אחרי החגים, לפני הסבבים
חברות וחברים יקרים, 

בחודש אפריל האחרון הצטלבו שלושה חגים חשובים של הדתות המונותאיסטיות: פסח, רמדאן ופסחא. על אף המתחים והחיכוך הגובר, הן הישראלים והן הפלסטינים עמדו במבחן משמעותי, תוך שיתוף פעולה מסוים, כדי למנוע הסלמה משמעותית במספר זירות, למרות מספר אירועים אלימים בירושלים וירי מצפון ומדרום. עם זאת, הסכסוך המבעבע מתחת לפני השטח ממשיך להתפרץ מעת לעת, ונוכח היעדר אופק מדיני, השאלה אינה האם יגלוש לעימות רחב יותר, אלא מתי. 

 

 

כותרות אפריל:

  • תיאום צעדים בין ישראל, ירדן והרש"פ הביא לשקט יחסי במהלך הצטלבות החגים: למרות המתיחות והחיכוך הגוברים בין הצדדים בשל הצטלבות חגי פסח, רמדאן ופסחא, ממשלת ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הצליחו להגיע להבנות בנושאים מסוימים על-מנת למנוע הסלמה משמעותית.

  • בנוף של מזרח תיכון משתנה, הקיפאון המתמשך בזירה המדינית עלול להציב את ישראל מול התלקחות רב-זירתית: הוואקום המדיני בזירה הישראלית-פלסטינית מהדק את הקשרים בין גורמים שונים באזור ומייצר מציאות ביטחונית חדשה לישראל ומציאות פוליטית חדשה בתוך הרשות. 

  • הממשלה מקדמת בניית תשתיות להתנחלויות ובמקביל מגבירה אכיפה כלפי הפלסטינים: עד סוף חודש מאי הממשלה צפויה להעביר תקציב מדינה ובו עלייה גדולה בתקציבים המיועדים לבניית תשתיות לטובת ההתנחלויות, ובמקביל תשקיע בניטור ואכיפה כנגד בנייה פלסטינית. השקעות הענק בכבישים לשימוש המתנחלים אמורות למנוע רציפות פלסטינית עתידית. 

ערכו של מדד שתי המדינות יורד בחודש אפריל ב-0.2% מ-5.05 ל-5.04.

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

תיאום צעדים בין ישראל והרש"פ הביא לשקט יחסי במהלך הצטלבות החגים

התחזיות לקראת החגים היו פסימיות וצפו תקופה רותחת ואלימה. ואכן, אירועים קשים עם פצועים ועצורים התרחשו באזור הר הבית ותקיפות אירעו בגבולותיה הצפוניים והדרומיים של ישראל. עם זאת, עבודות התיאום של גורמים ביטחוניים ישראלים, פלסטינים וירדניים, במיוחד באזורים הנפיצים בירושלים  גרמו לכך שתקופת החגים עברה ברוגע יחסי.

החודש החל בהרג של בדואי-פלסטיני מאש של כוחות ישראלים בעיר העתיקה בירושלים, ומספר פיגועים בתל-אביב, בקעת הירדן ובירושלים, לצד פעולות צבאיות ישראליות על בסיס כמעט יומי, ועימותים גלויים בערים פלסטיניות בגדה המערבית, בהן ג'נין ושכם, גרמו לציפייה להידרדרות נוספת במהלך חודש הרמאדן. מתחילת השנה נהרגו 18 אזרחים וחיילים ישראלים ואזרח זר אחד מתקיפות פלסטיניות. בפרק זמן זה נהרגו 95 פלסטינים.

רמת התיאום בין הצד הישראלי לפלסטיני התגברה הודות לשתי הוועידות בעקבה ובשארם א-שייח', שהיוו פלטפורמה להתקשרות בין הצדדים, מה שתרם לירידה במתיחות.

עם תחילת רמדאן, הודיעה ישראל על צעדי הקלה שיאפשרו לנשים, ילדים עד גיל 12 וגברים מעל גיל 55, להיכנס לישראל ולעלות למתחם חראם א-שריף. לעומת זאת לא ניתנו היתרים לתפילות יום השישי במהלך הרמדאן. לשם השוואה, אלו צעדים נוקשים יותר מאשר בשנים קודמות, אז הותרה הגעה לגברים בני 50+ למתחם חראם א-שריף ללא אישור מיוחד.

אף על-פי כן, החלטות אלו התקבלו בוועידות המשותפות כצעדים מתואמים, בתיווך אמריקני, מצרי וירדני, ובנוכחות גורמים רמי דרג  מישראל והרשות הפלסטינית. ההחלטות כללו בין השאר ביטול הריסות בתים במהלך החג, הימנעות מהכרזה על התנחלויות חדשות ואיסור על יהודים ולא מוסלמים לעלות להר הבית בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, אשר חפפו לחג הפסח.

לפי רשויות הוואקף, מספר המוסלמים שעלו למסגד אל-אקצא הגיע לשיא של 4 מיליון במהלך החג, מתוכם 280,000 בלילת אל-קאדר, הלילה הקדוש ביותר בתקופת הרמדאן והחשוב ביותר בלוח השנה המוסלמי.

רמי מחמוד, בכיר בווקף, מדווח כי מספר העולים לרגל ברמדאן הזה היה הגבוה ביותר בשני העשורים האחרונים. מחמוד מייחס את העלייה במספר המתפללים הן ל"רוח המתריסה" בתוך הציבור הפלסטיני, שתודלקה כקונטרה לאיומים של פעילים בכירים בימין הקיצוני בישראל שאיימו לקיים פולחן דתי בהר הבית.

בשני מקרים משטרת ישראל פשטה על מתחם אל-אקצא כדי לפזר התבצרות בתוך המסגד. מאות פלסטינים נעצרו ונפצעו כתוצאה מפשיטות אלה. התמונות שיצאו ממסגד אל-אקצא, בהן שוטרים ישראלים תוקפים באלימות רבה את המתפללים יצאו אל העולם והביאו לגינוי בינלאומי נרחב ולהסלמה בגבולה הצפוני של ישראל (לבנון וסוריה) ובגבול עם רצועת עזה. בעקבות הסימנים להסלמה נרחבת ורב-חזיתית, הכוחות הישראלים גילו איפוק יחסי ועבדו בשיתוף פעולה עם הוואקף כדי לפנות בדרכי שלום את המתפללים בפעמים הבאות.

כאשר ישנה חפיפה במועדי החגים (שכבר לא תקרה ב-2024) עולה באותה עת מספר המתפללים מבני כל הדתות, לרבות גורמים קיצוניים. בתום שלוש שנים רצופות של התנגשות במועדים, ניתן יהיה לראות בשנה הבאה האם סמיכות התאריכים היא הגורמת להתלקחות, או שמא מגמות עמוקות יותר יביאו להסלמה השנתית, הבלתי נמנעת בהיעדר פתרון מדיני, ולו פתרון ממוקד לאגן הקדוש.   

הפרמטרים ההפוכים במדד שתי המדינות "מתקפות פלסטיניות בגדה המערבית" ו"פעולות צבאיות ישראליות בגדה המערבית" ירדו החודש שניהם מדירוג 8 ל-7, בגלל השקט היחסי. גם הפרמטר ההפוך "אלימות מתנחלים" ירד מ-8.5 ל- 7.5 הודות להחלטה לאסור על פעילים יהודים לעלות להר הבית במהלך הצטלבות חגי הרמדאן ופסח. בפרמטר הנגישות למקומות הקדושים בירושלים ישנה עליה מדירוג 5 ל-6 החודש, בזכות הגישה חסרת התקדים לפלסטינים לעלות להר הבית השנה, ובזכות הצלחה של כוחות הבטחון הישראליים לבלום פרובוקציות במתחם הקדוש. 

 

 

 

בנוף של מזרח תיכון משתנה, הקיפאון המתמשך בזירה המדינית עלול להציב את ישראל מול התלקחות רב-זירתית

ירי רקטות מתמשך אל ישראל מרצועת עזה, סוריה ולבנון כתגובה לאירועים השונים בירושלים החודש, מדגיש כיצד המזרח התיכון משתנה במהירות. לצד שינוי בסדרי העדיפויות של ארה"ב והפניית הקשב של הבית הלבן לנושאים אחרים שלפתחם, המשך הידרדרות היחסים עם הפלסטינים עלול להעמיד את ישראל בפני התלקחות רב-זירתית בעתיד ומציאות ביטחונית חדשה. 

שיגורים חריגים ונדירים מלבנון אל צפון המדינה עוררו החודש חשש מיוחד. 36 הרקטות היוו מטח חריג והכבד ביותר בגבול זה מאז מלחמת לבנון השנייה ב- 2006. ישראל מייחסת את השיגורים לשלוחה הלבנונית של חמאס, שפועלת לא פעם באישור שבשתיקה, ואף בתיאום, עם איראן ושלוחתה המקומית, חיזבאללה.

המתקפה מלבנון התרחשה בעת בה התקיימה פגישה של בכירי חמאס עם בכירים מאיראן וחיזבאללה בביירות, בניסיון לחזק את הבריתות האזוריות ובמטרה לשפר את מעמדה של תנועת חמאס במישור המדיני והפוליטי. חיזוק הקשרים בין חמאס לאיראן ניתן היה לזהות גם בנאומו החודש של נשיא איראן, איברהים ראיסי, במהלכו הוא קרא להם להתמיד במאבק המזוין מול ישראל.

"כישלונה של הרשות הפלסטינית בהשגת מדינה פלסטינית עצמאית בדרך של תהליך שלום העניק לחמאס קומה נוספת בבניית בסיס מדיני חלופי המתחרה ישירות ברשות הפלסטינית כמייצג את רצון העם הפלסטיני", אומר העיתונאי והפרשן מוחמד דראגמה.

"חמאס התגלה כיעיל יותר מהרש"פ, והגישה שלו היא לפתוח חזיתות מרובות מול ישראל עם יכולות מתקדמות הרבה יותר, וכך מתחזק כוח ההרתעה שלו ועמו מתחזקת התחושה שקיימת אלטרנטיבה מעשית יותר מגישת הרשות הפלסטינית" מסביר דראגמה. "במקרה הזה, כל מהלך של ישראל שמחליש את הרשות ומערער את פתרון שתי המדינות מותיר את ישראל מול מצב בטחוני מאתגר הרבה יותר".

בינתיים, הרשות הפלסטינית נחלה מכה נוספת למעמדה המקומי והבינלאומי בעקבות ביקור משלחת בכירים מהחמאס, בראשות ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה, בסעודיה החודש, בביקור שחפף לפגישה בין נשיא הרש"פ, מחמוד עבאס, ויורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. למרות שביקור חמאס בסעודיה נחשב לביקור דתי וא-פוליטי, פרשנים טוענים כי הביקור סימן התפתחות גדולה כאשר חמאס מבקשת לשפר את היחסים מול ריאד, לאחר שסעודיה האשימה את חמאס בפגיעה בהסכם מכה לפיוס פלסטיני ב- 2007. הביקור החודש התאפשר בזכות קונפיגורציה אזורית חדשה, שהואצה בשל חידוש היחסים בין ערב הסעודית, איראן וסוריה.

ישראל מצידה לא הסתירה את רצונה ליצור קשרים פתוחים יותר עם סעודיה, בעוד האחרונה ממשיכה להתעקש כי התקדמות לקשרים רשמיים בין המדינות תוכל לקרות רק לאחר התקדמות אל עבר פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, ככל שתהליך שכזה אינו נראה באופן, נראה כי גם תקוותיה של ישראל לנרמול היחסים וכינון קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ריאד ייאלצו להמתין מעט. 

"המפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון משתנה במהירות, ונראה שעם ברית הכוחות החדשה, הפסלטינים עשויים ליהנות מנראות מעט יותר גבוהה מאשר בעבר" אומרת קסניה סבטלובה, מנכ"לית הארגון האזורי לשלום, כלכלה וביטחון (ROPES).

"הסכמי אברהם עדיין עומדים איתנים, שכן מדינות ערב רואות בישראל נכס במובנים רבים... עם זאת, הם לא מתרחבים ואין ציפייה שזה יקרה בזמן הקרוב, בעוד שדעת הקהל במדינות אלה נעשית יותר פרו-פלסטינית ואנטי-ישראלית. בשילוב עם הדינמיקה החדשה של פיוס עם איראן, יחד עם האקלים הפוליטי בישראל, ישנה סבירות שמדינות ערב יקדמו את הסוגייה הפנים-פלסטינית וינסו לדחוף שוב לפיוס פנימי, תוך הבעת ביקורת נגד מדיניות ישראל", הוסיפה חה"כ לשעבר סבטלובה.

לא נרשמו שינויים במדדי השחקנים הבינלאומיים של מדד שתי המדינות החודש. הפרמטרים הנוגעים לארה"ב, העולם הערבי, אירופה ושאר השחקנים הבינלאומיים נותרו ללא שינוי – 7/10.

 

 

 


הממשלה מקדמת בניית תשתיות להתנחלויות ובמקביל מגבירה אכיפה כלפי הפלסטינים 

עד סוף חודש מאי ממשלת ישראל צפויה להעביר את תקציב המדינה בכנסת. בתקציב המובא לאישור, ישראל תבקש להגדיל באופן משמעותי את התקציב המוקצה להרחבת התשתיות המשרתות את ההתנחלויות בגדה המערבית, תוך הכפלת הכספים המושקעים במאמץ לעקוב, לאכוף ולסכל בנייה פלסטינית.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ושרת התחבורה, מירי רגב, הודיעו החודש על תוכניתם להקצות מדי שנה מיליארדים מהתקציב השנתי לפיתוח כבישים ותשתיות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, וזאת במסגרת תוכנית רב-שנתית, הנועדה להקל על הרחבת ההתנחלויות באזורים אלו. ההשקעות המאסיביות בכבישים ובתשתיות המשרתות את ההתנחלויות יגיעו ל- 25% מתקציב משרד התחבורה כולו.

התקציב שהוקצה למה שמכונה "מחלקת הקרקעות", במטרה לפקח ולדווח על הבנייה הפלסטינית בשטח C, אמור להכפיל את עצמו, ויעלה מ- 20 מיליון שקלים כפי שהיה בשנים הראשונות מאז הקמת המחלקה ב- 2020, עד ל- 40 מיליון שקלים כפי שמופיע בתקציב 2023.

על אף שאין למחלקה סמכויות אכיפה, התקציבים המוגדלים יאפשרו להרחיב את יחידות הפיקוח, לרכוש רחפנים, צילומי אוויר, כלי רכב וציוד נוסף שישמש אותם כדי לנטר ואף למנוע שימוש בקרקעות בבעלות פלסטינית על-ידי פלסטינים בשטחי C. 

התקציב המובא לאישור הוא שיקוף של מדיניות הממשלה הנוכחית של סיפוח דה-פקטו של הגדה מערבית. תהליך זה מובל על-ידי נציגי הימין הקיצוני והמתנחלים בממשלה. יותר מ- 20 חברי קואליציה ולפחות 7 שרים בממשלה השתתפו החודש בצעדה אל המאחז הלא חוקי אביתר, אירוע שהגביר את הסימנים על הכוונה הברורה לקדם את ההתנחלות בו מחדש, כמו גם במאחזים אחרים שפונו. ההתנחלות מחדש תתאפשר בשל תיקון חוק ההתנתקות בחודש שעבר, שהיה בתוקף מאז 2005.

הצעדה לאביתר משכה אלפי מתנחלים ונהנתה מהגנה של גדוד צה"לי שלם ושל 13 פלוגות מג"ב שהתעמתו עם מפגינים פלסטינים בכפר ביתא הסמוך. כתוצאה מהעימותים נפצעו 216 פלסטינים, על-פי נתונים רשמיים של הסהר האדום הפלסטיני.

עמדת המדינה שניתנה החודש לבג"צ, ביקשה מבית המשפט העליון לדחות את העתירה שהגיש ארגון "רגבים" (בשיתוף עם שר האוצר הנוכחי, סמוטריץ') בדרישה לפנות את תושבי הכפר הפלסטיני חאן אל-אח'מר, הסמוך למעלה אדומים.

תגובת הממשלה לעתירה, היא הפעם העשירית בה המדינה מבקשת לדחות את הפינוי הכפוי והריסת הכפר הפלסטיני. זו התקבלה על בסיס "שיקולים מדיניים וביטחוניים", ומצביעה על מאמץ מתמשך של הממשלה להגיע לפתרון מוסכם עבור 250 התושבים הפלסטינים של הכפר ועל המשך הלחץ הבינלאומי בנושא.

אין החודש שינויים במדדי מדד שתי המדינות הרלוונטיים. הפרמטרים "תכנון התנחלויות ובניית התנחלויות" נותרו על 3/10 ו- 4/10 בהתאמה, בעוד שמדד "תשתיות ההתנחלויות" נותר ללא שינוי על 4/10, עד לאישור התקציב בכנסת.

 

 

 

כותרות נוספות:

  • 15,000 איש השתתפו בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני החודש בתל-אביב: בטקס השתתפו משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות שהנציחו יחד את חייהם של יקיריהם. הנוכחות הייתה גבוהה באופן משמעותית מהפעם האחרונה שהאירוע נערך בשנת 2019, אז השתתפו 10,000 אנשים. בין השנים 2020-2022 האירוע נערך באופן מקוון או בפורמטים היברידיים עקב מגבלות מגפת הקורונה. בנוסף לעלייה בהשתתפות, גם התגובות וההתנגדות לאירוע היו מושתקות יותר מאשר בשנים קודמות, ומשכה רק קומץ קטן של מפגיני ימין. לקראת האירוע, שר הבטחון, יואב גלנט, ניסה למנוע את כניסת המשתתפים הפלסטינים לישראל, אך בית המשפט העליון הורה לו לאפשר את כניסתם תוך ציטוט של שני פסקי דין קודמים מ- 2018 ומ- 2019. גם כאשר בית המשפט העליון נמצא כיום במרכז הוויכוח הציבורי בישראל, לא נרשמה תגובה משמעותית להחלטת בית המשפט. לא נרשמו שינויים במדדי מדד שתי המדינות.

  • 14 חברי פרלמנט דמוקרטים דוחקים בנשיא ארה"ב, ביידן, לשנות גישה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולחקור הפרות בסיוע ארה"ב: המחוקקים מבית הנבחרים ומהסנאט כתבו מכתב הקורא לנשיא להבטיח שהסיוע הבטחוני שארה"ב מעניקה לישראל לא ישמש לתמיכה בפרויקטים של התנחלויות ישראליות, או הפרת חקיקה (אמריקאית) לפיה הסיוע הצבאי ישמש להגנה עצמית לגיטימית בלבד, תוך איסור על מימון אמריקאי לצייד או להכשיר כוחות צבא זרים החשודים בהפרת זכויות אדם או בפשעי מלחמה. המכתב מהווה הצעד המשמעותי ביותר עד כה של מחוקקים אמריקאים נגד ממשלת ישראל, על רקע אלימות, מתחים וביקורת גוברת של ארה"ב על מדיניות ממשלת ישראל בגדה המערבית. ממשל ביידן הסיר את ידיו באופן מובהק מכל הקשור בסכסוך מאז עליית ממשלת הימין, אך מדיניות חד-צדדית של סיפוח דה-פקטו והמצב הבטחוני המדרדר הגבירו את הלחץ על הבית הלבן לנקוט עמדה תקיפה וקונקרטית יותר. לא נרשמו שינויים במדדי מדד שתי המדינות.

 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות