בונים את חמאסטאן 10 דקות מירושלים

חברות וחברים יקרים,

בזמן בו האלימות והמתיחות גוברות, סמוטריץ' חולם על מיליון מתנחלים חדשים בשומרון וממשלת ישראל ממשיכה להתעקש על מניעת כל אפשרות לבניית אופק מדיני עם הפלסטינים, ה"עזפיקציה" (חיקוי מודל עזה) של הגדה המערבית גוברת. החלשת הרשות, הייאוש הגובר של הצעירים, מעשי ההתנחלות והמתנחלים בשטח גורמים לחיזוק החמאס ולהגדלת הסיכוי לעימות.

יש המזהירים שאם תצא ישראל מהגדה המערבית, השטח יהפוך לחמאסטאן. בפועל, דווקא ההישארות שלנו שם, תוך ליבוי האלימות, עידוד הקיצוניים והעמקת ההתנחלויות – הם אלה ההופכים בהדרגה את השטחים מאזור המיועד למדינה פלסטינית דמוקרטית ומשגשגת לבסיס של חמאסטאן אלימה ומדממת.

בדוחות מדד שתי המדינות אנו מספקים פרשנות ישראלית ופלסטינית למתרחש בשטח, אך אנו לא מסתפקים רק בזה, אלא גם פועלים למול חברי כנסת, דמויות משפיעות בפוליטיקה ובחברה הישראלית ובקהילה הבינלאומית, על מנת להוביל לשינוי אמיתי לטובה. מזמינים אתכן ואתכם לקרוא עוד על עשייתנו ביוזמת ז'נבה באתר האינטרנט שלנו.

כותרות אוגוסט:

בצל האלימות המסלימה, שרים מציעים הרחבה נוספת של ההתנחלויות
תהליך ה-"עזפיקציה" של הגדה המערבית בעיצומו, על רקע האלימות המחריפה בגדה המערבית
ממשלת ישראל אישרה את תוכנית החומש למזרח ירושלים, ומחזקת בכך את אחיזתה במקום
ממשלת הימין מנסה לטשטש את הגבול בין הגדה לישראל: כך משפיע הסכסוך על החברה הערבית בישראל

ערכו של מדד שתי המדינות נותר החודש ללא שינוי ועומד על 4.94 - הערך הנמוך ביותר שתועד מראשיתו של מדד שתי המדינות.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

בצל האלימות המסלימה, שרים מציעים הרחבה נוספת של ההתנחלויות

בשעה שהאלימות בגדה המערבית מסלימה, שרים בממשלת ישראל ממשיכים לקדם תוכניות להרחבת ההתנחלויות בשטחי הגדה, תוכניות אשר יעצימו אף יותר את נקודות החיכוך ואת האלימות בין הפלסטינים לבין המתנחלים וכוחות הביטחון. השר סמוטריץ' ניצל את תפקידו כשר האוצר ואת סמכותו חסרת התקדים בענייני ההתנחלויות במשרד הביטחון כדי להציג החודש תוכנית להקצאת מימון נוסף, בסך כ-700 מיליון ש"ח, להרחבת התנחלויות ולהכשרה של כ-155 מאחזים בלתי חוקיים ברחבי הגדה המערבית דרך שינוי ההגדרה של מהו יישוב לטובת מענקי איזון. המועצה לביטחון לאומי והשב"כ מתנגדים לתוכנית זו ובינתיים היא לא עולה על שולחן הממשלה.

אף שלחץ אמריקני הביא לדחייה זמנית, לפחות, של הדיון בתוכנית, המשך ההסלמה צפוי להביא לבחינה מחודשת של חלקים בתוכנית. בתוך כך, אלימות המתנחלים ממשיכה להסלים בקצב מדאיג, ומזינה מעגל טרור אשר עלול לצאת משליטה. מתחילת השנה תיעדה סוכנות האו״ם לתיאום הומניטרי 591 תקריות שבהן היו מעורבים מתנחלים והביאו לפגיעה בפלסטינים ולגרימת נזק לרכוש פלסטיני. מדובר בממוצע התקריות החודשי הגבוה ביותר מאז החל תיעודן. לפי הסוכנות, אלימות מצד מתנחלים גרמו לעקירתם של כמעט 500 פלסטינים מבתיהם בשנה וחצי האחרונות – ובכלל זה לנטישתם של ארבעה כפרי רועים פלסטיניים בארבעת החודשים האחרונים בלבד.

לדברי פרשנים, המצב הנוכחי מדגיש את האתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון הישראלית בכל הנוגע להרגעת המתיחות והאלימות המתפרצות ברחבי הגדה המערבית. אלה אתגרים שהופכים למורכבים יותר ויותר. ככל שאוכלוסיית המתנחלים מתרחבת, כך פועל צה"ל יותר ויותר במרכזי אוכלוסייה פלסטינית עם המנדט שניתן לו כדי להגן על אוכלוסיית המתנחלים. אולם, ככל שאלימות המתנחלים מתפשטת ומתרחבת יותר, הופך המנדט הזה פחות ברור.

סא"ל במיל' ד"ר עומר צנעני, לשעבר חוקר ואסטרטג בחיל המודיעין בצה"ל ומי שעומד כיום בראש התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני ב-"מיתווים", שואל "האם החיילים מגנים על המתנחלים או על הפלסטינים?" ומוסיף, "הדילמה הזאת יוצרת מוקדי חיכוך חדשים בין צה"ל לבין הפלסטינים ובין צה"ל לבין המתנחלים." כידוע, על פי החוק הבינלאומי, תפקידו של הצבא להגן על כלל האוכלוסייה בשטח.

ד"ר צנעני ממשיך ומציין כי "התגברות ההתנכלויות והאלימות מצד מתנחלים מעלה ללא ספק את הסיכון לנקמה מצד הפלסטינים. כמו כן, אין הסכמה רחבה אשר לאופן ההתמודדות עם גל פיגועים של מפגעים יחידים פלסטינים. גם ברחוב הפלסטיני וגם בקרב מתנחלים מבינים זאת היטב, ולמתנחלים אף מובן יותר ויותר כי הם לא יידרשו לשאת באחריות ללקיחת החוק בידיהם."

ואכן, גינויים בינלאומיים וקריאות למתן דין וחשבון, אשר נשמעו בתגובה למתקפות המתנחלים, לא זכו לרוב להתייחסות. החודש הופחתה חומרת האישומים נגד שני מתנחלים, שנעצרו בקשר לירי הקטלני בפלסטיני בן 19 במהלך ההתפרעות בבורקה בחודש שעבר - אירוע שאותו כינתה ארה"ב "מעשה טרור". עד כה לא הוגשו כתבי אישום רשמיים נגד השניים.

לדברי ד"ר צנעני, "מפעל ההתנחלויות הוא המדיניות המסוכנת והכושלת ביותר של ישראל. מלבד פגיעה קשה בסיכוי לפתרון של שתי מדינות והחלשת מעמדה המדיני הבין-לאומי של ישראל, מהווה מפעל ההתנחלויות נטל משמעותי על הכלכלה בישראל, על צה"ל ועל מערכת הביטחון הישראלית. הנזק שהוא גורם גדל מדי יום, בעודו מערער את ביטחונם של ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית."

החודש לא חלו שינויים בערכיהם של הפרמטרים הנוגעים להתנחלויות במדד שתי המדינות. ערכו של הפרמטר "אלימות מתנחלים" נותר ללא שינוי ועומד על 8.5/10, ואילו ערכם של הפרמטרים ההפוכים "תכנון התנחלויות" ו-"בניית התנחלויות" (פרמטרים שערך גבוה שלהם מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות) נותר ללא שינוי, עומד על 1.5/10 ומשקף את הפגיעה הקשה של הרחבת ההתנחלויות הנוכחית בסיכוי לפתרון של שתי מדינות.

תהליך ה-"עזפיקציה" של הגדה המערבית בעיצומו, על רקע האלימות המחריפה בגדה המערבית

סבב האלימות בין ישראלים לבין פלסטינים החריף החודש, כאשר הפיגועים הקטלניים בתל אביב, בחווארה, בחברון ובמחסום מכבים הדגישו כיצד המדיניות הישראלית ביחס לגדה המערבית מביאה לעלייתה של פעילות לוחמנית פלסטינית שמזכירה יותר ויותר את המורכבויות הקיימות ברצועת עזה. פיגועי טרור פלסטיניים גבו את חייהם של 31 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון ישראלים מתחילת השנה. מנגד, למעלה מ-200 פלסטינים נהרגו מתחילת השנה. מספר ההרוגים מתחילת השנה עולה על מספר ההרוגים בשנת 2022 כולה, ומציב את 2023 בדרך להיחשב השנה הקטלנית ביותר שתועדה מאז 2005.

ישראל האשימה ישירות את איראן בתדלוקו של גל האלימות הנוכחי באמצעות תמיכה בשלוחותיה המקומיות, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. לצד האשמה זו, בבואנו להתייחס להנצחתו של מעגל האלימות, אין להקל ראש בתרומת ההרחבה המהירה והמתמשכת של ההתנחלויות בידי ישראל ובהשפעתן של הפעולות הצבאיות היום-יומיות של צה"ל בערים הפלסטיניות, המערערות את הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית, ושל אלימות מתנחלים.

לדברי הפרשן מוחמד דראגמה, "חמאס מעוררת כוח פוליטי וצבאי לפעילות בגדה המערבית, ונהנית מתמיכה מקומית ואזורית. אולם, כישלון תהליך השלום, חוסר יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק משילות יעילה והרחבתו של מפעל ההתנחלות הישראלי באופן שמחסל כל תקווה שנותרה למדינה פלסטינית סללו ללא ספק את הדרך לשינוי המשוואה בגדה המערבית על ידי חמאס ועל ידי הג'יהאד האסלאמי."

בתגובה לפיגועים החודש, הטילה ישראל סגר על חברון ועל שכם ומנעה תנועה אל הערים והחוצה מהן. מבקרי המהלך הזהירו שוב ושוב כי מדיניות הענישה הקולקטיבית של ישראל רק ממריצה את ההתנגדות הפלסטינית, אך השר לביטחון לאומי בן גביר המשיך לחזור על עמדותיו הקיצוניות, כאשר אמר בראיון החודש כי חופש התנועה של יהודים ברחבי הגדה המערבית קודם לחופש התנועה של הפלסטינים החיים בשטח זה.

במאמר שפורסם החודש בג'רוזלם פוסט ניתחה תהילה ונגר, סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, את המצב וכתבה כי "התנתקות מעזה ב-2005 יצרה את אחד הטיעונים השכיחים ביותר נגד נסיגה ישראלית עתידית מן הגדה המערבית – 'יצאנו מעזה וקיבלנו טילים'. כתוצאה מכך, ישראלים רבים רואים בפינוי התנחלויות בגדה המערבית – קל וחומר בנסיגה צבאית ממנה – מכה אנושה לביטחון ישראל. בתגובה ללוגיקה שבטיעון זה, ממשלת ישראל מיישמת היום את ההפך הגמור מהתנתקות בגדה המערבית ודווקא מרחיבה את ההתנחלויות בה."

עוד כתבה ונגר, "עם זאת, ככל שממשלת ישראל מסלימה את הרחבת ההתנחלויות ואת פעילות צה"ל בערים הפלסטיניות, הופכים השטחים מזרחה מהקו הירוק למעוזים של טרור פלסטיני המאיים להתעלות על כל מה שעזה מסוגלת לייצר".

בחודשים האחרונים משכפלים חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני באזור ג'נין ושכם את הטקטיקות שמייצאת עזה: חפירת מנהרות, ייצור של אמצעי לחימה, שיגור רקטות והעמקה של שיתוף הפעולה והתיאום בפעילותם. כאשר ממשלת ישראל מעודדת את שאיפות ההתפשטות של המתנחלים ואת לקיחת החוק לידיהם (או אדישה להן), היא יוצרת עוד ועוד נקודות חיכוך. בנסיבות אלה, סביר להניח כי מעגל האלימות יוסיף להתעצם עד שיגיע לנקודת שבירה.

לדברי ונגר, "לאחר עשורים של הסתמכות על הרתעה באמצעות אלימות, ההסלמה היא הסטטוס-קוו החדש כעת. תהליך ה-"עזפיקציה" של הגדה המערבית אינו איום תיאורטי לנוכח אפשרות לפינוי ההתנחלויות. זוהי המציאות שמתגלה לנו בשטח דווקא כיום."

מתוך הכרה בכך שהמסלול הנוכחי שבו צועדת הגדה המערבית אינו משרת את האינטרסים לטווח ארוך של כל אחד מהצדדים (מלבד חמאס), ישראל וארה"ב תולות את תקוותיהן בהסכם נורמליזציה בין סעודיה לבין ישראל. הסכם כזה עשוי להביא יציבות מסוימת לסדר או ל"ארכיטקטורה" חדשים באזור. עדיין לא ברור אם ריאד תמשיך להתעקש על פתרון קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני כתנאי מוקדם להסכם נורמליזציה, אך דווח כי הרשות הפלסטינית מחפשת מחוות שיחזקו את הלגיטימיות שלה ויקדמו את בקשתה לקבל מעמד של מדינה במשא ומתן האמריקני-סעודי-ישראלי. עם מחוות אלה נמנים חידושו של הסיוע הכספי הסעודי לרשות, צעדים משמעותיים בשטח והתבטאויות פומביות בעלות אופי מדיני.

ערכו של הפרמטר "פיגועי פלסטינים (הגדה המערבית)" במדד שתי המדינות עלה החודש מ-8 ל-8.5. עלייה דומה נרשמה בערכו של הפרמטר "אלימות מתנחלים".

ממשלת ישראל אישרה את תוכנית החומש למזרח ירושלים, ומחזקת בכך את אחיזתה במקום

ממשלת ישראל אישרה החודש תוכנית חומש חדשה, בעלות 3.2 מיליארד שקלים, לפיתוח מזרח ירושלים באמצעות השקעה בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה, ברווחה ובאיכות הסביבה. התוכנית, המשך של תוכנית החומש הקודמת שאושרה בשנת 2018, הינה ההשקעה הגדולה ביותר של הממשלה במזרח ירושלים מאז סיפוחה ב-1967. אף שהתוכנית הביאה לשיפור מסוים במזרח ירושלים מאז אישורה הראשוני, נמתחה ביקורת גם על היותה מיועדת, בראש ובראשונה, להידוק האחיזה הישראלית בירושלים המזרחית שמעמדה הסופי אמור להיקבע כחלק מתהליך מדיני בין ישראל לבין הפלסטינים.

לדברי הפרשן הפלסטיני, פואד אבו-חמיד, "ישראל משתמשת במעין 'סמכות רכה' כדי לשנות את המציאות בירושלים. התקציב הישראלי החדש, המיועד למזרח העיר, נועד לסיפוח העם הפלסטיני לאחר שסופחה העיר."

הפלסטינים במזרח ירושלים חיים אמנם תחת ריבונות ישראלית, אך אין להם זכויות פוליטיות כלשהן – הם אינם אזרחים, אינם יכולים להצביע בבחירות הארציות, וגם אם הם יכולים להצביע בבחירות המוניציפליות, לא עומדת להם הזכות להיבחר לראשות העיר. בעוד הפלסטינים מהווים 40% מכלל אוכלוסיית ירושלים, רק כ-15-10 אחוזים מתקציבה של עיריית ירושלים מופנים אל המגזר הפלסטיני, מה שיוצר הבדל מהותי ובולט באופי החיים בין מערב העיר לבין מזרחה.

לדברי דני זיידמן, מייסד "ירושלים דלמטה", "הדבר יצר שני קולקטיבים לאומיים בירושלים – אחד עם כוח פוליטי, ואחד משולל כל כוח כזה; אחד עם זכויות בלתי מעורערות, ואחד עם זכויות שניתן לשלול אותן. בכל הנוגע למזרח ירושלים, ישראל פועלת במדיניות של 'קנה אותם ואז שבור אותם' – ריצוי הפלסטינים בהטבות חומריות והשארתם תחת שליטה באמצעות שיטור כבד ונוקשה. הפלסטינים פיתחו תגובת ראי לכך – 'התנגדו והסתגלו' – אשר לפיה זהותם הלאומית אינה מוצעת למכירה, אלא פועלת בתוך המערכת כדי לשרוד". זיידמן מסביר כי "המפגש בין שתי הפרדיגמות הללו יצר ממשק יציב למדי אשר משמר זמן רב את הסטטוס-קוו בירושלים."

בהתייחס להשקעתה של ממשלת ישראל בירושלים המזרחית מ-2018, מתאר זיידמן את מה שהוא מכנה "הטוב, הרע והמכוער". הטוב – הרחבת שטחים המיועדים לפארקים, הרחבה של תוכניות לימוד לילדים פלסטינים בשעות אחר הצוהריים, ולראשונה גם התחייבות לאשר 2,000 יחידות דיור חדשות לתושבים הפלסטינים. הרע – "הטבות מותנות" רבות, כגון שימת דגש על חינוך ועל הכשרה מקצועית אשר מחלישים את הזהות הערבית באמצעות עידוד לרישום לתוכניות לימודים בישראל, שימת דגש על לימודים בעברית והמשך שילובם של הפלסטינים המזרח ירושלמים בחברה, בשוק ובכוח העבודה הישראליים – אך מבלי להעניק להם זכויות פוליטיות כלשהן. המכוער – שימוש במנגנונים מעודכנים של רישום מקרקעין להשתלטות על רכוש פלסטיני והידוק האחיזה הישראלית במזרח ירושלים באמצעות התנחלויות. כמו כן, התוכנית שמה דגש על שיטור קהילתי במהלך ברור שנועד להדק את השליטה באוכלוסייה הפלסטינית באמצעות משטרה שהופכת עוינת ותוקפנית יותר ויותר תחת סמכותו של השר לביטחון לאומי, בן גביר.

עוד מציין זיידמן כי היבט בסיסי אחד, שהיעדרו בולט מהתוכנית, הוא שמו של אדם פלסטיני ברשימת מחבריה: "למרות כמה רעיונות טובים וכמה כוונות טובות, אשר הניבו כמה תוצאות חיוביות במגזרים מסוימים, התוכנית מחלישה לחלוטין את הפלסטינים ומייצגת ביסודה השקפה ישראלית בנוגע למה שירושלים המזרחית צריכה להיות. ככלות הכול, זוהי השתקפות של הכיבוש הישראלי".

זיידמן מוסיף כי "במובנים רבים, התומכים בפתרון של שתי מדינות יחשבו שהתוכנית מתקבלת על הדעת, אך בסופו של דבר, התוכנית היא אנטיתזה לפתרון זה. הפלסטינים לא יסכימו לוותר על שאיפותיהם לאוטונומיה מדינית, לזהות תרבותית ולזכויות וחירויות בסיסיות, תמורת פירורי תקציבים מישראל".

ערכו של הפרמטר "ירושלים - חיים אזרחיים פלסטיניים" במדד שתי המדינות – פרמטר שעוקב אחר יכולתם של הפלסטינים לפתח תשתית אזרחית ופוליטית בירושלים המזרחית – ירד החודש מ-4 ל-3.5.

ממשלת הימין מנסה לטשטש את הגבול בין הגדה לישראל: כך משפיע הסכסוך על החברה הערבית בישראל

הגזענות הרווחת בקרב הממשלה הנוכחית הופכת מוחשית יותר ובאה לידי ביטוי במספר החלטות המטשטשות את הגבולות שבין המדיניות ביחס לפלסטינים בגדה המערבית לבין המדיניות ביחס לפלסטינים אזרחי ישראל.

השר לביטחון לאומי, בן גביר, התייחס החודש לגל הרציחות השוטף את החברה הערבית בישראל, והציע כי השב"כ הוא זה שצריך להוביל את חקירותיהם של פשעים כאלה, וכי יש להפעיל מעצרים מנהליים (מעצרים ללא הגבלת זמן וללא משפט או כתב אישום) נגד חשודים בפשיעה מקרב החברה הערבית בישראל. אמצעים כאלה משמשים בדרך כלל את הצבא למאבק בטרור, וננקטים בעיקר נגד פלסטינים בגדה המערבית. הצעתו של בן גביר להרחבת הצעד השנוי במחלוקת גם לפלסטינים אזרחי ישראל מדגישה את הנחת היסוד של הימין הקיצוני לפיה אזרחי ישראל הערבים הינם גיס חמישי בישראל.

רעיון דומה עומד בבסיס החלטתו החודש של שר האוצר סמוטריץ' להקפיא מימון בסך 200 מיליון שקלים לרשויות המקומיות הערביות, המשרתות את הפלסטינים אזרחי ישראל. בנימוקיו להחלטה אמר סמוטריץ' כי הכספים עלולים להגיע, בסופו של דבר, אל מה שכינה "גורמים פליליים וטרוריסטיים". אף שהכספים הועברו לבסוף, החלטתו ונימוקיו של סמוטריץ' הוקעו כנגועים באפליה ובגזענות בוטות.

בעוד השרים מן הימין הקיצוני פועלים למימוש חזונם לסיפוח הגדה המערבית, החלטות כאלה מספקות הצצה לאופן שבו מטשטש הסכסוך הישראלי-פלסטיני אט-אט את הקו הירוק, וניתן ללמוד מהן על ההשלכות ההרסניות של טשטוש זה על הפלסטינים אזרחי ישראל.

החודש לא נרשמו שינויים בערכיהם של הפרמטרים הרלוונטיים לנושא זה במדד שתי המדינות.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות