מה הלאה?

חברות וחברים יקרים,

גם בתום חודש נובמבר, נותרנו עם לא מעט שאלות פתוחות לגבי משך המלחמה ותוצאותיה האפשריות. השאלות הפתוחות הללו, על רקע המחיר הנורא ששילמנו בעת התקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמשך שפיכות הדמים בעזה, מייצרות דיון על המטרות האסטרטגיות של שחקני המפתח השונים באזור ובזירה הבינלאומית, בכל הקשור לסכסוך. בעודנו נמצאים בטראומה לאומית וכאב אישי, עולות שאלות ותשובות המתייחסות ל"יום שאחרי" המלחמה.

דוח המדד שלנו החודש פותח בנושאים שסביר להניח שישפיעו באופן המיידי ביותר על המלחמה, ולאחריהם ניתוח-עומק של התנאים הפוליטיים והמדיניים שצפויים לעצב את האזור גם זמן רב לאחר שהמלחמה תסתיים.

מדד שתי המדינות יורד בחודש נובמבר ב-1%, מ-5.21 ל-5.16.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ולבחינת השינויים בכלל הפרמטרים, בקרו באתר המדד.

מה צפוי במלחמה כעת?

לחץ בינלאומי

עם חידוש הלחימה בין ישראל לחמאס, הלחץ הבינלאומי לטובת התערבות הומניטארית והמחאות נגד הפגיעה באזרחים בעזה צפויים להתגבר. החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות באשר לצורך בהפוגות הומניטאריות ושחרור כל החטופים באמצע נובמבר הייתה סימן ראשון לעמדה בינלאומית מוסכמת, רגע נדיר של הסכמה בין חברות מועצת הביטחון של האו"ם לגבי סוגיה שקשורה במזרח התיכון. ניתן לצפות לצעדים נוספים מהסוג הזה, במיוחד בעקבות הפעילות הישראלית שכבר החלה מחדש, בדרום הרצועה. כדאי לשים לב בעיקר לתזוזות בנימת ההצהרות של ארה"ב.

מצב הרוח של הציבור הישראלי

המטרות המדיניות קצרות המועד של ישראל השתנו באופן משמעותי בשבועות האחרונים. בהצהרה של ראש הממשלה נתניהו ב-9 באוקטובר, שבה הגדיר חמש מטרות למלחמה, נושא שחרור החטופים כלל לא הוזכר. לחץ ציבורי ותקשורתי אדיר של מטה משפחות החטופים וגורמים נוספים, בשילוב עם תוצאות הפעילות הצבאית ולחץ מצד ארה"ב, גרמו לשינוי סדרי העדיפויות ובכך פתחו את הדרך להפוגה הזמנית ולחילופי חטופים תמורת אסירים. אפילו מפלגת הציונות הדתית תמכה בהחלטה ברגע האחרון, למרות שבתחילה התנגדה לכל הפסקה בלחימה (מפלגת עוצמה יהודית, של בן גביר, לעומתם, הצביעה נגד). תמונות החטופים החוזרים להתאחד עם בני משפחותיהם, כמו גם עדויותיהם של המשתחררים על תנאי השבי, צפויות להמשיך ולחזק את דעת הקהל בדרישה ששחרור החטופים יעמוד בראש סדר העדיפות של הממשלה.

הסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שבעיני הציבור הישראלי שחרור החטופים הוא המטרה החשובה ביותר של המלחמה. במידה ומטרות המלחמה הרשמיות של הממשלה לא ישקפו את סדר העדיפויות הזה, קיימת אפשרות להתפרצותה של מחאה ציבורית.

סקר דעת קהל של מרכז אקורד, שנערך בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הראה גם ש-60% מהציבור הישראלי מאמין שמאמץ צבאי עוצמתי חייב להיות מלווה חתירה להסכמים ביטחוניים ומדיניים עם גורמים מתונים בצד הפלסטיני, כדי להבטיח את בטחונה של ישראל.

ראו מטה: מתוך סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 24.11.2023

מצב הרוח של הציבור הפלסטיני

כשתשומת הלב מכוונת אל ההרס והמחיר בחיי אדם של המלחמה בעזה, בדעת הקהל הפלסטינית, הן בגדה והן ברצועה, קיימת תמיכה גורפת בחמאס, לעומת מה שנתפס בעיני רבים כחולשה וחוסר מעש מצד הפת"ח.

לדברי וואליד לאדאדווה, מנהל יחידת המחקר והסקרים במכון PCPSR, מסתמן כי "לראשונה אי פעם, מנהיג חמאס איסמעיל הנייה יכול להביס את הנשיא מחמוד עבאס בבחירות בהפרש של יותר מ-40 אחוזים". לא זו בלבד, אלא שהנייה גובר בסקרים גם על איש הפת"ח האהוד מרוואן ברגותי, כיום בכלא הישראלי, מי שגבר בסקרים קודמים על שני המועמדים האחרים.

לאדאדווה מסביר: "התוצאות האלה צפויות, היות שאנשים תחת כיבוש תמיד יתמכו במי שנלחם בכיבוש ומקריב את עצמו למען המטרה הלאומית העליונה." סביר להניח שהפופולריות של חמאס תישאר גבוהה כל עוד תימשך הלחימה, וככל שיגדל מניין ההרוגים והפצועים בגדה וברצועה.

מעורבות אזורית

שחקניות אזוריות כמו מצרים וקטאר מבססות את מעמדן ככל שהמלחמה נמשכת, במיוחד בהקשר של המו"מ לשחרור חטופים. בכך נוצר סיכוי לחידוש של יוזמת השלום הערבית, וגם מודגשות החשיבות, אך גם המגבלות, של היחסים הדיפלומטים של ישראל עם השחקניות האזוריות. ככל ששחקניות אלה מגלות עניין רב יותר בתפקידן כמתווכות כרגע, כך גוברת הסבירות של הצעות למעורבות אזורית בהסדרי ביניים לכיוון שיקומה של רצועת עזה וביסוס של שלטון עצמי ברצועה. עם זאת, ללא מסגרת ברורה שמכוונת את צעדי הביניים הללו לכיוון של פתרון מדיני כולל לסכסוך, הסבירות למעורבותם של גורמים אזוריים באופן זה נמוכה.

אופקים להסלמה

חיזבאללה הגביר את התקפותיו על ישראל החודש, כשעשרות אלפי אזרחים משני צדי הגבול עוזבים את בתיהם. תושבי הצפון יתקשו לחזור לבתיהם ללא שינוי במצב בדרום לבנון, והממשלה תצטרך למצוא פתרונות לצרכיהם. תסריט של פתיחת חזית צפונית הוא עדיין אפשרי, ובמיוחד במקרה של טעויות בהערכה של אחד הצדדים או שניהם, והוא עלול לשנות מקצה לקצה את תמונת המצב הכוללת של המלחמה (במהלכה ואחריה).

בגלל חוסר היציבות ואי הבהירות הנוכחיות החלטנו לא לשנות פרמטרים רלוונטיים לסעיף זה.

עתידה של עזה

בחודש החולף ראינו חידוש של הקולות הבינלאומיים הקוראים לפתרון שתי המדינות, ותמיכה מפורשת מצד ארה"ב לחזרתה של רשות פלסטינית "מתחדשת" לרצועת עזה (כולל התייחסות ל"אמצעי ביטחון זמניים" בתמיכת הקהילה הבינלאומית). ג'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, בעקבות ביקור באזור שבמהלכו נפגש עם בעלי עניין שונים (כולל עם מנהלי יוזמת ז'נבה הישראלי והפלסטיני) הביע גם הוא תמיכה בפתרון שתי המדינות ובחזרה של הרשות הפלסטינית לעזה. גם נשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי קרא ליישום פתרון שתי המדינות, תוך שהוא מביע את נכונותו לשקול פתרון שכולל "כוחות נאט"ו, כוחות או"ם, או כוחות ערבים או אמריקאים", כצעד בכיוון עתיד של מדינה פלסטינית מפורזת, כערבות לביטחונה של ישראל.

מטה: מנהלי יוזמת ז'נבה, הישראלי והפלסטיני, עם שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל

"קיימים שלושה מועמדים למלא את החלל השלטוני בעזה", מציין ד"ר מתי שטיינברג, לשעבר יועץ בכיר לראשי השב"כ ומומחה בסוגייה הפלסטינית. "אחד הוא חמאס, אבל מועמדותו של הארגון אינה עומדת על הפרק מסיבות מובנות. אם ישראל תמלא את החלל, המצב ייחשב על ידי העולם כולו כסיפוח בפועל. תיווצר מציאות לא יציבה שתשחק לידי מה שיישאר מחמאס, שינהל מלחמת גרילה ברצועה. למעשה, תיווצר ויאטנמיזציה או לבנוניזציה של עזה. ישנם גורמים בחמאס שמעוניינים להפוך את עזה לביצה עמוקה שבה תשקע ישראל. לכן, האפשרות המעשית היחידה היא הרשות הפלסטינית, מה שיתאפשר רק במסגרת תכנית מדינית מקיפה וכוללת."

בעוד שנראה שהשחקנים הבינלאומיים המרכזיים והרלוונטיים כבר הגיעו להבנה ולהסכמה לגבי הדרך הטובה ביותר להתקדם, מנהיגי ישראל והפלסטינים רחוקים מלהיות משוכנעים בכך.

ישראל

ראש הממשלה נתניהו מצפה שלישראל תהיה "אחריות ביטחונית כוללת" על רצועת עזה לאחר המלחמה, למרות שהוא דוחה מפורשות את השיח של הימין הקיצוני התומך בהקמה מחדש של ההתנחלויות ברצועת עזה, באומרו שזו "אינה מטרה ריאלית". לא ברור עדיין למה כוונתו בדבריו על אחריות ביטחונית כוללת, ועל איזה משך זמן מדובר. נתניהו גם חזר והביע את התנגדותו הנמשכת לחזרת הרשות הפלסטינית כגוף המושל המרכזי בעזה. בד בבד, דוברים וארגונים מהימין הגבירו את מתקפותיהם על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית עם קמפיין ציבורי שטוען כי אין הבדל בין הרשות לחמאס. המניע שבבסיסם של צעדים אלה הוא למנוע את מה שהם תופסים כסיכון של יצירת הנהגה פלסטינית מאוחדת, אם מתוך חוסר אמון אמיתי ברשות, או מתוך אידאולוגיה ששוללת כל צעד שעלול לקדם הקמת ישות מדינית פלסטינית או להוביל לוויתור עתידי על שטחים.

הרשות הפלסטינית

נשיא הרש"פ, אבו מאזן, הבהיר כי הרשות לא תוכל לחזור לרצועת עזה שלא במסגרת תכנית כוללת המכוונת לפתרון שתי המדינות. בינתיים, התמיכה ברשות ובעבאס עצמו בגדה נמוכה ביותר, ואילו התמיכה בחמאס בעלייה, במיוחד משום שהארגון זוכה לנקודות על שחרור האסירים הפלסטינים. גם התומכים הנמרצים ביותר בחזרת הרשות לעזה מדברים על רשות "מחודשת" או כזו "שעברה ריענון", ובכך מכירים בבעייתיות של הרשות כפי שהיא כיום, גם במנותק מיחסה של ישראל לרשות.

חמאס

גורמים ממשלתיים וביטחוניים בישראל מצהירים בבירור שישראל לא תסבול שום תסריט שישאיר את הרצועה בשליטת חמאס ב"יום שאחרי". עם זאת, האהדה הגדולה והמתעצמת שהארגון זוכה לה, מעלה בחוגים מסוימים את הטענה שכל סוג של תכנית או הסדר מדיני מעשיים יהיו חייבים לקחת את הארגון בחשבון.

כפי שאומר איסמאת מאנסור, פרשן פלסטיני: "הרשות הפלסטינית אינה יכולה לטעון שהיא מייצגת נאמנה את העם הפלסטיני, וגם הקהילה הבינלאומית לא יכולה להתעלם מהמשקל הסגולי של חמאס ברחוב הפלסטיני".

אילו תנאים עשויים לאפשר את שילובו של חמאס לתוך ישות מייצגת לפלסטין שתזכה להכרה של הקהילה הבינלאומית? "מרגע שתהליך מדיני ייחשב כבלתי נמנע, ייתכן שחלקים מחמאס כמו "דאווה" – המקושרים לטיפול בתשתיות אזרחיות – יחליטו להצטרף לתהליך", מסביר ד"ר שטיינברג, "הארגון לא יהיה ה-נציג. אבל ייתכן שיהיה מעין אופוזיציה שמשתפת פעולה עם התהליך. עם זאת, מרגע שחברי חמאס מקבלים על עצמם את המסגרת של הסכם מדיני, הם חדלים מיד להיות חמאס, משום שזה עומד בניגוד לכל מה שהארגון מאמין בו."

בחודש הזה ניכרו מספר שינויים בזירות המדינית והציבורית: הפרמטר "מנהיגות חמאס" צונח החודש, לאור מידת התמיכה של קולות חשובים בחמאס בתהליך פיוס פנימי, שיאפשר ליו"ר אש"ף לשאת ולתת על פתרון מדיני. הפרמטרים המבטאים תמיכה של ארה"ב, האיחוד האירופי והעולם הערבי עולים, במקביל להצהרות חשובות וביקורים באזור. הפרמטרים המשקפים את דעת הקהל והשיח הציבורי הישראלי והפלסטיני – צונחים החודש.

ובינתיים, בגדה המערבית

כשכל העיניים נשואות לעזה, ההתפתחויות בגדה המערבית חולפות מתחת לרדאר הישראלי ובמידה רבה נעדרות גם מהשיח הבינלאומי. עם זאת, התנאים הגיאופוליטיים באזור ישפיעו במידה מכרעת על ההיתכנות של כל אסטרטגיה שמטרתה החזרת היציבות לאזור, שלא לדבר על התקדמות להסדר כולל עם תום הלחימה.

התפתחויות בגדה מחודש נובמבר, שחשוב להכיר:

מעל 200 הרוגים ו-3000 עצורים (רבים מהם כבר שוחררו) מאז תחילת המלחמה.
חמאס נטל אחריות על פיגוע שבו נהרגו שלושה אזרחים ישראלים, ושבוצע על ידי פלסטינים ממזרח ירושלים.
עיתונאים מדווחים מהשטח על עלייה ניכרת בתדירות ובטווח הפעולה של פשיטות של צה"ל ונוכחותו הצבאית, במקביל לעלייה במקרי אלימות מתנחלים. פעילות צבאית בשטח A נמשכה גם בזמן הפסקת האש.
ארגון שלום עכשיו מדווח על המשך בנייה בלתי חוקית של מאחזים וכבישים.
שר האוצר סמוטריץ' מציע "אזורי חיץ" סביב התנחלויות, שיגבילו אף יותר את יכולת התנועה והגישה של פלסטינים.
סיפור הלינץ' שנעשה בפלסטינים בטולכרם, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל, קיבל תפוצה רחבה בישראל כסימן להקצנה בגדה המערבית ולחוסר היכולת או הרצון של הרשות להפעיל את שלטון החוק בגדה.
על כ-150,000 פלסטינים שהיו בעלי היתר להיכנס לישראל לצרכי עבודה נאסר המעבר במחסומים, מה שמותיר אותם ללא מקור ההכנסה העיקרי שלהם.
מחסומים רבים נוספו בדרכים שברחבי הגדה, מה שמקשה עוד יותר על חופש ויכולת התנועה הפלסטינית.

עם ההתנגדות הגוברת בדעת הקהל הישראלית והפלסטינית לרשות הפלסטינית, הריק המנהיגותי הולך ומתמלא בהעדפה של חמאס. מאידך, דיוני "היום שאחרי" המתנהלים בישראל ובעולם, מסתמכים ברובם על ההנחה שחמאס לא ימשיך לשלוט בעזה אחרי המלחמה. עם זאת, בתסריט שבו ישראל מצליחה להשמיד את היכולת הצבאית ואף המנהלית-אזרחית ברצועה, אין בנמצא כרגע אסטרטגיה קוהרנטית - לא מצד ישראל ולא מצד הרשות – להתמודד עם העובדה שבסיס התמיכה של חמאס בגדה המערבית נמצא בצמיחה, מעבר לסדרה של מעצרים חפוזים, שכרגע נראה שתורמים בעיקר להקצנה נוספת של האוכלוסייה.

"רק תהליך מדיני משמעותי המבוסס על פתרון שתי המדינות, שכולל תכנית לשיקום ובנייה מחדש של עזה ושל המערכת השלטונית הפלסטינית, יכול לשקם את פת"ח ולהעניק לו חבל הצלה", אומר מוחמד דראגמה, עיתונאי ופרשן פלסטיני.

הפופולריות הגואה של חמאס בגדה המערבית נחגגת על ידי המתנגדים לפתרון שתי המדינות בישראל, כעדות לכך שאין בנמצא פרטנר בצד הפלסטיני, במקום לראות במצב כביטוי לכך שהתומכים בערוצים דיפלומטיים לא הביאו הישג כלשהו לציבור, לעומת האחרים שנאבקים ואף משלמים על כך מחיר. "אם העיקרון המנחה הוא אלימות, אנשים יפנו לחמאס. אם הסדר והסכמה הם העקרונות המנחים, אנשים יפנו לרשות הפלסטינית. זה מאוד פשוט", מציין ד"ר שטיינברג.

חידוש המשא ומתן במסגרת מהלך מדיני כולל, הוא התנאי הבסיסי לחידוש הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית, מה שנראה כבעל סבירות נמוכה ביותר תחת שלטון נתניהו. עם זאת, לאור סקרי דעת הקהל המתפרסמים מאז תחילת המלחמה, קיים תסריט בעל סבירות גבוהה ביותר שבו נתניהו מאבד את השלטון "ביום שאחרי".

תהיה אשר תהיה המערכת הפוליטית הישראלית לאחר לכתו, ההיתכנות של פתרון שתי המדינות תהיה תלויה גם בקיומה של ישות שלטונית פלסטינית חזקה מספיק ובעלת לגיטימציה, הן בגדה והן ברצועה, ועם זאת פרגמטית מספיק לשאת ולתת עם ישראל על גבולות קבע. תוצאה שכזו תלויה מאוד גם בהמשך תשומת הלב וההשקעה של הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד של ארה"ב. השאלה, באיזו מידה שחקנים בינלאומיים יפעלו בנחישות לקידום אופק מדיני חדש, היא בעלת חשיבות עליונה לעתיד האזור וחזון שתי המדינות.

הפרמטר המשקף את הקשרים בין הגדה לרצועה עולה החודש. הפרמטר הקשור להכרה הדדית, נרטיבים ופיוס - צונח.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות