טראמפ יבחר: סיפוח או נורמליזציה

טראמפ יבחר: סיפוח או נורמליזציה

כל חודש במלחמה מביא עמו חדשות חשובות למדד, אך התפתחויות נובמבר בולטות הן במספרן והן בהשפעתן. הפסקת האש בלבנון, הבחירות בארה"ב, צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי וחקיקה ישראלית בנוגע לממשל בגדה המערבית הם רק חלק מהשינויים שישפיעו דרמטית על מהלך המלחמה ועל התנאים הרחבים יותר לתהליך שלום לטווח הארוך.

על רקע פעילות גורמים קיצוניים בממשלה הישראלית המחפשים דרכים למנף את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב לקידום סיפוח, והיעדר התקדמות משמעותית לקראת הפסקת אש בעזה, מדד שתי המדינות יורד החודש מ-4.96 ל-4.92 – ירידה של 0.8%.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

האם הסיפוח נבחר?

דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב מול קמלה האריס, בעוד רוב רפובליקני זכה בשליטה הן בבית הנבחרים והן בסנאט. הניצחון צפוי להשפיע רבות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אם כי מומחים מסכימים כי מדיניות ממשל טראמפ קשה בהרבה לחיזוי לעומת זו של האריס.
שלושה תחומים קריטיים למעקב כוללים לחץ אמריקני להפסקת אש בעזה, אישור או התנגדות לסיפוח בגדה המערבית, ומתן עדיפות לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

עזה: הנשיא הנבחר טראמפ קרא במהלך קמפיין הבחירות להפסקה מהירה של המלחמה ברצועת עזה, ואף שוחח בטלפון החודש עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס והבטיח כי "יפעל לעצור" את המלחמה בעזה. שיחה זו מסמלת מאמצים מחודשים של הרשות הפלסטינית לחזק את הקשרים עם ממשל טראמפ המתקרב לאחר נתק שנבע משורת פעולות של הממשל, הבולטת בהן - העברת השגרירות לירושלים.

הגדה המערבית: אחד החששות של מחנה השלום, שמתחזק בעקבות הצהרות פוליטיקאים ימניים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ', הוא כי גורמים קיצוניים בקואליציה ינצלו כל ויתור בעזה כקלף מיקוח לקידום סיפוח רשמי בגדה המערבית. בחירתו של מייק האקבי, אוונגליסט ידוע בתמיכתו בהתנחלויות ובאמירות בוטות נגד הפלסטינים, לתפקיד השגריר בישראל, משמשת אינדיקציה לכך שמדיניות סיפוח עשויה לקבל אור ירוק מהממשל האמריקני. מצד שני, סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, תת-אלוף (במיל') ישראלה אורון, מצביעה על כך ש"חידוש התנחלויות בעזה אינו בדיוק אינטרס של טראמפ," וכי ייתכן שיש לו עניין רב יותר בהשגת הסכם כולל.

מייק האקבי עצמו ציין כי הוא לא יהיה זה שיקבע את המדיניות אלא ימלא אחר ההוראות מוושינגטון. ברור כי כל צעד בשטח, או הימנעות ממנו, ישליכו באופן משמעותי על תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

ערב הסעודית: בשנים האחרונות, נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית הייתה יעד מדיניות חוץ נחשק עבור הממשל האמריקאי ועבור הממשלה הישראלית. עם זאת, גורמים ימניים קיצוניים בקואליציה הישראלית מנעו התקדמות משמעותית, שכן ערב הסעודית מחזיקה בעמדה נחרצת מאז תחילת המלחמה: לא תהיה התקדמות ללא אופק מדיני של פתרון שתי המדינות עם הפלסטינים.

במהלך כהונתו הקודמת של טראמפ, הוחלפו מאמצי סיפוח רשמי של ישראל בהסכמי אברהם. הקרבה בין ערב הסעודית לארה"ב תחת טראמפ, יחד עם הבטחותיו החוזרות ונשנות להביא לשלום במזרח התיכון, עשויות להוות מכשול לשאיפות הסיפוח של הימין הקיצוני בישראל. לחלופין, ייתכן ונחזה בחזרה לתרחיש 2020, שבו ערב הסעודית תמתן את דרישותיה להתקדמות קונקרטית לקראת מדינה פלסטינית, ותסתפק בשימור המעמד המשפטי המעורפל של הגדה המערבית.

בעוד שמינויו של האקבי לשגריר חיזק את תחושת הייאוש בקרב הפלסטינים ביחס לכהונה עתידית של טראמפ, הסופר הפלסטיני מוחמד יונס ציין גם נקודות אור: "ראשית, יש לנו את המרכיב הסעודי; הם עומדים על כך שיימצא פתרון מדיני לסכסוך הפלסטיני-ישראלי לפני כל עסקה אזורית. שנית, טראמפ אינו מרוצה מתגובת נתניהו לתוכנית שהציע בתקופת כהונתו הראשונה, 'עסקת המאה,' שהתקבלה כבסיס למו"מ ולא כעסקה מוגמרת. בנוסף, פלסטינים רבים אופטימיים שטראמפ באמת מעוניין לממש את הבטחתו לסיים את המלחמה בעזה״.

ישראל אורון מזהירה שהנושא רחוק מלהיות עדיפות עבור ממשל טראמפ הנכנס. חוסר עניין וחזון עלולים להביא להשלכות משמעותיות באזור: "למרות ההכרזה היהירה שלנו שהפרדנו את החזית הלבנונית מעזה, ישראל לא באמת ניתקה את הקשר ביניהן. לא ברור כמה זמן תימשך הפסקת האש עם לבנון, ויש גם את איראן, שמעודדת את החות'ים וקבוצות מיליטנטיות בעיראק לשגר טילים ומל"טים לעבר ישראל. זו לא סיטואציה סבירה עבור שום מדינה, אבל היא תימשך כל עוד אין תוכנית אב לטיפול בכל ההיבטים של הסכסוך – מצד ישראל כמובן, אך יותר מכך מצד הנשיא הנבחר של ארצות הברית״.

ארצות הברית בלמה החודש הצעת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש, בטענה כי היא אינה יוצרת קשר ברור מספיק בין הפסקת האש לשחרור החטופים הישראלים בעזה, אף שההצעה כללה שפה הקוראת לשחרורם ללא תנאים של החטופים הנותרים. צעד זה עשוי להצביע על כך שממשל ביידן אינו מתכוון לנצל את תקופת "הברווז הצולע" לביצוע צעדים נועזים בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לחלופין, ייתכן שהוא משקף אמונה שהפסקת אש יכולה להיות מושגת רק לפני סיום כהונת ביידן, מבלי לעורר התנגדות מצד הממשלה הישראלית. הפרשנות האחרונה זכתה לאמינות מסוימת בסוף נובמבר, לאחר דיווחים כי ממשל ביידן מנצל איומי וטו עתידיים באו"ם כדי ללחוץ על ממשלת נתניהו להסכים להפסקת אש בלבנון.

פרמטר ארצות הברית ירד החודש מ-8.0 ל-7.0, בשל מינוי בכירים בממשל האמריקאי הנכנס שאינם תומכים בפתרון שתי המדינות ובשל ההחלטה האחרונה למנוע הצעת החלטה במועצת הביטחון.

סימנים לתמיכה גוברת בפתרון שתי המדינות

מוטיב חוזר שנשמע בשנה האחרונה הוא הטענה החוזרת ונשנית, המשמשת כנבואה המגשימה את עצמה, בנוגע לאי-הרלוונטיות של פתרון שתי המדינות. הטענה כי פתרון שתי המדינות מת, אינו פופולרי ואינו ישים מופצת לעיתים קרובות על ידי גורמים קיצוניים בישראל ובקרב הפלסטינים, שלהם אינטרס פוליטי לשכנע את החברות שלהם לאמץ עמדות נוקשות. עם זאת, טענה זו נשמעת גם מצד קבוצות ומנהיגים פרגמטיים, המאמינים כי התמיכה שלהם בתהליך מדיני לסיום הסכסוך היא עמדת מיעוט, וכי גישות מקסימליסטיות, לעיתים תכופות אלימות, זוכות לתמיכה רחבה מצד קיצוניים.

שני התפתחויות משמעותיות החודש מערערות על הנרטיב הזה. סקר דעת קהל שנערך על ידי המרכז הערבי למחקר ופיתוח (AWRAD) בגדה המערבית וברצועת עזה מצביע על כך ש-74% מתושבי עזה תומכים בפתרון שתי המדינות, לעומת 47% בגדה המערבית. אף אופציה אחרת אינה זוכה לרמת תמיכה גבוהה יותר באף אחד מהאזורים. רוב הפלסטינים תומכים באמצעים לא-אלימים להשגת מדינה פלסטינית, כאשר 47% מעדיפים משא ומתן ו-9% מעדיפים התנגדות לא-אלימה. רוב יחסי (49%) מהפלסטינים מעדיפים ממשלת אחדות לעזה שלאחר המלחמה, בעוד 18% מעדיפים ממשלה בראשות הרשות הפלסטינית, ו-16% מעדיפים ממשלה בראשות חמאס. רק 3% מתושבי עזה מעדיפים ממשלה בראשות חמאס.

בצד הישראלי, החודש הציג יו"ר האופוזיציה בכנסת, יאיר לפיד, תוכנית "היום שאחרי" לפתרון הסכסוך והתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות האזוריות הרבות. התוכנית כוללת דגש על השבת החטופים, מעורבות אזורית להבטחת ביטחונה של ישראל ושיקום/שיפוץ רצועת עזה, התחייבות ישראלית לא לאפשר התנחלויות אזרחיות בלבנון או בעזה, נורמליזציה עם ערב הסעודית, וקידום התנאים ליישום פתרון שתי המדינות.

תוכניתו של לפיד מדגישה את החשיבות של תכנון מדיני וביטחוני ליום שאחרי המלחמה, תוך שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי להשגת יציבות וביטחון.

דעת הקהל הפלסטינית עלתה מ-4.0 ל-4.5.

בזירה הבינלאומית: האיחוד האירופי תומך בארגוני שלום, ובית הדין הפלילי הבינלאומי מנפיק צווי מעצר

שחקנים בינלאומיים מרכזיים מוכנים לתמוך ולחזק קולות מכווני-פתרון בשתי החברות. ז'וזף בורל, שר החוץ היוצא של האיחוד האירופי, נפגש החודש עם ראשי הארגונים החברים בקואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, וושוחח ארוכות עם נציגים פלסטינים וישראלים מ-25 ארגוני חברה אזרחית בשני הצדדים. הוא הציג משנה סדורה לגבי התפקיד הנדרש לאיחוד האירופי ומנה חמישה עקרונות :

1. תמיכה במחנות השלום

2. התמודדות עם מסכלי תהליך השלום

3. מאבק בדיסאינפורמציה

4. שמירה על החוק הבינלאומי

5. שימוש בעוצמת האיחוד האירופי לקידום פתרון שתי המדינות.

בהערותיו, בורל מציין כי כל מדינות האיחוד האירופי תומכות בפתרון שתי המדינות, וקורא לאחדות אירופית במעשים, מעבר להצהרות. הוא דחה טענות לפיהן פגישות משותפות ודיאלוג מנרמלים או מחזקים את הכיבוש או את הטרור, וקרא לארגוני השלום הישראלים והפלסטינים להמשיך בעבודתם המשותפת: "העובדה שאתם מדברים זה עם זה אינה אומרת שאתם מסכימים עם הכיבוש או תומכים בטרור. להפך, אתם עומדים כנגדם. ותרשו לי לומר שאתם מייצגים את הפנים היפות ביותר של העתיד, עתיד טוב יותר לעמכם, אך גם עתיד טוב יותר לעם שמעברו של הקו ולאנשים בכל העולם".

בית הדין הפלילי הבינלאומי הנפיק צווי מעצר החודש לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון לשעבר גלנט ולראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דייף (הנחשב כמת). דובר בית הדין טען כי הצווים הונפקו עקב כישלון המערכת המשפטית הישראלית לחקור טענות בדבר פשעי מלחמה. ההשפעה המיידית היא הכרזת מספר מבעלות הברית האירופיות העיקריות של ישראל - כולל הולנד, שוויץ, אירלנד, ספרד, בלגיה, איטליה, פינלנד ופורטוגל - כי ראש הממשלה נתניהו ייעצר בשטחן. קנדה ודרום אפריקה אף אישרו כי יישמו את צווי המעצר. מדינות אחרות כמו צרפת, גרמניה והממלכה המאוחדת נקטו עמדה עמומה יותר, בעוד ארצות הברית והונגריה הכריזו על התנגדות להחלטת בית הדין. ההחלטה היא אולי האינדיקציה המוחשית ביותר עד כה לתגובה בינלאומית נרחבת כנגד האופן בו מנהלת הממשלה הישראלית את המלחמה בעזה, שם המצב ההומניטרי ממשיך להיות קשה ומספר הנפגעים האזרחיים בלחימה השוטפת מאמיר מדי יום.

הפרשן הפלסטיני מוחמד דראע'מה טוען כי צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי עשויים להשפיע על כיוון הסכסוך. הוא מאמין שאלה עשויים להיות הראשונים מני רבים שיונפקו בגין המלחמה בעזה. יתרה מכך, "הליך זה עשוי להיות מלווה בצעדים דומים נגד הבנייה ההתנחלותית בגדה המערבית, אשר האמנה של בית הדין מגדירה כפשעי מלחמה". דראע'מה מציין כי החלטת בית הדין היא חלק מתהליך בינלאומי רחב יותר המפעיל לחץ על ישראל תוך איום בהפיכתה למדינת מוקצית (pariah state) בשל מדיניותה בעזה ובגדה המערבית.

חקיקת סיפוח בפועל

החודש, קודם תיקון חקיקה בכנסת המעביר שליטה על אתרי עתיקות בגדה המערבית מהמנהל האזרחי לרשות העתיקות הישראלית. העברת סמכויות משפטית מגוף צבאי לגוף אזרחי בשטחים היא עוד צעד לקראת סיפוח דה-יורה. הארגון העוקב אחר הנעשה בשטחים "שלום עכשיו" מדגיש כי כמות אתרי העתיקות בגדה המערבית משמעותה שרשות העתיקות תהיה מעורבת "בפועל בכל עבודות הבנייה והפיתוח באזור C בגדה המערבית", כולל פיקוח ואכיפה במקרי פגיעה באתרים ואישורי בנייה. טשטוש הגבולות בין רשויות צבאיות ואזרחיות בגדה המערבית הואץ משמעותית תחת הממשלה הישראלית הנוכחית, כך שההבחנה בין סיפוח דה-פקטו לדה-יורה אינה ברורה עוד.

בתחום המדיניות, שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ אסר שימוש במעצר מנהלי על מתנחלים ישראלים בגדה המערבית. המדיניות הופעלה בעבר נגד חשודים במקרי טרור יהודי כלפי פלסטינים. השימוש במעצר מנהלי כנגד פלסטינים בגדה המערבית ממשיך.

פרמטר החקיקה הישראלית יורד מ-2.0 ל-1.5. החוק הישראלי בגדה המערבית יורד מ-1.5 ל-1.0.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות