השיח החדש: שובו של פתרון שתי המדינות

החודש האחרון התאפיין בעליה משמעותית בשיח על פתרון שתי המדינות בקרב גורמים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים, במקביל לדרישה הגוברת לשמוע חזון אסטרטגי ברור ל״יום שאחרי״ הלחימה בעזה.
המאמצים בזירה הבין-לאומית ממוקדים בהשגת הפוגה ארוכה בלחימה שתכלול את שחרור החטופים, הגדלת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה, ופתח להפסקת אש מוחלטת שתביא לשלטון אחר בעזה וליצירת אופק מדיני שיקדם נורמליזציה עם סעודיה ופתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. במסגרת זו, מוצג פתרון שתי המדינות על ידי מדינות האזור, אירופה וארה"ב כפתרון היחיד האפשרי. לעת עתה, הגורם המדיני היחיד שמתנגד לחבילה המוצעת הוא ממשלת ישראל.

דו"ח מדד שתי המדינות לחודש ינואר בוחן את:
- קידום דיון "היום שאחרי" באמצעות לחץ מדיני להגיע לסיום המלחמה: הקשר בין עסקת חטופים, הרשות הפלסטינית ונורמליזציה עם סעודיה לבין תכנית מדינית ריאלית.
- ״כנס הניצחון״ השנוי במחלוקת של הימין הקיצוני לעידוד "התיישבות מחדש" ברצועת עזה: הכנס עלול, בין היתר, להצטרף לשורת הראיות נגד ישראל בהליך בבית הדין הבינלאומי בהאג.
- צווי הביניים בבית הדין הבינלאומי מאפשרים גם לישראלים וגם לפלסטינים להצהיר על ניצחון: בפועל, ישראל מקבלת מהשופטים ״כרטיס צהוב״.

כתוצאה מהשינויים המפורטים מטה, מדד שתי המדינות עלה בחודש ינואר ב-1.3%, מ-5.12 ל-5.18.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

קידום דיון "היום שאחרי" באמצעות לחץ מדיני להגיע לסיום המלחמה

עד לסוף חודש ינואר המלחמה בין ישראל וחמאס עלתה בחייהם של יותר מ-26,000 עזתים, לפי משרד הבריאות בעזה (שנשלט ע״י חמאס), ושל למעלה מ-500 חיילים ישראלים, 225 מהם מאז הכניסה הקרקעית לרצועה – כש21 מתוכם נהרגו ביום הקטלני ביותר מאז תחילת הלחימה.

במקביל לאיתותי ישראל על כוונתה לצמצם את עצימות הלחימה, ראש הממשלה נתניהו הצהיר שהמלחמה צפויה להימשך גם אחרי שנת 2024. ככל שמחיריה הכבדים של הלחימה ללא אופק מדיני עולים - כך גובר ע הלחץ על מקבלי ההחלטות לדון ״ביום שאחרי״ ולספק אופק מדיני לסיום המלחמה שיוביל לפתרון כולל. דו״ח המדד בוחן את אפיקי הלחץ השונים הללו:

1. לחץ דיפלומטי ובין-לאומי

הקהילה הבין-לאומית ממשיכה להתעקש על כך שפתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לסיום המלחמה ופתרון הסכסוך. האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה, קנדה ומדינות נוספות הביעו את אכזבתן מסירובו של נתניהו ללכת בדרך המדינית, שתיתן אופק לריבונות פלסטינית בעתיד.

ארצות הברית הניחה על שולחנה של ממשלת ישראל הצעה להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בתקווה שהיא תשתכנע ללכת בנתיב שתי המדינות. דיפלומטים בכירים בממשל האמריקאי והסעודי ציינו בפומבי בחודש שעבר שוושינגטון וריאד רואות עין בעין את הסכם הנורמליזציה כתנאי ליצירת אופק מדיני לסיום הסכסוך. בין הגורמים שהתבטאו בנושא ניתן לציין את היועץ לביטחון לאומי האמריקאי ג'ייק סאליבן, מזכיר המדינה אנטוני בלינקן, ושר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן.

גורמים פלסטינים טוענים שהמאמצים של ארצות הברית לסיום המלחמה תוך שילוב ערב הסעודית מחזקים את אמינותה בעיני הציבור הפלסטיני. השר הפלסטיני אחמד מג׳דאלי טוען: ״איבדנו את האמון שלנו במדיניות האמריקאית לניהול הסכסוך, ועכשיו אנחנו מעוניינים להפוך את האסון להזדמנות ולסיים את הסכסוך אחת ולתמיד, תוך הקמת מדינה פלסטינית״. הוא מוסיף ״האמריקאים וערב הסעודית מציעים מסלול להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, אבל אנחנו מוכרחים להתעקש על לוח זמנים ברור לתהליך הזה״.

לפי האנליסט הפלסטיני מוחמד יוניס ״המעורבות של ערב הסעודית עשויה לשנות את התמונה במאמצים לסיום הלחימה ולחידוש המשא ומתן. המעורבות של ערב הסעודית תמשוך את שלושת השחקנים – ישראל, הפלסטינים וארצות הברית – לבחון ברצינות פשרות אפשריות.״ הוא מוסיף ״השאלה היא האם ישראל, וממשלת הימין שעומדת בראשה, תתפוס את ההזדמנות בשתי הידיים ותעשה את הפשרות הנדרשות, או שהיא תעדיף את האידאולוגיה הימנית שמתעדפת את התרחבות ההתנחלויות על פני שלום אזורי.

2. לחץ מתוך הזירה המקומית

בעוד המלחמה בעזה נמשכת אל תוך החודש החמישי, השיח הישראלי והפלסטיני הוצף בשאלות על ״היום שאחרי״: היעדר כיעד אסטרטגי מצד ממשלת ישראל לשאלות קריטיות כמו מי ישלוט בעזה (ולא רק מי לא ישלוט) הוביל מומחים ישראלים ורבים בציבור לשאול האם המטרה של ישראל למוטט כליל את שלטון חמאס ברצועה היא אפשרית, וגם אם המטרה תושג, האם היא תצליח לייצר ביטחון ארוך טווח כשהיא אינה מלווה באופק מדיני.

בזירה הפלסטינית, פקידים בכירים הכריזו על רפורמה כוללת שתכליתה יצירת רשות פלסטינית ״מחודשת״ שתוכל למשול בעזה ביום שאחרי המלחמה ולעמוד בתנאי הקהילה הבינלאומית להתקדמות מדינית. הרפורמה כוללת, בין היתר, מינוי מושלים אזוריים חדשים, שינויים בגיוס כוחות הביטחון, ליברליזציה של המדיה, הרחבת חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית ובנייה מחדש של מערכת הבריאות. חלק מהמומחים הפלסטינים מביעים סקפטיות לגביי הרפורמה: לדבריו של החוקר ג׳יהאד הרב, ״הרפורמה שהוצגה על ידי ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד שטאייה נועדה להתייחס אך ורק לדרישותיהן של מדינות מערביות, שדרשו רפורמה כזו, ותו לא. ההודעה על הרפורמה חסרה יסודות מהותיים כמו הבטחה להליכים נאותים ויצירת שיח עם בעלי עניין רלוונטיים – כולל מהחברה האזרחית – לצד התוויה של חזון ברור ותוכנית עבודה.״ לטענתו, ״יש צורך ברפורמה רב-מערכתית: רפורמה אחת עבור המערכת הפוליטית, רפורמה נוספת עבור מערכת המשפט, עוד אחת בעבור מערכת הביטחון, ורפורמה במערכת הפיננסית. אבל שום דבר כזה לא הוצג בהצהרתו של שטאייה״.

בו בזמן, הזרוע הפוליטית של חמאס ביקשה להצטרף אל שורות אש״ף ב״יום שאחרי״ המלחמה, ולנכס לעצמה אחד מתפקידיו, זאת בהינתן שהמטרה הישראלית למיטוט חמאס לא תושג (כפי שטוענים מומחים פלסטינים).

בזירה הישראלית, נתניהו מצהיר באופן חוזר ונשנה שהוא מתנגד לפתרון שתי המדינות, תוך שהוא נוקט ברטוריקה שמציבה אותו כמנהיג היחידי שיכול לבלום לחץ האמריקאי להקמת מדינה פלסטינית. אולם, עמדתו הנחרצת של נתניהו אינה בהכרח מייצגת את עמדת הזרם המרכזי בחברה הישראלית: סקר חדש שנערך על ידי יוזמת ז׳נבה ובוצע על ידי מכון מדגם מעיד כי רוב הישראלים (51.3%) היו תומכים בהסכם בתמיכת ארה"ב שבו יוחזרו החטופים, תוקם מדינה פלסטינית מפורזת בגדה המערבית וברצועת עזה ויגובש הסכם נורמליזציה של ישראל עם סעודיה.

גדי אייזנקוט ובני גנץ הם רק חלק מרשימה הולכת וגדלה של דמויות ציבוריות שמסתייגות מעמדתו של נתניהו, ותומכים בהפסקת אש ארוכת טווח בתמורה להשבת החטופים שנותרו בשבי. בו בזמן יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד הודיע שהוא ייתן גיבוי פוליטי לנתניהו, אם זה יקדם עסקה שתאפשר את החזרת החטופים.

הנוכחות הבולטת של פתרון שתי המדינות בשיח הציבורי – הן בעדו והן נגדו – מייצגת הבנה משותפת לפיה המלחמה מוכרחה להסתיים כשיש פתרון מדיני על הפרק, שיחליף את גישת ניהול הסכסוך הכושלת. אולם, חוסר ההסכמה על קווי המתאר של פתרון כזה מותיר את הציבור הישראלי מתוסכל מהנהגתו וחסר בטחון בנוגע לעתיד המדינה והיכולת לחיות בה בביטחון ארוך טווח.

הנוכחות הגוברת של פתרון שתי המדינות בשיח הציבורי – הן בעדו והן נגדו – מייצגת הבנה משותפת לפיה המלחמה מוכרחה להסתיים כשיש פתרון מדיני כלשהו על הפרק, שיחליף את גישת ניהול הסכסוך הכושלת. אולם, חוסר ההסכמה על קווי המתאר של פתרון כזה מותיר את הציבור הישראלי מתוסכל מהנהגתו וחסר בטחון בנוגע לעתיד המדינה והיכולת לחיות בה בביטחון ארוך טווח.

3. לחץ מהשטח בהובלת משפחות החטופים שקוראות לשחרורם המיידי

המחאה העממית לשחרור החטופים ממשיכה להתעצם לאור ההתקדמות האיטית בהגעה להסכם חדש שיביא לשחרורם של 136 חטופים שנמצאים בשבי חמאס מעל 120 ימים. המוחים מצטרפים למשפחות החטופים בקריאה להציב את שחרור החטופים בראש סדר העדיפויות, גם על פני הישגים צבאיים. חלק מההפגנות הללו התקיימו מול בתיו של ראש הממשלה נתניהו בקיסריה ובירושלים, וחלקן במקומות שונים ברחבי הארץ. בנוסף, התקיימו צעדות נשים שקוראות לשחרור חטופות בשל חשש כבד, שמבוסס על עדויות של חטופות ששוחררו, שאלו חשופות לתקיפות מיניות מצד השובים שלהן.

לפי נדב תמיר, מנכ״ל ג׳יי סטריט ישראל ומתנדב במטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ״המטה משחק תפקיד חשוב במיוחד כשהוא מעלה את שחרור החטופים לסדר היום המדיני. המשפחות מפעילות לחץ בינלאומי רב, אך מרב השפעתן היא בתוך ישראל. כתוצאה מפעילותם, עמדת המדינה לפיה רק לחץ צבאי יביא לשחרור החטופים נשחקת אט אט". בנוסף טוען תמיר ״לסוגיית החטופים יהיו השלכות מדיניות נרחבות לאחר סיום המלחמה, שכן, אם תושג עסקה, נתניהו יוכל להשתמש בסוגיית החטופים בשביל להצדיק חלק מהוויתורים הנחוצים בעבור יצירת אופק מדיני, ובכך להגן על שרידותו הפוליטית. הרי בדרך כלל קבלת ההחלטות של נתניהו נקבעת לפי מערכת שיקולים שבראשה הישרדותו הפוליטית והמשפטית. באמצעות מהלך כזה נתניהו יצליח לדבר אל שני המחנות״.

שחרור החטופים הישראלים הוא קלף מרכזי בניסיון להשיג הסכם מקיף שיכול להביא לסיום המלחמה ולהתנעת תהליך מדיני, אך טרם הושגה הסכמה סביב השלב הראשון במהלך, שלא לדבר על אלה שיבואו אחריו.

ביחד, שלושת צירי הלחץ הללו מעלים את הפרמטרים המשקפים את השיח הציבורי הישראלי והפלסטיני מ-5 ל6/10. הפרמטר המבטא את דעת הקהל הבינלאומית עלה מ8 ל9/10. דעת הקהל הישראלית עלתה מ-3 ל4/10 ודעת הקהל הפלסטינית עלתה מ2 ל3/10.

״כנס הניצחון״ השנוי במחלוקת של הימין הקיצוני שנועד לעודד "התיישבות מחדש" ברצועת עזה עולה לכותרות:

במהלך החודש נערך כנס שנוי במחלוקת של אנשי ימין אשר קרא ל"התיישבות מחדש" ברצועת עזה. הכנס אמנם לא אורגן על ידי ממשלת ישראל, אך נכחו בו 11 שרים ו-15 חברי קואליציה. כמה מחברי הממשלה שנכחו באירוע, כולל איתמר בן גביר, קראו שוב לעודד ״הגירה מרצון״ של פלסטינים מהרצועה, כמו גם "התיישבות מחדש" של יהודי ברצועת עזה. הסיקור התקשורתי של הכנס בו נראו המשתתפים צוהלים ורוקדים הפך ויראלי בכל העולם.

"אפילו כשחיילים נלחמים על חייהם בעזה, תומכי התנחלויות חוגגים ורוקדים כאילו מדובר בקרנבל לקידום רעיון ההתנחלות בעזה", אמר מוסי רז, ח"כ לשעבר וחבר בקואליציית שתי המדינות. הביקורת של רז מצטרפת לביקורת של לפיד, גנץ ומשפחות החטופים שהאשימו את משתתפי הכנס בכך שהם "רוקדים על הדם".

הכנס גונה על ידי ארצות הברית, בריטניה וצרפת, שהביעו את חששותיהם לגביי האסטרטגיה בה ישראל מתכוונת לנקוט לאחר המלחמה. ארצות הברית הביעה דאגה מיוחדת שהתוכנית הישראלית לבניית רצועת ביטחון (אזור חיץ) של קילומטר בתוך הרצועה תשמש בפועל לבנייה מחודשת של התנחלויות. למרות שממשלת ישראל ניסתה להרגיע את החששות הללו, התוכנית ההיסטורית להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, לצד ההשפעה חסרת התקדים לה זוכה גוש תומך-ההתנחלויות בממשלה, מטילים ספק ביכולת הפוליטית וברצון של נתניהו למנוע את המהלכים הללו.

מומחים טוענים שזה בלתי סביר שממשלת ישראל תאפשר ״התיישבות״ מחדש ברצועת עזה באופן רשמי, אך מציינים שהמתנחלים עשויים לנצל את הסיטואציה בשביל לפעול להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית. ״אני לא מאמין שהבוחר הישראלי הממוצע, או אפילו ראש הממשלה עצמו, תומכים בהתיישבות מחדש בעזה. אולם, המתנחלים עשויים לנצל את הסירוב להתיישבות מחדש בעזה בשביל ללחוץ על הממשלה להקים מחדש התנחלויות או מאחזים בלתי חוקיים בצפון העדה המערבית, ולמהלכים כאלה עשוי להיות רוב של תמיכה״, טוען רז.

מעבר למשמעויות בשטח, הכנס עשוי להתווסף לשאר הראיות נגד ישראל בהליך המתנהל בבית הדין הבינלאומי בהאג, בשל קולות השרים המצדדים בהעברת אוכלוסיית עזה משטחה – המהווה טיהור אתני האסור לפי הדין הבינלאומי. כזכור, יומיים לפני הכנס בירושלים, הורה בית הדין בהאג לממשלת ישראל לפעול על מנת למנוע אמירות מהסוג הזה ולנקוט צעדים נגד המשמיעים אותן. נתניהו אמנם לא גינה את הכנס, אך פרסם הודעה שבה חזר והדגיש שהכנס אינו מייצג את מדיניות הממשלה וכי אין בכוונת הממשלה להורות על יישוב מחדש של רצועת עזה או כיבושה.

״ההתנחלויות אינן מוסריות, הן מהוות הפרה ברורה של החוק הבינלאומי, והן פוגעות בביטחון ישראל. הפעולות של תומכי ההתנחלויות מחבלות במאמצים של צה״ל בעזה ובאינטרס של מדינת ישראל מול בית הדין בהאג. מנקודת מבט חיצונית נראה שהמלחמה של ישראל בחמאס אינה הגנתית בלבד, אלא נועדה בשביל לקדם טרנספר של פלסטינים וליישב מחדש את השטח,״ טוען רז.

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות. פרמטר ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו נותר ללא שינוי ועומד על 3/10, בעוד שפרמטר הממשלה הישראלית והמחוקק הישראלי נותר אף הוא ללא שינוי ועומד על 2/10.

צווי הביניים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מאפשרים גם לישראלים וגם לפלסטינים להצהיר על ניצחון

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם בחודש שעבר את פסיקתו על סעדים זמניים בתביעה שהגישה דרום אפריקה כנגד ישראל, בגין הפרות לכאורה של אמנת רצח העם בפעולותיה בעזה. בעוד שגם ישראל וגם הפלסטינים לא השיגו את התוצאה שקיוו לה – בית המשפט לא הורה על הפסקת אש מיידית, אך עם זאת ציין שהוא ימשיך לדון בתביעה – שני הצדדים ראו בפסיקת בית המשפט ניצחון יחסי.

ראוי לציין שבית המשפט פתח את פסיקתו בהכרה בזוועות השבעה באוקטובר ובדרישה חד משמעית לשחרורם של כל החטופים בלא תנאים – דבר הנתפש כניצחון בעיני ישראל. לטענת מומחים, הצווים שהטיל בית המשפט על ישראל נתפסים בתור הרע במיעוטו ביחס לנסיבות. בנוסף, בית המשפט דחה את התביעה להפסקה מיידית של הלחימה וחזרתם של העזתים אל צפון הרצועה, בעוד שישראל נדרשת לשוב ולדווח לבית המשפט שהיא אכן פעלה על פי הצווים שהוטלו עליה, במסגרת מחויבותה כמי שחתומה על אמנת רצח העם, ומבלי לבצע שינויים משמעותיים בשטח.

״ביה"ד בהאג הסתפק בינתיים בכרטיס צהוב״ כותבת עו״ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, במאמר דעה ב"הארץ": "הדעת נותנת שלולא ההתבטאויות הקיצוניות והגורפות שנשמעו בישראל מגורמי ממשל, לא היה בידה של דרום אפריקה להגיש הליך לפי האמנה לרצח עם, אלא לכל היותר להפרת הדין ההומניטארי. אך קשה לצפות שבעתיד ממשלת ישראל תחל לגלות פתאום אחריות, אחרי שהקפידה להתנהל בהפקרות גמורה בכל תחום. נדמה שגם בית הדין חרד מהתנהגות הממשלה ובחר בדרך של ליווי ומעקב אחר התנהלותה".

הפלסטינים ותומכיהם ראו את הצווים שהטיל בית המשפט על ישראל בתור הכרה בקטסטרופה שגובה המלחמה של ישראל כנגד חמאס. בעיניהם, ההחלטה להמשיך בשימוע כנגד ישראל מעידה על כך שבית המשפט מזהה את ההאשמות של דרום אפריקה ברצח עם ככאלו שמצריכות בדיקה נוספת. בין הצווים שהוציא בית המשפט לישראל: מניעת רצח עם בעזה תוך הימנעות מפגיעה באזרחים והענשת דמויות ציבוריות שמסיתות לרצח עם וכן לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

לפי חתאר אבו דיאב, מומחה פלסטיני למדעי המדינה ״ההחלטה היא אחת מהפסיקות ההוגנות ביותר בהיסטוריה של בית המשפט, והיא מעידה על כך שנמצאה תשתית משפטית לבדיקת ההאשמה לפיה ישראל מבצעת רצח עם. התמונה לפיה ישראל מנהלת מלחמה מוסרית כנגד חמאס התערערה נוכח הפסיקה הזו, ועתה הלחץ שיופעל על ישראל לסיים את המלחמה יוגבר״.

בית המשפט הורה לישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשביל למנוע הצהרות ופעולות של פקידים ואישי ציבור ישראליים שמשתמע מהן שבכוונתה של ישראל לבצע רצח עם. ביניהם קריאות ל״הגירה מרצון״ של פלסטינים, ו"התיישבות מחדש" בעזה.

״הדעת נותנת שלולא ההתבטאויות הקיצוניות והגורפות שנשמעו בישראל מגורמי ממשל, לא היה בידה של דרום אפריקה להגיש הליך לפי האמנה לרצח עם, אלא לכל היותר להפרת הדין ההומניטארי... לכן יש לזכור: טרם ניתנה החלטה סופית לגבי הצו הזמני באישום רצח עם״, כותבת ששון.

ההליך המשפטי בהאג עשוי להימשך מספר שנים, ולמרות שלבית המשפט אין סמכויות אכיפה, החלטותיו צפויות להשפיע על עמדותיהם של שחקנים בינלאומיים – כולל אפשרות של הטלת חרם על ישראל או סנקציות אחרות. בעוד שההשלכות המעשיות של פסיקת בית המשפט בהאג צפויות להיות בינתיים מינימליות, שכן מדינות מרכזיות כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה וגרמניה גינו את עצם קיום ההליך, הפסיקה הזמנית והצעדים שעוד מחכים לישראל בהמשך הדרך מפעילים עליה לחץ בזירה המשפטית הבינלאומית להפסיק את המלחמה ולסלול את הדרך לפתרון מדיני ארוך טווח לסכסוך.

הפרמטר של מוסדות החוק עלה מ6 ל7/10, בזכות המעורבות המוגברת של מוסדות בינלאומיים.

אחר:

ישראל והרש"פ הסכימו על מנגנון להעברת כספים דרך נורווגיה
הגדה המערבית על סף נקודת רתיחה:
ישראלית בת 79 נהרגה ולמעלה מעשרה ישראלים אחרים נפצעו במהלך פיגוע דקירה ודריסה ברעננה. המחבלים, שני פלסטינים שוהים בלתי חוקיים מן הגדה המערבית, נעצרו.
יחידת מסתערבים ישראלית פשטה על בית החולים ג'נין, הרגה שלושה פלסטינים החשודים בארגון מתקפה דומה לאירועי שבעה באוקטובר. בצעד מפתיע, ישראל הודתה בפומבי בעובדה שעשו זאת במסווה, לבושים ונחזים כצוות רפואי. מומחים לביטחון אומרים כי זה עלול לפגוע במבצעים עתידיים ולהפחית את המאמצים לאסור פעולות דומות על ידי טרוריסטים פלסטינים.
פשיטה בת יומיים על העיר הפלסטינית טולכרם מאירה את אי היציבות העולה במאחזים בגדה המערבית, בהם התנגשויות בין כוחות ישראלים ומיליטנטים פלסטינים עלו בחודשים האחרונים.
לפי האו"ם, 357 פלסטינים, מהם 90 היו ילדים, נהרגו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מאז 7 באוקטובר. חמישה ישראלים נהרגו בגדה המערבית בתקופה הזהה.

- האו"ם מצביע על עלייה מדאיגה באלימות מתנחלים לאורך הגדה המערבית:

ארגון OCHA פירסם ב-22 בינואר תיעוד של 444 מתקפות של מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים מאז 7 באקטובר, מתוכן 45 תקריות שגבו קורבנות פלסטינים, 344 מקרי ונדליזם ונזק לרכוש פלסטיני, ו-55 תקריות בהן תועדו פגיעות בנפש וברכוש.
הנתונים מייצגים ממוצע של ארבע תקריות ליום. כאשר כמחצית לערך מכל התקריות מאז 7 באוקטובר, כוחות ישראלים ליוו או דווחו כתומכים בתוקפים, כך לפי OCHA.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות