בדרך לחירות, חג שמח
חברות וחברים יקרים, 

החודש חזינו בעוצמתו של המאבק למען הדמוקרטיה. העניין הבינלאומי במתרחש כאן, החל בארה"ב שהעבירה מסרים ברורים בנושא, דרך צרפת, גרמניה ובריטניה וכלה במדינות הסכמי אברהם, הבהיר לנו שבניגוד לטענות הקואליציה, חוקי ההפיכה המשפטית אינם "עניין פנים-ישראלי". זכויות אדם, גם של מיעוטים בישראל וגם של עם הנשלט על ידה, הן נושא אוניברסלי. שאלת שילוב הקרב על השלום במחאה הציבורית היא שאלה טקטית. במהות, דמותה של ישראל וערכיה ייגזרו לא מעט, ואולי בעיקר, משאלת השליטה שלנו עם אחר. החירות שלהם תעניק גם לנו את החירות המלאה לה אנחנו ראויים.  

חג שמח!

 

 

כותרות מרץ:

  • לחץ אמריקני וסימני משבר סביב ההפיכה המשטרית: האם הביקורת תעסוק גם בהתנהלות ישראל מול הפלסטינים? 

  • שיחות מדיניות "על אש קטנה": פסגה ביטחונית ישראלית-פלסטינית שנייה, על רקע המתיחות בחודש רמדאן

  • תיקון חוק ההתנתקות בצפון הגדה: עדות לכוחו הפוליטי של הימין המתנחלי

ערכו של מדד שתי המדינות עולה בחודש מרץ ב-1.8% מ-4.96 ל-5.05

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

לחץ אמריקני וסימני משבר סביב ההפיכה המשטרית: האם הביקורת תעסוק גם בהתנהלות ישראל מול הפלסטינים?

ארה"ב ובעלות ברית נוספות של ישראל בזירה הבינלאומית העלו הילוך בכל הקשור להחמרת הרטוריקה והפעלת לחץ על ישראל החודש, במקביל להעצמת המחאה המקומית.  ראש הממשלה נתניהו ערך ביקורים רשמיים בצרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה, ושם ציפו לו ביקורות מדיניות  ומחאות מקומיות.

בהצהרות פומביות, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלר גרמניה אולף שולץ ורה"מ הבריטי רישי סונאק, אתגרו את נתניהו לגבי חשיבות שמירת "ערכיה הדמוקרטיים" של ישראל, תוך קריאה להרגעת המתיחות בגדה המערבית. 

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שגישתו כלפי ממשלת הימין בישראל הייתה זהירה יחסית עד כה, הגדיל את הלחץ על ישראל באופן משמעותי, כשהמשבר החמיר עם פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט – צעד אותו בוושינגטון ראו כשגוי לחלוטין. ביידן קרא לנתניהו לסגת מחקיקת ההפיכה המשטרית ללא הסכמה רחבה גם לאחר ההודעה על השהיית החקיקה, והבהיר שנתניהו לא יזכה להזמנה הנחשקת לביקור בבית הלבן, בעתיד הנראה לעין. 

הביקורת הכנה של הנשיא ביידן הגיעה לאחר שבועות של אזהרות מצד בכירי הממשל האמריקני שישראל עומדת לפגוע בערכים הדמוקרטיים המשותפים שעומדים בבסיס היחסים בין שתי המדינות. פרשנים טוענים כי ההסלמה בביקורת האמריקנית משקפת ספקות בוושינגטון לגבי שליטתו של נתניהו בממשלתו שלו, ושסביר לראות עלייה בחשדנות ובביקורתיות כלפי צעדי מדיניות ישראלים, אך לא ברור אם ביקורת זו תזלוג גם למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. 

"למרות שלא ניתן לומר שהסוגייה הישראלית-פלסטינית אינה חלק מהתמונה הגדולה, יש סוגיות נוספות ואקוטיות יותר, בעיקר איראן וחיזבאללה, אשר מציבות איום גדול יותר לשלום והביטחון העולמי ולאינטרסים האמריקניים", מסביר ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל ומנכ"ל הפורום לדיאלוג אסטרטגי.

"ארה"ב תמיד תפסה את ממשלות נתניהו, בעבר וכיום, כבעייתיות בנושא הפלסטיני, והמדיניות של ממשל ביידן מיומו הראשון הייתה למנוע הסלמה, תוך צמצום המעורבות וההשקעה האמריקניים. ארה"ב מזהה שזו לא מדיניות ברת-קיימא בטווח הארוך, אך עדיין אינה מעוניינת להשקיע הון פוליטי משמעותי בסוגייה הישראלית-פלסטינית".

בינתיים, גורמים רשמיים באיחוד האמירויות הזהירו החודש כי מדיניות ישראל וצעדיה המזיקים חותרים תחת הסכמי אברהם ומסכנים הישגים מדיניים ופוליטיים עם האמירויות ומדינות ערביות נוספות. כמו ארה"ב, גם איחוד האמירויות טרם הזמינו את רה"מ נתניהו לביקור רשמי, לו הוא מצפה עוד מאז חתימת הסכמי אברהם. 

סעודיה, עמה ישראל מעוניינת להגיע לנורמליזציה ביחסים, ועל רקע התעוררות יחסיה של הממלכה עם איראן וסוריה, ביקרה גם היא את ההחלטות הישראליות להרחיב את הבנייה בהתנחלויות ולבטל את איסור השהייה בצפון הגדה (תיקון חוק ההתנתקות). הממשל הסעודי גם גינה את דבריו הקיצוניים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ששלל, בנאום בצרפת, את קיומו של עם פלסטיני. 

פרמטר השחקנים הבינלאומיים (ארה"ב) ופרמטר השחקנים הבינלאומיים (העולם הערבי) במדד שתי המדינות עולים שניהם מ-6 ל-7 החודש. פרמטר השיח הציבורי הישראלי עולה מ-5 ל-6, בעוד המחאות כנגד ההפיכה המשטרית העלו במידה מסוימת סוגיות הקשורות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

 

 

 

שיחות מדיניות "על אש קטנה": פסגה ביטחונית ישראלית-פלסטינית שנייה, על רקע המתיחות בחודש רמדאן

בכירים ישראלים ופלסטינים נפגשו בשארם א-שייח החודש, יחד עם נציגים מצרים, ירדנים ואמריקנים, על מנת לדון בצעדים להרגעת המתיחות והאלימות לקראת התקופה הרגישה, בה חודש רמדאן חופף עם חג הפסח, ובסמיכות לימי הזיכרון והעצמאות בישראל. 

הפסגה בשארם א-שייח הייתה השנייה בין צוות הבכירים הישראלים, בראשות ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי, צחי הנגבי וראש השב"כ, רונן בר, יחד עם עמיתיהם הפלסטינים, השר לעניינים אזרחיים ברש"פ, חוסיין א-שייח', וראש המודיעין הפלסטיני מג'ד פרג'. בחודש שלפני כן, נפגשו הצדדים בעקבה שבירדן. 

בהצהרה המשותפת שפורסמה בתום הכינוס, נכללה הסכמה מצד ישראל להקפיא דיונים על יחידות דיור חדשות בהתנחלויות למשך ארבעה חודשים, כמו גם על הכשרת מאחזים למשך חצי שנה. העברת החקיקה לאישור שהיית ישראלים בצפון הגדה במסגרת תיקון חוק ההתנתקות וכן קידום 1,029 יחידות דיור (940 בהתנחלויות אפרת ובית"ר עילית, ו-89 במזרח ירושלים) בימים שלאחר מכן, העמידו בסימן שאלה את מידת הרצינות שבהתחייבויות הישראליות. זאת כאשר הנגבי ובר, היותר פרגמטיים, עומדים מול הסמנים האידיאולוגיים הבולטים בממשלה, המעוניינים לקדם את הרחבת מפעל ההתנחלויות בכל מחיר. 

כמו כן, ההצהרה המשותפת איששה מחדש גם את "הזכות החוקית" של הרשות הפלסטינית כסמכות הביטחונית בשטחי A – עניין שהפך לנקודת מחלוקת בין הצדדים, על רקע פעולותיה הצבאיות המתמשכות של ישראל בעומק האזורים הפלסטיניים בגדה המערבית כנגד גורמים אלימים, בעוד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית לפעול באותם אזורים נשחקת בעקביות.

עם זאת, ייתכן והתוצאה המשמעותית ביותר של הפסגה החודש הייתה הסכמת הצדדים להתכנס מחדש לפסגה שלישית במספר בחודש הבא. זהו למעשה איתות לפתיחת ערוץ מדיני, קטן אך חשוב, שלא היה כמותו בין הצדדים בשנים האחרונות. 

"הפגישות האחרונות בין נציגים פלסטינים וישראלים הן משמעותיות וחשובות, אפילו אם הן לא יוצרות, בסופו של דבר, אופק מדיני אמיתי. החשיבות שלהן טמונה במשמעות הפוליטית שבהן", אומר הפרשן הפלסטיני מוחמד חוואש.

ואכן, דיווחים מאחורי הקלעים של הפסגה מצביעים שההבנות בין הנציגים הישראלים והפלסטינים התרחבו למעבר לסוגייה הביטחונית, לרבות התחייבות ישראלית לשחרר עשרות מיליוני שקלים בכספי מיסים שממשלת ישראל חילטה, וכן הסכמות רחבות הקשורות בסוגיית תנאי כליאת האסירים הפלסטינים בישראל. 

עם זאת, נותר לראות האם דיאלוג מדיני שכזה יוכל להמשיך ולהתקיים בטווח-זמן ארוך יותר. "דיאלוג מדיני 'על אש קטנה' הוא בהחלט לא תוצאה של מדיניות ישראלית מחושבת, אלא תוצאה של לחצים המגיעים מהממסד הביטחוני בישראל ומהממשל האמריקני", מסביר ערן עציון.

"סוגיית השיח המדיני הישיר תמיד הייתה במחלוקת ונכפתה בחוסר-רצון על נתניהו. עם הדעיכה ביחסי ישראל-ארה"ב, יהיה קשה יותר לשמור על המומנטום הזה לטווח הארוך. בנקודת זמן מסוימת יהיה פיצוץ, בין אם בשטח או ברמה הפוליטית, כאשר גם ישראל וגם הרש"פ מתמודדות עם משבר אמון בבית, וזה ישפיע על הערוץ המדיני באופן שלילי".

למרות המאמצים המשותפים למנוע הסלמה, ניכרים בשטח מספר מעשי אלימות וטרור.  אזרח ישראלי נהרג בחודש מרץ בפיגוע ירי במרכז תל אביב, ושני אירועי ירי בחווארה באותו השבוע, הדגישו את מקומו של הכפר כמקום מועד לפורענות בין מתנחלים ופלסטינים. בעיר העתיקה בירושלים אירע ירי קטלני של שוטר באזרח ערבי-ישראלי מחורה שבנגב, אשר עורר סערה ציבורית סביב הגרסאות שונות בין המשטרה לבין עדי ראייה, בשאלה האם ניסה לתקוף את השוטר או לחטוף את נשקו. 

מאז תחילת השנה נהרגו 15 ישראלים ולפחות 85 פלסטינים, בישראל ובגדה המערבית, בתקופה האלימה והקטלנית ביותר מאז האינתיפאדה השנייה. 

הפרמטר "מו"מ מדיני ישראלי-פלסטיני" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-2 ל-2.5, יחד עם פרמטר "קשרים ישראלים-פלסטינים רשמיים" אשר עולה מ-3 ל-3.5.

 

 

 


תיקון חוק ההתנתקות בצפון הגדה הוא עדות לכוחו הפוליטי של הימין המתנחלי

הכנסת אישרה החודש את התיקון לחוק ההתנתקות מ-2005, המבטל את איסור השהייה של ישראלים בצפון הגדה המערבית, בשטחים בהם היו בנויות ההתנחלויות חומש, גנים, כדים ושא-נור, שפונו במהלך ההתנתקות. בטווח הקצר, החוק נועד על מנת לאפשר את המשך פעולת הישיבה הלא-חוקית שפועלת בחומש זה 15 שנה, היושבת על קרקע פלסטינית פרטית. 

למרות שרה"מ נתניהו הצהיר כי אין מטרת החקיקה לסמן את כוונת הממשלה לבנות התנחלויות חדשות באזורים אלו, בפועל החקיקה צפויה להביא לניסיונות הקמת מאחזים באזורים אלו וללחץ גדול מצד המתנחלים על הממשלה ליישב מחדש את האזורים הללו, לאור כוחם הפוליטי חסר התקדים בזירה הפוליטית. 

תיקון החקיקה גרר גינויים מכל קצוות הקהילה הבינלאומית, בשל החשש שיישוב מחדש של האזור יהווה איום קריטי על הרציפות הטריטוריאלית הפלסטינית, העלול לפגוע בסיכוי להגיע לפתרון מדיני בעתיד. ארצות הברית זימנה את שגריר ישראל, מייק הרצוג, לשיחת נזיפה כתגובה להעברת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, באירוע תקדימי שלא אירע כמותו לדיפלומט ישראלי בארה"ב כבר למעלה מעשור. 

הבית הלבן ביקר בחריפות את החקיקה, בטענה שהיא סותרת באופן ישיר הסכמות בין ישראל וארצות הברית, לרבות ההתחייבות של רה"מ לשעבר שרון לפנות את ארבעת ההתנחלויות כדי לאפשר רצף טריטוריאלי פלסטיני באזור, בתמורה להכרה של הנשיא לשעבר בוש בצורך בחילופי שטחים כחלק מהסכם שלום בעתיד כדי לאפשר את הישארותם של גושי התנחלויות הצמודים לקו הירוק בשליטת ישראל. 

לאור אישור החוק, השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק קראה לביטול מוחלט של חוק ההתנתקות וטענה כי "יבוא היום" בו ישראל תחזור "להתיישב גם בעזה". 

בכל אופן, מבחינה ביטחונית, החקיקה שמקלה על גישת מתנחלים ישראלים למאחזים בצפון הגדה עלולה להביא בעצמה לתקריות אלימות. שניים מהמאחזים בצפון הגדה סמוכים לג'נין, שגם כך מהווה מוקד לאלימות בעת הזו. הגישה למאחזים ככל הנראה תגדיל את החיכוך בין מתנחלים, חיילים ופלסטינים, כשהישיבה בחומש כבר סיפקה לכך מספר עדויות בשנים האחרונות. 

"לקבוצות האלה אין עניין בסוגיות הביטחוניות והדמוגרפיות שהניעו את רה"מ המנוח אריאל שרון לעזוב את האזורים הללו. מול עיניהם עומדת מטרה אחרת, ללא קשר למחיר ששני העמים יצטרכו לשלם על כך", אומר הפרשן הפלסטיני מוחמד יונס.

עם כוח פוליטי חסר תקדים בידיהם, מנהיגי המתנחלים דוהרים לקידום מדיניות של סיפוח דה-פקטו. הסכם חלוקת הכוח שפרטיו פורסמו החודש, בין שר הביטחון לשר האוצר והשר במשרד הביטחון, סמוטריץ', מאשר שהאחרון יקבל סמכות מלאה בגדה המערבית על תכנון ובנייה, רישום קרקעות, פיתוח תשתיות ועל תחומים נוספים. 

סמוטריץ' עורר החודש את זעמם של הפלסטינים, הירדנים והקהילה הבינלאומית, כאשר בנאום בצרפת הכחיש את קיומו של עם פלסטיני, בעוד על הפודיום עליו נאם צוירה מפה של "ארץ ישראל ההיסטורית" שכללה גם את הגדה המערבית וגם את מדינת ירדן. 

פרמטר "נישול אדמות פלסטיניות פרטיות או הכשרת התנחלויות" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-3 ל-3.5.

 

 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות