שוב מנסים את דרך המלחמות

בעוד הציפיה להסלמה אזורית מתעצמת, המלחמה בעזה ובחזיתות אחרות נמשכה ביולי, ומניין ההרוגים בה עלה ליותר מ־39 אלף פלסטינים וליותר מ־1,600 ישראלים. רק בשבוע האחרון נהרגו במג'דל שמס 12 ילדים מרקטה ששיגר חיזבאללה, ונרשמה הפצצה מכוונת של מאגר המים ברפיח - אירועים המהווים תזכורת כואבת לפגיעה הקשה באזרחים בעימות הנוכחי.

החודש חלו התפתחויות ביטחוניות, בינלאומיות, מדיניות ומשפטיות משמעותיות לצד התפתחויות של ממש בשטח, אשר השפיעו על מדד שתי המדינות. בין היתר, בלט במהלך יולי פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנוגע למעמד הנוכחות הישראלית בשטחים.

ערכו של מדד שתי המדינות עלה ביולי ב-0.4%, מ-5.01 ל-5.03.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בדבר הכיבוש:

בית הדין הבין-לאומי לצדק פרסם החודש חוותדעת מייעצת בנוגע למעמדו המשפטי של הכיבוש הישראלי המתמשך בשטחים הפלסטיניים. חוות הדעת קובעת כי "מדיניות ההתנחלות של ישראל, מעשי הסיפוח שלה והחקיקה והצעדים המפלים הקשורים בכך" מהווים כולם הפרה של המשפט הבין-לאומי. עוד קובעת חוות הדעת כי נוסף על הסיפוח דה-יורה של מזרח ירושלים, מדיניותה של ישראל וצעדיה הביאו עד כה לסיפוח למעשה של שטחי C. בית הדין פוסק כי על ישראל מוטלת החובה לסיים את כיבוש השטחים "מהר ככל הניתן", לעצור את מפעל ההתנחלויות, לבטל צעדים מפלים ולספק פיצויים לפלסטינים, אשר נפגעו מן המעשים שאותם מגדיר בית הדין בלתי חוקיים. כמו כן, בית הדין קבע כי מוטלת על האו"ם ועל כל המדינות חובה משפטית שלא להכיר בנוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים או לסייע בשימור נוכחות זו.

חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק אינה מחייבת ולא כרוכים בה צעדי אכיפה. עם זאת, יש לה משקל משמעותי בקרב מדינות רבות בעולם, והיא צפויה להביא לבחינה מחודשת של מדיניות, לרבות ידידות ישראל, בכל הנוגע למכלול היחסים הבילטרליים.

עו"ד טליה ששון, מומחית למשפט וחברה מובילה ב"יוזמת ז'נבה", מחלקת את ההשלכות האפשריות של חוות הדעת המייעצת ל"השלכות רשמיות ולא רשמיות". אף שששון מכירה בכך שחוות הדעת "חסרת שיניים לכאורה", היא צופה כי יבואו בעקבותיה שחקניות, אשר ידרשו החלטה מחייבת וניתנת לאכיפה במועצת הביטחון של האו"ם בדבר הגבלת הכיבוש הישראלי או סיומו, לצד דיונים והחלטות בעצרת הכללית של האו"ם.

לדברי ששון, "ארצות הברית עשויה להפעיל את זכות הווטו שלה נגד החלטת מועצת הביטחון". אף על פי כן, היא מזהירה את הישראלים מפני ההנחה האוטומטית, ללא קשר לזהות היושב/ת בבית הלבן, כי יוטל וטו אמריקני על כל החלטה של מועצת הביטחון, כאשר הנושא יובא לידיעת המועצה.

מעבר למועצת הביטחון של האו"ם ולעצרת הכללית של האו"ם, חוות הדעת עשויה להביא להכרה של מדינות נוספות במדינה פלסטינית, וסביר להניח כי מדינות יקבלו בעקבותיה החלטות משפטיות, אשר ישפיעו על שיתוף הפעולה הבילטרלי עם ישראל במגוון נושאים, לרבות משלוחי נשק וסיוע צבאי. חוות הדעת עשויה להשפיע גם על הליכים משפטיים בין-לאומיים אחרים, כגון הדיון שמנהל בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד מנהיגים ישראלים וראשי חמאס. כך, למשל, ממשלת בריטניה החדשה הסירה לאחרונה את התנגדותה לצווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד נתניהו וגלנט, וזאת מטעמים הנוגעים לכיבוד המשפט הבין-לאומי. חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק עשויה אף להשפיע על שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחומים כמו מסחר, אקדמיה, ספורט, אומנות ועוד, היות שאחת ההשלכות של הסיפוח דה-פקטו, אשר צוינה בחוות הדעת, הינה הקושי לקבוע איזה סוג של שיתוף פעולה עלול לסייע להמשך הנוכחות הישראלית בשטחים.

שלושה משופטיו של בית הדין הבין-לאומי לצדק, אשר הסתייגו מכמה מן הנקודות אשר הובאו בחוות הדעת המייעצת, ציינו בהסבר להסתייגותם כי הם "מצירים על כך שחוות הדעת לא קבעה כי הן ישראל והן פלסטין מחויבות לחדש ללא כל דיחוי את המשא ומתן הישיר על הסדר קבע ל'פתרון של שתי מדינות', שיתבסס על מסגרת המשא ומתן שהוגדרה בהסכמי אוסלו ובהחלטות הרלוונטיות לנושא זה במועצת הביטחון." זוהי גם הביקורת העיקרית של ארצות הברית על חוות הדעת, שאותה תופסים האמריקנים כמהלך חד-צדדי, אשר עלול לפגוע במשא ומתן עתידי בין הצדדים.

עו"ד ששון מציינת כי המערך הפוליטי הנוכחי מחליש במידת מה את הדגש על המושם על התנעה של משא ומתן. לדבריה, ממשלת ישראל הנוכחית "אינה מגלה רצון להגיע להסדר עם הפלסטינים. הדבר משקף רצון בלתי מתפשר לשלוט בשטח כולו. בית הדין הבין-לאומי לצדק אינו מסוגל לעצור זאת, וההשלכות של חוות הדעת לא תתבהרנה בן לילה. עם זאת, יהיה להן משקל משמעותי."

האיחוד האירופי וארצות הברית הרחיבו החודש את רשימת הסנקציות שלהם נגד יחידים וארגונים בהתנחלויות, המעורבים במעשי אלימות. לפי שעה, יפן ואוסטרליה הן המדינות האחרונות אשר הטילו סנקציות כאלה, והן נוספות לרשימה הולכת ומתארכת של מדינות שכבר עשו זאת. הרשימה מעבה את הלחץ הבין-לאומי הבלתי פוסק על ישראל ומגבירה את חוסר האמון כלפיה בכל הנוגע לאופן שבו היא מטפלת בסוגיית אלימות המתנחלים בגדה המערבית.

ששון מסבירה כי "אנו חווים כבר אפקט דומינו של צעדים בין-לאומיים וסנקציות, וכל זאת עוד לפני שהמדינות לקחו בחשבון את משמעותה של חוות הדעת שפרסם בית הדין הבין-לאומי לצדק."

עקב חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין-לאומי לצדק, עולה ערכו של פרמטר הלוחמה המשפטית החודש מ-7.1 ל-8.5.

ישראל-ארה"ב: דיבורים בקונגרס ומתח ביחסים

ראש הממשלה נתניהו נסע בסוף יולי לארצות הברית כדי לנאום בפני שני בתי הקונגרס, ולקיים פגישות עם ההנהגה האמריקנית. על רקע נסיעתו הופיעו כותרות אופטימיות יותר בנוגע להיתכנות ההגעה להסכם הפסקת אש שיכלול שחרור חטופים, וזאת למרות הקצב האיטי והמסרים המבלבלים המאפיינים את המשא ומתן. בימים האחרונים האשים חמאס את נתניהו בטרפוד המשא ומתן באמצעות הוספה של תנאים חדשים לעסקה המוצעת. בעוד לשכת ראש הממשלה הכחישה את טענת חמאס, התבטאויות ביקורתיות של שר הביטחון גלנט ושל בעלי עניין ישראלים אחרים אישרו כי נתניהו ביצע תיקונים בעסקה. עד כה נמנע הממשל האמריקאי מלייחס בפומבי, לממשלת ישראל, את האחריות לכישלון בהשגת עסקה. אם התסכול ביחס להנהגה הישראלית והמתחים עימה יגברו אף יותר, עלולה הימנעות זו של הממשל האמריקני להיפסק.

בנאומו של נתניהו בגבעת הקפיטול הוזכרו היתרונות של חזית אזורית אחידה נגד השפעתה המתפשטת של איראן.
למרות זאת, בשל חוסר יכולתו הפוליטית של נתניהו לתמוך באפשרות כלשהי של תהליך מדיני עם הפלסטינים, נסגר למעשה החלון הנוכחי להשגת הסכם נורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית, בתיווך אמריקני, טרם הבחירות בארצות הברית. החזון, שתיאר נתניהו ביחס לעזה ולמזרח התיכון כולו, לא כלל אזכור של הגדה המערבית או של תוכנית מדינית כלשהי בנוגע לעתיד היחסים בין ישראל לבין הפלסטינים. הסעודים ושחקנים אחרים באזור הבהירו כי ללא זיקה והתקדמות לעבר מדינה פלסטינית, לא תהיה מעורבות של מדינות האזור בעתידה של עזה, אף שבכירים ביטחוניים ומדיניים בישראל רואים במעורבות אזורית זו מרכיב קריטי ליציבות עתידית.

נאום נתניהו נתפס בסך הכול בחיוב בישראל, מאחר שהדגיש כמה צודקת הייתה היציאה למלחמה וכמה צודקת הלחימה עצמה. הביקורת על הנאום התמקדה בדברי תעמולה ששילב נתניהו ולא באופיו הפרגמטי של הנאום, שעסקת החטופים לא צוינה בו כלל, ושעשרות אלפי המפונים בישראל, אשר ממשיכים לשהות הרחק מבתיהם, הוזכרו בו רק בקצרה.

כמחצית מן הצירים הדדמוקרטים בקונגרס החרימו את הנאום, וגם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, סגנית הנשיא קמלה האריס, נעדרה ממנו. אף שאנשי האריס התעקשו כי אי-השתתפותה נובעת ממחויבות קודמת, מקורות רבים בתקשורת הציגו זאת כסימן נוסף לעמדתה של סגנית הנשיא, הכוללת ביקורת גלויה יותר מזו של ביידן ביחס להמשך המלחמה מצד ישראל ולטיפול בסוגיות הומניטריות בעזה.

האריס, ביידן וטראמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות, נפגשו כולם עם נתניהו בימים שלאחר הנאום. מסרי השלושה טרם הפגישות עם נתניהו היו אחידים בנקודה מרכזית אחת: הצורך לסיים במהירות את המלחמה בעזה. ביידן והאריס לחצו לאשר את עסקת החטופים, ואילו טראמפ הדגיש את מחיר הפגיעה התדמיתית שמשלמת ישראל בהישאבות ללחימה. ברשתות החברתיות שיתף טראמפ מכתב מהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אשר גינה את ניסיון ההתנקשות בו, לצד תגובה קצרה אך חמימה בכתב ידו, שבה הודה לעבאס. לכך הוסיף טראמפ מסר לקהלו הרחב, המאשר כי הוא רואה עצמו מנהיג ש"יכונן שלום במזרח התיכון".

ערכם של הפרמטרים הבין-לאומיים נותר ללא שינוי החודש.

הפוליטיקה הפלסטינית: אחדות ומתחים

הפלגים הפלסטיניים חתמו בפגישה בבייג'ינג על הסכם להקמתה של ממשלה מקצועית שתנהל את רצועת עזה. הצהרה זו הייתה לכאורה צעד לקראת פיוס בין פתח לבין חמאס. פרט לאיתות על מעורבותם הגוברת של הסינים במאמצי התיווך במזרח התיכון, ההצהרה דגישה את הפער המשמעותי שבין הזרם המרכזי בעמדה הישראלית, השולל מכול וכול את חמאס כנוטלת חלק בשלטון ברצועת עזה שלאחר המלחמה (ועל אחת כמה וכמה בשאר השטחים הפלסטיניים), לבין ההנחה הפלסטינית הרווחת כי יידרש הסדר אחדות כלשהו משיקולים פוליטיים ופרגמטיים. ההצהרה, שלא נכללו בה פרטים או לוח זמנים, לא הצליחה לשנות את הסלידה בין הפלגים, המאפיינת את הפוליטיקה הפנים-פלסטינית, ואת החסמים הניצבים בפני יישום של פיוס פנים-פלסטיני.

בכיר אש"ף, אחמד מג'דלאני, מביע סקפטיות אשר ליישום ההצהרה בעת הנוכחית: "לעסקה כזאת לא תהיה, לדעתי, הזדמנות לקרום עור וגידים לפני סיום המלחמה בעזה." מגד'לאני מוסיף כי "גם מנהיגי פת"ח וגם מנהיגי חמאס ממתינים לסיום המלחמה כדי לקבוע את תפקידם ביום שאחרי. אי לכך, ההצהרה בבייג'ינג מהווה תרגיל לעתיד שאחרי המלחמה, עתיד שכל כוח פוליטי, בין שמדובר בחמאס ובין שמדובר בנשיא עבאס, יראה בו הזדמנות".

הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה, מציין כי "הנשיא עבאס לא בירך על ההסכם. ישנו חשש מתגובה ישראלית חזקה אפשרית לממשלת אחדות לאומית בתמיכת חמאס, גם אם לא תהיה לחמאס נציגות ישירה בממשלה זו".

מוקדם יותר החודש הטיל נשיא הרשות הפלסטינית עבאס, באופן פומבי ומפורש, את האחריות להידרדרות המצב ברצועת עזה על חמאס. התבטאות זו נרשמה לאחר שישראל תקפה את מוחמד דף, המנהיג הצבאי של חמאס. בכירים ברשות הפלסטינית מתחו ביקורת על הטקטיקה של "הסתתרות בין תושבים", שאותה מאמץ חמאס, כטקטיקה שמבטיחה נפגעים רבים בקרב בלתי מעורבים במלחמה המתמשכת עם ישראל.

שם ישן צץ מחדש במסגרת הספקולציות הנמשכות בנוגע לניהול עזה לאחר המלחמה: "וול סטריט ג'ורנל" וכלי תקשורת אחרים העלו את מוחמד דחלאן כאופציה בהקשר זה. דחלאן, הנהנה מקשרים בעזה ובישראל, נתפס כשחקן שיוכל להיות מקובל על כל שחקני המפתח שמחוץ לרשות הפלסטינית. עם זאת, דחלאן פרסם במהירות, באנגלית ובערבית, הכחשה ברשתות החברתיות של כל כוונה למלא את הוואקום השלטוני, ודחה "כל בחירה שאינה מתקבלת על בסיס הבנות לאומיות פלסטיניות."

ד"ר סופיאן אבו זיידה, חוקר ושר לשעבר עם קשרים הדוקים עם דחלאן, מציין כי הבעיה בפרסום הינה ההשלכה שלו על ממשל פלסטיני נפרד לגדה המערבית ולעזה: "מוחמד דחלאן הבהיר כי הוא מעדיף הקמה של ממשלת אחדות לאומית פלסטינית, שתנהל את הגדה המערבית ואת עזה גם יחד ביום שאחרי," תוך התנגדות לכל הסדר שעלול להעמיק את ההפרדה בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית. אבו זיידה ממשיך וטוען כי "הצעות אלה הגיעו מישראל, והן משקפות את התוכנית הישראלית לפגיעה בכל אפשרות לפתרון של שתי מדינות בעתיד, באמצעות ניתוק לצמיתות של עזה מהגדה המערבית״.

ערכו של פרמטר היחסים בין פתח לבין חמאס עולה החודש מ-3.0 ל-3.5, ואילו ערכו של פרמטר הקשרים בין הגדה המערבית לבין עזה עולה החודש מ-6.5 ל-7.0.

הסיפוח נמשך:

שר האוצר סמוטריץ' המשיך החודש להפעיל את סמכויותיו המורחבות במשרד הביטחון. ב-18 ביולי העביר פיקוד המרכז, באופן חד-צדדי ובניגוד להסכמי אוסלו, סמכויות מנהל אזרחי הקשורות באכיפה, בתכנון ובבנייה של 167,000 דונם בשטח B מהרשות הפלסטינית אל המנהל האזרחי שבאחריות סמוטריץ'. "שלום עכשיו" טוענת כי המניע למהלך הוא הרחבה של הריסת מבנים ובתים פלסטיניים בידי ישראל, אל מעבר לשטח סי ולתוך שטח בי. 66 דונם בגדה המערבית הוכרזו אדמות מדינה כדי להיערך להכשרתו הרשמית של המאחז אביתר. בתמיכת הקואליציה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק, המאפשרת לרשות העתיקות לפעול בגדה המערבית. כאשר יעבור החוק, שהונח לדיון מוקדם על שולחן הכנסת, הוא יכרסם אף יותר בהבחנה שעושה המשפט בישראל בין ישראל הריבונית לבין השטחים. בתוך כך, ממשיכים העימותים האלימים בין חיילים ומתנחלים לבין פלסטינים בגדה המערבית הגורמים לנפגעים רבים. אמנם מספר הנפגעים בעזה מאפיל על מספר הנפגעים בעימותים שבגדה, אך עימותים אלה תורמים למתיחות מוגברת ולתחושה של חוסר תקווה. אלוף פיקוד המרכז היוצא, יהודה פוקס, התמקד בנאום הפרישה שלו באלימות המתנחלים הגוברת.

הדוח החדש של "שלום עכשיו" מספק רשימה מקיפה של צעדים לקראת סיפוח מואץ, אשר נעשו מתחילת המלחמה. עם הצעדים נמנעים בנייה והכשרה של מאחזים, הרחבת תשתיות, תכנון התנחלויות חדשות בחברון ובמקומות אחרים, הקצאות מסיביות של תקציבים, אלימות מתנחלים מתועדת נגד פלסטינים ועוד.

השר איתמר בן גביר ביקר החודש במתחם הר הבית/אל-אקצא, ועורר זעם וגינויים מצד בנות ברית ערביות, ביקורת מצד שותפות לקואליציה, אשר ראו בהתנהגותו חסרת אחריות, וכן התנגדות בכנסת. עוד גרר הביקור השמעה של מה שהפך כבר פזמון חוזר מצד לשכת ראש הממשלה, המאשרת כי הסטטוס-קוו במקום הקדוש נמשך, למרות הצהרותיו ומעשיו של בן גביר, המספקים שפע של ראיות לכך שתיאור זה אינו מדויק.

ערכו של הפרמטר (ההפוך), המודד את המשפט הישראלי בגדה המערבית, יורד החודש מ-2 ל-1.5, וזאת בשל הצעדים המשפטיים לביסוס הסיפוח ולמחיקה של הבחנה משפטית בין ישראל הריבונית לבין השטחים הכבושים.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות