולל הסרט את סיפור כהונתה של האישה הראשונה והיחידה שהנהיגה את ישראל ובוחן כיצד הפכה מ"אם האומה" ל"אם כל חטאת".
מדברי המבקרים:
"האמביוולנטיות של המרואיינים והעמדות השונות הופכת את הסרט אפילו ליותר מרתק מדרמה ביוגרפית רגילה עם תזה ברורה" (נדב מנוחין, וואלה)
"הסרט מעורר מחשבות על מחירם הגבוה של הקבעון המחשבתי וחוסר היכולת לקבל החלטות מהפכניות ולהסיט את הגה הספינה כאשר ישנו צורך בכך" (שני ליטמן, הארץ)
|
| | בכל טיול אני זוכה בחברי קבוצה מקסימים, שחלקם בוחרים לשתף בסיפור האישי והמשפחתי, ובכך להעשיר את הטיול ולחבר את הסיפור הגדול לסיפורים הקטנים המרכיבים אותו.
במסע האחרון לפולין ביולי, שתפה אותנו ניצה צור מגניגר בסיפורה, על משפחתה ושורשיה בגדנסק. איתרנו את בית העסק של רב-סבה בגדנסק, וניצה זכתה לעמוד על מדרגות הבניין ולהצטלם, כפי שהצטלמו רב-סבתה עם בנותיה לפני כ 100 שנה, על אותן המדרגות.
גדנסק (בגרמנית דנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, בדרום הים הבלטי, והעיר השישית בגודלה במדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוכרזה דנציג וסביבותיה כעיר חופשית במעמד מיוחד, בחסות חבר הלאומים. אוכלוסיית העיר הייתה ברובה הגדול גרמנית, ומ- 1933 שלטה במועצתה
המפ לגה הנאצית.
תביעתה של גרמניה לקבל לידיה את השלטון בדנציג הייתה אחת העילות הרשמיות לפרוץ מלחמת העולם השניה. בתקופה שבין מלחמות עולם, מנתה הקהילה היהודית למעלה מ-10,000 נפש. הנציבים מטעם חבר הלאומים ניסו להגן על מעמדם של היהודים גם לאחר השתלטות הנאצים על הסנאט
של העיר, אך מסוף 1937 הדרדר מצבם של היהודים במהירות והם היו נתונים לפוגרומים, לביזה ולאפליה חוקית בהתאם לחוקי נירנברג. מרבית היהודים עזבו, ועד פרוץ המלחמה ירד מספרם ל-1,600. בפברואר-מרץ 1941 גורשו כמעט כל היהודים שנותרו בעיר.
|
איזידור וברטה פרידברג וארבעת בנותיהן גרו בדנציג. איזידור היה זגג ובית המלאכה שלו היה בעיר העתיקה של גדנסק. מצבם הכלכלי היה טוב, והם נהגו לאסוף לביתם מהגרים יהודים שהגיעו מליטא ומהסביבה, עד שאלה יסתדרו בעיר.
ארנה פרידברג ביתם, סבתה של ניצה, הכירה את בעלה זליג כץ, שהגיע מוילנה לדנציג. הם נפגשו בחנות הטבק שבה עבד, כשהיא באה לקנות טבק עבור אביה איזידור. ארנה וזליג נישאו ונולדו להם שלושת ילדיהם. זליג היה רפד ופתח עסק עצמאי. לארנה היה תפקיד בכיר בבנק הגרמני. הם חיו ברווחה כלכלית בדירת 7 חדרים והחזיקו עוזרות בית. בשנת 1934, כשנערי היטלר צעדו בגאווה ברחובות, החליט זליג לעלות עם משפחתו הקטנה לישראל, עם סרטיפיקטים חוקיים. המשפחה כולה, כולל ארנה עצמה, הזדעזעה והתנגדה בתוקף לצעד הקיצוני של עזיבת מנעמי החיים אל המדבר הלא נודע בישראל, אך זליג התעקש.
ארנה וזליג בנו את חייהם בתל אביב, ולמרות המחסור, המשיכו במסורת המשפחתית - בביתם התארחו תמיד ניצולי שואה, גם כאלה שלא הכירו לפני כן. הם הקימו משפחה לתפארת וזליג היה לרפד ודקורטור לתיאטרון בעל שם בכל הארץ.
|
| | משפחתה של ארנה נשארה
בדנציג. חיי היהודים בדנציג הפכו לקשים עד בלתי נסבלים. הפשיסטים דרשו מהם להעביר אליהם את כל רכושם, במיוחד תכשיטים. בשלב מאוחר יותר הם פרצו לבתים, ערכו חיפושים ובזזו הכל. ליבם של איזידור וברטה נשבר כשחשבו שהרע מכל קרה – הם נאלצו להיפרד מטבעות האירוסין
והנישואין שלהם...
כעבור כחודש ניתנה הוראה שכל היהודים חייבים לעזוב את דנציג תוך שלושים יום. כל יהודי שישאר בעיר יילקח ויועבר למקום אחר. ברטה ואיזידור נטמעו לחלוטין בהוויה הגרמנית המקומית. הם הרגישו יותר גרמנים מאשר יהודים, ולא האמינו כי הכוונה היא גם אליהם. בנוסף, איזידור היה חולה ותשוש מכדי לעשות מעבר כלשהו, וברטה והבנות לא רצו לעזוב אותו.
מקץ שלושים יום איזידור נלקח לבית אבות, שם כנראה סיים את חייו. ברטה ובנותיה אדית, אנני ותיאה, וגם נכדתה חוה בת השלוש, נלקחו לגטו מחוץ לדנציג. ברטה והבנות הופרדו כל אחת למגורים אחרים. מאוחר יותר נלקחו כל המבוגרים במשאיות, ובינהם גם ברטה ואחותה מייטה, ללא שהיתה בידהן ההזדמנות להפרד. הבנות שרדו, כשתיאה, שעבדה כקלדנית במשרד הגטו, מצליחה להחביא את ביתה חוה, ולעלות איתה לארץ. |
"מולי עמדו כל בני הקבוצה המופלאה שלנו בחצי גורן, כשהם מחייכים ומתרגשים איתי, ומצלמים אותי מכל זווית אפשרית. אין מילים לתאר את עוצמת הרגש ממגע המדרגות מתחת לרגלי ומחיוכי החברים מולי"
|
| | יום ראשון בוינה
בבניין העירייה פתחנו מפות וגילינו כי אוסטריה של היום קטנה בהרבה מעברה המפואר.
בגן הורדים העירוני הבנו שאוסטריה בעבר הייתה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה וראתה עצמה כיורשת האימפריה הרומאית.... על האימפריה הזו רבו לא מעט מעצמות ושחטו אחת את השנייה.
מגן הורדים המשכנו לפסלה המפואר של הקיסרית מריה תרזה, שחיתנה את ילדיה עם מדינות במקום בעלים. דרך מקורית לבסס את האימפריה האוסטרו-הונגרית.
ממריה תרזה, אשת הברזל של המאה ה 18, המשכנו לבלהאוס פלאץ, שם כונס קונגרס וינה לאחר שנפוליון הפסיד. שם בקונגרס, במקום לסדר את אירופה לשנים רבות, רקדו ולס, עשו חיים, מנותקים מהעם ומחיי היומיום, חרשים לזרמים החדשים שנשבו באירופה במאה ה 19.
המשכנו לארמון המלך. לא הספקנו להגיע וכבר פרצה מלחמת העולם הראשונה. ארבע שנים קשות, הרגשנו את העייפות... כמה אפשר להילחם?
נרגענו למשך כמעט 20 שנה, ובשנת 1938, בחודש מרץ, שם במרפסת שמעל, נאם היטלר את נאום האנשלוס בפני העם האוסטרי, שהריע. היהודים היו הראשונים לשלם את המחיר.
במוזיאון אלברטינה אפשר לראות איך רוע, ברבריות ואומנות יכולים ללכת יחדיו שלובי זרוע.
סיימנו בסיבוב קלאב קאר דרך סמטאותיה של מרכז העיר.
עיר יפה וינה, נקיה מטופחת ופורחת... גם אז הייתה נקייה יפה ומטופחת.
פרויד, הרצל ואחרים אהבו אותה כמולדת. עד ש....
כמה מתעתע.... |
בודפשט
בית הכנסת הניאולוגי בבודפשט ניצב בגאון במרכז העיר, יפהפה, והוא הגדול ביותר באירופה.
לצידו בניין גדול המשמש את הקהילה היהודית.
התקבלנו בכבוד רב לשיחה עם אנדרש, נשיא הקהילה היהודית בהונגריה. איש כריזמטי, עם נשמה, בן לאם ניצולת שואה ששרדה את אושוויץ. אנדרש מסתכל בעיניים פקוחות על מציאות החיים של יהודי הונגריה כיום, יודע לאתר את הקשיים ונקודות האור.
|
תודה לעידית על טיול מהנה ומרתק, על קבוצת אנשים נפלאים, עם המון רצון טוב ואוירה חברית, בניצוחה של עידית, שריתקה אותנו בסיפוריה בכוחות בלתי נידלים.
בתודה ובהערצה מירה
|
|
אני רוצה לציין, באמת ובתמים ובלי מליצות, שהיתה זו קבוצה נפלאה מכל בחינה - ברצון הטוב, באמפטיה ובסולידריות, כשעל כל זאת מנצחת בוירטואוזיות מדהימה ובכישרון בלתי נידלה, הלא היא האחת והיחידה עידית שלנו. תמשיכי בעשייה הכל כך חשובה לכל ישראל ו"אימרו אמן"!
ריקי קליר, שריד
|
| |
ויטנאם 6-16 לאוקטובר
טיול נשים וגברים
נשארו מקומות אחרונים
מפגש תרבותי מרתק
טבע מהפנט
מפגשים מעניינים
פרקי הסטוריה דרמטים
פשטות וקדמה
וגם ירוק, שדות, מיים ושמיים
לפרטים:
שלומית דרורי
054-6699431
www.gachliliot.co.il
|
| | |
| |
|
(1).jpg)
פלטפורמת שיווק