אינטרסים גלובליים מול לחץ פוליטי

עזה

השיחות בדבר חילופי החטופים-אסירים התחדשו במאי, והואצו בימים האחרונים במאמץ פומבי של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לגרום לצדדים להסכים לתהליך בן שלושה חלקים, שיכלול חילופי חטופים-אסירים, נסיגה של כוחות צה"ל מאזורים מיושבים, הגדלה של הסיוע ההומניטרי ובסופו של דבר גם "הפסקת העוינות" ושיקום הרצועה לצמיתות. אף שההצעה הנידונה כעת היא ישראלית, נראה כי אין הלימה בין עמדותיהם היסודיות של חמאס ושל ממשלת ישראל. הסוגיה הסבוכה ביותר כרגע נוגעת למעבר בין השלב הראשון, בן ששת השבועות, לבין השלב השני, הכולל שחרור של כל החטופים הנותרים ונסיגה מלאה של צה"ל. בהתחשב בלחצים הפוליטיים המופעלים עליו ובהתבטאויותיו בנוגע למלחמה, נתניהו מעדיף לחדש את הלחימה לאחר שישוחררו החטופים המשתייכים לקטגוריית "השחרור ההומניטרי" שאינה כוללת חיילים גברים. חמאס מוכן להסכים אך ורק לעסקה שתבטיח את סיום המלחמה. ביידן נוטה לאמץ את העמדה האחרונה כאמצעי להגעה אל "היום שאחרי", על כל ההזדמנויות הפוליטיות הגלומות בו.
היות שנתניהו תופס את ההזדמנויות האלה בעיקר כאיום פוליטי, ההצעה הנידונה כעת היא מקור למתיחות נוספת בין הבית הלבן לירושלים. סמוטריץ' ובן גביר הודיעו על כוונתם לפרק את הממשלה אם עסקה כזאת תקודם, ואילו גנץ הביע תמיכה בעסקה. חמאס פרסם הודעה המאשרת כי תגובתו הראשונית להצעה הינה חיובית, כל עוד ממשלת ישראל "תודיע בבירור על מחויבותה לעסקה זו".

הפרשן הפלסטיני מוחמד דרגמה מציין כי בתהליך המשא ומתן נעשה שימוש במונחים כמו "הפוגה זמנית" (להבדיל מ"הפסקת אש") בניסיון להתגבר על ההבדלים המהותיים בין עמדות ישראל לבין עמדות חמאס. לדבריו, "חמאס יודע כי כניסה ל'הפוגה זמנית' לא תמנע מן הכוחות הישראלים לתקוף את מנהיגיו ולסכל כל ניסיון מצידו לבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות. עם זאת, חמאס הסכים לעסקה משום שמשמעותה היא נסיגה ישראלית מעזה והפסקה של ההפצצות המסיביות."

דרגמה מקווה שהמשא ומתן הנוכחי יהווה נקודת מפנה: "אנו עומדים בפני רגע היסטורי שבו חמאס ורבים מראשי מערכת הביטחון ומהחברים בקבינט המלחמה בישראל מברכים על מפת הדרכים שהציע נשיא ארה"ב. אני חושב שסוף המלחמה הזאת יגיע בקרוב, היות שהאמריקנים מאיצים בכל הצדדים המעורבים לעצור אותה, ולהתחיל בריפוי פצעיה העמוקים של עזה."

תשומת הלב המקומית והבין-לאומית הופנתה החודש לרפיח, עם תחילת פעילותו של צה"ל במה שהוגדר בעבר אזור בטוח לאזרחים. ישראל השיגה שליטה על מעבר רפיח בשבועות הראשונים, ומאז הספיקה גם להשתלט באופן מלא על ציר פילדלפי. משמעות הדבר היא שמדינת ישראל היא הגורם האחראי כיום לכל תנועה בגבולות הרצועה כולם, מה שמעצים את אחריותה המשפטית בנושאים כמו העברות של סיוע הומניטרי.

לקראת סוף החודש הביאה תקיפה אווירית ישראלית למותם של עשרות בני אדם ולתמונות מזעזעות של נפגעים אזרחים במחנה עקורים. מייד לאחר התקיפה נשמעו גינויים בין-לאומיים וקריאות מרחבי העולם להפסקת אש. הסרטונים והתמונות המתעדים את התקיפה האלימה הופיעו גם בתקשורת הישראלית, לצד גל של גינויים והבעת זעזוע. גל כזה כמעט ולא נראה מתחילת המלחמה. הוא לווה בקולות בולטים מן הימין, שחגגו את החורבן, ואף הגיב לקולות אלה.

ערכו של פרמטר המגעים הישראליים-פלסטיניים הרשמיים עולה החודש מ-1.5 ל-2.5, בשל ההצעה הישראלית החדשה לחילופי חטופים-אסירים ולהפסקת אש, והאופק שהיא עשויה לפתוח בכל הנוגע להתקדמות לקראת משא ומתן רחב יותר. בשל הפגיעה ביכולותיו הצבאיות של חמאס, יורד ערכו של פרמטר התקיפות הפלסטיניות (בעזה) מ-10 ל-8 החודש.

ישראל

השסעים הפוליטיים הפנימיים בהנהגה הישראלית עלו החודש אל פני השטח, וניכר כי מדובר ביותר מאשר מחלוקת בנוגע להצעה האחרונה להפסקת אש ולשחרור החטופים. שר הביטחון גלנט קרא לפתח חלופה מנהלית פלסטינית לשליטה הצבאית של חמאס ושל ישראל ברצועת עזה. גלנט טען כי המצב דה-פקטו, בשטח, שבו מתקיימת שליטה צבאית ומנהלית של ישראל ברצועה, "חלופה רעה שמסוכנת לישראל אסטרטגית, ביטחונית וצבאית".

אף שזאת אינה הפעם הראשונה שבה גלנט ונתניהו מפגינים בפומבי חילוקי דעות מהותיים בנושאים בעלי משמעות לאומית, הביקורת מימין על היעדר ההיערכות הפוליטית בעימות המתמשך מסמנת סטייה מדף המסרים המאוחד שאפיין את תחילת השנה. דבריו של גלנט גררו ביקורת דומה גם מצידו של בני גנץ, לצד גינויים נוספים לכישלון הממשלה בהשגת יעדים בסיסיים שאותם השמיע איזנקוט לאחרונה. למרות הדמיון הרב בין העקרונות המופיעים בהצעתו של גנץ עצמו לעתידה של רצועת עזה לבין אלה המופיעים במתווה הכללי שפרסם נתניהו במרץ, התבטאויות אלה מצביעות על סדקים פוליטיים הולכים וגדלים ועל חוסר שביעות רצון נרחב בקרב פוליטיקאים מהמרכז ומהמרכז-ימין על רקע היעדר אסטרטגיה ארוכת-טווח בעת הנוכחית. גנץ הציב תאריך יעד, 8 ביוני, לטיפול בחששות שהביע, ואיים לעזוב את הממשלה אם חששות אלה לא יטופלו.

גם יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, התבטא בפומבי החודש והתייחס לכך שיש להחזיר את הרשות הפלסטינית לתפקידה כשליטה ברצועה. לפיד קרא במפורש להתקדמות במשא ומתן עם ערב הסעודית. משא ומתן זה מותנה בדיון על מדינה פלסטינית.

עוצמת הביקורת של אישים פוליטיים אלה על נתניהו, ומוקד הביקורת הזו, עולים בקנה אחד עם כמה תמורות משמעותיות בדעת הקהל הישראלית החודש. ב"מדד השלום" של אוניברסיטת תל אביב לחודש מאי 2024 נמצא, לראשונה מתחילת המלחמה, כי מרבית הישראלים – ובכלל זה רוב במדגם היהודי – מעדיפים שחרור חטופים בכל דרך שהיא על פני מיגור של חמאס. רוב גדול, 63% מן הישראלים, סבורים כי אין לממשלה יעדים ברורים במלחמה הנוכחית. את המסר הזה הדהדו גלנט וגנץ.

לתוצאות המלאות, בקרו באתר האינטרנט של "מדד השלום":

https://en-social-sciences.tau.ac.il/peaceindex

ללא עמדה ברורה לגביי 'היום שאחרי', ללא הישגים אסטרטגיים רחבים שניתן להגיע אליהם באמצעות פעולות צבאיות גרידא, ולצד הידיעות המתמשכות אודות נפגעים והלחץ הבין-לאומי הגובר, צפויה העמקה של הפיצול בדעת הקהל ובהנהגה המדינית.

בעקבות דרישתם של אישי ציבור לתוכנית ליום שאחרי (שתכלול את הרשות הפלסטינית), עולה ערכו של פרמטר השיח הציבורי בישראל מ-6 ל-6.5 החודש.

בגדה המערבית:

ההתפתחויות בגדה המערבית מצביעות על פתיחת חזית נוספת במלחמה, עם פוטנציאל לחוסר יציבות זהה לזה שנוצר בצפון ישראל ובעזה. פשיטות של צה"ל בג'נין ובריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים אחרים הביאו לפגיעה מתועדת באזרחים ולהגברת המתיחות בשטחים. בהתחשב בהגבלה המתמשכת של היתרי עבודה לפלסטינים בישראל ובהשפעתה על כלכלת הגדה המערבית, בהינתן המגבלות ההולכות וגוברות על תנועת פלסטינים באמצעות סגרים ומחסומים בדרכים ועל רקע ההזדהות הציבורית עם סבלם של הפלסטינים בעזה, נשאבים השטחים בקלות אל מעגל האלימות הרחב.

בתגובה לכוונתן המוצהרת של שלוש מדינות אירופיות להכיר חד-צדדית במדינת פלסטין (ראו ניתוח להלן), נקט שר האוצר סמוטריץ' צעדים נוספים להלנת מיסים מהרשות הפלסטינית. השר מאיים לנתק את כל הקשרים בין הבנקים הישראליים לבין אלה הפלסטיניים.

הפרשן הפלסטיני מוא'יד עפאנה מציין כי צעדים פיננסיים אלה "יעמידו את הרשות הפלסטינית בסיכון משמעותי. מ-2019 ועד היום, הלינה ישראל 6 מיליארד שקלים מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית, צעד שהביא לגירעון תקציבי חמור. החלטתו של שר האוצר סמוטריץ' להלין את כל כספי המסים, המהווים שני שלישים מהכנסות הממשלה הפלסטינית, מאיימת להביא לקריסתה של הרשות הפלסטינית. איך יוכל שוטר לבצע את תפקידו, כאשר הוא אינו מקבל שכר ואינו יכול לקנות אוכל למשפחתו?"

בצעדים נוספים, הנתפסים כפרובוקציות או כתגובות ענישה למהלך ההכרה החד-צדדי, חתם השר גלנט על צו המתיר ביקורי ישראלים בשלוש מההתנחלויות בגדה המערבית, אשר פונו בכפוף לחוק ההתנתקות ב-2005. השר לביטחון לאומי, בן גביר, ביקר בהר הבית לראשונה מתחילת המלחמה, וקישר במפורש בין החלטתו להגיע אל המקום לבין המהלכים להכרה בפלסטין.

ככל שממשלת ישראל מהדקת את אחיזתה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים באמצעים צבאיים, אזרחיים ובצעדים הקשורים בסמלים באזור - גוברת בזירה הבין-לאומית, ובפרט במוסדות המשפט הבין-לאומיים, הביקורת על ניהולו הישראלי של הסכסוך.

ערכו של פרמטר היציבות הכלכלית בגדה המערבית יורד החודש מ-3 ל-2.5.

הזירה הבין-לאומית

החודש נרשמו כמה התפתחויות משמעותיות במעורבות הבין-לאומית בסכסוך. בית הדין הבין-לאומי לצדק הוציא צו ביניים הדורש מישראל "לחדול מיידית את המתקפה הצבאית שלה, וכל פעולה אחרת במחוז רפיח, אשר עלולות להשית על האוכלוסייה הפלסטינית בעזה תנאי חיים העלולים להביא להשמדתה, באופן מלא או חלקי". התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים א.א. קאן, הגיש בקשות לצווי מעצר נגד שלושת המנהיגים הבכירים של חמאס ונגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. נורווגיה, אירלנד וספרד התקדמו לעבר הכרה במדינה פלסטינית.

בטור דעה ב"הארץ" מציינת סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, תהילה ונגר, כי "'הגזרים' הצפים מול הצדדים בשנים האחרונות הופכים במהרה ל'מקלות'" - בשעה שסבלנות הקהילה הבין-לאומית פוקעת נוכח נפיצות הסכסוך ומחירו הכבד. ונגר כותבת כי ככל שממשלת ישראל תתבצר יותר בסירובה לשקול פתרון של שתי מדינות, כך תנקוט הקהילה הבין-לאומית צעדים חד-צדדיים רבים יותר, או אף צעדי ענישה, ובכך "תעלה את הסבירות לכך שממשלות ישראל העתידיות ימצאו את עצמן ישובות בשולחן המשא ומתן מול הנהגה פלסטינית קיצונית, וללא התמיכה הבין-לאומית החיונית כל כך לעמדה איתנה במשא ומתן."

ד"ר שדאד עתילי, בכיר במחלקת המשא ומתן ברשות הפלסטינית, בירך על ההכרה בפלסטין, כצעד "שהגיע באיחור, אך הוא בכיוון הנכון. צעד זה מהווה סוג של בקרת נזקים לתהליך אוסלו הכושל." ד"ר עתילי קרא למהלכים דומים נוספים: "נוכח הקריסה המתמשכת של פתרון שתי המדינות, זה מה שהקהילה הבין-לאומית יכולה לעשות: להכיר בפלסטין ולהעביר לישראלים מסר, שלפיהם פתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד שהעולם תומך בו ופועל לקראתו."

בכירים ישראלים, וכן פוליטיקאים מהמרכז ומהמרכז-שמאל, גינו את ההתפתחויות הבין-לאומיות האלה והתייחסו אליהן כאל ניצחונות מוטים או מדיניים של חמאס. אל הצעדים לעיל, שנקטו גלנט, סמוטריץ' ובן גביר, הצטרף גם שר החוץ כץ, אשר הורה לקונסוליה הספרדית בירושלים לנתק את קשריה עם רמאללה.

שגרירת אירלנד בישראל, סוניה מקגינס, פרסמה החודש טור דעה ב"הארץ", שבו התייחסה ישירות לחששות הישראליים ולתפיסות השליליות של הכרה חד-צדדית: "הכרה במדינה פלסטינית איננה פרס לטרור – אלא להיפך", כתבה והוסיפה: "זוהי הבעת תמיכה בחזון ההגדרה העצמית של הפלסטינים, שבו פלסטין חופשית ועצמאית מקבלת זכויות של מדינה וחובות של מדינה." השגרירה טענה כי פתרון שתי המדינות הוא המפתח להשגת כל האינטרסים העיקריים של ישראל, לרבות נורמליזציה אזורית.

בתוך כך, גוברת הפסימיות בנוגע לתפקידה העתידי של ישראל בעסקה בין ארה"ב לבין ערב הסעודית. שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הביע בפומבי ספק ביכולתה של ישראל לנוע קדימה בהסכם הנורמליזציה בהינתן התנאי הסעודי להסכם זה - התקדמות לקראת מדינה פלסטינית.

ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ, מציינת כי כישלון בהשגת נורמליזציה עלול להוביל לשני תרחישים שונים: "לפני המלחמה, ארה"ב ידעה שהסעודים יתקשו מאוד לשווק את מרכיב ההסכמה הישראלי, אך ההצעה המשמעותית מארה"ב הפכה אותו כדאי. אולם, אם ישראל לא תוכל אפילו לדון בעקרונות היסוד של הסדר מדיני עם הפלסטינים, לא תהיה נורמליזציה. משמעותו האפשרית של תרחיש כזה הינה הצעה אמריקנית צנועה יותר לסעודים, ללא מרכיב ישראלי. לחילופין, ההצעה עלולה להוביל למבוי סתום, מפני שקשה לראות את הקונגרס מאשר תוכנית גרעין אזרחית סעודית והסכם הגנה בלי הסכם שלום כלשהו שיכלול את ישראל."

יערי מוסיפה כי "התנהלותה של ממשלת ישראל כיום משקפת את הקולות הימניים הקיצוניים ביותר בקואליציה והופכת את הסבירות לעסקה לנמוכה ביותר. ברור שממשלה חדשה בישראל לא תסכים מייד למדינה פלסטינית ולא תקדם אותה ללא שיהוי, אולם גישתה תהיה שונה. את השינוי הנדרש תחולל ממשלה שתאמר לממשל האמריקני, לעולם הערבי ולציבור הישראלי כי היא איננה מוכנה למדינה פלסטינית, אבל מבינה את חשיבות העסקה הזאת, ולכן תתקדם לקראת תהליך מדיני בשיתוף פעולה מלא עם שחקניות ערביות, כגון ערב הסעודית, ועם ארה"ב. אין כאן תפיסה דיכוטומית, המתבטאת בעמדות שונות לחלוטין לגבי מדינה פלסטינית. הגישה היא זאת שחשובה."

בעוד הקהילה הבין-לאומית מציגה מנגנוני לחץ ומינוף חדשים ורבי השפעה, השאלה המרכזית שנשאלת היא האם המערכים הפוליטיים המקומיים, בצד הישראלי ובצד הפלסטיני, יתאימו את עצמם לנסיבות באופן שיעלה את הסבירות לחידוש של תהליך השלום, או דווקא יתחפרו בעמדותיהם ויעצימו עמדות ושחקנים קיצוניים, אשר יגדילו אף יותר את האבדות בנפש ויעמיקו את חוסר היציבות המתמשך.

עקב ההתפתחויות בזירה הבין-לאומית, עולה ערכו של פרמטר השחקנים הבין-לאומיים מ-8.79 ל-8.92 החודש.