עילת הסיפוח מבטלת סבירות

חברות וחברים יקרים,

ניתן לשרטט קו ישיר בין ההפיכה המשטרית לבין השאיפה המשיחית והקיצונית לספח, מעשית או רשמית, את הגדה המערבית, לתוך מציאות דו-לאומית לא דמוקרטית ומדממת. גם "התיקון הקטן" (כפי שקרא לו רה"מ נתניהו בתקשורת האמריקאית) של ביטול עילת הסבירות שעבר החודש, יוכל להעניק לשרי הימין הקיצוני יכולת תמרון משמעותית בהימנעות מביקורת שיפוטית, בדרך להעמקת תהליכי הסיפוח דה-פקטו ולפגיעה בזכויות אדם. האזהרות נשמעו, הציבור כבר יצא ועוד ייצא לרחובות, אך עלינו כעת להבהיר בריש גלי לא רק את התנגדותנו למהלכי ההפיכה, אלא גם את האלטרנטיבה הברורה - דמוקרטיה שלא שולטת על עם אחר בניגוד לרצונו. אנו ממשיכים לנתח ולמדוד את ההיתכנות לפתרון שתי ההמדינות כדי להזכיר לכולנו את היעד האמיתי אליו יש לחתור, גם במציאות הקשה הנוכחית.

כותרות יולי:

בביטול עילת הסבירות, ממשלת ישראל מחזקת בפועל את הסמכויות הבעייתיות ממילא של השר סמוטריץ בשטחים בכלל וביחס להתנחלויות בפרט
אחרי ביטול עילת הסבירות, איזה מנוף לקידום תהליך מדיני עוד נותר לנשיא ביידן מול ממשלת נתניהו?
ישראל פועלת להרחבתה של מדיניות הסיפוח בגדה המערבית אל אזורים בשליטת הרשות הפלסטינית
שרי הממשלה הצביעו בעד "מניעת קריסתה" של הרשות הפלסטינית בעת שזו מנסה לבסס מחדש את משילותה בג'נין

בעקבות אירועים אלו, מדד שתי המדינות יורד בחודש יולי ב-0.5%, מ-4.97 ל-4.94.

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

בביטול עילת הסבירות, ממשלת ישראל מחזקת בפועל את הסמכויות הבעייתיות ממילא של השר סמוטריץ בשטחים בכלל וביחס להתנחלויות בפרט

למרות הלחץ הבינלאומי והמחאות שהוציאו מאות אלפי ישראלים לרחובות זה 30 שבועות ברציפות, העבירה הכנסת את החוק המשמעותי הראשון בתוכנית להחלשתה של מערכת המשפט. החוק לצמצום/ביטול עילת הסבירות מוסגר על ידי הקואליציה כחוק הפחות שנוי במחלוקת מתוך שורת יוזמות חקיקה המתוכננות בהקשר מערכת המשפט. חרף מסגור זה, יש לחוק השלכות בעלות משמעות רבה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בראש ובראשונה, הרפורמה מבססת, מחזקת ומעניקה סמכויות חסרות תקדים לשר סמוטריץ', אשר השפעתו האזרחית והפוליטית במנהל האזרחי תחת משרד הביטחון מקדמת במהירות סדר יום של סיפוח דה-פקטו בגדה המערבית.

תומכי ה-"רפורמה" טוענים כי דוקטרינת הסבירות העניקה לשופטים סמכות רבה מדי להתערבות בהחלטות הממשלה, ואילו המבקרים את הרפורמה טוענים כי הדוקטרינה הינה כלי חיוני להגנה על זכויות שאינן מעוגנות במפורש בחוק. כך, למשל, יושמה הדוקטרינה מוקדם יותר השנה, כאשר בית המשפט ביטל את החלטתו של שר הביטחון גלנט שלא לאפשר את כניסתן של עשרות משפחות פלסטיניות לישראל להשתתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. הפסיקה נומקה בכך שהשר גלנט לא סיפק הוכחות מספקות לקיומם של סיכונים ביטחוניים כלשהם הנשקפים מהמשפחות, ולא הביא בחשבון בהחלטתו את מספרם המשמעותי של הפלסטינים המקבלים מדי יום אשרות כניסה לישראל למגוון מטרות אחרות.

לדברי פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומומחית למשפט חוקתי ובינלאומי, "ככלל, החוק הישראלי אינו חל בשטחים. עם זאת, ישנה מגמה הולכת וגוברת של החלת חלקים מהחוק הישראלי בגדה המערבית, ובג"ץ הצהיר בעבר כי חלים בשטחים אמצעים מנהליים הכלולים בחוק הישראלי. אם בתי המשפט לא יוכלו להיעזר בעילת הסבירות כדי לבחון את חוקיותן של החלטות הממשלה בשטחים, ייגרע כלי משמעותי מארגז הכלים שלהם."

ואף על פי שהמשפט הבינלאומי ומשפט זכויות האדם, לצד דוקטרינות משפטיות אחרות, ימשיכו להגן על כמה מזכויות הפלסטינים, יהיה קשה יותר כעת לבחון הפרות שונות, במיוחד כאלה שייעשו בהחלטות שרים וממשלה. דוגמאות רלוונטיות בהקשר זה הן החלטות הנוגעות לתכנון ובנייה הוגנים בגדה המערבית, לאשרות כניסה לישראל ולהגנה על הסביבה.

פרופ' הוסטובסקי ברנדס מסבירה כי "משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי עדיין חלים, כמובן, באופן נרחב בשטחים. עם זאת, עילת הסבירות הועילה מאוד בכך שאפשרה לבתי המשפט לפסול החלטות מתוחכמות יותר, שבהן היה קשה לזהות הפרות ספציפיות של החוק, שלא באמצעות בחינה של המניע להן ושל כוונתן והשפעתן."

עוד מציינת הוסטובסקי ברנדס, "בהתחשב בכך שסמוטריץ' הוא שר במשרד הביטחון עם סמכויות נרחבות על מפעל ההתנחלויות, ומתוך נתינת הדעת לכך שבתי המשפט לא יוכלו לבחון את החלטותיו בתפקיד זה במונחים של סבירות, מצב העניינים מותיר לו מקום רב לזירוז תהליכים שלא יפגעו בהכרח בזכויות ספציפיות או בחוק הבינלאומי. ביסודו של דבר, הרפורמה מרחיבה משמעותית את מרחב התמרון שלו בתחומים שבסמכותו."

העברתו החודש של החוק הראשון מבין חוקי ההפיכה המשטרית, והמאמצים המתמשכים של תנועת המחאה, העצימו את השיח המתעורר בנוגע להשלכות החקיקה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני והגבירו את תשומת הלב להשלכותיה בגדה המערבית. ערכו של פרמטר "השיח הציבורי הישראלי" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-5 ל-6.

אחרי ביטול עילת הסבירות, איזה מנוף לקידום תהליך מדיני עוד נותר לנשיא ביידן מול ממשלת נתניהו?

הכנסת הצביעה החודש בקריאה שניה ושלישית על ביטול עילת הסבירות, חרף פנייה יוצאת דופן, בדקה התשעים, של נשיא ארה"ב ביידן, ולאחר כמה אזהרות נקודתיות, תמציתיות וברורות מהבית הלבן. המחויבות הפוליטית והרגשית שהפגין ביידן החודש כלפי ההפיכה המשטרית בישראל, עמדה בניגוד לגישתו הרכה יחסית של הממשל האמריקני בסוגיות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההתרסה הישראלית הדגישה את הדילמה המדינית הניצבת כעת בפני ארה"ב, לנוכח האפשרות להמשך חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית ולנוכח צעדים חד-צדדיים של ישראל להרחבת ההתנחלויות ולצמצום נוסף של האופק לפתרון שתי המדינות.

לדברי ד"ר דברה שושן, מנהלת המדיניות ב-Jstreet וושינגטון, "אף שממשל ביידן נרתע מהפעלה של מנופי לחץ, וקרוב לוודאי שיהיה קשה יותר לשכנעו לעשות זאת בזמן המרוץ לבחירות 2024, סקרים מראים כי יש לנשיא ביידן מרחב פעולה פוליטי לנקיטת צעד משמעותי. קריאותיהם של קולות בולטים בתנועות המחאה בישראל, לרבות בכירים לשעבר במערכת הביטחון, להתערבות מצידו של ביידן, מגדילות אף הן את מרחב הפעולה הפוליטי הזה."

פרשנים הזהירו מפני "נזק בלתי הפיך" ליחסי ארה"ב-ישראל עקב מדיניותה של ממשלת ישראל, ואף הרחיקו לכת ואמרו כי הם מצדיקים הערכה מחודשת של הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, הנאמד במיליארדי דולרים. אף על פי כן, התעקש הבית הלבן כי לא מתנהלות שיחות על הערכה מחודשת באופן רשמי וכי לא יקצץ את הסיוע הצבאי לישראל. חרף המתיחות ההולכת וגוברת ביחסים בין המדינות, הזמין ביידן לבסוף את נתניהו לפגישה בארה"ב. הזמנה זו נעשתה לפני ביקורו של הנשיא הרצוג בוושינגטון. כל עוד לא הוזמן נתניהו לפגישה עם ביידן, הדגיש ביקורו של הרצוג בארה"ב כי לא ניתנה לנתניהו הזמנה לביקור דומה. עם זאת, לא נקבע תאריך בהזמנה ולא צוין בה כי הפגישה תתקיים בבית הלבן. אי לכך, הותירה ההזמנה פתח לאפשרות של מקום מפגש פחות משמעותי מבחינה פוליטית, כמו שולי העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר הקרוב.

לדברי ד"ר שושן, לביידן נותר בכל זאת מרחב תמרון רב: "לארה"ב לא חסרים מנופי לחץ, בהתחשב בנושאים רבים הנמצאים בסדר העדיפויות של ממשלת נתניהו, ובבקשות שונות של ממשל ביידן מישראל. בהקשר זה ניתן למנות ויתורים אמריקניים משמעותיים לסעודיה כדי לשכנעה לנרמל את יחסיה עם ישראל, צירופה של ישראל לתוכנית הפטור מוויזה למרות שאלות חשובות בדבר יכולתה לעמוד בכל דרישותיה של התוכנית, ופגישה של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא ביידן, שאותה מבקשת ישראל לקיים כבר זמן רב."

ביידן שיגר לסעודיה את היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, לשיחות עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ואותת בכך כי הממשל האמריקני תולה עדיין תקוות בהסכם הנורמליזציה המיוחל בין סעודיה לבין ישראל, שיירשם כניצחון גדול במדיניות החוץ של כל הצדדים. הציפייה (והחסם הפוטנציאלי, מנקודת מבטה של ממשלת ישראל הנוכחית) היא שכל הסכם יכלול בוודאות מעשים ו-ויתורים מצד ישראל כלפי הפלסטינים, במטרה לשמור את היתכנותו של פתרון שתי המדינות – סוגייה שהוזכרה לא פעם על ידי בכירים סעודיים בהקשר האפשרות לנורמליזציה עם ישראל, לאורך השנים האחרונות.

אף שהישג משמעותי במדיניות החוץ, כמו התקרבות לסעודיה, עשוי להיות מוצב בראש סדר היום של נתניהו עצמו, חייב ראש הממשלה להתמודד גם עם סדר העדיפויות של הקואליציה שלו – שעליה מתח ביידן ביקורת חריפה החודש בעודו אמר כי היא כוללת כמה מ-"החברים הקיצוניים ביותר" שראה מעודו, וכי סדר יומם, התומך בסיפוח, יעמוד ללא ספק בניגוד לכל ויתור לפלסטינים. עם זאת, הציפייה שהסכם הנורמליזציה עם סעודיה ילווה בהכרח במחויבות לפתרון שתי המדינות עלולה עוד להתרכך. כמו כן, אין כל עוררין על כך שהסוגיה הפלסטינית תיפגע אם וושינגטון וריאד ייסוגו מהתעקשות על השגת פתרון קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני כתנאי מוקדם להסכם ברמה האזורית.

נוכח המציאות הפוליטית הנוכחית, אומרים פרשנים כי ישנם צעדים נוספים שוושינגטון יכולה לנקוט למניעת הידרדרות נוספת בין ישראל לבין הפלסטינים. לדברי ד"ר שושן, "הממשל נקט צעד משמעותי כאשר הודיע לממשלת ישראל כי לא יספק מימון למוסדות ישראליים הממוקמים בהתנחלויות במסגרת תוכניות של שיתוף פעולה במחקר מדעי. ממשל ביידן צריך להמשיך מהלך זה בנקיטת צעדים נוספים שיחזקו את ההבחנה בין ישראל לבין הגדה המערבית (כגון השבתן של הנחיות המכס, שעליהן הסכימו שתי המפלגות בארה"ב, הנוגעות לסימון סחורות מהגדה המערבית). עוד צריך להתלוות למהלך זה ביטול מפורש של דוקטרינת פומפאו (מזכיר המדינה בממשל טראמפ) וחזרה לעמדה בה דגלה ארה"ב שנים רבות, לפיה ההתנחלויות אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות המשפט הבינלאומי. ממשל ביידן צריך גם להמשיך בחקירת האפשרות שנעשה שימוש בציוד צבאי כלשהו שמקורו בארה"ב לקידום סיפוח דה-פקטו, תוך הפרה של חוקים אמריקניים הקשורים בסיוע הבינלאומי ו/או בפיקוח על ייצוא נשק. כיווני פעולה נוספים שעל הממשל האמריקני לאמץ בהקשר זה, הם תמיכה בתביעותיהן של המדינות התורמות באירופה לפיצויים מישראל בכל הקשור להריסתם של בתי ספר פלסטיניים ומבנים אחרים, הזוכים למימון מכספי סיוע בינלאומי, ואף הבהרה כי ארה"ב לא תבלום ביקורת ראויה הנמתחת בפורומים בינלאומיים על פעולות סיפוח שנוקטת ישראל."

ערכו של הפרמטר "שחקנים בינלאומיים: ארצות הברית" במדד שתי המדינות יורד מ-7 ל-6 החודש.

ישראל פועלת להרחבתה של מדיניות הסיפוח בגדה המערבית אל אזורים בשליטת הרשות הפלסטינית

השר סמוטריץ' אמר החודש כי הממשלה מקדמת תוכנית שתאפשר לישראל להרוס מבנים הנחשבים "איום על ביטחונה הלאומי" בשטחי A ו-B בגדה המערבית. בכך אותת השר על כוונתו להרחיב את סמכותה של ישראל לאזורים שאמורים להיות בשליטתה של הרשות הפלסטינית, בכפוף להסכמי אוסלו. מאמציה של ישראל לנקוט יד קשה נגד הפרות הבנייה בגדה המערבית התמקדו עד כה בעיקר בשטח C, שבו יש לישראל, דרך המנהל האזרחי, סמכויות אכיפה כיום.

הריסותיהם החודש של מבנים בסילוואן ובכפרים חומסה א-תחתא ואל-עראקיב, ופינויה של משפחת סוב לבן מביתה בעיר העתיקה, הבליטו את מאמציה המרוכזים של ישראל לנקיטת יד קשה נגד בנייה פלסטינית ללא היתר, תוך חתירה להרחבה מהירה של התנחלויות ותשתיות יהודיות.

גורמים רשמיים בצה"ל ציינו החודש כי 95-90 אחוזים מן הבקשות לבנייה פלסטינית בשטח C נדחו, בעוד 70-60 אחוזים מן הבקשות הישראליות לכך אושרו. הימנעותה של ישראל מאישורן של יחידות דיור פלסטיניות, נוסף על הריסת מבנים בשטח C, ליבו מתחים, ובמיוחד למול האיחוד האירופי. גורמים באיחוד ציינו החודש כי הריסתם בשנה שעברה של יותר ממאה מבנים בשטח C, שאותם מימן, גרמה להפסדים בסך 337,019 אירו.

לדברי מומחים, הקצאתו החודש של סכום חסר תקדים בסך 120 מיליון ₪ למימון שימורם של אתרים ארכיאולוגיים בשטח C הינה עדות לצעד נוסף מצד ממשלת ישראל לקראת סיפוח. הסיבה לכך, לתפיסתם, היא שהקצאה זו תמנע גישה של פלסטינים לאדמות בשטח C אשר מתבצעות בהן "עבודות שימור" או ארכיאולוגיה, ותרחיב את סמכויותיהם של משרדי הממשלה הישראליים בנושא אל תוך עומק הגדה המערבית.

הפרשן הפלסטיני, אבראהים דלאלשה, מציין כי "הסיפוח הישראלי של הגדה המערבית הושלם. כל שנותר לעשות הוא לקרוא לילד בשמו. ההכרזה על מיזמים ישראליים חדשים בגדה המערבית – הקמתן של רשתות כבישים חדשות שתחברנה התנחלויות יהודיות לישראל תוך עקיפת יישובים פלסטיניים, מתן סמכות להריסת בתים בשטחי A ו-B, הקצאת תקציבים לאתרים ארכיאולוגיים בשטח C – כל אלה מצביעים על השלמת הסיפוח".

נתניהו, שזוכה לגיבוי מהימין המתנחלי ומקצין את חוסר נכונותו להתפשר, התבטא יותר ויותר נגד הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית. החודש אמר כי הוא אינו צופה שהתנחלויות ישראליות כלשהן – אפילו אלה הממוקמות בעומק שטחה של הגדה המערבית – ייעקרו במסגרת הסכם שלום עתידי. במקום זאת, לדבריו, יהפכו יישובים אלה למובלעות ישראליות המוקפות בישות פלסטינית תת-ריבונית.

עם זאת, ככל שמתנחלים, הפועלים ממניעים אידיאולוגיים, מתמקמים בעומק שטחה של הגדה המערבית, כך נוספים עוד ועוד מוקדי אלימות וחיכוך והיתכנותה של מדינה פלסטינית בעלת שטח רציף הולכת ופוחתת. החודש פורסם תיעוד מצולם של מתנחלים חמושים התוקפים בתי פלסטינים בדרום הגדה המערבית בשעה שחיילי צה"ל מלווים אותם. תיעוד זה הדגיש את תגובתה הרפה של ישראל לקצב ולעוצמה הגוברים של אלימות מתנחלים ושל בנייתם הבלתי חוקית של מאחזים.

ערכו של הפרמטר ההפוך "החוק הישראלי בגדה המערבית" במדד שתי המדינות (פרמטר שערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות) עולה החודש מ-7.5 ל-8, בצל איתותיה של ישראל על מהלכים להרחבת סמכותה לשטחי A ו-B. ערכו של הפרמטר "שטח C", העוקב אחר מידת הנגישות של פלסטינים לשטח C (וצמצום השליטה הישראלית בו), יורד מ-3 ל-2.5.

שרי הממשלה הצביעו בעד "מניעת קריסתה" של הרשות הפלסטינית בעת שזו מנסה לבסס מחדש את משילותה בג'נין

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר החודש הצעת החלטה הקוראת "לפעול למניעת קריסתה של הרשות הפלסטינית", מבלי להתחייב לצעדים ספציפיים לשם כך. מומחים וגורמים בקהילה הבינלאומית מזהירים במשך חודשים כי הרשות הפלסטינית נמצאת על סף קריסה, כאשר מצוקותיה הכלכליות מחריפות את משבר הלגיטימציה אותו היא חווה זה תקופה. המשבר מזמן ואקום שלטוני בערים מרכזיות בגדה המערבית, ואת הוואקום הנוצר ממלאות קבוצות חמושות הזוכות לגיבוי מארגונים שהם יריבי הרשות, לרבות חמאס והג'יהאד האיסלאמי.

בהתאם להצעת ההחלטה שאושרה בממשלה, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט צפויים להציג צעדים לייצוב המצב האזרחי בגדה המערבית. עם זאת, נתניהו וגלנט שללו הענקת כספים למניעת קריסתה הפיננסית של הרשות ולתמיכה בה. היות שלא הוצגו בה צעדים מהותיים כלשהם, הצעת ההחלטה שאושרה החודש נועדה בעיקר להבהיר כי ממשלת ישראל רואה בקיומה של הרשות הפלסטינית נכס – אך המשך הפעולות הצבאיות הישראליות בערים שבשליטת הרשות הפלסטינית (לרבות המבצע חסר התקדים בג'נין בחודש שעבר) פוגע, הלכה למעשה, בעמדה זו.

לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד יונס, "הסכמי אוסלו עוצבו באופן שאינו משאיר פתח רב לקבלת החלטות פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, מה שמאפשר לישראל לשמר את הסטטוס-קוו בנינוחות. לנוכח המצב הנוכחי בשטח, עומדות בפני הרשות הפלסטינית שתי אפשרויות בלבד: להפקיד את הביטחון בידי הרחוב הפלסטיני ולהתמודד עם חוסר רלוונטיות, או לנקוט יד קשה נגד החמושים כדי למנוע את קריסתה שלה ולשמר את הסטטוס-קוו. לאחר היסוס ממושך, בחרה הרשות באפשרות השנייה ופועלת במהירות כדי לשקם את מה שנותר מן המוניטין שלה".

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, זכה החודש לקבלת פנים פושרת בג'נין, שבה ביקר לראשונה מאז 2012, בניסיון להשיב לעצמו את הסמכות השלטונית. אבו מאזן הזהיר מפני ההשלכות הצפויות לכל ארגון או קבוצה המבקשים לערער את היציבות בעיר. במקביל, עצרו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית 10 חברים בג'יהאד האיסלאמי.

הרשות הפלסטינית ביקשה לבצע פעולת איזון עדינה בחודשים האחרונים, בניסיון לבסס את עצמה כמנהיגתו הלגיטימית של העם הפלסטיני, המטרה שלשמה הוקמה בהסכמי אוסלו (אם כי כרשות זמנית, עד לכינונה של מדינה פלסטינית). בה בעת, הרשות אינה מעוניינת שיראו בה משתפת פעולה עם מאמצי ישראל לדכא את פעילות החמושים במעוזים פלסטיניים.

החודש לא נרשמו שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות