ההימור עולה בכל החזיתות

סכנה להצלחות של חמאס דווקא מחוץ לעזה

אחת המטרות המוצהרות של חמאס ביציאתו למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הייתה גרירת המזרח התיכון למלחמה אזורית כוללת במסגרתה תצטרך ישראל להתמודד עם מספר חזיתות במקביל. בארגון קיוו כי החיזבאללה בצפון, הפלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ואפילו ערביי ישראל, יצטרפו באופן מלא למתקפה שפתחו בה כנגד ישראל. אלא שבמהלך השנה האחרונה גילה הארגון כי לצד "ירי ההזדהות של חיזבאללה" לצפון הארץ, הוא נותר מבודד וכי המתקפה, ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה, לא הביאו לתגובת השרשרת המצופה.

בשבועות האחרונים משוואה זו שונתה. ככל שהמלחמה בעזה דעכה, גברה הלחימה בצפון באופן משמעותי, והגדה המערבית – שבשל המצב בצפון כמעט ואינה מסוקרת בתקשורת – נמצאת בסכנת התמוטטות העלולה להתדרדר לכאוס מוחלט. אמנם החמאס בעזה ספג אבדות משמעותיות מבחינת כוח אדם ויכולות התקפיות, אך התמיכה בו בגדה (בניגוד לרצועה) גברה בעקבות המלחמה. הדבר שחמאס מתנגד לו יותר מכל – תהליך מדיני, פלסטיני או אזורי, עם ישראל – לא קרה ואף לא מסתמן בקרוב, וגם מזה יכולים ראשי חמאס לשאוב עידוד. בראייתנו, ישראל צריכה לפעול, לצד המאמץ הצבאי, בזירה המדינית כדי להחליש את הקיצוניים, לחזק את הגורמים הפרגמטיים, ולתת תקווה לעתיד טוב יותר לשני העמים.

מדד שתי המדינות יורד החודש ב-0.3%, מ-5.01 ל-5.0.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

הג'יהאד האיסלאמי מתחזק בגדה המערבית

בתחילת ספטמבר הסתיים מבצע בן עשרה ימים במהלכו פשט צה"ל על העיר ג'נין ועל אזורים נוספים בצפון הגדה המערבית. במהלך המבצע נהרגו 21 פלסטינים, ותמונות ההרס בערי הגדה הושוו בתקשורת הפלסטינית לאלו שצולמו בעזה. הפעולה התרחשה על רקע התחזקותם המשמעותית של החמאס והג'יהאד האיסלמי באזורים מסוימים בצפון הגדה, שם הרשות הפלסטינית מאבדת השפעה ושליטה בשטח. גם לאחר סיום המבצע המשיך צה"ל לבצע פשיטות נוספות בצפון הגדה. בנוסף, בהמשך החודש פעל צה"ל כנגד משרדי רשת התקשורת אל-ג'זירה בלב רמאללה (בסמוך למשרדו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן) והשבית את פעילותה, במהלך שהדגיש את מידת השליטה הישראלית על אזור A שאמור להיות בשליטת הרשות, דבר המחליש אותה עוד יותר.

המתיחות בגדה המערבית מתקרבת לנקודת רתיחה ומאיימת להפוך לחזית מלחמה נוספת כנגד ישראל ככל שמתרבים ניסיונות לבצע פיגועי טרור ומתחזקות פעולות צה"ל, כשאליהן מתלווה זינוק חד במספר מעשי האלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים. לצד זאת, 150,000 פועלים פלסטינים שעבדו בעבר בישראל עדיין מנועי כניסה ונשארו מחוסרי עבודה מאז ה-7 באוקטובר, בזמן שהרשות הפלסטינית מתקשה לתפקד בשל הקפאות כספים חד-צדדיות של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שמונע מהרשות את כספי המיסים ששייכים לה והחיוניים לתפקודה.

נידאל פוקהא, מנכ"ל קואליציית השלום הפלסטינית, מציין כי "הרוב המכריע של 150,000 שעבדו בעבר בשוק העבודה הישראלי הם מצפון הגדה המערבית. מרבית הפועלים מגיעים מהאזור הזה. במשך שנים עשר חודשים רצופים הם אינם יכולים לצאת לעבודה, לקבל הכנסה ולדאוג לצרכי המחיה הבסיסיים של משפחותיהם. אנחנו חוששים שיותר ויותר מהם עלולים להצטרף לקבוצות אלימות ומיליטנטיות, שיכולות לספק חלק מהתמיכה הכספית שהם צריכים".

פוקהא מוסיף כי בנוסף למצב הכלכלי הקשה, הפשיטות התכופות של צה"ל מחזקות את התמיכה בקבוצות רדיקליות בצפון הגדה: "הנראות והנוכחות של הרשות הפלסטינית בשטח אינן נראות כמעט בעיני הציבור הפלסטיני. מה שהם רואים על בסיס יום-יומי זה פשיטות של צה"ל בטובאס, טול כרם וג'נין. לכך יש להוסיף את היכולת הפיננסית המוגבלת של הרשות הפלסטינית. הרשות אינה מסוגלת לשלם את שכרם של עובדיה, וביחוד של אנשי מנגנוני הביטחון שלה. לא ניתן לצפות לביצועים של 100% על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים כאשר אלה לא מקבלים את שכרם".

מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, מציין כי "יש כיום קונצנזוס בציבור הישראלי שממשלות ישראל בעשור האחרון חיזקו משמעותית את חמאס ברצועת עזה. הממשלה חוזרת על אותו מחדל בגדה המערבית, ללא דיון ציבורי או פוליטי, שכן תשומת הלב מתמקדת במצב בצפון ובחטופים בדרום, ומאחר שטרם היו התפרצויות אלימות בשטחים בקנה מידה נרחב.". בלטיאנסקי מוסיף, "כשהתפרצות כזו אכן תתרחש, שוב תתעורר השאלה: איך זה שעוד פעם חיזקנו את הקיצוניים והחלשנו את המתונים?

ההתפתחויות בגדה המערביות אינן רק החרפות של מתחים טבעיים מהמלחמה. תחת הממשלה הנוכחית מתקיים שינוי זוחל ושקט, צעד אחר צעד, ובעיקר מאחורי הקלעים, בהתנהלות מול הפלסטיניים. ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) נאם בשבוע שעבר בטקס הענקות דרגות לשוטרים מצטיינים במחוז ש"י, ואמר כי הקשר בין המתנחלים למשטרה "מעולם לא היה חזק יותר מעכשיו", וכי האמון של המתנחלים במשטרה כעת הוא "מהפכה". לא פלא, לפיכך, כי ישנה עלייה בדיווחים על חיילים ושוטרים שאינם מונעים, ולעיתים אפילו משתתפים, בפעולות אלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים.

יחד עם זאת, יש בצד הפלסטיני הפועלים באחריות למניעת התפרצות אלימה בשטח. בתגובה להסלמה בצפון הגדה ולמלחמות בעזה ובלבנון, התכנסה החודש ההנהגה המקומית הפלסטינית בחברון כדי לדון כיצד למנוע הקצנה והסלמה באזורם.

כמו כן, בחודש הבא יפוג תוקף האישור שניתן על ידי שר האוצר לצורך שיפוי לבנקים הקרוספונדנטים בסוף החודש הבא (מדובר בבנקים ישראלים הנותנים שירותים לבנקים פלסטיניים, למשל לצורך סליקת תשלומים). סמוטריץ' כבר איים בעבר שלא להאריך את האישור – שבעבר הוארך בכל שנה – וצעד זה גרר גינויים ולחץ כבר על ישראל. כך למשל, שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן הזהירה מפני משבר הומניטרי ברשות הפלסטינית אם דבר כזה יקרה. לדבריה, ערוצי הפעילות שבין הבנקים הינם קריטיים לעיבוד עסקאות בסך של כשמונה מיליארד דולר בשנה לצורך יבוא מישראל, כולל יבוא של מוצרי מזון, מים, חשמל ודלק. הם גם מאפשרים יצוא של תוצרת פלסטינית בשווי של כשני מיליארד דולר בשנה, שבו תלויה כלכלת הפלסטינית. בעקבות הלחץ הוארך תוקף האישור לארבעה חודשים בלבד (במקום בשנה), כשזה יפוג בחודש הבא. גורמים בינלאומיים שונים, ובראשם ארצות הברית, מפעילים לחץ כבד על מנת להבטיח כי ההרשאה הבנקאית תחודש, אך יתכן שסמוטריץ' ינצל את ההזדמנות כדי להשיג ויתורים המיטיבים עם ההתנחלויות.

מומחים מזהירים כי אם לא יינתן אישור מחדש להמשך ההתקשרות כאמור, הגדה המערבית עלולה לשקוע עוד יותר לתוך "כלכלת מזומנים" והון שחור שתועיל במידה רבה לארגוני הטרור. זאת בנוסף להשלכות כלכליות נרחבות שיפגעו מאוד באוכלוסייה האזרחית ויקשו על כוחות הביטחון הפלסטינים, הפועלים בתיאום עם צה"ל להמשיך ולתפקד.

עד כה, נתניהו לא הראה רצון, או יכולת, לעצור את המהלכים הקיצוניים שמובילים שותפיו הקואליציוניים, ושדוחפים את אוכלוסיית הגדה לזרועותיהם של איסלאמיסטים קיצוניים. שרי הממשלה שטענו כי דיבורים על תהליך שיוביל הקמתה של מדינה פלסטינית הינו "פרס לחמאס", עלולים להעניק כעת לחמאס את המתנה הגדולה מכל: שליטה בתושבים ובכסף בגדה המערבית.

היציבות הכלכלית הפלסטינית יורדת מ-2.5 ל-2.0.

בעולם קוראים לאימוץ פתרון שתי מדינות

באמצע ספטמבר הכריז יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כי סעודיה לא תכיר בישראל ולא תקיים עמה יחסים דיפלומטיים ללא מדינה פלסטינית. מדובר באחת ההצהרות הדרמטיות והחד-משמעיות מאז החלו שיחות נורמליזציה בין הצדדים. בנוסף הודיעה סעודיה על הקמת ברית בינלאומית לקידום פתרון שתי המדינות. הודעה על כך נמסרה במהלך דיוני העצרת הכללית של האו"ם.

האנליסט הפלסטיני מוחמד דראג'מה צופה כי "הקריאה הסעודית לקואליציה בינלאומית לפתרון שתי המדינות תהווה דחיפה לפתרון מדיני לסכסוך לאחר המלחמה הזו. הדבר יכול לסלול את הדרך לממשל האמריקני החדש להשיק תהליך שלום חדש המבוסס על פתרון אזורי, עם מעורבות הסעודית".

בנוסף הודיעו הסעודים כי יחדשו את המימון החודשי של הרשות הפלסטינית. נידאל פוקהא מכנה זאת "צעד חיובי מאוד", ואמר כי "תרומה זו תמלא תפקיד משמעותי בתרומה למצב כלכלי טוב יותר בשטחים הפלסטיניים, ותאפשר לרשות לקיים את התחייבויותיה מול העובדים והמגזר הציבורי... זה גם יעודד מדינות אחרות כמו איחוד האמירויות, כווית ואחרות לחדש את התמיכות החודשיות שלהן ברשות הפלסטינית".

העצרת הכללית של האו"ם גם קיבלה החלטה הקוראת לישראל להפסיק את "נוכחותה הבלתי חוקית" בשטח הפלסטיני הכבוש (124 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, 14 נגד). ההחלטה מבוססת על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ). אף כי גם חוות הדעת וגם החלטת העצרת הכללית אינן בעלות תוקף מחייב, התמיכה הנרחבת בהן מראה התגבשות של הקהילה הבינלאומית נגד הנוכחות הישראלית בעזה ובגדה המערבית.

"העובדה שמדינות מפתח באירופה כמו צרפת, כמו גם אלה הנחשבות ידידות קרובות של ממשלת ישראל הנוכחית כמו יוון וקפריסין, הצביעו בעד ההחלטה, מלמדת על מעמדה הבינלאומי הנשחק של ישראל", טוען גדי בלטיאנסקי. "ככל שבית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי יעסקו בסכסוך, כך המעמד של ישראל בעולם ייחלש. ישראלים רבים זוכרים שמדינת ישראל הוקמה בעקבות החלטת האו"ם. המגמות וההצבעות הנוכחיות באו"ם גרמו להם, ללא קשר לדעותיהם על פתרון שתי המדינות, לדמיין כיצד תיראה גם הקמת מדינה פלסטינית".

בנוסף, שר החוץ הירדני איימן ספדי הגיב לנאום ראש הממשלה נתניהו באו"ם בו התייחס לאיומים האזוריים על ישראל, והודיע כי מדינות ערב מעוניינות בשלום עם ישראל. לצד חברים אחרים בקואליציה של 57 מדינות מוסלמיות וערביות, הוא טען, "אני יכול לומר לכם כאן, חד משמעית, כולנו מוכנים להבטיח כרגע את ביטחון ישראל בהקשר של סיום הכיבוש ואפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית". הוא המשיך ותקף את החוסר באסטרטגיה ארוכת טווח מצד ישראל: "אנחנו רוצים שלום והנחנו תוכנית לשלום. תשאלו כל בכיר ישראלי: מה התוכנית שלו לשלום? לא תקבל כלום, כי הם חושבים רק על הצעד הראשון: 'אנחנו הולכים להרוס את עזה, להדליק את הגדה, להרוס את לבנון', ואחרי זה אין להם תוכנית. לנו יש תוכנית. אין פרטנר לשלום בישראל, אך יש שותף לשלום בעולם הערבי".

פער בין ההנהגה לציבור: דעת הקהל

בסקר שנערך החודש על ידי המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים ושהוזמן על ידי קואליציית השלום הפלסטינית (המקבילה הפלסטינית של יוזמת ז'נבה הישראלית), הממצאים מלמדים על שינוי בדעת הקהל לעבר פתרונות פרגמטיים. בקרב הציבור הפלסטיני 70% תומכים בעסקת אסירים/חטופים ובהחזרת "יחסי שכנות טובים עם ישראל". למעלה ממחצית מהפלסטינים (51%) בחרו בפתרון שתי המדינות כשנשאלו איזה פתרון הם מעדיפים לפתרון הסכסוך. כאשר שאלה זו מנוסחת כהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, הנתון עולה ל-59%, לעומת 37% מהפלסטינים שהתנגדו. בנוסף, רוב הציבור הפלסטיני (63%) סבור שמתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה פגעו בעתידו של העם הפלסטיני, בעוד שרק שליש (33%) סבורים שזה הועיל לו.

מנכ"ל הקואליציה, מר נידאל פוקהא, מסביר את התוצאות כדחיית הרדיקליזציה והקיצוניות בחברה הפלסטינית: "במהלך החודשים האחרונים אנו רואים יותר ויותר פלסטינים שמתוסכלים ומאוכזבים מדרכם של קבוצות קיצוניות ורדיקליות. אנשים רואים שסיסמאות מסוימות שעלו במהלך השנים האחרונות בנוגע לדרך לממש את שאיפות העם הפלסטיני הובילו ליותר הרס ואובדן. אני מתייחס למצב ברצועת עזה, אבל גם לכאוס בצפון הגדה. זו קריאת השכמה לפלסטינים. יותר ויותר אנשים מעזים להביע בקול את עמדתם לגבי הפתרון לסכסוך הזה".

בסקר דעת הקהל הישראלי שנערך על ידי מכון מדגם ושהוזמן על ידי יוזמת ז'נבה בחודש שעבר, זכה פתרון שתי המדינות לתמיכה הרבה ביותר מבין האפשרויות שהוצגו (37.2%). כשנשאלו על היום שאחרי בעזה, הפתרון שזכה לתמיכה הרבה ביותר על ידי אזרחי ישראל היה "שליטה זמנית של גורם בינלאומי כחלק מתהליך שיכלול נורמליזציה עם סעודיה על מנת להגיע לפתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים" (39%).

מנכ"ל היוזמה, גדי בלטיאנסקי טוען כי "לפי סקר זה ואחרים, צריכים להיות לפחות 45 חברי כנסת שתומכים פומבית בפתרון שתי המדינות. למרבה הצער, גם אם המספר הזה קיים במציאות, הפוליטיקאים אצלנו חושבים בטעות שאין תמיכה ציבורית בנושא. לכן, אנחנו לא שומעים את קולם, מה שיוצר תפיסה שגויה שעלולה להשפיע על דעת הקהל בעתיד".

דעת הקהל הפלסטינית עולה מ-3.5 ל-4.0.

בינתיים בעזה

בעוד שבקהילה הבינלאומית – ובראשה ארצות הברית והנשיא ביידן – ממשיכים לקרוא להפסקת אש בעזה ולשחרור החטופים, המשא ומתן נקלע למבוי סתום. החודש, לראשונה מאז תחילת המלחמה, נהרגו בעזה פחות מ-1000 פלסטינים, לפי נתוני OCHA. מרבית כוחות צה"ל הופנו לחזית הצפונית והירידה בעוצמת הלחימה אפשרה מבצע חיסוני פוליו רחב היקף באמצע החודש לתושבי הרצועה.

כשהמלחמה מסתיימת למעשה ברצועה, שאלת היום שאחרי דוחקת מתמיד.

"המלחמה דועכת, ואנחנו עדיין לא יודעים מי ישלוט שם", מציין מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי. "זה הגורם היחיד שמונע את הסיום הפורמלי של המלחמה בעזה. כל עוד אין נוכחות של כוח או סמכות חלופית, חמאס עלול להתחזק שם שוב".

התקפות פלסטיניות (עזה) יורד מ-8.0 ל-6.5. הפעילות הצבאית של צה"ל (עזה) יורדת מ-9.0 ל-7.0.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות