סכנה להצלחות של חמאס דווקא מחוץ לעזה
אחת המטרות המוצהרות של חמאס ביציאתו למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הייתה גרירת המזרח התיכון למלחמה אזורית כוללת במסגרתה תצטרך ישראל להתמודד עם מספר חזיתות במקביל. בארגון קיוו כי החיזבאללה בצפון, הפלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ואפילו ערביי ישראל, יצטרפו באופן מלא למתקפה שפתחו בה כנגד ישראל. אלא שבמהלך השנה האחרונה גילה הארגון כי לצד "ירי ההזדהות של חיזבאללה" לצפון הארץ, הוא נותר מבודד וכי המתקפה, ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה, לא הביאו לתגובת השרשרת המצופה.
בשבועות האחרונים משוואה זו שונתה. ככל שהמלחמה בעזה דעכה, גברה הלחימה בצפון באופן משמעותי, והגדה המערבית – שבשל המצב בצפון כמעט ואינה מסוקרת בתקשורת – נמצאת בסכנת התמוטטות העלולה להתדרדר לכאוס מוחלט. אמנם החמאס בעזה ספג אבדות משמעותיות מבחינת כוח אדם ויכולות התקפיות, אך התמיכה בו בגדה (בניגוד לרצועה) גברה בעקבות המלחמה. הדבר שחמאס מתנגד לו יותר מכל – תהליך מדיני, פלסטיני או אזורי, עם ישראל – לא קרה ואף לא מסתמן בקרוב, וגם מזה יכולים ראשי חמאס לשאוב עידוד. בראייתנו, ישראל צריכה לפעול, לצד המאמץ הצבאי, בזירה המדינית כדי להחליש את הקיצוניים, לחזק את הגורמים הפרגמטיים, ולתת תקווה לעתיד טוב יותר לשני העמים.
מדד שתי המדינות יורד החודש ב-0.3%, מ-5.01 ל-5.0.