הסכנות עולות, המדד יורד

חודש אוגוסט המחיש בצורה טרגית את המחיר הנושא שאנחנו משלמים בגין המשך הסכסוך. לצד המשך האובדן והסבל, נחשפנו החודש גם לנתונים חדשים על דעת הקהל, לסימנים המעידים על רצון הרשות הפלסטינית להיות מעורבת בשליטה על עזה בתום המלחמה, להתפתחויות חשובות בזירה הבינלאומית ולעליית הסיכויים להתפרצויות אלימות גם בגדה המערבית או שמקורן בה.

לצד המשך החדשות הקשות, קיימים גם אירועים ומגמות, אשר חומקים מתחת לרדאר, המצביעים גם על הזדמנויות ליצירת מציאות אחרת.

ערכו של מדד שתי המדינות ירד בחודש אוגוסט ב-0.4%, מ-5.03 ל-5.01.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

עלייה באלימות בגדה המערבית ובסיקור התקשורתי של זירה זו:

בימים האחרונים אותרו שתי מכוניות תופת באזור גוש עציון, ואירע פיגוע ירי סמוך לחברון, שבו נהרגו שלושה שוטרים ישראלים. אלה האירועים האחרונים בהסלמה, המחריפה יותר ויותר ברחבי הגדה המערבית. הפיגועים באים בעקבות מבצע רחב-היקף של צה"ל בצפון הגדה ואלימות מתנחלים חסרת-מעצורים, אשר תועדה בכפרים ג׳ית ורוג'יב, בהתנחלות סוסיא ובעיר בית לחם. ארבעה נעצרו בחשד לקשר לתקיפה בג'ית, אשר זכתה לסיקור חדשותי בישראל ולגינויים מצד ההנהגה הישראלית, לרבות ראש הממשלה נתניהו. מתנחלים תקפו גם קבוצת נשים ערביות, בעלות אזרחות ישראלית, אשר נסעו בגדה. תקרית זו זכתה לסיקור נרחב ועוררה סערה בישראל.

הפרשן הפלסטיני מוחמד דראע'מה טוען כי "ממשלת ישראל משתמשת במלחמה בעזה כמסך עשן, המאפיל על התרחבותן המהירה של ההתנחלויות, וסוללת בכך את הדרך לסיפוח הגדה המערבית." עם זאת, בעוד אירועי אלימות קודמים, הרחבת התנחלויות ואף שינויים משפטיים ובירוקרטיים חלפו ללא סיקור נרחב בחודשיה הראשונים של המלחמה, תשומת הלב התקשורתית וזו הבין-לאומית הופנתה אליהם באוגוסט במידה רבה יותר, אולי בשל חומרתם של כמה מן המקרים.

אשר למבצע רחב-ההיקף של צה"ל בצפון הגדה המערבית, דראע'מה מציין כי "קבוצות החמושים צמחו אמנם בחלק זה של הגדה המערבית מ-2022, אך מאז 7 באוקטובר הן גדלו משמעותית." העיתונאי עמאד אבו-עואד טוען כי המצב באזור הוא תוצאה ישירה של המדיניות הישראלית, השואפת להחליש את הרשות הפלסטינית "באמצעות סגירה של נתיב המשא ומתן בדרכי שלום והרחבה מוגברת של ההתנחלויות. הדבר מביא לתסכול בקרב הדור החדש, ובמיוחד במחנות הפליטים העניים שבצפון הגדה." הרשות הפלסטינית נתפסת כמי שמאבדת בהדרגה את השליטה בצפון הגדה לטובת הג'האד האיסלאמי וארגונים קיצוניים אחרים. יותר מ-20 פלסטינים נהרגו עד כה במבצע של צה"ל.

ערכו של הפרמטר "אלימות מתנחלים" עולה החודש מ-9.0 ל-9.5.

מתיחות אזורית, עסקה להפסקת אש והצעת הרשות הפלסטינית לעזה שלאחר המלחמה

שחקנים גלובליים ואזוריים עסקו במהלך אוגוסט בניסיונות מדיניים בלתי-פוסקים להרגעת המתיחות ולמניעת מלחמה כוללת בין ישראל ובין איראן וחזבאללה בעקבות חיסולו בטהראן של מנהיג חמאס, אסמעיל הניה. את ירי הרקטות והטילים ההדדי ב-25 באוגוסט, שהיה עצים אך קצר, מסגרו חזבאללה וישראל כהצלחה אסטרטגית. הן חזבאללה, הן ישראל, נעצרו שוב כפסע מן ההתלקחות האזורית שחזו מדינאים, פקידים בכירים ואנשי תקשורת. מתווכות מרכזיות, ובכללן ארצות הברית, רואות בעסקה להפסקת אש תמורת שחרור חטופים האמצעי הטוב ביותר, ואולי היחיד, להימנעות ממלחמה אזורית רחבה יותר, בשעה שבכירים איראנים מאותתים כי ימתנו את תגובתם להתנקשות בהניה אם יושג הסכם.

אף על פי כן, חמאס וישראל ממשיכים להחזיק בעמדות בלתי-מתפשרות בנוגע לעסקה, ובמיוחד בכל הקשור בנסיגת צה"ל מציר פילדלפי. הד נוסף לעמדה עיקשת זו נשמע לאחר הידיעה על רציחתם של שישה חטופים ישראלים נוספים בעזה, כאשר שני הצדדים האשימו שוב זה את זה בחוסר היכולת להגיע להסכם. בדיווחים מישיבת הקבינט, אשר התקיימה לאחרונה ועסקה בנושא, צוטט שר הביטחון גלנט באומרו כי החלטת הקבינט לשמר את הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי שקולה לוויתור על אחת ממטרות המלחמה העיקריות והמוצהרות של ישראל: החזרת החטופים בחיים.

הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, הודיע במהלך ביקורו החודש בתורכיה על כוונתו לבקר ברצועת עזה להבעת סולידריות עם הפלסטינים בעזה. ביקור כזה יהווה סמל לאחדות הפלסטינית ולעניינה של הרשות הפלסטינית בזכייה בלגיטימציה מחודשת ברצועת עזה ובהשבת סמכותה בה. עם זאת, הדבר ידרוש תיאום עם ישראל ועם חמאס. לדברי העיתונאי הפלסטיני מוחמד יונס "דרישה זו מצביעה על כך שהרשות הפלסטינית מעלה הצעה חדשה לחזרה לעזה, בעזרת הקהילה הבין-לאומית, בתום המלחמה ההרסנית הזו". לדברי ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית לשעבר, תת-אלוף במיל' אילן פז, הדרישה צפויה להישאר ברובד הסמלי והשאפתני לנוכח המכשולים המדיניים, הביטחוניים והבירוקרטיים הניצבים בפני ביקור כזה. ישנן שלוש דרכים אפשריות לביקור של אבו-מאזן ברצועה: טיסה ישירה במסוק מירדן לעזה, הגעה דרך מצרים ומעבר רפיח, או הגעה ממעבר גבול ישראלי. כל האפשרויות יחייבו תיאום כלשהו עם ישראל, ולא ברור מה תהיה תמונת המתווכים וסידורי הביטחון של ביקור כזה. טרם נקבע מועד לביקור.

נוסף על מניעת מלחמה אזורית רחבה יותר, שחקנים בין-לאומיים תופסים את עסקת הפסקת האש תמורת החזרת חטופים כפתח לתהליך מדיני רחב יותר אשר יוכל, עם הזמן, להחזיר את נוכחותה של הרשות הפלסטינית בעזה ואת הלגיטימציה שלה שם, ולהציע בכך דרך ממשית ויעילה להתקדמות לעבר תהליך שלום כולל.

בצל הדשדוש בשיחות על עסקה, שתכלול הפסקת אש תמורת החזרת חטופים, ערכו של הפרמטר "מגעים רשמיים בין ישראל לבין הפלסטינים" יורד מ-2.5 ל-2.0 החודש.

איזה סטטוס-קוו?

השר בן גביר התלווה החודש לקבוצת יהודים ישראלים, אשר תועדו משתחווים במתחם הר הבית/אל-אקצא בתשעה באב. לצד הקבוצה בלטה נוכחותם של שוטרים אדישים. בן גביר הודיע לעיתונות באירוע זה כי "המדיניות שלנו היא לאפשר תפילה". מדובר בהפרה מפורשת של הסטטוס-קוו, אשר אילצה את לשכת ראש הממשלה לפרסם הודעת הכחשה. בהמשך החודש הקצין בן גביר את דבריו אף יותר, כאשר אמר כי התרה של תפילת יהודים במתחם היא כעת מדיניות. השר הכיר בכמה מגבלות בנושא, וציין כי "אילו יכולתי לעשות כרצוני", היה מקים בית כנסת באל-אקצא. דברים אלה גררו סבב גינויים מהעולם הערבי, והכחשה שגרתית נוספת, שפרסמה לשכת ראש הממשלה, לכל שינוי בסטטוס-קוו. חברי כנסת מהאופוזיציה ניצלו את האירוע כדי להצביע על חוסר השליטה של נתניהו בשותפיו הקיצוניים ביותר לקואליציה.

מייסד "ירושלים דלמטה", דניאל זיידמן, מציין כי אין כל חדש בתופעה של תפילת יהודים במקום, אך סבור כי גישתו של בן גביר והנימה הגלויה והמפורשת בדבריו סימנו שינוי: "הסטטוס-קוו נשחק כבר שנים. מה שהחל בהעלמת עין של המשטרה מתפילת יהודים, הפך כעת ממוסד וגלוי. זה לא חדש. מה שחדש הוא המידה שבה הדבר מודגש בפומבי על ידי אדם בעל סמכות." אשר לדברים שאמר בן גביר על רצונו להקים בית כנסת באתר, מזהיר המומחה לענייני ירושלים כי לא ניתן לפטור אמירה זו כלא רלוונטית, וכי לא ניתן להוציא אותה מכל הקשר מציאותי: "אני חושב שבניית בית כנסת שם היא תרחיש קלוש בעליל. מצריך למצות מבין הדברים את מה שקורה בפועל, ולהפריד בינו ובין מה שנאמר בהגזמה ומה שמסתמן כשמועה חסרת-אחריות. עם זאת, מה שמייחד
את הנושא הזה הוא ההבנה כי די בו כדי להצית מלחמה אזורית." זיידמן מתייחס בביטול גם להודעת ההכחשה של ראש הממשלה בנוגע לשינויים בסטטוס-קוו: "כל זה קורה בידיעתו ובהסכמתו של נתניהו".

מעשיו והתבטאויותיו השנויות במחלוקת של בן גביר הדגישו גם את הפיצולים בקואליציה עצמה בנושא הר הבית. בהקשר זה רמז חבר הכנסת משה גפני מסיעת "יהדות התורה" כי הדברים גורמים למפלגתו לשקול מחדש את חברותה בקואליציה. לאחר התפילה היהודית המתוקשרת במתחם אל-אקצא, גורמים חרדים עשו מאמץ הסברתי נדיר בשפה הערבית כדי לגנות את קריאות התיגר על הסטטוס-קוו ולקבוע כי עלייתם של יהודים להר הבית/אל-אקצא אסורה הלכתית. אף שאין ציפייה ממשית שנושא זה יביא להתפרקות הקואליציה, מדובר בדוגמה מובהקת לכוחה המופרז של קבוצה קטנה, קיצונית וחריגה בעיצובה של מדיניות הממשלה, חרף התנגדותו וחששותיו של המיינסטרים הישראלי.

ערכו של הפרמטר "ירושלים – המקומות הקדושים" יורד מ-6.0 ל-4.5 החודש בשל שחיקת הסטטוס-קוו
באל-אקצא/הר הבית.

דעת הקהל: תושבי עזה נגד חמאס, והישראלים בעד פתרונות פרגמטיים

בדוח, שפרסם צה"ל בסוף החודש, נקבע כי חמאס זייפה את תוצאותיהם של סקרי דעת קהל, שערכה חברת הסקרים הפלסטינית המכובדת PCPSR (המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים) בראשות ד"ר חליל שיקאקי. הזיוף נועד להצביע על שיעורי תמיכה גבוהים יותר באלימות, במתקפת 7 באוקטובר ובחמאס עצמה בקרב הציבור העזתי. בדוח נטען כי בהתאם לתוצאות האמת, שיעור התמיכה של תושבי הרצועה בהחלטת חמאס לתקוף את ישראל ב-7 באוקטובר עמד על 31% (בעוד התוצאה אשר דווחה במקור במארס הייתה 71%), ושיעור שביעות הרצון של תושבי הרצועה מפעולות חמאס במלחמה היה 32% (בשעה שהתוצאה המדווחת הייתה 62%). הדוח מטיל ספק בהנחות קודמות אשר לשיעורי תמיכה גבוהים של תושבי הרצועה בחמאס לאורך המלחמה. שיעורי תמיכה אלה מהווים נדבך מרכזי בנרטיבים של חמאס ושל הימין הקיצוני בישראל כאחד. הסוקר, ד"ר ח'ליל שקאקי, דחה את הדוח וכינה אותו "קרב על נרטיבים" בין הצבא ובין חמאס. בדוח הצה"לי הובהר כי לא הייתה קנוניה מכוונת של מרכז PSR ברמאללה עם חמאס.

בסקר דעת קהל ישראלי מטעם "יוזמת ז'נבה", שאותו ערך מכון "מדגם" החודש, נמצא כי החברה הישראלית מעדיפה עדיין את פתרון שתי המדינות על פני כל חלופה אחרת לסיום הסכסוך: 37.2% מעדיפים שתי מדינות, נתון המשקף עלייה קלה מאז הסקר האחרון מטעם "יוזמת ז'נבה", שנערך בינואר, לצד המשכיות של גרעין התמיכה בשתי מדינות במיינסטרים. שיעורי ההסכמה עם החלופות האחרות, "אף אחד מהנ"ל" ו"לא יודע/ת" (המסתכמים ב-35.7%), מצביעים על כך שאין פתרון פרגמטי אחר, שהתמיכה הציבורית בו מתקרבת לתמיכה בפרדיגמת שתי המדינות.
עוד נמצא כי הציבור הישראלי מעדיף את תוכנית ביידן (39%), הכוללת נוכחות בין-לאומית זמנית בעזה, נורמליזציה עם ערב הסעודית והתקדמות לקראת פתרון של שתי מדינות, על פני שליטה ישראלית מלאה ובלתי-מוגבלת בעזה (31%) או שליטה צבאית ישראלית לצד מנהל אזרחי פלסטיני (17%).
רוב הציבור הישראלי (54.1%) מסכים כי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה הגבירו את דחיפות ההגעה לפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני (36.4% חלקו על כך).

ערכו של פרמטר דעת הקהל במדד עולה החודש מ-4.44 ל-4.63.

התפתחויות בין-לאומיות

ז'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, הודיע כי יפעל להטלת סנקציות של האיחוד נגד שרים ישראלים קיצוניים בגין דברי שטנה ובשל הסתה לביצוע פשעי מלחמה. אף שכוונה זו סוכלה, בגלל הצורך בתמיכת כל 27 חברות האיחוד, ייתכן שבעתיד מדינות בודדות, החברות באיחוד, יטילו סנקציות כאלה. עוד מאותת הצעד על תסכול הולך וגובר באירופה מן ההשפעה הגוברת של שרים קיצוניים על מדיניות ממשלת ישראל.

בוועידת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, הציגה סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות קמלה האריס, את עמדתה בנוגע למלחמה בעזה, ולצד הדגשת הצורך בשמירה על ביטחון ישראל, הביעה גם תמיכה בזכויות העם הפלחסטינים ובצורך לשים קץ לסבלם. בדבריה אין חריגה בולטת ממדיניות הנשיא ביידן. בתגובה לשמועות ולטענות בנוגע לאחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת במפלגה הדמוקרטית כעת, אחד מיועציה הבכירים של האריס שב ואישר כי היא אינה תומכת באמברגו נשק על ישראל.

ישראל ביטלה את מעמדם הדיפלומטי של דיפלומטים נורבגים, אשר ייצגו את נורווגיה מול הרשות הפלסטינית. צעד הענישה בא בתגובה להכרתה של נורבגיה במדינה פלסטינית.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות