בין חווארה לרחוב קפלן
חברות וחברים יקרים, 

האלימות המשיכה לשבור שיאים חדשים ומזעזעים החודש, בתקופה שגם כך היא האלימה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז האינתיפאדה השנייה. הציבור הישראלי, בעודו יוצא למחות ברבבות כנגד ההפיכה המשטרית, רואה את הקשר הישיר בין השאיפה המשיחית להסלמה, מלחמה וסיפוח, לבין השינויים המבניים בשיטת המשטר הישראלית, שיאפשרו את כל אלו. 

ביום שישי הקרוב נארח את כנס השלום והדמוקרטיה ב- Zoa House, דניאל פריש 1 בתל אביב, בשעה 9:00, בו יחד עם חברות וחברי הכנסת גנץ, מיכאלי, עודה ובן ברק, ועם עשרות דוברות ודוברים בולטים בציבוריות הישראלית, נפעל לייצר את האלטרנטיבה לישראל נוסח סמוטריץ' ובן גביר, בדמותה של מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום. ההרשמה לכנס בקישור הבא.


 

 

 

כותרות פברואר:

  • האלימות יוצאת מכלל שליטה: האם אנחנו בפתחה של אינתיפאדה שלישית? יממה של כאוס בחווארה, בעיצומה של הפסגה בעקבה, מדגישה את הצורך בצעדים משמעותיים

  • יותר מרק "רפורמה" - השפעת ההפיכה המשטרית על תוכניות הסיפוח: בעוד מאות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות, ההתנגדות להפיכה המשטרית מקבל גם ממד בינלאומי

  • לקראת צומת קריטי - ארה"ב מגבירה את מאמציה המדיניים במזרח התיכון: הרחבת הבנייה בהתנחלויות ופרעות הנקם בחווארה בוחנים את גבולותיו של הממשל האמריקני


ערכו של מדד שתי המדינות יורד בחודש פברואר ב-0.8%, מ-5.00 ל-4.96. 

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

האלימות יוצאת מכלל שליטה: האם אנחנו בפתחה של אינתיפאדה שלישית?

חודש פברואר היה חודש של אלימות קטלנית, שהלכה והסלימה ככל שהתקרב החודש לסופו, עם רציחתם של שני אזרחים ישראלים בחווארה שנמצאת בשטח B של הגדה המערבית. הרצח הצית התפרעות חסרת שליטה מתוך נקם של אספסוף מתנחלים. במהלך התפרעות זו, שנמשכה שעות, נהרג פלסטיני אחד ומאות נוספים נפצעו. הכאוס שנוצר בחווארה חפף לפסגה בעקבה של גורמי ביטחון ישראלים ופלסטינים עם מתווכים מארה"ב, ממצרים ומירדן. מטרת הפגישה הייתה ניסיון להרגיע את המתיחות ולשקם את היחסים הביטחוניים בין ישראל לרשות הפלסטינית, לקראת חודש הרמדאן הרגיש.

תגובות הגומלין של שני הצדדים המשיכו, פחות מ-24 שעות לאחר מכן, בפיגוע ירי פלסטיני סמוך ליריחו, שגבה את חייו של אזרח ישראלי-אמריקני. מתחילת השנה נהרגו 14 ישראלים ולפחות 60 פלסטינים בישראל ובגדה המערבית, בתקופה שהיא תקופת האלימות הקטלנית והממושכת ביותר מאז האינתיפאדה השנייה. 

לדברי הסופר הפלסטיני, מוחמד יונס, "הפיגועים האחרונים באזור שכם, שבוצעו במקביל לפסגה בירדן, מראים בבירור כי המנהיגים הפוליטיים מאבדים שליטה על המצב בשטח. אירועים אלה מספקים הצצה למסלול שבו הסכסוך הזה צועד בהיעדר פתרון פוליטי בר-קיימא – מסלול של התנגשות ישירה ואלימה בין פלסטינים לבין מתנחלים.  ללא אופק מדיני, איש לא יוכל לערוב לביטחון או ליציבות באף חלק בגדה המערבית".

פחות משבוע קודם לכן, נהרגו 11 פלסטינים בפשיטה צבאית של צה"ל בשכם, אשר נועדה לעצור פלסטינים שנחשדו בתכנון פיגועי טרור, לרבות כאלה המזוהים עם קבוצת "גוב האריות", העומדת מאחורי מספר אירועי ירי שאירעו לאחרונה בגדה המערבית. במסגרת מבצע "שובר גלים" של כוחות הביטחון הישראליים, שנמשך כבר כמעט שנה, פעולות צבאיות ישראליות תכופות במרכזי ערים פלסטיניות, לרוב ליליות, הציתו עימותים שהלכו והתרחבו, בין היתר גם עם קבוצה חמושה זו. עם זאת, פרשנים פלסטינים מזהירים כי המשך צעדיה האלימים של ישראל בגדה המערבית – לצד הרחבת ההתנחלויות שלוחת הרסן, האיום בסיפוח והיעדרו המוחלט של אופק מדיני – שוחק במהירות את הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית ועלול להגיע לשיא בתקופה הקרובה.

לדברי הפרשן מוחמד דראגמה, "הדבר היחיד שמבדיל בין מעגל האלימות הנוכחי לבין האינתיפאדה השנייה הוא עבאס (אבו מאזן). עבאס וכוחותיו מתנגדים בכל תוקף לכל עימות צבאי עם ישראל ומוכנים לתיאום עם ישראל כדי להימנע מעימותים גלויים. אולם הדבר מציב את עבאס בעמדה מורכבת מבחינה פוליטית. אם הרשות הפלסטינית לא תצליח להגיע להסכם עם ישראל, שישים קץ לפשיטות הקטלניות של צה"ל על ערים פלסטיניות, תאבד הרשות הפלסטינית שליטה."

דראגמה ממשיך ומציין: "הדור הפלסטיני הצעיר, אשר לא נחשף לזוועות האינתיפאדה השנייה, מקבל על עצמו כעת את ההתנגדות לכיבוש הישראלי בכל האמצעים הדרושים. אם תימשכנה הפשיטות הישראליות, יתחזקו הקולות הקוראים להתנגדות מזוינת והרשות הפלסטינית תתקשה לעמוד בהשפעתם הרבה." 

ערכיהם של פרמטר "פיגועים פלסטיניים (בגדה המערבית)" ושל פרמטר "פעולות הצבאיות של צה"ל (בגדה המערבית)"  במדד שתי המדינות, נותרו ללא שינוי ועומדים על 8/10, ואילו ערכו של הפרמטר ההפוך "אלימות מתנחלים" (פרמטר שערך גבוה שלו מעיד על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות) עולה ל-8.5 מתוך 10. ערכו של פרמטר "התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הפלסטינים" נותר ללא שינוי ועומד על 7/10. 

 

 

 

יותר מרק "רפורמה": השפעת ההפיכה המשטרית על תוכניות הסיפוח

ישראל נקטה החודש צעדים ממשיים לקראת סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית, והשלימה את גיבושו של הסכם שהעניק לשר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' סמכויות ביצועיות בגדה המערבית. במקביל לכך הכריזה ישראל על חבילה חסרת תקדים של הרחבות בנייה בהתנחלויות, הכוללת קידום 7,287 יחידות דיור חדשות (פי שניים כמעט ממספר היחידות שאושרו ב-2021 או 2022) והסדרה של 15 מאחזים בלתי חוקיים  – תשעה מהם הוכשרו כהתנחלויות חדשות ושישה מהם הוסדרו כ"שכונות חדשות" של התנחלויות קיימות.


בתוך כך, ולמרות המחאות ההולכות ומתגברות, הקואליציה של ראש הממשלה נתניהו מקדמת בכוחניות את "הרפורמה המשפטית", או כפי שמכונה בידי מתנגדיה – ההפיכה המשטרית, על מנת להגדיל משמעותית את כוחה של הכנסת, על חשבון בית המשפט העליון. בשעה שמאות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות, ההתנגדויות ל"שיפוץ מחדש" של מערכת המשפט מקבלות גם ממד בינלאומי אשר הולך ומתעצם ככל שמתברר כי לא מדובר רק ב"סוגיה פוליטית פנימית", אלא בהתפתחות משמעותית, שיש לה השלכות כבדות משקל על עתידו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.    

ד"ר מיכל סליטרניק, מומחית למשפט ציבורי ובינלאומי, מסבירה כי "המהלכים המתוכננים ישחקו את כוחם ואת סמכותם של שומרי הסף הפנימיים והחיצוניים של שלטון החוק ביחס לממשלה, ובסופו של דבר יקדמו סיפוח ויאפשרו הפרות של משפט זכויות האדם ושל המשפט ההומניטרי, שלבסוף יפגעו בפלסטינים. התיקונים לחוק יסוד: השפיטה, החוקתי למחצה, ישחקו את עיקרון ה'סבירות' ויהפכו שופטים לכאלה הממונים פוליטית. בכך הם יותירו לבית המשפט מעט מאוד כוח – ומעט מאוד מוכנות – להתערב בתגובה להפרות של המשפט הישראלי או הבינלאומי."

בג"ץ יישאר ללא יכולת לבטל החלטות בעייתיות של הממשלה וחקיקה בעייתית, כפי שעשה ב-2020, כאשר פסל את חוק ההסדרה שנועד להכשיר את מעמדן של התנחלויות שנבנו בחלקן על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית. רבים מן המאחזים שהוסדרו החודש הוקמו על קרקעות שנויות במחלוקת, אשר אזרחים פלסטינים טוענים לבעלות עליהן. לפחות אחד מן המאחזים הוקם על קרקע המוגדרת שטח אש של צה"ל – מה שמדגיש את הסטנדרטים הכפולים הקיימים בנוגע לבנייה פלסטינית ללא היתרים במסאפר יטא, גם כן שטח המוגדר כשטח אש.

"מעבר לכך, התיקונים לחוק יסוד: הממשלה יחלישו גם את מעמדם של היועצים המשפטיים לממשלה, אשר חוות דעתם תהפוך לא מחייבת בכל תנאי. תיקונים אלה יאפשרו לפקידים בממשלה למנות אישית יועצים משפטיים או לפנות לייעוץ חיצוני אם לא יהיו מרוצים מחוות הדעת שימסרו היועצים הפנימיים," מסבירה סליטרניק.

"לפי שעה," לדברי סליטרניק, "הדבר אינו חל על היועצים המשפטיים של הצבא, שעושים בימים אלה עבודה חיונית בפיקוח על החלטות צה"ל, לרבות אלה של המנהל האזרחי. עם זאת, באמצעות ההעברה של סמכויות המנהל האזרחי מהצבא אל הממשלה, לא זו בלבד שהייעוץ המשפטי הנוגע לעניינים אזרחיים בגדה המערבית יחדל להיות מחייב, אלא שסמוטריץ' יוכל למנות אישית יועצים משפטיים שלא יהיו מחויבים בהכרח לשלטון החוק."

קרוב לוודאי ששחיקת עצמאותה של הרשות השופטת תחשוף את ישראל לביקורת בינלאומית רבה יותר. בהקשר זה מציינת סליטרניק כי "כל עוד בתי המשפט הבינלאומיים והזרים יכולים לסמוך על יכולתה של מערכת המשפט המקומית לאכוף את שלטון החוק, התערבותם מרוסנת. למרות זאת,בהתחשב בטבען של הרפורמות העכשוויות, אין זה סביר שישראל תהיה נתונה לחקירות ולהליכים בינלאומיים."

בעוד פרשנים אומרים כי ספק אם חיילים יחידים יישאו באחריות פלילית לפשעי מלחמה, ניתן יהיה לזמן אותם לחקירות ולהליכים מקיפים יותר. הליכים כאלה צפויים לפגוע מדינית בישראל ולהשפיע על ההגנה ועל התמיכה שישראל מקבלת באו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים מבנות ברית מרכזיות שלה, כמו ארה"ב ומדינות באירופה. עוד צפויים ההליכים להביא לקשת רחבה של השלכות אפשריות נוספות, לרבות שינויים בדרישות לקבלת ויזה, סנקציות כלכליות ועוד.

ערכו של הפרמטר ההפוך "המשפט הישראלי בגדה המערבית", הנכלל במדד שתי המדינות, עולה החודש מ-8 ל-8.5/10, בעוד ערכם של הפרמטרים ההפוכים "תכנון התנחלויות" ו"התנחלויות בירושלים" יורד מ-4 ל-3/10. ערכו של הפרמטר ההפוך "בנייה בהתנחלויות" יורד החודש מ-4 ל-3.5, בעת שהתוכניות, שקודמו רטרואקטיבית בכמה מן המקרים, מאשרות בנייה שבוצעה כבר בשטח. 

 

 

 


לקראת צומת קריטי בסכסוך: ארה"ב מגבירה את מאמציה המדיניים במזרח התיכון

ארה"ב הגבירה את מאמציה המדיניים באזור החודש, על רגע הגעתן של האלימות והמתיחות בין ישראלים ופלסטינים לנקודה קריטית, ובשעה שהרחבת ההתנחלויות והתפרעות הנקם חסרת התקדים של מתנחלים בחווארה העמידו במבחן את גבולות יכולתה של וושינגטון להישאר לא מעורבת.

בהתבטאויותיה התקיפות ביותר עד כה, גינתה ארה"ב שורה של פיגועי ירי שבוצעו כנקם כנגד פעולות ישראליות. בפיגועים אלה נרצחו שלושה ישראלים, בהם אזרח ישראלי-אמריקאי אחד. עם זאת, התמקדה ארה"ב בעיקר בהשתוללות הקטלנית של מתנחלים בחווארה.

דובר משרד החוץ האמריקני, נד פרייס, דרש "דין וחשבון מלא והעמדה לדין" של מתנחלים שהיו מעורבים בהתפרעות. פרייס אף אמר כי "דרושה מידה שווה של מיצוי הדין והצדק בכל מקרי האלימות שנוקטים קיצונים" וכי "יש להקצות משאבים שווים למניעת התקפות כאלה ולהבאת האחראים להן לדין". דבריו של פרייס מאותתים על תסכולו הגובר של ממשל ביידן מן המדיניות רבת השנים של פטירת האחראים לאלימות מעונש, כאשר מדובר במתנחלים. מדיניות זו נתפסת בממשל האמריקני כאחד המניעים למתיחות הנוכחית. 
 
על רקע הקריאה האמריקנית למתן דין וחשבון, ציינה משטרת ישראל כי כל שמונת החשודים הישראלים, שנעצרו בשל מעורבותם לכאורה בהתפרעות, שוחררו. שלושה מן החשודים שוחררו למעצר בית. בתוך כך, התחייב צה"ל ל"חקירה יסודית" של ההתפרעות לאחר שלא עלה בידם של כוחות הביטחון להכיל את האלימות במהלך המהומה שנמשכה מספר שעות.

מוקדם יותר החודש, הצליח התיווך האמריקני למנוע ברוב דחוק החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם הנוגעת להרחבת ההתנחלויות. החלטה כזאת הייתה מציבה את ממשל ביידן בעמדה לא נוחה, שבה הוא נאלץ להשתמש בזכות הווטו שלו לטובת ישראל, למרות ביקורתו, שנשמעה בהצהרותיו הרשמיות, על תוכניות הבנייה בהתנחלויות. מ-1972 הטילה ארה"ב וטו לטובת ישראל על 53 הצעות החלטה באו"ם. ב-2016 סימנה החלטתו של הנשיא אובמה לא להטיל וטו על ההחלטה, אשר הכריזה כי כל ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש הן בלתי חוקיות, שפל היסטורי ביחסי ישראל-ארה"ב. מאמציו של ממשל ביידן להתחמק מהחלטה באו"ם החודש מעלים שאלות בנוגע לאסטרטגיה האמריקנית בתגובה למצב המידרדר בשטח. 

השלמת גיבושו של ההסכם להעברת סמכויות משמעותיות של משרד הביטחון בעניינים אזרחיים בגדה המערבית אל השר סמוטריץ' עומדת בסתירה לדבריה של ברברה ליף, עוזרת מזכיר המדינה האמריקני לענייני המזרח הקרוב, אשר הזהירה החודש בבירור כי וושינגטון תראה במהלך כזה צעד ברור לקראת סיפוח.

לדברי נדב תמיר, מנכ"ל "Jstreet ישראל": "ישראל תמשיך למתוח את הקווים האדומים של ממשל ביידן כל עוד הדבר ישרת את האינטרסים קצרי הטווח של נתניהו. ההתערבות האמריקנית לא צריכה להסתפק במניעת צעדים מזיקים בשטח. עליה לשאוף ליצירת אופק מדיני אשר ישנה מן היסוד את המסלול הנוכחי שבו נמצאים הישראלים והפלסטינים." 

עוד אמר תמיר, "ממשלת ישראל החדשה – הן בשל פעולותיה בתוך ישראל והן ביחס לסוגיה הפלסטינית – יוצרת הזדמנות להבנה חדשה בממשל האמריקני. הטענה, לפיה ישראל מושיטה יד לשלום, אך אין לה פרטנר בצד הפלסטיני, כבר לא תקפה. ממשלה זו הבהירה כי היא אינה מעוניינת להושיט את ידה לשלום. גם הטענה כי הכיבוש זמני ועומד במוסכמות המשפט הבינלאומי כבר לא תקפה, כאשר הצעדים בשטח מפירים בבירור את הוראותיה של אמנת ז'נבה הרביעית."

התפרצות האלימות בחווארה מטילה בספק, בינתיים, את הישגיה הדיפלומטיים של הפסגה שארגנה ארה"ב בעקבה. בסיום הפסגה טענה ארה"ב להצלחה מסוימת כאשר הצהירה כי ישראל הסכימה להקפאה זמנית של הריסת בתים, בנייה נוספת בהתנחלויות והכשרת מאחזים. 

במבט קדימה, ההחלטה לקבוע מחדש ל-27 במארס, דיון בהתנגדויות לתוכניות הבנייה השנויות במחלוקת בשטח E1  – תוכנית שוושינגטון מתחה עליה ביקורת נחרצת ונגנזה שוב ושוב בלחץ אמריקני במשך שנים – תעמיד שוב במבחן את יעילותה ואת גבולותיה של הדיפלומטיה האמריקנית.

החודש לא נרשמו שינויים בפרמטרים הנוגעים לשחקנים הבינלאומיים במדד שתי המדינות. ערכיהם של הפרמטר "ארה"ב" ושל הפרמטר "העולם הערבי" נותרו ללא שינוי ועומדים על 6/10.

 

 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות