מתנחלים, מספחים, ואז מתפלאים

בחסות הלחימה המתמשכת בעזה וההסלמה בגבול הצפון, גם ממזרח נפתחת הרעה. בחודש האחרון ננקטו מספר צעדים דרמטיים המהווים למעשה סיפוח בפועל של השטח על 3 מיליוני הפלסטינים הגרים בו.

מדיניות השר סמוטריץ', מתורגמת לנהלים חדשים ולשינויים בשטח ומיושמת ללא דיון ציבורי, בניגוד לדעת מערכת הביטחון.

העברת סמכויות שלטוניות בגדה מהצבא לגורם אזרחי הכפוף לשר סמוטריץ', לצד הרחבה משמעותית של ההתנחלויות והחרפה באלימות המתנחלים - מייצרים חבית חומר נפץ בחזית הביטחונית, המדינית והמשפטית. הציבור הפלסטיני חש על בשרו את הצעדים האלה והייאוש הגובר, לצד היעדר תקווה לתהליך מדיני, עלול להביא להתפתחויות שליליות.

לאור השינוי המשפטי בגדה המערבית ומגמות מדאיגות בדעת הקהל, יורד מדד שתי המדינות ביוני ב-3%, מ-5.16 ל-5.01.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

גבולות מטושטשים: סיפוח

החודש, בשעה שעיני העולם נשואות למצב בעזה ולאיום ההולך וגובר של מלחמה כוללת בצפון בין ישראל לחיזבאללה, פוליטיקאים מן הימין הקיצוני ניצלו את הכאוס המדיני, הבטחוני והפוליטי לצורך ביצוע שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לניהול הגדה המערבית.

שנה וחצי לאחר הקמת הממשלה מומשו סעיפי ההסכם הקואליציוני בין נתניהו למפלגת "הציונות הדתית" כאשר סמכויות ניהול שונות של החיים האזרחיים בגדה המערבית הועברו ממתאם פעולות הממשלה בשטחים (המתפ"ש), שהינו גוף צבאי הכפוף למטה הכללי של צה"ל, למחלקה במשרד הביטחון שתהיה תחת אחריותו הישירה של השר בצלאל סמוטריץ' (המשמש גם כשר נוסף במשרד הביטחון, יחד עם תפקידו כשר האוצר). הסמכויות שהועברו למחלקה של סמוטריץ' כוללות שליטה בעסקאות מקרקעין, רכוש ממשלתי, הסדרי קרקע ומים, הגנה על מקומות קדושים, חוקי יערנות, תיירות, רחצה ציבורית, תכנון ערים, כפרים ובנייה, כמה תהליכי רישום מקרקעין וניהול של המועצות האזוריות. בנוסף, וכחלק בלתי נפרד מן הרפורמה המשפטית והשתלטות השרים על מערך היעוץ המשפטי, נקבע כי במחלקה יועסקו יועצים משפטיים אזרחיים על עף העובדה שהשטח נתון בתפיסה צבאית על ידי ישראל.

ליאור עמיחי, מנכ"ל שלום עכשיו המפעילה תוכנית מעקב אחר ההתנחלויות, מסביר כי הסמכויות החדשות שהועברו למחלקה של סמוטריץ' מעבירות לידיו את השליטה על "כל מה שקשור במתנחלים, אדמות ואכיפה". מבחינת ההשלכות בשטח, עמיחי צופה "עוד הריסות רבות של בנייה פלסטינית, הכשרה רטרואקטיבית של מאחזים בלתי חוקיים ואישורים של הרבה יותר יחידות דיור בהתנחלויות. כל הדברים האלה התרחשו בעבר - אבל עכשיו בעצם אין מגבלות מערכתיות שימנעו מאף אחד מהם להתרחש".

לשינויים הללו ישנן משמעויות משפטיות מרחיקות לכת – העברת הסמכות מגוף צבאי למחלקה במשרד אזרחי יוצרת שתי מערכות נפרדות למתנחלים ישראלים שיהיו כפופים לרשות אזרחית, ולפלסטינים תושבי הגדה המערבית שימשיכו לחיות תחת שלטון צבאי (וזאת אף מבלי לקחת בחשבון את מי שיעמוד בראש המחלקה, השקפת עולמו ותוכניותיו). העובדה כי יועצים משפטיים אזרחיים יעסקו בענייני חלק מן האוכלוסייה (יהודים) ויועצים משפטיים צבאיים יעסקו בענייני מרבית האוכלוסייה הנותרת (האוכלוסייה הלא יהודית בשטח), מחמירה את משמעותה של מדיניות ההפרדה שבין האוכלוסיות: בעוד היועצים המשפטיים הצבאיים ימשיכו לעסוק בנושאים הקשורים לפלסטינים ולביטחון המדינה, תוך התחשבות באילוצים של המשפט הבינלאומי, היועצים המשפטיים במחלקה החדשה של סמוטריץ' לא יפעלו תחת אותן הנחות והתחשבויות.

"זהו סיפוח דה יורה", טוען עמיחי. "זה מעוצב בצורה שמקשה על ההבנה. זו הסיבה שההקלטות שפרסמנו [בשלום עכשיו] היו כה חשובות".

בהקלטות הסודיות של סמוטריץ', שנחשפו בתקשורת, הוא מצהיר כי הצעדים להעברת הסמכויות מהצבא לתוך מחלקה במשרד הביטחון הכפופה אליו, יאפשרו למתנחלים לעקוף את המכשולים הפוליטיים והמשפטיים לסיפוח תוך יצירת "מערכת אזרחית נפרדת" לשליטה בשטחים. "עקיפת מכשולים פוליטיים", כמעט מיותר להסביר, פירושה כי מדובר במעשה הנעשה בהיחבא ובהסתר, תוך העמדת פנים כי מדובר בהליך מנהלי-פרוצדורלי בלבד של חלוקת סמכויות, וללא מתן דין וחשבון לציבור הישראלי או לקהילה הבינלאומית.

בנוסף, ביום 27.6 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני שורה של מהלכי עונשין כנגד הפלסטינים. בין צעדי הענישה: הכשרה רטרואקטיבית של חמישה מאחזים בלתי-חוקיים בגדה המערבית, סנקציות כנגד פקידי הרשות הפלסטינית ואכיפה ישראלית כנגד בנייה פלסטינית בשטח B. הצעד האחרון הוא הפרה ישירה של הסכמי אוסלו. מהלכים אלה נגד הרש"פ הוסברו על ידי סמוטריץ' (והתקשורת, שמיהרה לאמץ את הסבריו) כ"עונש" לרשות הפלסטינית בשל המפלות שסופגת המדיניות הישראלית בזירה הבינלאומית (ובהן ההכרה של מדינות נוספות במדינה פלסטינית וההליכים המתנהלים כנגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית המשפט הפלילי הבינ"ל).

פרמטר "החוק הישראלי" במדד יורד מ-5.8 נקודות ל-2.0, כתוצאה מהשינויים בחוק הישראלי בגדה המערבית והכשרת המאחזים הבלתי חוקיים.

קווים אדומים: עמדות גלובליות על הסכסוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח החודש בקמפיין ברשתות החברתיות כנגד הממשל האמריקני אשר לטענתו מעכב משלוחי נשק מארה"ב לישראל, והביא את המתיחות בין הממשל הישראלי לזה האמריקני לשפל חדש. תוצאה אחת הקמפיין כבר הצליח להשיג – ביטולה של פגישה חשובה בין בכירים אמריקנים וישראלים שהיו אמורים להיפגש בוושינגטון בנושאי איראן ולבנון. מסתבר שלא רק בירושלים יודעים "להעניש", אלא גם בוושינגטון. הקמפיין גם החריף את הפער הקיים ממילא בתוך הקבינט בין שר הביטחון יואב גלנט לנתניהו. גלנט הדגיש את החשיבות האסטרטגית של הקשר בין ישראל לארצות הברית וביקר את האופן שבו ראש הממשלה חשף בפומבי ואל מול כל העולם את המחלוקות שבין ישראל ובעלת בריתה הגדולה והחשובה ביותר.

ג'רמי יששכרוף, לשעבר סגן שגריר ישראל בארה"ב ומומחה ליחסי החוץ של ישראל, טען כי המתיחות בין נתניהו לביידן לא בהכרח תוביל לחוסר מוכנות אמריקאית לעמוד לצד ישראל במקרה של מלחמה כוללת עם חיזבאללה: "אם הלחימה בעזה תדעך, אם [הדיפלומט האמריקני עמוס] הוכשטיין יכול לשים על השולחן פרמטרים ששומרים על חיזבאללה וישראל ממלחמה כוללת, שישרתו את המטרהשל כולם, אם היא אכן תפרוץ, העמדה האמריקאית תהיה תלויה כיצד היא פרצה ומי אחראי. עמדת ארה"ב בדרך כלל תתמוך מאוד בישראל. האמריקנים מבינים בבירור את מהות האיום של חיזבאללה ואת מי הם משרתים, כלומר איראן".

יחד עם זאת, יששכרוף מזהיר מפני ההשפעה של נאום נתניהו בקונגרס ביולי על יחסי ישראל-ארה"ב: "אין דחיפות גבוהה יותר [לישראל] מאשר להחזיר למסלולה את השותפות האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל. אם נתניהו ילך לקונגרס ויגדיר תוכנית ברורה להוצאת החטופים בהקדם האפשרי ולהשגת אופקמדיני עם הפלסטינים, אז נוכל לחזור למסלול – ליחסים עם ארה"ב, עם אירופה, עם הסעודים, ולאופן שבו אנו מתמודדים עם האיום האסטרטגי הגדול ביותר [לישראל] בעתיד הנראה לעין, כלומר איראן. בשלב זה, נראה שהוא לא רוצה לעשות את זה".

עוד במישור היחסים הבינלאומיים: קנדה הצטרפה לאחרונה למגמה הולכת וגוברת של מדינות המטילות סנקציות נגד מתנחלים קיצוניים, כשהיא מכוונת את חיציה לתנועת ההתנחלות אמנה ולמנהיגת המתנחלים דניאלה וייס. סלובניה וארמניה הכירו לאחרונה גם הן במדינה הפלסטינית. אישורי בריטניה לייצוא נשק לישראל ירדו ב-95% מאז תחילת המלחמה, והגיעו לשפל של 13 שנה. בצרפת נאסר על חברות ונציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הנשק הגדולה והחשובה בעולם בשל המלחמה בעזה. למרות שהאיסור בוטל מאוחר יותר על ידי בית המשפט בצרפת, הרי שהיה זה מאוחר מדי והנזק כבר נעשה. סנקציות כלכליות ואקדמיות נגד חברות, מוסדות מדע ומחקר ויחידים ישראלים הולכות ומצטברות, בזמן שההתנגדות בדעת הקהל הבינלאומית להמשך הפעילות הצבאית הישראלית בעזה ללא תוכנית לסיום או אסטרטגיה רחבה יותר ליישוב הסכסוך, הולכת ומתחזקת. ואם לא די בזאת – כוונות לנקוט בסנקציות חריפות יותר, לרבות כאלו שיפגעו במנהיגי המתנחלים, מודלפות על ידי מדינות ידידותיות לישראל מתוך כוונה לאותת על הצפוי בעתיד.

אל מול סכנת הבידוד המתגברת והפגיעה החמורה ביחסי החוץ של ישראל תגובת הממשלה הינה הכשרה של חמישה מאחזים בגדה המערבית, סנקציות נוספות כנגד בכירי הרשות הפלסטינית והרחבת הבניה בהתנחלויות.

היום שאחרי: מי ישלוט בעזה?

לא רק בישראל תוהים לאן מועדות פניה של הממשלה הנוכחית והאם יש לה בכלל מדיניות סדורה בכל הנוגע ליום שאחרי המלחמה ולשאלה מי ישלוט ברצועת עזה. לדברי הפרשן הפלסטיני הבכיר מוחמד דראגמה: "בכירי חמאס אומרים כי התנועה אינה יכולה יותר לנהל את עזה בשל נטל השיקום הכבד והצרכים היומיומיים של העם. הם אומרים שהם פתוחים לרעיון שהרשות הפלסטינית תנהל את עזה על סמך הבנות ביניהם. לחמאס יש תוכנית ב', למקרה שהאפשרות הזו לא תעבוד, הכוללת מועצות מקומיות שמנהלות את היישובים שלהן עד להשגת הסכם לאומי". הרשות הפלסטינית הביעה עניין לנהל את שיקום הרצועה לאחר המלחמה, בשיתוף עם מוסדות בינלאומיים.

דראגמה הוסיף וציין כי "בכירים פלסטינים הן בעזה והן בגדה המערבית שללו אפשרות של ממשל מקומי בעזה בשליטה ישראלית. אף אחד לא מוכן או יעז לשתף פעולה עם הרשויות הישראליות".

התוכניות הפלסטיניות ליום שאחרי מניחות כי בכל מקרה תשמר רמה מסוימת של מעורבות חמאס בשלטון לאחר המלחמה. ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד, מהמתונים שבמנהיגים בצד הפלסטיני, קרא בפומבי לממשלת אחדות שתכלול גם את החמאס.

מנגד, בצמרת צה"ל מתגבר התסכול מהציפייה – שנטעה בציבור על ידי הדרג הפוליטי – לפיה ניתן לחסל את חמאס באמצעים צבאיים בלבד. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי אף האשים את אלו הטוענים שניתן להגיע לחיסול מוחלט של החמאס – המטרה המוצהרת של המלחמה הנוכחית – בכך שהם "זורים חול בעיני הציבור".

סקרים: דעת הקהל הפלסטינית

הסוקר הפלסטיני ד"ר חליל שיקאקי פרסם סקר דעת קהל חדש המציג מגמות ועמדות בחברה הפלסטינית (בגדה המערבית וברצועת עזה) הקשורים למלחמה, לאלימות, למו"מ ולסיום הרצוי לסכסוך. תוצאות הסקר מלמדות על התגברות התמיכה בחמאס (40%) ותמיכה של רוב הפלסטינים במאבק מזוין בישראל מתוך אמונה כי זהו האמצעי היעיל ביותר להקמת מדינה פלסטינית.

בשיחה עם צוות יוזמת ז'נבה ועם עיתונאים המשתתפים בתוכנית ההכשרה המדינית של היוזמה, ציין ד"ר שיקאקי כי למרות התמיכה המתגברת בחמאס, איש הפת"ח מרואן ברגותי ממשיך להיות המועמד הפופולרי ביותר מבין כל המועמדים לנשיאות, ואף גובר על יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ומועמד חמאס איסמעיל הנייה. ד"ר שיקאקי אף סקר את התמיכה במשא ומתן או באמצעים לא אלימים לסיום הסכסוך, לאורך השנים האחרונות. הוא הראה כי בספטמבר 2022 רוב הפלסטינים תמכו במשא ומתן עם ישראל או בהתנגדות לא אלימה כאמצעי הטוב ביותר להקמת מדינה פלסטינית (54% תמכו בצעדים אלו לעומת 41% שתמכו במאבק מזוין). שנה לאחר מכן תחת ממשלת נתניהו, המגמה הזו החלה להתהפך. לטענת ד"ר שיקאקי הנתונים הינם הפיכים, ואם יחל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים התמיכה במאבק מזויין תקטן שוב.

לפי סקר PSR (מכון הסקרים של ד"ר חליל שיקאקי), התמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני עומדת על 32% ביוני, בדומה לרמות שלפני המלחמה. סקר נוסף שנערך ביוני על ידי המכון להתקדמות חברתית וכלכלית מצא כי פחות מ-5% מהעזתים מעדיפים את שלטון חמאס בתום המלחמה, ו-70% מהפלסטינים בעזה ובגדה המערבית יהיו מוכנים לקבל את פתרון שתי המדינות. התוצאות השונות בין התוצאות נובעות ממסגור שונה של השאלות, וכן מקשיים בביצוע סקרים בשטחים כיום (בעיקר ברצועת עזה, עקב המלחמה).

הפרמטרים של הזירה הפוליטית והציבורית יורדים מ-5.97 ל-5.66 החודש, בשל מגמות שליליות בדעת הקהל ובשיח הציבורי לגבי פתרון שתי המדינות.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות