אחרי החגים, לפני הסבבים
חברות וחברים יקרים,

החודש ממשלת ישראל העבירה את תקציב המדינה לשנים 2023 ו- 2024. בתוך התקציב ניתן למצוא מימון משמעותי שנועד לבסס סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית העברת התקציב, וצעדים בוטים וחד צדדיים אחרים שהממשלה נקטה בהם החודש מחריפים את ההידרדרות למצב בו יהיה קשה מאד, ואולי כמעט בלי אפשרי, לחלק את הארץ מבחינה מדינית ודמוגרפית.

עם זאת, עידוד מסוים ניתן לשאוב מהצלחת שיתוף הפעולה בין החברה האזרחית המקומית לקהילה הבינלאומית בשני מקרים החודש, עת הממשלה דחתה למועד לא קבוע הן את ההחלטה לפנות את הישוב הפלסטיני חאן אל אחמאר הממוקם במיקום אסטרטגי ליצירת רצף פלסטיני עתידי, והן את הניסיון לקדם חקיקה שתמנע בפועל מימון בינלאומי לארגוני חברה אזרחית ותביא לצמצום משמעותי של  פעילות ארגוני השלום וזכויות האדם

 

 

כותרות מאי:

  • ישראל אישרה תקציב מדינה המממן סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית: בחודש מאי הממשלה העבירה את התקציב שטומן בתוכו כסף רב שיושקע בסיפוח דה-פקטו של שטחי הגדה.

  • הקרבות על אתרים מרכזיים בגדה המערבית מסכנים את עתידו של פתרון שתי המדינות – ושרי הימין הקיצוני יודעים זאת: ביטול חוק ההתנתקות, העברת הישיבה של חומש בניגוד לחוק, ח'אן אל-אחמר - ממשלת הימין הקיצוני מתסיסה את השטח, וזה מסוכן לכולנו.

  • דחייתה  של הצעת חוק למיסוי ארגונים לא ממשלתיים משקפת את יעילותם של החברה האזרחית ושל לחץ דיפלומטי: פעולה נחושה מאחורי הקלעים הביאה להשהייה של הצעת חוק שנועדה לפגוע בארגוני זכויות אדם בישראל. ההצלחה של הלחץ הבינלאומי היא עוד הוכחה שהלחץ אפקטיבי ויכול להביא לפעולה בכיוון הנכון.

  • חמאס בוחרת שוב שלא להתערב בסבב הלחימה האחרון בין ישראל לעזה, אך ללא צעדים נוספים, קיומו של הסבב הבא מובטח: עוד סבב מול עזה, ושוב החמאס בחרו להשאר מחוץ למעגל הלחימה. אם מדינת ישראל לא תפעל עם צעדים נוספים להרגעת השטח, קימו של הסבב הבא מובטח.

  • מצעד הדגלים ביום ירושלים מנרמל את גזענות הימין הקיצוני בישראל ומדגיש את עוצמתו של הלך הרוח הלאומני בציבור: כל שנה התמונות הקשות ממצעד הדגלים בירושלים חוזרות - אלימות, גזענות ובעיקר הוכחה להלך הרוח הלאומני בציבור.

ערכו של מדד שתי המדינות יורד החודש ב-0.3%, מ-5.04 ל-5.03. 

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

ישראל אישרה תקציב מדינה המממן סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית

ישראל אישרה החודש את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024, והקצתה במסגרתו כ-941 מיליון דולר למיזמים שירחיבו את הסיפוח
 דה-פקטו של הגדה המערבית ויבססו אותו. לדברי פרשנים, נוסף על הקצאה של כמיליארד דולר למיזמי התנחלות בגדה המערבית, המפורטת במפורש בתקציבים שפורסמו, קרוב לוודאי שמימון משמעותי יותר ינותב להתנחלויות באמצעות "תקציבים נסתרים" אחרים של משרדי ממשלה.

יוני מזרחי, פרשן, חוקר וראש היחידה למעקב אחר ההתנחלויות ב"שלום עכשיו", מציין כי "תקציב המדינה כולל כספים, שינותבו מן הסתם לפיתוח התנחלויות, כגון כספים המשויכים לתקציבו של משרד התחבורה. עוד כולל התקציב כספים שאנו יכולים להניח כי ינותבו לפיתוח ההתנחלויות, כגון חלקים מתקציב המנהל האזרחי. עם זאת, ישנו גם 'תקציב נסתר' במשרדי ממשלה כמו משרד הפנים, משרד החקלאות ומשרדים אחרים." מזרחי ממשיך ואומר כי "השרים במשרדים אלה יכולים 'לתעדף' כספים שלא הוקצו לסוגים מסוימים של מיזמים. נוסף על כך, לשרי הימין יש אינטרס להראות כי הם תומכים בהתנחלויות. לכן, ניתן להניח כי הם יקצו כספים בשיעור גבוה מהרגיל למיזמים בגדה המערבית".

עם זאת, לדברי מזרחי, "יש חוסר שקיפות, ונוכל לדעת באמת כיצד ינוצלו הכספים האלה רק בעוד כמה שנים ורק לאחר הגשה של בקשות לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע."

ההקצאה הלא מידתית של כספי מדינה לפרויקטים המשרתים התנחלויות בגדה המערבית מעידה כי ישראל "עושה את מה שהיא אומרת" ונוקטת צעדים חד-צדדיים בוטים והחלטיים לקראת סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית, מבלי להתחשב בהתנגדות הבין-לאומית לכך.

בהתאם למסמכים שפורסמו, כ-25% מתקציבו הכולל של משרד התחבורה יוקצו למיזמי כבישים ותשתיות המשרתים התנחלויות בגדה המערבית, זאת על אף שהישראלים תושבי ההתנחלויות מהווים 5% בלבד מכמעט 10 מיליון תושבים בישראל. כספים אלה כוללים מימון לשיפור ולהרחבה של כבישים קיימים בהתנחלויות ובסביבתן, וכן סלילת כבישים מהירים חדשים, שיעקפו אזורים פלסטיניים, תוך יצירה של חיץ נוסף בין המתנחלים הישראלים לבין הפלסטינים. פרט לכספיו של משרד התחבורה, הוקצו למנהל האזרחי במשרד הביטחון 195 מיליון שקלים נוספים לפיתוח תשתיות בגדה המערבית.

399 מיליון שקלים נוספים יופנו לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית באמצעות משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, התומך בפיתוח יישובים יהודיים כפריים בישראל ובגדה המערבית. משרד זה העניק בעבר הלוואות וקרקעות למתנחלים להקמת מאחזים בלתי חוקיים. פרט לכך, 74 מיליון שקלים, שהוקצו למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, יספקו מימון שיאפשר לרשויות בהתנחלויות לפקח על בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטח C האסטרטגי בגדה המערבית.

ערכו של הפרמטר ההפוך "תכנון התנחלויות" (פרמטר שערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות), העוקב אחר מספרן והיקפן של תוכניות להרחבת התנחלויות המקודמות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, יורד החודש מ־3 ל־2 בצל העברתו של תקציב המדינה, המקצה מימון רב לאין שיעור למיזמים להרחבה ולביסוס של התנחלות ישראלים בשטח שנוי במחלוקת. ערכו של הפרמטר "תשתיות בהתנחלויות", העוקב אחר היקף התשתיות החקלאיות, התעשייתיות והתחבורתיות הישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, יורד החודש מ־4 ל־3.

 

 

 


הקרבות על אתרים מרכזיים בגדה המערבית מסכנים את עתידו של פתרון שתי המדינות – ושרי הימין הקיצוני יודעים זאת

ההתפתחויות שחלו החודש באתרים הנמצאים בהתנחלויות, המהווים זירות עימות אסטרטגיות מרכזיות, לרבות חומש, אזור E1 וח'אן אל-אחמר, הדגישו את חשיבותם לפתרון שתי המדינות ואת הפוטנציאל של לחץ בין-לאומי עקבי לשמירה על היתכנותו. התערבות בין-לאומית בלתי מתפשרת מנעה, למעשה, את פינויו ואת הריסתו בכפייה של הכפר ח'אן אל-אחמר. מאידך גיסא, התגובה השקטה יחסית להתפתחויות, הסוללות את הדרך ליישוב מחדש של חומש, מלמדת כי ממשלת ישראל תמשיך לפעול לביסוס ההתנחלות באזורים אסטרטגיים מרכזיים ובכל מקום שבו לא תיתקל בהתנגדות משמעותית ומאוחדת.

צה"ל אישר החודש צו המכריז על ישיבת חומש השנויה במחלוקת חלק מן המועצה האזורית שומרון. הצו אף מתיר כניסת ישראלים לאזור וסולל את הדרך להתנחלות רשמית. הישיבה הארעית, הפועלת בניגוד לחוק במקום זה 15 שנה, הועברה מקרקע פלסטינית פרטית ל"קרקע ציבורית" סמוכה בעקבות ביטולו במארס של חוק ההתנתקות משנת 2005. ביטולו של חוק זה מאפשר לישראלים גישה למאחזים חומש, גנים, כדים ושא-נור, שפונו כולם בכפייה במסגרת ההתנתקות מרצועת עזה.

המהלך המתואר גרר תגובות בין-לאומיות, וביניהן ביקורת חריפה מצד ארה"ב, ששבה והדגישה כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויות היסטוריות, שישראל וארה"ב הסכימו עליהן בתקופת בוש ושרון, ואף אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויות של ממשלת ישראל, שניתנו לממשל ביידן מוקדם יותר השנה, בוועידות הפסגה האזוריות בעקבה ובשרם א-שיח'. לעומת התגובה האמריקנית, התגובה האירופית למהלך הייתה רפה יותר. 

אף שישראל מתעקשת כי מתן המעמד החוקי לישיבה אינו צעד לקראת יישוב מחדש, מסמן מהלך זה ניצחון משפטי ופוליטי גדול למחנה הלאומני בישראל, התומך בהתנחלויות. אמירתו החודש של השר בצלאל סמוטריץ', הנמנה עם מחנה זה, כי בכוונתו לקדם מיזמים להכפלת מספר המתנחלים הישראלים המתגוררים בגדה המערבית, מ-500 אלף למיליון, לא תרמה להשקטת ספקותיה של וושינגטון. מנגד, ההחלטה לדחות את פינויו של ח'אן אל-אחמר, בלי לקבוע מועד חדש לכך, משקפת את יעילותו של לחץ בין-לאומי כבד בנושא. 

דברי סמוטריץ' החודש בנוגע לפינוי ח'אן אל-אחמר ממחישים כי בימין הקיצוני יודעים היטב שלקרב על אתרים אסטרטגיים אלה תהיה חשיבות מכרעת לעתיד השטחים. סמוטריץ' הודה כי התמקדות הימין הקיצוני בהריסת ח'אן אל-אחמר קשורה פחות לכך שהכפר אינו מוכר, ויותר למיקומו האסטרטגי, באזור E1. לדבריו, "זה המרחב שיכריע אם, חס וחלילה, יהיה רצף טריטוריאלי שיחבר את בית לחם עם שכם, רמאללה, חס וחלילה, למדינת טרור בלב ליבה של ארץ ישראל והפוך, או שיהיה רצף טריטוריאלי ישראלי, יהודי מירושלים, ממזרח למערב, שיבתר את הרצף הטריטוריאלי הערבי."

תהילה ונגר, סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, כותבת במסגרת ניתוח הדברים כך: "אם נניח בצד את המינוח המדגיש את נטייתו של סמוטריץ' לראות בהגדרה עצמית פלסטינית 'סוף העולם', רק מקצת מן התומכים במדיניות של שלום יוכלו לנסח טוב יותר את הסוגיות שעל הפרק. אף על פי שמעט מאוד ישראלים יוכלו בכלל למקם אותם על המפה, ח'אן אל-אחמר, גבעת המטוס, עטרות ושישה אתרי בנייה נוספים, המהווים זירות עימות, מעוררים תסבוכת בין-לאומית בכל פעם שמונפקים היתרי בנייה. הסיבה לכך היא שהם מייצגים את האפשרות לפתרון במשא ומתן: מדינה פלסטינית עם שליטה על שטח משלה וגישה באין מפריע למזרח ירושלים."

עוד כותבת ונגר כי "נראה כי סמוטריץ', ותנועת ההתנחלות האידיאולוגית שאותה הוא מייצג, מבינים זאת טוב יותר מכל הנהגה פוליטית בשמאל. מפעל ההתנחלות כשל בחדירה דמוגרפית משמעותית לעומק הגדה המערבית. רובה המכריע של האוכלוסייה היהודית בשטחים מתגוררת עדיין בגושים הסמוכים לקו הירוק, מה שמשאיר פתח להסכם גבול עתידי הנשען על חילופי שטחים... בהתחשב בכישלונותיה הדמוגרפיים והגיאוגרפיים של תנועת ההתנחלות, ניתוקה של מזרח ירושלים מערים פלסטיניות מרכזיות וחלוקת שטחה של הגדה המערבית לשניים, באמצעות מסדרון של התנחלויות, הם האמצעים הטובים ביותר שיש לימין הקיצוני בישראל למניעתו של הסכם שלום עתידי. מאמצי נציגיו בכיוון זה מעידים על מידת האמון שלהם באפשרות להגיע להסכם כזה".

ואכן, מחנה הימין הקיצוני, התומך בהתנחלויות, המשיך לנקוט צעדים חד-צדדיים, הן בממשלה, הן בשטח, תוך התעלמות מן ההתנגדות הבין-לאומית להם. ישראל פרסמה החודש מכרזים חדשים ל-1,248 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בביתר עילית, באפרת, בקריית ארבע, במעלה אפרים ובקרני שומרון. מכרזים אלה נוספים ל-89 יחידות דיור בהתנחלות גילה שבמזרח ירושלים. עוד קידמה ישראל תוכניות לכביש עוקף חדש עבור הפלסטינים באזור E1 השנוי במחלוקת. הכביש יחבר בין דרום הגדה לבין צפונה ללא מעבר דרך ההתנחלויות הסמוכות, ויאפשר פיתוח ישראלי עתידי נוסף באזור E1.

ישראל אף הגבירה את קצב ההריסה של בנייה פלסטינית ללא היתר בשטחי C שבגדה המערבית, לרבות בסילואן, ביריחו, בבית לחם, בשכונת ג׳בל מוכבר שבירושלים ובכפר ג׳בת א־דיב שליד בית לחם. הריסתו של בית ספר יסודי פלסטיני בג'בת א-דיב גררה גינויים חריפים מצד האיחוד האירופי. נוסף על הריסת מבנים פלסטיניים באזור, קובע דוח של האו"ם, שפורסם החודש, כי מתנחלים כרתו ועקרו יותר מ-5,000 עצי זית מאפריל, באקט של ונדליזם. פעולה זו נועדה למנוע עיבוד פלסטיני של אדמות חקלאיות בשטח C האסטרטגי.
 
עוד דיווח האו"ם כי אחרוני תושביו של היישוב הפלסטיני עין סאמיה נאלצו לפרק את בתיהם ולהימלט מן האזור בשל הריסות בתים חוזרות ונשנות ומעשי ונדליזם ואלימות של מתנחלים.

לדברי מוחמד יונס, סופר פלסטיני המתגורר ברמאללה, "ממשלות ישראל לדורותיהן עשו ככל יכולתן להקמת התנחלויות יהודיות בגדה המערבית בדרכים שלא יאפשרו לפתרון של שתי המדינות להצליח. ממשלת ישראל הנוכחית מסיימת את העבודה בכך שהיא פועלת כדי לא להותיר כל הזדמנות לרצף טריטריאלי פלסטיני בגדה המערבית ובמזרח ירושלים."

החודש לא נרשמו שינויים בערכם של הפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות. ערכו של הפרמטר ההפוך "אלימות מתנחלים", העוקב אחר מספרן ואחר השפעתן של מתקפות המתנחלים על אזרחים פלסטינים ועל רכוש פלסטיני בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, הוא עדיין  7.5/10.

 

 


דחייתה  של הצעת חוק למיסוי ארגונים לא ממשלתיים משקפת את יעילותם של החברה האזרחית ושל לחץ דיפלומטי

ממשלת ישראל השהתה, לפחות זמנית, הצעת חוק שהתמקדה במימון של ממשלות זרות לארגונים לא ממשלתיים ישראליים. ההשהיה נבעה מתגובת נגד בין-לאומית חריפה ומתגובה דומה של החברה האזרחית. החוק, שעלול להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אדם ישראליים לקבל תרומות מממשלות זרות, זכה לביקורת חמורה מצד ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות באירופה.

הצעת החוק, שאותה הגיש ח"כ  ממפלגת הליכוד בראשות נתניהו, הייתה עלולה לשלול את מעמד הפטור ממס של מוסדות ללא כוונת רווח העוסקים בפעילות ציבורית בשנתיים שלפני קבלת תרומה או אחרי קבלתה. בהתאם לחוק המוצע, מוסדות אלה לא ייחשבו מוסד ציבורי הזכאי לפטור ממס ואף היו מחוייבים בתשלום 65% מס על כל תרומה מיישות מדינית זרה. . אף שנראה כי הצעת החוק כוונה בעיקר נגד ארגוני זכויות אדם ונגד ארגונים לקידום מטרות שונות, גם ארגונים אחרים, כגון ארגונים לסיוע רפואי ולפיתוח וארגוני חינוך, המקבלים מימון מממשלות זרות, היו נפגעים ממנה.

הצעת החוק הוסרה מסדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה בעקבות התערבות של דרגים דיפלומטיים בכירים ובעקבות לחץ שהפעילה החברה האזרחית. אף על פי שהצעת החוק צפויה להיבחן מחדש ותוגש שוב בעתיד, קבע הלחץ הבין-לאומי הכבד תקדים משמעותי בתחומים שבהם תידרש התערבות בעתיד.

החודש לא נרשמו שינויים בערכם של הפרמטרים הרלוונטיים במדד TSI. ערכם של כל הפרמטרים הנוגעים לשחקנים הבין-לאומיים נותר ללא שינוי ועומד על 7/10, בעוד ערכם של הפרמטרים הנוגעים לחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית הינו עדיין 8 ו-4, בהתאמה.

 

 

 



חמאס בוחרת שוב שלא להתערב בסבב הלחימה האחרון בין ישראל לעזה, אך ללא צעדים נוספים, קיומו של הסבב הבא מובטח
מבצע "מגן וחץ" החודש היה המבצע הצבאי החמישי של ישראל בעזה בתוך חמש שנים. המבצע נפתח בתגובה מאוחרת לירי רקטות של הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל. את הרקטות ירה הג'יהאד האסלאמי בתגובה למותו של דובר הארגון, ח'דר עדנאן, שהיה עצור בישראל. עדנאן, שמת לאחר שביתת רעב בת 86 ימים במחאה על מעצרו ללא משפט, היה האסיר הפלסטיני הראשון שמת תחת משמורת ישראלית מאז החלו אסירים פלסטינים לפתוח בשביתות רעב ממושכות, לפני יותר מעשור.

תקיפה ישראלית, שכללה חיסול ממוקד של שישה בכירים בג'יהאד האסלאמי, פגעה קשות בשרשרת הפיקוד הפנימית של הארגון. במבצע נהרגו בסך הכול 33 תושבים בעזה. לפחות 13 מהם היו אזרחים, וביניהם נשים וילדים. לוחמי הג'יהאד האסלאמי ירו יותר מ-1,500 רקטות לשטח ישראל, הרגו אזרחית ישראלית אחת ופועל אחד מעזה, שישראל הכירה בו כקורבן טרור. הכרה זו זיכתה את משפחתו בקצבאות מטעם ישראל, לרבות תשלומים לתמיכה באשתו ובששת ילדיו. 

למרות רטוריקה של התנגדות פלסטינית מאוחדת, נשארה חמאס בבירור מחוץ ללחימה, וזאת הפעם השנייה בתוך שנתיים שבה היא מאפשרת לישראל לפגוע באין מפריע ביריביה הסוררים מבית. בשל בחירה זו של חמאס, נמנעה ישראל מן העימות הרב-זירתי. מהיתכנותו בעתיד של עימות כזה הזהירה ישראל על רקע השינוי המתחולל בסדר האסטרטגי ברחבי המזרח התיכון. 

התמריץ העיקרי של חמאס להישארות בשוליהם של שני סבבי הלחימה האחרונים בין הג'יהאד האסלאמי לבין ישראל הינו הנכסים הכלכליים והדיפלומטיים המשמעותיים שצבר בשנים האחרונות. נכסים אלה כוללים מספר חסר תקדים של היתרי עבודה לתושבי הרצועה, השקעות מצריות גדולות בשיקום הרצועה וכן הסכמה שבשתיקה מצד ישראל להעברת מימון קטרי לרצועה בסך כ-30 מיליון שקלים מדי חודש. המימון הקטרי מיועד בעיקרו לתמיכה בעובדי ציבור של חמאס.

אכרם עטאללה, סופר וחוקר פלסטיני המתגורר בלונדון, מציין כי "בראש סדר העדיפויות של חמאס ברצועת עזה ניצבת השמירה על שלטונה, והיא תבחר לרוב להימנע מכל צעד שעלול לערער את יציבותה, ובכלל זה לעכב את העברת הכסף הקטרי לרצועה." עוד אומר עטאללה כי "השמירה על ההפרדה בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית קשורה בביטחונה הלאומי של ישראל, וישראל משתמשת בכל הכלים שברשותה, לרבות מדיניות של 'מקל וגזר' מול חמאס, כדי להעמיק את ההפרדה הזאת. עם זאת, חמאס, בדומה לכל השחקנים האחרים, נערכת לעידן שאחרי אבו מאזן, ועיניה נשואות אל אש"ף ואל ההנהגה המדינית של העם הפלסטיני."

מכאן נובע כי ישראל צריכה לשקול כיצד תמשיך לטפח את הבנותיה עם חמאס, בתיווך מצרי, כדי להמשיך ולהשפיע על המקום ועל העיתוי שבהם תבחר חמאס להיכנס לעימות איתה. לעת עתה, שני הצדדים ישובו אל הסטטוס-קוו שבוסס בשנים האחרונות. עם זאת, בהיעדר צעדים נוספים ומתמשכים, אשר יקלו על המצוקה האזרחית בעזה ויספקו תקווה כלשהי בדמות אופק מדיני לשלום, ההסלמה הבאה מובטחת.

ערכם של הפרמטרים "תקיפות פלסטיניות (עזה)" ו"פעולות צה"ל (עזה)" עולה זמנית החודש מ-4 ל-5 בהתאמה, אך ערכו של הפרמטר "סיכויים למלחמה" נותר ללא שינוי, עומד על 3/10 ומשקף את חוסר העניין של שני הצדדים בהסלמה רחבה. גם ערכו של הפרמטר "התנאים ההומניטריים והכלכליים בעזה" נותר ללא שינוי ועומד על 5/10. 

 

 

 

מצעד הדגלים ביום ירושלים מנרמל את גזענות הימין הקיצוני בישראל ומדגיש את עוצמתו של הלך הרוח הלאומני בציבור

מצעד הדגלים, שהתקיים ביום ירושלים החודש, כלל גילויי גזענות מטרידים, אם כי מוכרים יותר ויותר, מצד הימין הקיצוני. 
50,000 לאומנים ישראלים צעדו במפגן פרובוקטיבי של עליונות יהודית בעיר, שהיא סלע מחלוקת בליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הצועדים עברו דרך הרובע המוסלמי שבעיר העתיקה אל הכותל המערבי, ממש מתחת למתחם הרגיש כל כך של הר הבית. 

המצעד התקיים זמן קצר לאחר הגעה להסכם שברירי על הפסקת אש, שסיים את סבב הלחימה האחרון בין ישראל לבין הג'יהאד האסלאמי בעזה. בסבב הנוכחי הוקדשה תשומת לב רבה לשאלת הימשכותה של הלחימה עד ליום ירושלים. הלחימה ביום זה גררה במאי 2021 את חמאס לעימות עם ישראל. 

את המצעד אבטחו יותר מ-2,000 שוטרים ויותר מ-1,000 אנשי ביטחון נוספים. חרף כמה עימותים מצומצמים בין תושבים פלסטינים לבין צועדים לאומנים ישראלים, וכן קריאות גזעניות כגון "מוות לערבים", "מוחמד מת" ו"שיישרף לכם הכפר", שהפכו מאפיין קבוע של המצעד, הסתיים היום ללא תקריות ברובו. 

השר איתמר בן גביר מהימין הקיצוני לא ביקר בהר הבית במהלך המצעד. נראה כי בחירתו זו נבעה ממאמץ של גורמים שקולים יותר להימנע מפרובוקציות נוספות לאחר שחמאס הזהירה את ישראל לבל תחצה "קווים אדומים". בן גביר, שתמך תכופות בעבר בשינוי רשמי של הסטטוס-קוו בהר הבית, כך שיאפשר תפילת יהודים במתחם, ביקר במקום ימים ספורים לאחר המצעד והכריז בהתרסה, "אנחנו בעלי הבית כאן". 

לא נרשמים שינויים החודש בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

 

 

 

כותרות נוספות:

  • אבו-מאזן משווה בין ישראל לבין הנאצים ומעיב בכך על חשיבות האירוע הראשון שעורך האו"ם לציון יום הנכבה הפלסטיני: החודש ערך האו"ם לראשונה אירוע לציון יום הנכבה ועקירתם של מאות אלפי פלסטינים במלחמת העצמאות. 30 מדינות, לרבות ארה"ב, בריטניה, גרמניה וקנדה, החרימו את האירוע, ומדינות אחרות שלחו אליו נציגים בדרג נמוך מן המקובל. על ההנצחה, כפי שסוקרה בישראל, העיבו במידה רבה התבטאויותיו השנויות במחלוקת של הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, שהשווה במהלך האירוע את "השקרים" הישראליים לאלה של התועמלן הנאצי יוזף גבלס. 

  • ישראל פרסמה התנצלות ראשונה במלאת שנה להריגתה של אבו עאקלה: בירושלים נערכו עצרות המוניות לציון יום השנה להריגתה של העיתונאית הפלסטינית-אמריקנית, שירין אבו עאקלה. בעיתוי זה התנצל צה"ל לראשונה על מותה, לאחר שהודה אשתקד כי קיימת "סבירות גבוהה" לכך שחייל ישראלי ירה בשוגג באבו עאקלה.

  • ישראל מקדמת הצעת חוק להטלה של שנת מאסר על מי שיניף את דגל פלסטין: ישראל קידמה החודש חקיקה, שתכריז כי כל התקהלות של שלושה אנשים ומעלה, המניפים דגל של ישות אויבת או של ארגון אויב, לרבות את דגל פלסטין, היא בלתי חוקית. אי לכך, המשתתפים בהתקהלות זו עלולים להיעצר וצפויים לעונש מאסר של עד שנה. החקיקה המוצעת אף תתיר לפזר התקהלות כזו. נראה כי החקיקה, שצריכה לעבור בשלוש הצבעות נוספות כדי להפוך לחוק, מכוונת להפגנות שמארגנים ערבים אזרחי ישראל, שרבים מהם מזדהים כפלסטינים, ולהפגנות של אנשי שמאל ישראלים, אשר התנגדו למדיניות הממשלה בנושא ההתנחלויות. המחאות האחרונות נגד הרפורמות המשפטיות השנויות במחלוקת שמקדמת הממשלה כללו לעיתים קרובות נציגות גדולה של מפגינים נגד הכיבוש. במקביל מקודמת הצעת חוק שתמנע הנפת דגלי פלסטין במוסדות להשכלה גבוהה, הצעה שזוכה לגינויים והתנגדות מצד ראשי האוניברסיטאות בשל הפגיעה בחופש האקדמי והפוליטיזציה של האקדמיה.

 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות