הבחירות בארה"ב והבחירה של ישראל

הבחירות בארה״ב והבחירה של ישראל

החודש מלאה שנה להתקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ולפתיחת המלחמה בעזה. למרות ההישגים הצבאיים של צה"ל, לרבות חיסוליהם של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ושל מנהיג חמאס יחיא סנוואר, היעדר אסטרטגיית יציאה של הכוחות הישראלים מעזה או מלבנון ואי קביעת יעדים ריאליים וברורים למלחמה מונע תרגום הצעדים הצבאיים להישגים משמעותיים כלשהם, אשר יבטיחו יציבות ארוכת-טווח לישראלים וגם לפלסטינים. חרף סימנים להפסקת אש אפשרית וקרובה בלחימה בלבנון, ממשלת ישראל אותתה כי בכוונתה להמשיך במלחמה בעזה כמעט בכל מקרה. לנשיא(ה) האמריקני(ת) הבא(ה) יהיה תפקיד מכריע בהקשר זה, שלא רק ישפיע על מועד ודרך סיום הלחימה, אלא אף יוכל לעצב במידה רבה את עתיד הסכסוך ואת פני האזור כולו, שעדיין נתון בסכנת התלקחות רחבה.

ערכו של מדד שתי המדינות יורד החודש ב-0.8 אחוזים, מ-5.0 ל-4.96.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

הבחירות בארה"ב וקווים אדומים בין-לאומיים

שרי החוץ וההגנה האמריקנים, בלינקן ואוסטין, שלחו מכתב שבו הודיעו לישראל על ההשלכות הכרוכות בהגבלת מכירה של אמצעי לחימה בעבורה, אם לא תתאפשר כניסת סיוע הומניטרי לצפונה של רצועת עזה, אזור שבו המצב האנושי קשה במיוחד כעת. למרות חילוקי הדעות הפומביים הרבים בינו ובין ממשלת ישראל אשר לאסטרטגיית הלחימה ולניהול המלחמה בעזה, הממשל האמריקני לא הזדרז להפעיל מנופי לחץ בנושאים הקשורים באספקת אמצעי לחימה. מכתבם של בלינקן ואוסטין מעיד על פוטנציאל להתערערות משמעותית של היחסים בין שתי המדינות.

דובר משרד החוץ האמריקני, מת'יו מילר, הסביר: "ישנן התניות בחוק האמריקני, אשר מחייבות אותנו בתהליכי אישור מסוימים. כדי להשיג את האישורים האלה, עלינו לראות שישראל אינה מונעת, באופן שרירותי, את הגעתו של סיוע הומניטרי לעזה." הסבר זה דומה להסבר שבו השתמשו בנות בריתה הקרובות של ישראל, בריטניה וגרמניה, כאשר בחנו והגבילו לאחרונה מכירה של אמצעי לחימה בעבורה. לקראת סוף החודש ציין מילר כי הסיוע הנדרש והנושאים, אשר הועלו במכתב, לא טופלו די הצורך.

מנקודת מבטם של עזתים, כדוגמת העיתונאית נור סווירקי, המצב הקשה בצפון הרצועה הוא חלק מן האסטרטגיה של ממשלת ישראל: "ישראל פתחה שוב במלחמה בצפון הרצועה, תוך שימוש ברעב, בהשמדה המונית ובהרג לדחיקת האוכלוסייה דרומה ולריקון החלק הקטן והצפוף הזה ברצועה מיושביו כדי להפוך אותו אזור חיץ."

התפתחויות נוספות, שחלו החודש, מדגישות אף הן את חשיבותה של ההשפעה האמריקנית ואת מגבלותיה: פרשנים ייחסו את טבען המוגבל של התקיפות האוויריות של ישראל נגד מטרות איראניות בסוף אוקטובר ללחץ מצד ממשל ביידן (אף שלשכת נתניהו הכחישה זאת). אף על פי כן, החשש האמריקני מחקיקה ישראלית אשר תאסור את פעילות אונר"א, לא הביא לתוצאות בשטח (ראו להלן בסעיף העוסק בחקיקה הישראלית).

ההתפתחות, אשר תשפיע יותר מכול על המלחמה בטווח הקצר והנראה לעין, ועל הכיוון ארוך-הטווח שאליו יפנו הישראלים והפלסטינים אם וכאשר תושג הפסקת אש, תהיה הבחירות בארה"ב ב-5 בנובמבר. לאחר שאותתו על כך במסעות הבחירות שלהם, הן המועמדת הדמוקרטית, הן המועמד הרפובליקני צפויים להפעיל לחץ לסיום מהיר של המלחמה. סגנית הנשיא קמלה האריס קראה שוב ושוב לעסקה של הפסקת אש תמורת שחרור חטופים, ואילו הנשיא לשעבר טראמפ חזר גם כן פעמים רבות על כך שישראל צריכה "לגמור עם זה", דהיינו לסיים את המלחמה בעזה. לראש הממשלה נתניהו יש עבר של התנגדות מוצהרת לבקשות ולסדרי העדיפויות של הנשיאים הדמוקרטים האחרונים בנושאי מדיניות. בפני הבסיס הפוליטי שלו, נתניהו מסגר עצמו בכהונתם של אובמה וביידן כמנהיג חזק ובלתי תלוי, המסוגל לעמוד בלחץ שמפעילה בת בריתה המרכזית של ישראל. בתקופת נשיאותו של טראמפ לא נרשמו גילויים של התנגדות פומבית כזאת מצד נתניהו, אם בשל המדיניות האמריקנית אשר תאמה את הדעות בקהל המצביעים הימני של נתניהו, ואם משום שהתגמולים שהעניק הנשיא הרפובליקני על נאמנות ועל תמיכה בלתי מעורערת הפכו התנגדות שכזאת למסוכנת מדי.

מעבר להשפעה על עיתויה של הפסקת אש בעזה ועל תנאיה, הנשיא האמריקני הבא עשוי להיות שחקן מרכזי בצומת הדרכים הנוגע לעתידו של פתרון שתי המדינות. בימין הקיצוני בישראל הולך ומתעצם השיח אודות יישוב מחדש של רצועת עזה, בשעה שחברי כנסת בכירים בליכוד השתתפו באוקטובר בכנס שקידם התיישבות מחדש בגבול עם עזה, וקראו בפומבי לטרנספר של אוכלוסייה פלסטינית. בתוך כך, הואצו משמעותית מהלכי הממשלה הנוכחית לקראת סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית. מהלכים אלה התבטאו בתחום התשתיות, בהיתרי בנייה ואפילו בהשגת תימוכין משפטיים. לבחירתה של האריס לנשיאה יהיו, כך נראה, השלכות קיצוניות על מהלכים לקראת סיפוח של הגדה המערבית ו/או של הרצועה. מנגד, רבים בימין הישראלי רואים בטראמפ בן ברית פוטנציאלי בעניין זה. הדעות של סגן הנשיא המיועד של טראמפ והעבר של טראמפ עצמו בתחום מדיניות החוץ מצביעים על מגמות של בדלנות והסתייגות ממעורבות צבאית ב"מלחמות מעבר לים". לעומת זאת, האריס מאמצת את מורשת הרב-צדדיות של ביידן ואת עמדותיו הנחרצות בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, השלכותיהן על שנתו הבאה של הסכסוך תהיינה משמעותיות ללא ספק.

בתקופת המעבר, שבין הבחירות בארה"ב לבין כניסת הנשיא האמריקני לתפקידו, יש מניסיון העבר פוטנציאל לנקיטת צעדים דרמטיים הקשורים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובפתרון שתי המדינות. הסיכויים לכך גבוהים מתמיד בשלהי נשיאותו של ביידן, שלא יוכל לקדם מהלכים משמעותיים בסדר היום הפנימי של ארה"ב וישאף לעגן את מורשת מדיניות החוץ שלו בסוף כהונתו. סביר להניח שהדבר תרם לשיקולים, אשר הניעו את הכנסת להצביע ב-28 באוקטובר נגד פתיחתן של קונסוליות זרות חדשות בירושלים (אשר ישרתו תושבים של מדינות שלישיות). ממשל ביידן הבטיח בעבר לפתוח קונסוליות כאלה, אך לא עשה צעדים משמעותיים לשם כך בקדנציה הנוכחית.

ארה"ב אינה השחקנית היחידה, אשר תעבור שינוי משמעותי בהנהגתה בעתיד הקרוב. את ז'וזפ בורל, דיפלומט בכיר באיחוד האירופי, תחליף מ-1 בנובמבר ראש ממשלת אסטוניה לשעבר, קאיה קאלאס. כהונתו של בורל כנציג העליון לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי התאפיינה בביקורת תכופה ונוקבת על ישראל, ובמיוחד על ניהול המלחמה בעזה, מה שהביא לעימותים פומביים עם בכירים בממשלה. קאלאס עתידה להתמקד בעיקר במלחמת רוסיה-אוקראינה, אך עמדותיה ואמירותיה בכל הקשור בישראל ובעזה הדגישו את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואת חובתה לפעול בהתאם למשפט הבין-לאומי. מחד, הישראלים אינם תופסים את קאלאס כמי שמחזיקה באותן עמדות פרו-פלסטיניות (אשר התערבבו לרוב בעמדות אנטי-ישראליות) כאלה של בורל, מה שעשוי למנף התערבויות והשפעה יעילות יותר מצד האיחוד האירופי. מאידך גיסא, קאלאס אינה צפויה להשקיע במזרח התיכון את אותו הזמן ואת אותה האנרגיה, אשר השקיע קודמה בתפקיד.

במסגרת מהלכים בין-לאומיים אחרים, המדגישים את התסכול ההולך וגובר מהימשכות המלחמה ומהתרחבותה לאזורים חדשים, הטילה בריטניה החודש סנקציות נוספות על ארבעה ארגוני מתנחלים, המזוהים עם הימין הקיצוני (לרבות תנועת "אמנה"), וכן על שלושה מאחזים בגדה המערבית. ספרד הקפיאה רכישות של אמצעי לחימה מישראל ומכירות של אמצעי לחימה בעבורה, ונשיא צרפת קרא לאמברגו נשק על ישראל ואסר על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק, אשר תתקיים בפריז בנובמבר.

ערכו של הפרמטר "ארצות הברית" יורד החודש מ-9.0 ל-8.0.

ואקום ומבוי סתום בזירה הפלסטינית

מוקדם יותר החודש, יחיא סנוואר נהרג בחילופי אש עם חיילי צה"ל. מותו של סנוואר, אשר נחשב זמן רב אחת הדמויות הקיצוניות ביותר בחמאס ואדריכל מרכזי של מתקפות 7 באוקטובר, מעורר שאלות לגבי ההנהגה העתידית של חמאס, ולגבי גמישות העמדות של הארגון ביחס לעסקה להפסקת אש תמורת שחרור חטופים.

הפרשן הפלסטיני מוחמד דראע'מה מציין כי בהשלכות החשובות ביותר של השינוי בהנהגת חמאס ניתן יהיה להבחין רק לאחר הפסקת אש: "השפעת היעדרותו של סנוואר על חמאס תיראה לאחר המלחמה, כאשר הנהגה מדינית תחליף את ההנהגה הצבאית שסנוואר ייצג." בחירת המחליף תשפיע, בין היתר, על הסבירות לפיוס עתידי בין פת"ח ובין חמאס ועל יצירתה של הנהגה פלסטינית מאוחדת, שתייצג את עזה ואת הגדה המערבית גם יחד.

בגדה המערבית, הרשות הפלסטינית דיכאה חמושים בעיר הצפונית טובאס כדי לחזק את שליטתה בצפון הגדה, שבו ניכרת עלייה בכוחם של חמאס ושל הג'האד האסלאמי. את התערבותה של הרשות מניעים גורמים רבים: הצורך שלה לבסס מחדש את יעילותה ואת שליטתה הביטחונית בצפון הגדה; צעד להפחתת המתיחות הצבאית עם ישראל, באמצעות סיכול אפשרי של פשיטה צה"לית נוספת; והוכחה ליכולתה של הרשות ליצור, בסופו של דבר, ממשל מקומי יציב ובטוח ברצועת עזה. 

גורם ביטחוני פלסטיני, שהתבטא בעילום שם, ציין כי לחששות מפני "עזה שנייה" בגדה המערבית יש תפקיד משמעותי בניסיונה של הרשות הפלסטינית לבסס יציבות ושליטה ביטחוניות: "טובאס היא פיילוט למיגור התופעה הצבאית בגדה המערבית. הצלחנו בטובאס ובשכם. אנו מתקדמים משמעותית בטולכרם ועושים ככל יכולתנו להשיג את אותו הדבר בג'נין. ברצוננו לחסוך מאנשינו בגדה המערבית את המוות ואת ההרס שחווה עמנו בעזה מאז 7 באוקטובר."

חרף המאמץ לביסוס מחדש של השליטה הביטחונית הפלסטינית בצפון הגדה, זינק מספר הפיגועים בחודש האחרון בלבד (פלסטינים מהגדה המערבית תקפו אזרחים ישראלים ביפו, חייל צה"ל ירה בפלסטינית שמסקה זיתים ופעילות מתמשכת של צה"ל בגדה המערבית). לפי נתוניו של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, מתחילת המלחמה ועד 21.10.24 נהרגו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים 732 פלסטינים. לפי נתוניו של משרד הבריאות בעזה, המנוהל על ידי חמאס, יותר מ- 42,000 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה בתקופה זו. 1747 ישראלים נהרגו מתחילת המלחמה, ב-7.10.23.

בתוך כך התחדשו בדוחא השיחות על עסקה להפסקת אש תמורת שחרור חטופים. עם זאת, בהשוואה לכמה סבבי שיחות בעבר, הסיקור התקשורתי של השיחות המתחדשות היה דליל יותר, וניכרה זהירות בכל הנוגע לציפיות מהן.

לדברי דראע'מה, "בשיחות פרטיות עם מתווכים, הבהיר חמאס כי סיום המלחמה, ולא שחרור אסירים תמורת חטופים, ניצב בראש סדר עדיפויותיו. החטופים הם הקלף היחיד שבאמצעותו חמאס מסוגל ללחוץ לסיום המלחמה, ולכן אינני צופה שחמאס ישחרר חטופים כלשהם לפני שיקבל ערבויות לסיומה."

ערכו של הפרמטר "מגעים רשמיים בין ישראל ובין הפלסטינים" עולה מ-2.0 ל-2.5 בשל חידוש הדיונים על משא ומתן להפסקת אש תמורות שחרור חטופים. ערך הפרמטר "פעולות צה"ל בגדה המערבית" עולה החודש מ-8.5 ל-9.0, וערך הפרמטר "המשילות בעזה" יורד מ-2.0 ל-1.0.

החקיקה הישראלית בנושא הסכסוך

עם פתיחתו של מושב הכנסת, בתום פגרת הקיץ, התמקדה תשומת הלב המקומית והבין-לאומית בשתי הצעות החוק, אשר נועדו לנתק כל קשר מוסדי ישראלי עם אונר"א. הצעות אלה עוגנו בחוק ב-28 באוקטובר, וייכנסו לתוקפן בעוד 90 יום. מומחים רבים לסיוע הומניטרי, לצד המסגרות הייחודיות של הפליטים הפלסטינים, טוענים כי פרק זמן זה קצר מכדי לאפשר העברה יעילה של שירותים ותחומי אחריות לארגון אחר - גם בתרחיש, שטרם התממש לפי שעה, שבו תוצב בבירור חלופה לאונר"א, ותהיה נכונה לקחת משימה מרתיעה זו על עצמה.

ג'ס מנוויל, יועצת לענייני מדיניות של הפורום למדיניות ישראל, מציינת כי "ניתן למצוא הרכב של סוכנויות או"ם שונות ושל ארגונים אחרים, שיוכלו לקחת על עצמם כמה מתפקידי אונר"א. עם זאת, ככלות הכול, היות שאונר״א היא ספקית ישירה של שירותים, קשה יהיה למצוא ארגונים עם משאבים ועם עובדים, אשר יוכלו לספק את כל השירותים הללו."

עוד מדגישה מנוויל כי בעזה יש אמנם סוכנויות וארגונים רבים, שייתכן שיהיו מוכנים ומסוגלים לשאת במקצת הנטל של הסיוע ההומניטרי, אולם חישוב זה ישתנה כאשר הסיוע ישתנה לשיקום. קרוב לוודאי שהשפעת החקיקה תהיה מיידית וחמורה במזרח ירושלים ובגדה המערבית, שבהן אונר״א מעניקה שירותים בסיסיים רבים כל כך במקום המדינה. מבין שלוש האפשרויות לנשיאה בתחומי האחריות של אונר"א באזורים אלה, קרי ישראל, הרשות הפלסטינית וסוכנויות בין-לאומיות, הראשונה והאחרונה אינן מעוניינות בכך ויכולתן בהקשרים אלה מוגבלת.

מנוויל מסבירה כי "זה עשוי להוות פתח בעבור הקהילה הבין-לאומית לחיזוק הרשות הפלסטינית. הדבר יתאפשר אם חברות הקהילה יתגייסו לכך, יתאחדו מאחורי הרשות כדי לנהל את שירותי אונר"א ולהחליף אותה, אם ינותב מימון למטרה זו ואם חברות הקהילה יצהירו במקביל לכך כי זכויות הפליטים הפלסטינים מעוגנות במשפט הבין-לאומי וכי סוגיית הפליטים תוכרע בהסדר קבע. בצעדים אלה יש בעיות, מן הסתם, אך הם יוכלו בסופו של דבר לחזק את הרשות הפלסטינית ואת מעמד המדינה של הפלסטינים."

שר האוצר סמוטריץ' הסכים להאריך בחודש נוסף את הפטור, המאפשר שיתוף פעולה בין בנקים ישראליים ופלסטיניים. הדבר מבטיח כי הסוגיה, על אי-הוודאות הכרוכה בה ביחס לכלכלה הפלסטינית, תצוף מחדש בעתיד הקרוב.

ערך הפרמטר "ממשלת ישראל" יורד מ-1.5 ל-1.0 החודש.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות