2024 - "השנה שאחרי"

חברות וחברים יקרים,

המלחמה שהחלה ב-2023, לאחר מעשי הטרור הזוועתיים שביצעו פושעי חמאס הברבריים, מלווה גם את תחילת 2024. בעוד רבים, ובהם מנהיגי ישראל, מהססים לגבי הצורך לדון ב"יום שאחרי", אנחנו יודעים שהשנה האזרחית החדשה יכולה להפוך לשנת ההזדמנות הגדולה לאופק מדיני ולתחילת ההתקדמות לעברו. אנחנו מסכמים את החודש האחרון של 2023 הנוראה ומנתחים את המגמות שעשויות לקרב, אך גם עלולות להרחיק, את שינוי הכיוון הדרוש לישראל. לא מעט מוטל על הפלסטינים ועל הקהילה הבינלאומית, אך עיקר המלאכה נותרה בידי הצד החזק בסכסוך, בידי ישראל. בידינו.

דו"ח המדד המסכם את חודש דצמבר בוחן את הנושאים הבאים:

הדרישות הבינלאומיות להפסקת אש מתגברות, אך ארה"ב לא מצטרפת אליהן
היום שאחרי ומקומו של חמאס בזירה הפוליטית הפלסטינית
למה התמיכה בפתרון שתי המדינות נותרה די יציבה בשני הצדדים מאז ה-7 באוקטובר?
המצב בגדה: עלייה בתמיכה בחמאס, מתח ברחובות, בניית מאחזים ואלימות של שני הצדדים

כתוצאה משינויי הפרמטרים המפורטים מטה, מדד שתי המדינות יורד בחודש דצמבר ב-0.8%, מ-5.16 ל-5.12.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

הקריאות הבינלאומיות להפסקת אש מבודדות את ממשל ביידן: מסבירים את דינמיקת הלחצים

הקריאות הבינלאומיות לישראל להפסיק את המלחמה בעזה הלכו וגברו החודש, בעוד מניין ההרוגים ברצועה זינק אל למעלה מ-22 אלף פלסטינים, לפי משרד הבריאות העזתי, וארגונים הומניטריים מזהירים מקטסטרופה הומניטרית ובריאותית קרובה. המלחמה גובה גם קורבנות רבים בצד הישראלי, עם 172 חיילים אשר נהרגו החודש במהלך הקרבות ומאות רבות של פצועים.

השיח לגבי הפסקת אש החל לצבור תאוצה מסוימת גם בישראל, אם כי אין פגיעה ממשית בקונצנזוס התומך בהמשך הלחימה. מגמה זו קשורה בתמיכה הרחבה במחאת משפחות החטופים, ומשקפת תמיכה ציבורית רחבה, קודם כל, בכל עסקה שתאפשר להחזיר הביתה את 133 החטופות והחטופים המוחזקים בידי חמאס בעזה. רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, פרסם טור החודש בו קרא להפסקת הלוחמה וטען כי המחויבות של ישראל לשחרור החטופים עולה על כל תועלת צבאית אפשרית, וזאת לאור העובדה שמיטוט מוחלט של חמאס הוא מטרה צבאית לא ריאלית.

בינתיים, מחאות ברחבי העולם מגבירות את הלחץ על מנהיגים במערב להפסיק את תמיכתם הגורפת במלחמה שישראל מנהלת כנגד חמאס. נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לישראל להסכים ל"הפסקת אש מתמשכת" בעזה במהלך שיחה עם רה"מ נתניהו. שר החוץ הבריטי, דיוויד קמרון, ושרת החוץ הגרמנית, אנלנה ברבוק, הביעו גם הם את תמיכתם ב"הפסקת אש בת-קיימא" (אך לא בהכרח מיידית).

בעוד קצב הקריאות להפסקת אש הולך וגובר, ממשל ביידן נותר איתן באי הבעת עמדה פומבית נגד המלחמה, למרות הסתייגויותיו מתוצאותיה עד כה. אחת הסיבות לכך נעוצה בהבנה שכל עימות פומבי עם ישראל על הדרכים להגנה עצמית יוכל לשרת את נתניהו פוליטית, כמו בתקופת כהונתו של אובמה. במקום לקרוא להפסקת אש, הגישה האמריקנית היא להפעיל לחץ שקט על ישראל לשנות את הדינמיקה, ההיקף ולוחות הזמנים של המלחמה. מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, נשלחו לישראל מספר פעמים החודש על מנת לדון ב"יעדים ובקצב" של המלחמה עם ישראל.

התגובה האמריקנית לטבח הרצחני ב-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה הביאה לקרדיט משמעותי לממשל ביידן בדעת הקהל הישראלית, והבית הלבן נעזר בכך על מנת להביא גם לוויתורים מצד ישראל ולהשפיע על משך המלחמה והמדיניות במהלכה, בדיונים בדלתיים סוגרות. עדיין, גישתו של הנשיא ביידן הביאה לביקורת חריפה מצד פלסטינים ובני בריתם בעולם הערבי, כמו גם בקרב חלק מהמחוקקים האמריקניים, בעוד משלוחי התחמושת לישראל ממשיכים תוך עקיפת הצורך באישור הקונגרס.

מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, מצביע על אי ההלימה המובנית בין עמדות הממשלים בארה"ב ובישראל: "הנשיא ביידן צריך להבהיר לראש הממשלה נתניהו כי ניצבות בפניו שתי אפשרויות: לבחור בארה"ב, או לבחור בבן גביר וסמוטריץ'. נתניהו לא יכול להתחבא מאחורי השותפים הקואליציוניים שלו כדי להימנע מהעברת תשלומי המיסים לרשות הפלסטינית, מהצגת תוכנית ליום שאחרי המלחמה, או מקידום אופק מדיני. ביצוע כל אלה יסלול את הדרך היחידה להשיג את מעורבותם של העולם הערבי והרש"פ בניהול עזה, במקום שישראל תנהל אותה."

הפרמטרים הנוגעים לשיח הציבורי הישראלי והפלסטיני במדד שתי המדינות, העוקבים אחר מקומו של פתרון שתי המדינות בסדר היום של כל חברה, צונחים שניהם ל-5/10 החודש. השיח הנוגע להפסקת אש הביא למיקוד בעסקת שחרור חטופים ובסיוע הומניטרי, והוריד את מקומו של השיח על פתרון שתי המדינות ואופק מדיני בסדר היום הציבורי.

הקשיים בגיבוש חזון ל"יום שאחרי"

היעדר אסטרטגיית יציאה ישראלית:

היעדרה הבולט של אסטרטגיית יציאה ישראלית מהמלחמה עמדה למבחן החודש, ובמיוחד לאור היעדר קונצנזוס בישראל בכל הקשור למבנה המשטר בעזה ביום שאחרי המלחמה, יחד עם הסקפטיות הגוברת לגבי היתכנותו של היעד הישראלי למיטוט יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס.

בעוד רה"מ נתניהו הצהיר שוב ושוב כי לישראל אין כוונה לכבוש מחדש את עזה וכי אין בכוונתו לאפשר לרשות הפלסטינית לשלוט שם, הממשלה מתקשה להגיד מה כן ולייצר חזון קוהרנטי לעתיד הרצועה. פרט לשרי הימין הקיצוני המדברים על העברת האוכלוסייה הפלסטינית ובניית התנחלויות, לא נשמעת הצגת אלטרנטיבה לדרך המוסכמת על העולם שמשקפת גם את גישת הנשיא ביידן אותה פירט בציבור בחודש שעבר, בכפוף לרפורמות הכרחיות ברשות הפלסטינית.

"לנתניהו יש חזון ליום שאחרי", מציין גדי בלטיאנסקי. "אבל החזון הזה לא שונה מהמצב הקיים: המשך הלחימה, המשך מצב החירום , המשך הקואליציה הנוכחית והמשך שלטונו. הבעיה היא שזה חזון 'היום שאחרי' שטוב עבור נתניהו, ולא טוב עבור ישראל."

נתניהו הדגיש את תנאיו להפסקת המלחמה והתקדמות מדינית אחריה , במאמר שכתב בוול סטריט ג'ורנל בדצמבר, אבל לא הביע שום אזכור לפתרון שתי המדינות או פתרון קבע אחר ולחלופה לשליטת הרש"פ בעזה.

הציבור הישראלי לא משוכנע לגבי אסטרטגיית היציאה של נתניהו, עם 64% שמאמינים שלממשלה אין חזון ברור לסיום המלחמה, לפי סקר שבוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. למרות התנגדות הציבור להמשך שליטתו של חמאס ברצועה, רק 11% מהישראלים תומכים בחזרת הרש"פ לשליטה בעזה, בעוד 23% היו רוצים לראות שליטתן של מדינות ערביות בגיבוי ארה"ב, 22% מעוניינים בשליטת צה"ל ו-18% בקואליציה בינלאומית, כך לפי סקר שערכו באוניברסיטה העברית.

חמאס והמציאות הפוליטית הפלסטינית

פרשנים טוענים כי כל מבנה משטרי לאחר המלחמה שאינו כולל את חמאס, נועד לכישלון.

"כל תוכנית לייצוב מחדש של עזה לאחר המלחמה לא יכולה לעבוד בלי מעורבות חמאס", אומר העיתונאי והפרשן מוחמד דראגמה. "ישראל תוכל, אולי, למוטט את הזרוע הצבאית של חמאס, אם היא יכולה להרשות לעצמה מלחמת התשה ארוכה, אבל זה בלתי אפשרי למוטט את חמאס כתנועה פוליטית בעלת שורשים עמוקים בציבור הפלסטיני. חמאס הוא שחקן פוליטי מרכזי בזירה הפלסטינית, ובייחוד ברצועת עזה, שם אין ממשלה פלסטינית שתוכל למשול ללא תמיכת חמאס."

ד"ר חליל שיקאקי, מנהל מכון הסקרים הפלסטיני PCPSR ברמאללה, מסכים: "אף אחד מהפלגים הפלסטיניים לא ירצה להיות חלק משלטון שחמאס מוחרג ממנו. אף אחד לא ייקח את הסיכון הזה. חמאס יכול להפוך את משימתה של כל ממשלה לפעול, להשליט חוק וסדר ולהעניק שירותים ברצועת עזה, לבלתי אפשרית. רק קואליציה רחבה שכוללת את כל הפלגים הפלסטינים, כולל חמאס, תוכל לשלוט בעזה באופן אפקטיבי."

"הצטרפות לקואליציה רחבה לא תשפיע על האידיאולוגיה של חמאס, אך ככל והממשלה הזו תפעל בהתאם להסכמים הקיימים עם אש"ף, האידיאולוגיה של חמאס לא תמנע מאותה ממשלה לתפקד באופן אפקטיבי", אומר שיקאקי.

גם בטרם שקע האבק ברצועת עזה, ראשי חמאס איסמעיל הנייה וחאלד משעל מנהלים דיונים עם נציגי אש"ף ופת"ח, לרבות חוסיין א-שייח, מוחמד דחלאן ורה"מ הפלסטיני לשעבר, סלאם פיאד, כדי לשרטט מקום לחמאס במבנה המשטרי הפלסטיני ביום שאחרי. בעוד השיחות הללו יצרו מתחים פנימיים עם מנהיג הזרוע הצבאית ברצועה, יחיא סנוואר, הם משקפים אמת שאי אפשר להתחמק ממנה – חמאס יוותר כשחקן פוליטי, גם לאחר המלחמה.

פתרון שתי המדינות כמפתח לממשל פלסטיני פרגמטי בטווח הארוך

ללא קשר לאופן בו תתנהל תקופת המעבר, מיד לאחר המלחמה, הציבור הפלסטיני ימשיך לדרוש את קיומן של בחירות דמוקרטיות. עם עלייה בתמיכה בחמאס בעזה ובגדה המערבית, ועם תמיכה ולגיטימיות נמוכות עבור אבו מאזן, פרשנים מזהירים מפני כפיית ממשל לא-נבחר שאינו נתמך באופן רחב על ידי העם הפלסטיני – תוך אזכור הלקחים ממה שאירע לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007.

"אם החזון לממשל פלסטיני לאחר המלחמה הוא ממשלת אחדות פלסטינית המורכבת מדמויות פוליטיות בכירות מהרש"פ ומפלגים נוספים, החזון הזה לא יזכה לתמיכה רחבה בציבור הפלסטיני. יהיה קשה מאוד לאבו מאזן להביא בכירים ברשות הפלסטינית לממשלה החדשה בשל היעדר הלגיטימציה שהוא חווה כיום, אך ממשלת טכנוקרטים בתמיכתם של כל הפלגים הפלסטינים, כולל חמאס, לא תישפט על ידי הציבור תחת אותם הקריטריונים", אומר שיקאקי.

שיקאקי מציין כי מעל לכל דבר אחר, ללא התקדמות קונקרטית בהחייאת האופק לפתרון שתי המדינות, חמאס ימשיך לפרוח ולצמוח: "אנחנו לא יודעים ולא יכולים להעריך מה יהיו התנאים בהם יערכו בחירות דמוקרטיות פלסטיניות, אבל בבוא הזמן אלו יקבעו את רמת התמיכה וההשפעה של חמאס. אם בחירות יערכו באקלים של מלחמה וקונפליקט, חמאס נוטה להצליח מאוד בתקופות שכאלו להשיג פופולאריות גבוהה. תמיכה בחמאס צפויה להיות גבוהה גם בתרחיש של 'סטטוס קוו', בו אמנם אין מלחמה, אך היחסים בין הישראלים והפלסטינים לא מתקדמים לכיוון חיובי, כמו היום, עם בנייה בלתי מוגבלת בהתנחלויות, אלימות מתנחלים והיעדר כל אופק לפתרון שתי המדינות. השבת היציבות וכיוון חיובי ליחסים בין ישראל והפלסטינים הוא קריטי – משמעותו היא שפתרון שתי המדינות ייחשב כריאלי ואפשרי להשגה."

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

מתוך פרשנות של טל שניידר בזמן ישראל

סקרי דעת קהל ישראלים ופלסטינים מבהירים: פתרון שתי המדינות נותר המועדף ביותר

סקרי דעת קהל שנערכו לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ובזמן המלחמה בעזה, מראים כי עמדות הציבור הישראלי והפלסטיני כלפי פתרון שתי המדינות כמעט ולא השתנו מלפני המלחמה. עם זאת, פרשנים טוענים כי תוצאות הסקרים מדגימים רמות עמוקות של חוסר אמון שמביאות לאמונה שהיפרדות היא האפשרות היחידה לטווח ארוך שתהיה פתרון בר קיימא לעשורים של סכסוך אלים ומדמם.

בצד הישראלי, מדד השלום של אוניברסיטת תל אביב מצא ירידה של 3% בתמיכה בפתרון שתי המדינות, מ-39% בחודש יולי ל-36% בחודש נובמבר. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש דצמבר מצא רמת תמיכה זהה בפתרון שתי המדינות. בו בזמן, סקר של האוניברסיטה העברית הראה שרוב של 56% בציבור הישראלי מתנגדים לסיפוח ויישוב מחדש של רצועת עזה, לעומת 33% שתומכים בכך. תוצאות הסקר מצביעות על עמידותן של התפישות המתונות בקרב המיינסטרים הישראלי, על אף המתקפה הרצחנית וחסרת התקדים ועל אף התחושה ש"הציבור הולך ימינה".

"הציבור הישראלי לא עוסק כרגע בפתרון הסכסוך, כי הוא עסוק עכשיו בבעיה עצמה", אומר גדי בלטיאנסקי. "קשה לחשוב על שלום בעיצומה של מלחמה. כאשר האבק ישקע מעט, הציבור יחפש אלטרנטיבה למציאות שהייתה לפני ה-6 באוקטובר. ישנן רק שתי אפשרויות על השולחן. הישראלים יצטרכו להכריע בין מדיניות חד צדדית של הימין הקיצוני בדרך למדינה דו לאומית ומדממת, או הסכם מדיני בין ישראל ונציגיהם הלגיטימיים של העם הפלסטיני המכירים בישראל ומוכנים לחיות עימה בשלום."

בצד הפלסטיני, סקר דעת קהל שפורסם על ידי מכון הסקרים PCPSR בדצמבר מצא כי התמיכה בפתרון שתי המדינות דווקא עלתה מעט, מ-32% בחודש ספטמבר, ל-34% בחודש דצמבר, על אף היעדר אמון בקרב הפלסטינים לגבי מידת רצינותה של השיח הבינלאומי על חידוש האופק לפתרון שתי המדינות.

"המלחמה בעזה הוכיחה שהפתרון בר הקיימא היחיד לסכסוך הוא היפרדות בין שני העמים לשתי מדינות. המלחמה ייצרה יותר מידי שנאה ועוינות בין הצדדים. יותר מידי דם נשפך והטראומה של כל עם ייצרה צורך אמיתי בהיפרדות מאחורי גבולות בטוחים, עם נוכחות של כוחות בינלאומיים כדי להבטיח את היציבות בטווח הארוך", אומר העיתונאי מוחמד דראגמה.

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

המגמות מובילות לפיצוץ בלתי נמנע בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, בהיעדר שינוי כיוון

החודש ראינו את המשך התפתחותן של מגמות שליליות ומזיקות שעלולות להוביל להתלקחות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ככל שהמצב לא ישתנה דרמטית. מדד שתי המדינות סקר בהרחבה לאורך השנה החולפת את אותן המגמות: המשך הפיגועים הפלסטיניים נגד חיילים ואזרחים ישראלים, המשך הרחבת ההתנחלויות, עלייה במקרי אלימות מתנחלים, פעולות צבאיות חסרות תקדים בהיקפן של צה"ל בערים הפלסטיניות, עלייה משמעותית בתמיכה בחמאס ובקבוצות חמושות אחרות בגדה המערבית וירידה מתמשכת בלגיטימיות והמשילות של הרשות הפלסטינית.

התמיכה במאבק אלים כאמצעי הטוב ביותר לסיום הכיבוש הישראלי, עלתה לשיעור גבוה במיוחד של 70% מהציבור הפלסטיני בחודש החולף, לצד עלייה בתמיכה בחמאס. על אף הדאגה העמוקה בקרב פלסטינים בגדה לגבי הגעתם לתרחיש דומה לזה שקורה בעזה בימים אלו במקרה של גל אלימות רחב, המשך המגמות השליליות הללו עלול לערער את מעט היציבות שעוד נותרה.

ההתפתחויות הבולטות החודש

אלימות בגדה ובמזרח ירושלים:

3 ישראלים נרצחו בפיגוע בירושלים, עליו לקח אחריות חמאס. ישראלי רביעי נהרג בטעות כתוצאה מירי בניגוד לנהלים של חייל מילואים.
5 פיגועי ירי או דקירה נוספים אירעו החודש בהם נפצעו ישראלים או חיילים, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, נוסף על מספר ניסיונות פיגוע נוספים.
צה"ל ביצע פשיטות היקף רחב בערים פלסטיניות, כולל מבצע חריג בן 60 שעות בג'נין ותקיפה אווירית ליד טולכרם. תקיפות אוויריות בגדה נראו מוקדם יותר השנה במהלך פעולות צה"ל ברחבי הגדה, זו הפעם הראשונה למעשה מאז האינתיפאדה השנייה, ומאז תדירותן הלכה וגברה.
לפי משרד הבריאות הפלסטינית, לפחות 280 פלסטינים בגדה המערבית נהרגו על ידי ישראל מאז ה-7 באוקטובר, בעוד 2,400 נעצרו, מתוכם 1,200 משויכים לחמאס.
ישראל אישרה החודש לכ-8,000 פועלים פלסטינים לעבוד בהתנחלויות בגדה. רוב הפלסטינים המחזיקים בהיתרי עבודה בישראל עדיין מנועים מלחזור למקומות עבודתם, בעוד שדווח כי ממשלת ישראל שוקלת תוכנית להחלפתם בעובדים זרים ממדינות אחרות.

הרחבת ההתנחלויות ואלימות מתנחלים:

1,738 יחידות דיור אושרו לבנייה בשכונת אמת המים התחתונה במזרח ירושלים. חצי מהשכונה נמצאת מעבר לקו הירוק במזרח ירושלים, אך המיקום האסטרטגי של השכונה במסדרון 1E מהווה איום על הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בעתיד ומפריד את הגדה ממזרח ירושלים.
לפחות 7 מאחזים לא חוקיים הוקמו החודש, בנוסף למספר מאחזים שהוקמו ונהרסו לאחר ה-7 באוקטובר.
הכנסת אישרה העברת 110 מיליון ₪ ל"התיישבות צעירה", כלומר – למאחזים בלתי חוקיים בגדה, לאחר עלייה של למעלה מ-300 מיליון שקלים בתקציב "המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות" של השרה סטרוק מהציונות הדתית, כחלק מתקציב המדינה החדש.
בגדה נמשכים מקרי אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים ברחבי הגדה, עם מתקפות מאורגנות, איומים ופגיעה ברכוש, שנרשמו בעיקר בדרום הר חברון ובבקעת הירדן. טענות בימין לגבי ירידה בהיקף האלימות בגדה, נובעות ככל הנראה מהיעדר אכיפה בימי המלחמה. 3 מתנחלים נעצרו במעצר מנהלי מאז ה-7 באוקטובר בשל מעורבותם באירועים שכאלה, בעוד ארה"ב והאיחוד האירופי הכריזו החודש על הגבלות כניסה לשטחן למתנחלים אלימים, בניסיון לשטח את עקומת העלייה במקרי האלימות הללו.

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

מאחזים חדשים - באדיבות שאול אריאלי

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות