קריאת השכמה מדממת

חברות וחברים יקרים,

החודש הראשון של השנה החדשה הביא עימו שורת אירועים קטלניים אשר גבו חיי אדם בשני הצדדים. התגברות פעולות צה"ל בערים פלסטיניות מחד, והעליה בהתקפות הטרור על אזרחים ישראלים מאידך, יצרו פוטנציאל הולך וגדל להסלמה כוללת. חוסר האמון וחוסר התקווה גואים בשני הצדדים, מחמירים בשל השיח החברתי והפוליטי המסית ונראה כי הסטטוס קוו שברירי מתמיד.

בה בעת, ולמרות נושאים בוערים אחרים במקומות אחרים בעולם, חוזרת תשומת הלב של הקהילה הבין-לאומית לאזורנו. במקביל, החברה הישראלית סוערת סביב הקרב על הדמוקרטיה ושלטון החוק, ואילו החברה הפלסטינית ממשיכה להיות מתוסכלת בגלל היעדרם של השניים. שני המאבקים האלה עוד עשויים להתחבר בעתיד.

כותרות ינואר:

האלימות הגואה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מחזירה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לתודעה הבינלאומית ומאתגרת את ארה"ב: ביקור מזכיר המדינה בלינקן מעיד על נטישת הקו הפאסיבי בו ארה"ב נקטה בנוגע לצעדיה של ממשלת נתניהו החדשה
ישראל והפלסטינים על סף הסלמה כוללת לאחר החודש העקוב ביותר מדם זה שנים: מדד שתי המדינות פורט את הגורמים הישירים לגל האלימות
הישראלים מתגייסים נגד הפגיעה בדמוקרטיה: על אף שההתנגדות לכיבוש ולמדיניות בנושא הפלסטיני לא בולטת בקרב תנועת המחאה, סקר חדש מציג רוב התומך בחזרה לשיח ומו"מ מדיני

ערכו של מדד שתי המדינות עולה החודש ב-0.4%, מ-4.98, שפל של כל הזמנים, ל-5.00

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

האלימות הגואה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מחזירה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לתודעה הבינלאומית ומאתגרת את ארה"ב

סוף שבוע שבו פשיטה קטלנית בג'נין ושני פיגועים מגונים במזרח ירושלים, ליוו את ביקורי הבכירים, ששלח ממשל ביידן לאזור החודש. עם אישים אלה, שביקוריהם נועדו כדי לפתח יחסי עבודה עם ממשלת ישראל החדשה, נמנו שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, וראש ה-CIA, ויליאם ברנס.

ביקורם של האמריקנים התקיים על רקע קריאות אזהרה שנשמעו בקהילה הבינלאומית לנוכח גל האלימות הגובר בין ישראל והפלסטינים. בינואר היינו עדים לשני כינוסי חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, לבקשתן של איחוד האמירויות הערביות, סין ומדינות אחרות. גינויים בין-לאומיים זרמו בעקבות הפיגועים לצד קריאות לישראל ולרשות הפלסטינית להפגנת איפוק ולהימנעות ממהלכים חד-צדדיים שיעצימו את המתיחות עוד יותר.

ממשל ביידן, מנסה להבין את תוכניות ממשלתו של נתניהו בנוגע לגדה המערבית ולשרטט את קוויו האדומים בסוגיות הקשורות בהתנחלויות ובמקומות הקדושים במזרח ירושלים. הנימה, אשר התלוותה לביקורו של בלינקן, סימנה עזיבה של הפסיביות היחסית שבה דיברה ארה"ב בעבר על האיומים שמציבה ממשלת ישראל החדשה, תוך הקפדה על גישה של "המתנה להתפתחויות" הסומכת על יכולתו של נתניהו לרסן את הגורמים הקיצוניים יותר בקואליציה.

בישראל, בלינקן הזכיר לנתניהו, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי היחסים בין ארה"ב לבין ישראל תלויים ב-"אינטרסים משותפים" וב-"ערכים משותפים" (התייחסות ברורה להצעות לשינויים המשפטיים מרחיקי הלכת הנתפסים כאנטי-דמוקרטיים). בביקורו ברמאללה, הביע בלינקן תמיכה ברורה בפתרון שתי המדינות וכן התנגדות נחרצת לקווי מדיניות הרסניים, לרבות הרחבת התנחלויות ומאחזים, הריסות בתים והפרות של הסטטוס-קוו במקומות הקדושים ובמזרח ירושלים. הממשל אף לוחץ על הרשות להשיב את שליטתה הביטחונית על אזורי ג'נין ושכם.

ההנהגה הפלסטינית, קראה שוב לוושינגטון להתערב אקטיבית, בתגובה לקווי המדיניות ההרסניים של ממשלת ישראל, ונותרה מאוכזבת לנוכח התמריצים האמריקניים השטחיים, אשר הוצעו לה כתחליף להבטחתה הלא-ממומשת של ארה"ב לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים. עוד התאכזבה ההנהגה הפלסטינית מהיעדר מאמצים של האמריקנים לקידום צעדים מדיניים לקראת משא ומתן.

ובכל זאת, הבטחתה של ישראל "לחזק" את ההתנחלויות בגדה המערבית ולרוקן ממשמעות חלקים מרכזיים וחיוניים במערכת המשפט, מעמידה את יחסי ישראל וארה"ב במבחן משמעותי. להערכת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הידרדרותה של הדמוקרטיה תציב איום ישיר על יחסיה של ישראל עם מדינות המערב.

החודש לא חלו שינויים בפרמטרים הנוגעים לשחקנים הבינלאומיים במדד שתי המדינות. ערך הפרמטרים הנוגעים לארה"ב ולעולם הערבי נותר על כנו, 6 מתוך 10, בשעה שערך הפרמטר "אירופה ומדינות אחרות" נותר יציב ועומד על 7 מתוך 10.

ישראל והפלסטינים על סף הסלמה כוללת לאחר החודש העקוב ביותר מדם זה שנים

יותר מ-30 פלסטינים ו-7 ישראלים נהרגו בינואר. פעולות צה"ל ברחבי הגדה המערבית, במסגרת המבצע המתמשך מאז מרץ 2022 המכונה "שובר גלים", נמשכו כל החודש והביאו למותם של יותר מ-30 פלסטינים, עשרה מהם במבצע אחד בלב מחנה הפליטים ג'נין. המבצע, שכוון נגד מיליציות בגיבוי חמאס, ונגד שלוחות מקומיות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, גרר ירי רקטות מעזה ופיגוע נקם במזרח ירושלים, אשר גבה את חייהם של שבעה אזרחים ישראלים, והפך לפיגוע הפלסטיני הבודד הקטלני ביותר נגד ישראלים מאז 2008. פחות מ-24 שעות לאחר הפיגוע נפצעו עוד שני ישראלים בפיגוע ירי נוסף במזרח ירושלים, שאותו ביצע ילד פלסטיני בן 13.

האלימות מהווה מבחן משמעותי ראשון לראש הממשלה נתניהו, שחייב לאזן בין דרישות קואליציית "הימין על מלא", לבין איום הפיצוץ מול הפלסטינים.

מדד שתי המדינות מונה את הגורמים הישירים לאלימות בעת האחרונה:

דה-לגיטימציה לרשות הפלסטינית:

הפשיטות של צה"ל אל לב השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית מתרחשות כמעט מדי לילה ושוחקות את שרידי הלגיטימיות האחרונים שנותרו לרשות הפלסטינית. חמאס מנצלת את חוסר שביעות הרצון ואת התסכול בקרב הצעירים הפלסטינים, מעמיקה את קשריה עם חמושים המאורגנים באופן בלתי-מסודר ומחזקת את נוכחותה כדי לצבור הון פוליטי בשטח.

הרשות הפלסטינית, בהיעדר מוחלט כמעט של כוח הרתעה אחר, הודיעה החודש כי תפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל. עם זאת, פרשנים מציינים כי צעד זה הינו סמלי יותר מאשר מעשי. לדברי בכיר פלסטיני, "במצבנו המסובך, אין דרך לעצור לחלוטין את התיאום הביטחוני". עוד התייחס הבכיר לעובדה שלישראל יכולות טכנולוגיות ומבצעיות לביצוע מבצעים בערי הגדה המערבית ללא קשר לסטטוס של שיתוף הפעולה הביטחוני מצד הרשות הפלסטינית.

בתוך כך, מאמצים של הפלסטינים להתמודד בערוצים מדיניים עם מדיניותה של ישראל, לרבות הפנייה אל בית הדין הבינלאומי לצדק לפסיקה בסוגיית חוקיותו של הכיבוש – נתקלו בסנקציות כלכליות ישראליות, בדמות קיזוזי ענק מתוך כספי המיסים אשר ישראל גובה עבור הרש"פ, עליהן נמתחה ביקורת נרחבת בקהילה הבינלאומית. פרשנים מזהירים כי צעדים אלה עלולים לא רק לקרב את הרשות הפלסטינית לחורבן כלכלי, אלא אף להביאה להתפוררות מוחלטת.

דוח ההערכה האסטרטגית לישראל 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר פורסם החודש, מדרג את קריסת הרשות הפלסטינית כאיום המיידי ביותר הניצב כיום בפני ישראל.

הרחבת ההתנחלויות, לצד דיכוי הנוכחות הפלסטינית בשטחי C:

בתגובה לפיגועים במזרח ירושלים החודש הכריז ראש הממשלה נתניהו על שורת צעדי עונשין נגד הפלסטינים, ובהם אטימה והריסה של בתי מפגעים פלסטינים, שלילת קצבאות של הביטוח הלאומי ממשפחותיהם והתחייבות ל"חיזוק" ההתנחלויות.

הרחבת ההתנחלויות מהווה חלק מרכזי בקווי היסוד של הממשלה החדשה, ושר האוצר סמוטריץ' – שסמכותו בנוגע למדיניות הבנייה בגדה כשר במשרד הביטחון טרם הוגדרה סופית – אמר כי יבקש לקדם בנייה חדשה במסדרון האסטרטגי בשטח 1E. במשך שנים, תוכניות לחיזוק הנוכחות הישראלית בשטח E1 נתקלו בהתנגדות נחרצת מצד ארה"ב והקהילה הבינלאומית הרחבה, וראש הממשלה נתניהו יצטרך לשקול כיצד לאזן בין תמיכת שותפיו הקואליציוניים, לבין שיקולים של מדיניות חוץ.

לדברי תהילה ונגר, סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, "זו תקופת מעבר בה שרי הממשלה בוחנים את הגבולות של סמכותם החדשה ושל עמדותיהם החדשות, כאשר חלק טרם שורטטו בבירור. ספציפית, בכל הנוגע למדיניות הבנייה בגדה המערבית, החודש שעבר הוכיח כי אין לממשלה יד חופשית לקידום הרחבה של התנחלויות או להקמת מאחזים חדשים, לפחות לא כעת. הדבר מותיר כמה דמויות מפתח בממשלה שהמוניטין שלהן נפגע בקרב בוחריהן מהימין הקיצוני - והן תוכלנה לפצות על כך בצעדים קיצוניים נגד הפלסטינים."

ואכן, כפיצוי על היעדר היד החופשית בבנייה בהתנחלויות, ישראל הגבירה את ההריסות ברחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), יותר מ-120 מבנים פלסטיניים נהרסו החודש. פרשנים מציינים כי מהלכים כאלה רק מתדלקים את הכעס הפלסטיני, תורמים לאווירה של עימות ומנציחים מעגל אלימות שזוכה לתמיכה הולכת וגוברת, ובהיקף רחב יותר, בציבור הפלסטיני.

פרובוקציות בהר הבית:
הפרובוקציות החודש בהר הבית, ובראשן עלייתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר להר, באישון ליל ולמשך דקות בודדות בלבד, הדגישו אף הן את המצב הנפיץ במזרח ירושלים ואת הפוטנציאל שיש למזרח ירושלים להצתת הגדה המערבית והאזור כולו בתגובה לשינויים עקרוניים או ממשיים בסטטוס-קוו מצד ישראל.

אף שהביקור של השר הסתיים ללא תקריות, הוא זכה לגינויים נחרצים מצד הקהילה הבינלאומית, אשר הזהירה מפני הפוטנציאל להחרפת המתיחות או להצתת הסלמה כוללת. על רקע ההתפתחויות האחרונות, צפויים עימותים נרחבים יותר במקום, ככל שיתקרבו חגי פסח, פסחא ורמדאן אשר עיתויים חופף גם השנה.

ערכו של הפרמטר "הקמת המדינה הפלסטינית – יציבות כלכלית" במדד שתי המדינות יורד החודש מ-5 ל-4 מתוך 10, היות שהסנקציות הישראליות מחמירות את מצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית. ערכו של פרמטר "שלמות המשילות הפלסטינית" נותר ללא שינוי ועומד על 2 מתוך 10. ערכי הפרמטרים "השיח הציבורי הישראלי" ו"השיח הציבורי הפלסטיני" במדד שתי המדינות עולים שניהם מ-4 ל-5 מתוך 10. ערכי הפרמטר "פיגועים פלסטיניים (הגדה המערבית)" ו"אלימות מתנחלים" נותרים יציבים ועומדים על 8 מתוך 10.

הישראלים מתגייסים נגד הפגיעה בדמוקרטיה

מאות אלפי ישראלים התגייסו ויצאו לרחובות כדי להתנגד לצעדי הממשלה החדשה. עצרות שבועיות בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בהרצליה, במודיעין, בבאר שבע ועוד משכו קשת רחבה של מפגינות ומפגינים.

המפגינים, המייצגים מגוון אידיאולוגי, מצאו מטרה משותפת – התנגדות למהלכים המשפטיים שמציעה הממשלה החדשה – וראו בהן איום על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכויות האזרח והמיעוטים בישראל. בג"ץ נתפס בעיני רבים כמוסד היחיד העומד כמכשול בפני מימוש מדיניותה המוצהרת של ממשלת נתניהו לסיפוח דה-פקטו של השטחים. בית המשפט, הבוחן את פעולותיהן של כל הרשויות המבצעות בישראל, לרבות הצבא, הינו לעיתים המפלט היחיד בעבור פלסטינים המבקשים הגנות משפטיות מפני הפקעה בלתי חוקית של רכושם הפרטי.

במקביל לכך, על רקע מהלך של הרשות הפלסטינית המניע מחדש את הבאתה של סוגיית הכיבוש הישראלי לדיון בפורומים בינלאומיים שונים, לרבות בית הדין הבינלאומי לצדק, מזהירים מבקרים ופרשנים כי פגיעה בבית המשפט העליון תפחית את יכולתה של ישראל להגן על עצמה מפני בתי דין בינלאומיים, המשמשים בדרך כלל רק במקומות שבהם אין רשות שופטת בלתי תלויה.

למרות ההשלכות הברורות והמעשיות של הרפורמות המשפטיות המוצעות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא בולטת בתנועת המחאה התנגדות קולנית לכיבוש ולמדיניות הממשלה ההרסנית בהקשרם של ההתנחלויות והפלסטינים. זאת, בעיקר, בשל בקשתה של האופוזיציה, הזוכה לתנופה מחודשת, לאחד קשת רחבה של בוחרים.

סקר דעת קהל, שפרסמה יוזמת ז'נבה החודש, מצא כי רוב של 55% מן הציבור הישראלי תומך בצעדים מדיניים, כגון פגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וכי 53% מן הישראלים תומכים בפתיחה של הממשלה החדשה במשא ומתן מדיני בינה לבין הרשות הפלסטינית, בעוד שהרוב המצדד בהמשך התיאום הביטחוני עם הרש"פ עולה לכדי 67%.

לא נרשמו שינויים בערכי הפרמטרים הנוגעים לדעת הקהל הישראלית או הפלסטינית במדד שתי המדינות, אשר נותרו על כנם ועומדים על 3 מתוך 10.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות