היום שאחרי ג'נין
חברות וחברים יקרים,

בעודנו מסכמים בדו"ח זה את חודש יוני האלים ועתיר ההתפתחויות בגדה המערבית, התבשרנו על פתיחת מבצע צבאי בג'נין. במקביל, אלימות המתנחלים מקבלת רוח גבית משרים וחברי כנסת, הרחבת ההתנחלויות שוברת שיאים וישראל ממשיכה להחליש את הרשות הפלסטינית. המציאות הסיפוחיסטית החדשה יוצרת מציאות דו-לאומית לא דמוקרטית, אלימה ומדממת. גם עם "בית וגן" או עם "חומת מגן 2" - בלי אלטרנטיבה מדינית ואופק לעתיד נורמלי, לא יהיה ביטחון לאף אחד מאיתנו, ישראלים ופלסטינים כאחד.

 

 

כותרות יוני:

  • בעוד נתניהו מעניק יד חופשית לסמוטריץ' בדרך לסיפוח, נורמליזציה עם סעודיה נותרה הסיכוי היחיד לאופק מדיני ישראלי-פלסטיני

  • התגובה הנרפית לטרור מתנחלים מדגישה את הפערים בין הממשלה למערכת הביטחון

  • התעצמות הפעילות הצבאית הישראלית בג'נין, עוד קודם לפתיחת מבצע "בית וגן", מערערת אף יותר את מעמדה של הרשות הפלסטינית

  • כותרות נוספות: ישראל מעניקה אישור ראשוני לפיתוח שדה גז מול חופי עזה; סקר פלסטיני חדש מעיד על סטגנציה בתמיכה בפתרון שתי המדינות.

בעקבות אירועים אלו, מדד שתי המדינות צונח בחודש יוני ב-1.2%, מ-5.03 ל-4.97. 
 

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

בעוד נתניהו מעניק יד חופשית לסמוטריץ' בדרך לסיפוח, נורמליזציה עם סעודיה נותרה הסיכוי היחיד לאופק מדיני ישראלי-פלסטיני

ממשלת ישראל האיצה החודש את התוכניות להרחבת הבנייה בהתנחלויות ואת קיצור הליכי אישור הבנייה בהתנחלויות – מסלול מהיר בדרך לסיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית. זאת, למול ביקורת בינלאומית גוברת מצד ארצות הברית ומדינות נוספות לאור צעדיה החד-צדדיים של ישראל המחבלים בהיתכנות פתרון שתי המדינות.

החלטת הממשלה שאושרה החודש העניקה לשר האוצר והשר במשרד הביטחון שליטה כמעט מלאה על תכנון הבנייה בהתנחלויות, תוך הפחתת מספר שלבי האישור הנדרשים מהדרג המדיני הבכיר מחמישה שלבים לשניים בלבד, בתחילת הליך התכנון ובסופו, בעוד שאר התהליך מצוי בידיו של השר סמוטריץ'. מיד לאחר העברת ההחלטה, אושרו תוכניות לבניית 5,733 יחידות דיור בהתנחלויות, ביניהן 818 יחידות שאושרו סופית לבנייה ו-4,915 יחידות שאושרו להפקדה. 

בעוד נתניהו מעניק יד חופשית לימין הקיצוני בממשלתו לפעול לסיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית, ברור כי הרחבת ההתנחלויות משפיעה על יחסיה המדיניים של ישראל עם הקהילה הבינלאומית: "כל עוד ממשלת ישראל הנוכחית בשלטון, אנחנו לא יכולים לדבר על שינויים מעשיים, מעבר להשפעתה של הזירה הבינלאומית. רק לסעודיה ולארה"ב עומד כעת הפוטנציאל להשפיע על עתיד פתרון שתי המדינות, לטובה או לרעה", אומר יו"ר יוזמת ז'נבה ושר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין.

עם זאת, אפילו הציפייה שהסכם נורמליזציה עם סעודיה בהכרח יכלול התחייבות ישראלית לפתרון שתי המדינות, "מתרככת". "מסתמן שהצדדים לא מדברים על הבנות ארוכות-טווח או פתרון שתי המדינות, אולי רק כמס שפתיים. בפועל, הם מדברים על סוגיית ההתנחלויות ועל סוגיות נוספות, ובעיקרן שימור הסטטוס-קוו בירושלים, מה שמסתמנת להיות סוגיית ליבה עבור ריאד. אם הסעודים יוותרו על הניסיונות ליישם את יוזמת השלום הערבית מ-2002 ופתרון קבע לסכסוך, כתנאי לנרמול היחסים עם ישראל, זה ידרדר את פתרון שתי המדינות עוד אל תחתית סדר היום", אומר ביילין. 

כמו כן, המהלכים הישראליים מהווים סטירת לחי למאמצים האמריקנים לארגן מפגש פסגה שלישי בין ישראל, הפלסטינים, המצרים והירדנים, בהמשך לוועידות בעקבה ושארם-א-שייח, במהלכן ישראל הסכימה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות במשך ארבעה חודשים. בנוסף, המהלכים הרגיזו את מדינות הסכמי אברהם, לרבות איחוד האמירויות ומרוקו, שביטלו את התוכניות לערוך פסגה נוספת של "פורום הנגב" בחודש הבא, כתגובה למהלכיה של ישראל.

"מהלכיה האחרונים של הממשלה מדגישים את גישת "ההתנחלויות תחילה", בה אינטרסים אזוריים של ישראל נדחקים הצידה לטובת האינטרס הפוליטי של מפלגות הימין. התיעדוף הזה מוביל לשינוי גישה בקרב השותפים האזוריים של ישראל והרצון שלהם להיות מעורבים בנושא הפלסטיני. אירועי החודש האחרון מעידים על כך שלממשלת ישראל הנוכחית אין מדיניות אסטרטגית, יש לה מדיניות התנחלותית", אומר ד"ר גיל מרציאנו, מנכ"ל מכון מיתווים.

עם אישורי הבנייה האחרונים, 2023 מסתמנת להיות שנת שיא באישורי בנייה בהתנחלויות, עם סך הכל 13,082 יחידות דיור אשר קיבלו אור ירוק רק בחצי השנה שחלפה. השיא השנתי הקודם היה אישורן של 12,159 יחידות דיור בשנת 2020, בזמן כהונת טראמפ כנשיא ארה"ב. בשנת 2022, קודמו 4,427 יחידות דיור בלבד, לשם השוואה. 

הפרמטר ההפוך "החוק הישראלי בגדה המערבית" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-7 ל-7.5. כמו כן, הפרמטרים "תכנון בנייה בהתנחלויות" ו-"בנייה בפועל בהתנחלויות" צונחים מ-2 ל-1.5, בעוד פרמטר "נישול קרקעות פלסטיניות פרטיות, או הלבנת התנחלויות" צונח מ-3.5 ל-2.5 בעקבות הכישלון לפנות מספר מאחזים בלתי-חוקיים שקמו החודש. הפרמטרים "היחסים הבילטרליים הישראליים-פלסטיניים" ו-"קשר ישראלי-פלסטיני רשמי" צונחים החודש ל-1.5 ו-2.5 בהתאמה, לאור חוסר ההתקדמות לאחר הוועידות בעקבה ושארם א-שייח. לא נרשמו שינויים בפרמטרים "שחקנים בינלאומיים", אשר נותרו כולם על 7 מתוך 10.

 ראו מטה: מפת יחידות הדיור בהתנחלויות שקודמה בנייתן מתחילת השנה, באדיבות שאול אריאלי

 

 

 


התגובה הנרפית לטרור מתנחלים מדגישה את הפערים בין הממשלה למערכת הביטחון

שורה של מתקפות מתנחלים על פלסטינים ברחבי הגדה המערבית החודש, ובראשן בכפר תורמוס עיא, מדגישות פערים משמעותיים ומסוכנים בין הזרוע הפוליטית לזו הביטחונית בישראל, המביאים לחיזוק מתנחלים אלימים ולעידוד עימותים נוספים בין מתנחלים ישראלים ופלסטינים ברחבי הגדה. 

מתנחלים רבים השתתפו במספר רב של פשיטות אלימות בכפרים פלסטיניים ברחבי הגדה, לאחר פיגוע הירי בהתנחלות עלי בו נרצחו ארבעה ישראלים (אשר גם הוא בא כתגובה לפעולה הצבאית בג'נין יום קודם). מאות מתנחלים פרעו בכפרים פלסטינים במשך שעות, שרפו מכוניות ובתים, השחיתו מסגדים ותקפו פלסטינים, לעתים תוך שימוש בנשק חם. לפחות פלסטיני אחד נהרג במהלך הפרעות בתורמוס עיא, כאשר צה"ל נכשל בלעצור את המתקפות, על אף אחריותו בשטח. 

האירועים גררו ביקורת נרחבת על התגובה הנרפית של צה"ל לאלימות מתנחלים המתגברת לאחרונה, לרבות מצד ארה"ב אשר בהצהרה מטעמה נמסר כי היא מצפה מממשלת ישראל להבטיח כי האחראים למעשים יישאו בהשלכות. תגובתה של ארה"ב משקפת תסכול, אך כדי להשפיע על ממשלת ישראל הנוכחית דרושה מצידה יד קשה יותר. 

"ארה"ב בעת הזו היא הכוח היחיד בעולם שיש לו השפעה כלשהי על הממשלה הישראלית, אבל אין שאלה בכלל לגבי העובדה שוושינגטון פחות נוכחת במזרח התיכון מאשר בעבר. בארה"ב צריכים לדעת שאם הם אומרים משהו, אפילו ממשלת ישראל הנוכחית לא יכולה להתעלם ממנו. זהו סוג חדש של אחריות עבור האמריקנים", אומר שר המשפטים לשעבר ויו"ר יוזמת ז'נבה, יוסי ביילין.

על אף זאת, בוושינגטון מודעים שמעבר לשמירה על ביטחונם של הפלסטינים ורכושם, ניתן לצפות למעט מאוד תוצאות ממעורבותם, בהתחשב בהרכב הממשלה הנוכחית בישראל. "ההתייחסות לאלימות מתנחלים היא כמובן חשובה, אך זוהי אינה סוגיה אשר תחזק או תחליש את ישימות פתרון שתי המדינות. אין ציפיות כלל מהממשלה הנוכחית בהקשר המדיני, כך שהקישור בין העלייה באלימות מתנחלים לבין היתכנות פתרון שתי המדינות, הוא שטחי לכל היותר", טוען ביילין.

ועדיין, העלייה החדה באלימות מתנחלים משפיעה באופן בלתי ניתן לערעור על הסיכוי לעימות משמעותי ורב חזיתי שעלול לשנות את התמונה בכיוון ההפוך – לאלץ את ישראל לפנות בסופו של דבר חלקים מסוימים מהגדה המערבית (כפי שהיה בלבנון וברצועת עזה) או להוביל להתפתחויות משמעותיות אחרות שיהוו מקל בגלגלים לפתרון שתי המדינות.

בינתיים, התגובה הישראלית לאירועים האלימים מדגישה חוסר אחידות בין הממשלה לממסד הביטחוני, כאשר הראשונה מחזקת ומעודדת מתנחלים להמשיך במתקפות שכאלו תוך הרתעת חיילים מלהתערב, בעוד צה"ל, המשטרה והשב"כ גינו את התקפות "הטרור הלאומני היהודי", מה שהביא לביקורת קשה מצד שרים מהימין. במקביל, ראש הממשלה נתניהו הורה על חקירת הטענות לשימוש מופרז בכוח מצד צה"ל כנגד מתנחלים במהלך תגובת צה"ל לאותן מתקפות על פלסטינים. בהחלטה זו טמון מסר ברור של תמיכה למתנחלים ומסר לצה"ל לגבי מגבלות הפעלת הכוח אל מול מתנחלים. 

"העלייה באלימות מתנחלים לאחרונה קשורה באופן ישיר להסתה של שרים וחברי ממשלה נוספים שמזדהים באופן ישיר עם תנועת ההתנחלויות, ומי שמספקים באופן ברור גיבוי למעשיהם דרך איומים על בכירי מערכת הביטחון הישראלית. הצהרות הממשלה המגנות את אלימות המתנחלים הן לא יותר ממס שפתיים", אומרת תא"ל (במיל') ישראלה אורון, סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר.

מספר חיילי צה"ל, במדים ועל אזרחי, לקחו חלק גם הם באירועים אלו ואחרים של אלימות ו-ונדליזם כנגד פלסטינים, מה שמצביע על אפקט החלחול של רטוריקת הימין הפרו-מתנחלי בממשלה, ועל האתגרים הצפויים לישראל בהתמודדות עם התופעה. 

הפרמטר ההפוך "אלימות מתנחלים" במדד שתי המדינות קופץ מ-7.5 ל-8.5 החודש, בעקבות אירועי אלימות מתנחלים רבים החודש ברחבי הגדה המערבית. הפרמטר "השיח הציבורי הישראלי" צונח החודש מ-6 ל-5. 

 

 

 


התעצמות הפעילות הצבאית הישראלית בג'נין, עוד קודם לפתיחת מבצע "בית וגן", מערערת אף יותר את מעמדה של הרשות הפלסטינית

בחודש יוני, פעולה צבאית משמעותית של צה"ל בג'נין הדגישה את ההתדרדרות הביטחונית בגדה המערבית, כאשר פוליטיקאים ישראלים קוראים כבר מספר שבועות לפעולה צבאית רחבת-היקף, שלבסוף הגיעה בימים אלו. הפעילות המיליטנטית באזור ג'נין וצפון הגדה נעשית מתוחכמת יותר, ודומה יותר לזו של קבוצות חמושות בעזה ובלבנון. 

לאחר פעולת המעצרים של צה"ל בג'נין בחודש יוני, התמודדו בצה"ל אל מול תגובה משמעותית של קבוצות חמושות פלסטיניות, לרבות הפעלת מטען על הכוחות. ההחרפה באמצעים בהם משתמשים שני הצדדים העידה על הסלמת המצב, כאשר בצה"ל אישרו כי השתמשו במסוק אפאצ'י לתקיפה, כדי לסייע בחילוץ הכוח אשר עלה על המטען. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2002, האינתיפאדה הראשונה, בה מסוק קרב השתתף בלחימה בגדה המערבית. ישראל אישרה כמו כן גם כי כטב"ם צה"לי תקף, גם כן לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה, פעילים של הג'יהאד האסלאמי בצפון הגדה המערבית. 

למרות שפעולות צבאיות באזור ג'נין נמשכות כבר מאז חודש מרץ 2022, התחכום הגובר של הארגונים החמושים בגדה מייצר דמיון גובר ליכולות של חמאס ברצועת עזה ושל חיזבאללה בלבנון. שני אירועים של ניסיונות לשיגור רקטות מג'נין החודש היוו גם כן זרז לפעולה הישראלית שהגיעה לבסוף בימים אלו, על מנת למנוע איום רקטי על ישראל מחזית נוספת.

"היחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית והתחזקותו של חמאס, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יחד עם המהלכים האחרונים של הממשלה הנוכחית בישראל, יצרו חוסר יציבות גובר ומקורות חדשים של חיכוך", אומרת תא"ל (במיל') ישראלה אורון.

בעוד המצב הביטחוני בגדה מסלים, פוליטיקאים מהימין קוראים זה מספר שבועות לפתיחתו של מבצע צבאי נרחב בגדה (שלבסוף הגיע בימים אלו בדיוק). המצב שנוצר בגדה הוא לא פחות מביצה טובענית, הן עבור ישראל והן עבור הרשות הפלסטינית: מחד עומדות הפעולות הצבאיות של ישראל בעומק שטחי הרש"פ, אשר חותרות תחת סמכותה הביטחונית בצפון הגדה ומובילות לתמיכה רחבה יותר בארגונים החמושים, כאשר מנגד, פעולות צה"ל בצפון הגדה מפחיתות מלכתחילה את התמריץ של הרשות הפלסטינית לפעול בשטח בעצמה כנגד אותן קבוצות חמושות. 

החודש פורסם כי רה"מ נתניהו אמר כי "ישראל צריכה את הרשות הפלסטינית" וכי לישראל יש אינטרס לראות את הרשות ממשיכה בתפקודה. בכך, מתייחס בעיקר לתפקודה בסיכול טרור בשטחי A, אך ציין כמו כן, באותה הנשימה, כי על ישראל לרסק את השאיפות הפלסטיניות למדינה עצמאית. 

"הצהרות נתניהו לגבי חיסול השאיפות הלאומיות הפלסטיניות באות במקביל לפעולות הסיפוח-בפועל המתמשכות של ישראל, וגורמות לעם הפלסטיני לשאול את עצמו בדבר הרלוונטיות של הרשות הפלסטינית, שיוסדה כרשות זמנית עד להסכם קבע שבסופו פתרון של שתי מדינות, אך בסופו של דבר, עד היום השיגה מעט, אם בכלל, בחזית המדינית, והלגיטימציה שלה מתפוגגת במהירות", אומר הפרשן והעיתונאי הפלסטיני מוחמד דראגמה. 

בכירים אמריקנים הביעו החודש דאגה אל מול מקביליהם הישראלים במהלך פגישות בישראל ובארה"ב, בדבר הסיכוי להסלמה אלימה, כאשר הבית הלבן באופן ספציפי הביע דאגה על היחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית והתעצמות הוואקום השלטוני בגדה המערבית. 

בשל אירועים אלו, הפרמטרים ההפוכים "מתקפות פלסטיניות (בגדה המערבית)" ו-"פעולות צה"ל בגדה המערבית" עולים שניהם החודש מ-7 ל-8. 

 

 

 

כותרות נוספות:

  • ישראל מעניקה אישור ראשוני לפיתוח שדה הגז מרין למול חופי עזה – ישראל העניקה אישור ראשוני לפיתוח שדה הגז שנמצא בסמוך לחופיה של רצועת עזה החודש, בכפוף להסכמים העוסקים בתיאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית ומצרים. שדה הגז מרין נמצא כ-30 ק"מ מחופי הרצועה, ומוערך כי טמונים בו למעלה מטריליון קוב מרובעים של גז טבעי – כמות המספיקה לייצור אנרגיה המספיקה לרצועת עזה ולגדה המערבית, כמו גם לייצוא אשר יעניק לכלכלה הפלסטינית חיזוק משמעותי לו היא זקוקה נואשות. ישראל חיפשה, בהיעדר התקדמות מדינית בשנים האחרונות, לחזק באמצעים כלכליים את הרשות הפלסטינית, ולתמרץ את חמאס לשמור על השקט ברצועת עזה. לא נרשמו שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות החודש. 

  • התמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות נותרת בעינה, בעוד הציפייה לאינתיפאדה שלישית יורדת על אף האירועים האחרונים: סקר חדש של מכון הסקרים הפלסטיני PCPSR בהובלת ד"ר חליל שיקאקי, מראה על סטגנציה בתמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני, וקורלציה חזקה בין התמיכה בפתרון לבין אמונה כי הוא בכלל אפשרי ליישום. התמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני עומדת החודש על 28% (אחוז אחד יותר מאשר לפני שלושה חודשים). רוב הפלסטינים (71%) טוענים כי פתרון שתי המדינות אינו אפשרי עוד בגלל התרחבות ההתנחלויות הישראליות בגדה, בעוד 28% טוענים כי הפתרון עדיין ישים. ישנה תמיכה כמעט שווה בקרב פלסטינים בגישה מדינית לפתרון המלכוד הנוכחי למול ישראל, בין הצטרפות לארגונים בינלאומיים נוספים (56%), לבין חזרה לעימות מזוין ואינתיפאדה מול ישראל (53%). הסקר מדגים תמיכה משמעותית בהיווצרותן של קבוצות חמושות בגדה המערבית (71%), כאשר רוב הפלסטינים (51%) מצפים כי קבוצות כאלו יתרחבו מעבר לג'נין ושכם, אל עבר חלקים נוספים בגדה. מספר דומה של פלסטיני מצפה כי המתיחות והמצב הנוכחי יובילו לפריצתה של אינתיפאדה שלישית, אך בשאלה זו נרשמה ירידה של כ-10% לעומת הסקר האחרון, לפני שלושה חודשים. לא נרשמו שינויים בפרמטרים של דעת הקהל במדד שתי המדינות החודש. 



 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות